מאמרים

מתחם מירון: איך בית המשפט העליון מרח את הנושא?

האם מרים נאור תבדוק גם את תפקידה של הנשיאה הנוכחית אסתר חיות ושופטי העליון במריחת ההחלטה להלאים את מתחם הקבר במשך של 11 שנה?
מרים נאור (ויקיפדיה)
מרים נאור (ויקיפדיה)

העובדה שמרים נאור, נשיאת העליון לשעבר, תעמוד בראש ועדת החקירה הממלכתית לאסון מחזירה אותי למאמר שפרסמתי בפייסבוק על תהליך המשפטיזציה בעליון, שנמשך כבר כ-11 שנה, בנוגע להחלטה של המדינה להלאים את מתחם הקבר כדי להשקיע בתשתיות מתאימות.
ההחלטה הזו לא יצאה אל הפועל אחרי שהעליון דחף לכל מיני פשרות עקומות. ומי היה בתחילת הדיונים בנושא? הנשיא הנוכחית אסתר חיות.

האם נאור תבדוק (גם) את חיות והחלטות העליון, נוסף לכל האחראים האחרים? אתם בוודאי יודעים את התשובה. בעליון יושבים אנשים עליונים שאין עליהם שום ביקורת ואין להם שום אחריות להחלטותיהם.

הנה תיאור כל מריחת הנושא בבית המשפט העליון

1.

המשמעות הדתית של קבר רבי שמעון בר יוחאי: רשב"י הוא מהקברים הקדושים והידועים במסורת ישראל. רשב"י היה מגדולי החכמים בתקופת המשנה במאה השנייה לספירה, ועל פי המסורת הוא נפטר בכפר מירון הסמוך לצפת.
בשלהי המאה ה-16 הנהיגו מקובלי צפת את העלייה ההמונית השנתית לקברו של רשב"י בל"ג בעומר, יום פטירתו על-פי המסורת. החגיגה ידועה בשם "הילולה דרבי שמעון בר יוחאי". 
מדי שנה מגיעים לקבר בין 400 ל-500 אלף מאמינים והשנה, על-פי הערכות, היו רק כ-100 אלף.

2.

הבעלות על האתר: במשך עשרות שנים נאבקו גופים שונים על השליטה באתר וניהולו. מטבע הדברים השליטה באתר מניבה ממון, כוח ויוקרה רבה.
רשימה חלקית של המעורבים בבעלות ובניהול: ההקדש הספרדי, ההקדש האשכנזי, המועצה האזורית מרום הגליל, כפר מירון, משטרת ישראל (אבטחה), רבנים ותורמים שונים לנושא – וכמובן המדינה, שהצטרפה למאבק וניסתה להעביר את המתחם לשליטתה, במיוחד בעקבות דוחות המבקר שהצביעו על ליקויים רבים בתפעול ובאבטחת האתר.

3.

אז מי מנהל את האתר? זו הבעיה, אין ממש מנהל אחד בגלל הסכסוך על הבעלות.
מאז שנת 1981 בה חדל המשרד לענייני דת לנהל את מתחם קבר הרשב"י, לא ממש הוסדר האופן בו מנוהל האירוע.

היעדר גוף מנהל הוביל לשורה של ליקויי ביטחון, בטיחות ותברואה, שפורטו בדו"ח מבקר המדינה כבר מדצמבר 2018, והמשיכו לעלות בפורומים פרלמנטריים ואחרים.
הבעיה הקשה נותרה בעינה: תשתיות של טלאי על טלאי, פתרונות ארעיים ולא פיתוח תשתיות קבועות כדי להתמודד עם מאות אלפי המבקרים בהילולה השנתית.

4.

ואיפה נכנסת המשפטיזציה? כיוון שעניין הבעלות על המתחם נידונה בבתי משפט מאז שנת 1997(!), קבע בית המשפט העליון במאי 2008 כי עד להכרעה בעניין ינוהל מתחם קבר הרשב"י  באמצעות וועד מנהל הכולל חמישה נציגים: נציג אחר מכל אחד מהצדדים לסכסוך ונציג אחד של המדינה שישמש כיו"ר הוועד המנהל (מה שנקרא "וועד החמישה").

וועד החמישה היה אמור לתאם את הפעילויות הנעשות במתחם הקבר, הן ברמת הפעילות השוטפת וכמובן לקראת ובמהלך אירועים המוניים כמו הילולת רבי שמעון בר יוחאי.
כמו כל הפתרונות הזמניים וחצי אפויים, זה לא הוביל לקידום פיתוח תשתיות קבועות באתר.

5.

ואיך פעלה הממשלה?  הפתרונות המשפטיים והארעיים הובילו כצפוי למבוי סתום. הליקויים שהועלו בדוח מבקר המדינה יחד עם הניסיונות שלא צלחו, להסדרת מערכת היחסים על הבעלות באתר, והעובדה שהמתחם הוא המתוייר ביותר בישראל אחרי הכותל המערבי, הובילו את המדינה להבנה שראוי שאתר בעל חשיבות רבה המהווה מוקד משמעותי לעליית רגל של ציבור גדול ימצא בחזקתה, ולכן החלה בתהליכי הפקעת הקרקעות במתחם הקבר וסביבתו הקרובה, בהיקף של כשבעה וחצי דונמים.
כמובן, שההחלטה הזו לא התקבלה בהסכמה ע"י כל המעורבים בבעלות.

6.

האם היו החלטות בנושא? בהחלט כן, הממשלה בראשות נתניהו מחליטה ביום 27.11.2011 תחת הכותרת "הסדרת תשתיות קבועות והקמת חברה ייעודית מנהלת לאתר קבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון", להפקיע את השטח ולהקים חברה ממשלתית שתנהל את האתר ותשפר את התשתיות בו וסביבו.
כמו כן הוחלט לתקצב בסכום של 27.6 מיליון שקל לצורך הקמת תשתיות קבועות בפריסה שווה בין השנים 2012-2014 בחלקים שווים של משרדי האוצר, הפנים, התחבורה, התיירות ומינהל מקרקעי ישראל.

7.

אז התקבלה החלטה, מתקבלות הרבה החלטות, נעשו צעדים בעניין? בהחלט כן. הממשלה הקימה חברה ממשלתית בשם "קרן הרשב"י ומורשתו בע"מ חברה לתועלת הציבור" והתחילה לגלגל את עניין הפקעת השטח ע"י שר האוצר בזמנו יובל שטיינץ.
העניין הובא לפתיחה של הוועדה המייעצת לענייני הפקעות לשר האוצר (שכוללת נציג של משרד המשפטים) וזו החליטה להמליץ להפקיע את השטח ובסוף 2013 חתם שר האוצר (אז יאיר לפיד) על הצו להפקעת השטח.

8.

ואז התחיל פסטיבל בג"ץ בשנת 2014: כל הגופים החרדיים המחזיקים והמעורבים בבעלות על המתחם עתרו נגד שר האוצר, הוועדה המייעצת לשר האוצר לענייני הפקעות, שר התיירות, היועץ המשפטי לממשלה על החלטה להפקיע את מתחם הקבר.

בניגוד לרושם שנוצר שבג"ץ לא התערב ונתן לצדדים להתדיין ולהתפשר ביניהם, זה ממש לא נכון. ב-8.3.2015 ניתן החלטה של בג"ץ (ראו צילום) כי "בהעדר תגובה בכתב בשל צעדים ארגוניים של ארגון הפרקליטים, הוסכם כי הדיון הקבוע בעתירות ליום 12.3.2015 יידחה, והדיון הנדחה יתקיים כאילו ניתן צו על תנאי.
כלומר, השביתה של ארגון הפרקליטים עיכבה את התשובה ובג"ץ למעשה נתן צו על תנאי.

אגב, השופטים היו אסתר חיות, עוזי פוגלמן ויצחק עמית.
למה בג"ץ בכלל מתערב ולא זרק את כל הגופים מהמדרגות? זו אולי הבעיה הקשה ביותר במדינת ישראל: הדלתות הפתוחות מדי של בג"ץ לכל עתירה ולכל עותר.

9.

מה קרה בעקבות פסטיבל בג"ץ? מדחייה לדחייה התקיים לבסוף הדיון במהלך 2016, ובהחלטה בחסות בג"ץ נכתב כי "במהלך הדיון ובעקבות הערות בית המשפט עלתה אפשרות לקדם הידברות בין הצדדים על מנת לנסות ולבנות מודל ניהול שיופעל בשלב ראשון כמודל ניסיוני חלף מימוש ההפקעה".
בקיצור, עוד מריחה ובינתיים אין הפקעה.

בתחילת ינואר 2016 החליטה הממשלה לפרק את החברה הממשלתית (היתה בסטטוס פירוק כבר ב-2015) שיועדה לטפל בתשתיות הקבר ותחומי אחריותה הועברו במלואם לעמותה ממשלתית, "המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים" כאשר התקציב השנתי לניהול הילולת הרשבי בל"ג בעומר יתוקצב בבסיס התקציב של משרד לשירותי דת בסך של 2.6 מיליון שקל.
בהמשך התקבלה עוד החלטה שהעמידה את תקציב אירועי ל"ג בעומר בקבר על 6 מיליון שקל (זה לערך התקציב השנתי השוטף מדי שנה) בחלוקה שווה בין משרד התיירות, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה. כמו כן הוחלט שמשרד התחבורה יקצה עד 5 מיליון שקל לשיפור מערך התנועה במירון. הממשלה הטילה על העמותה להכין בדחיפות תכנית לשיפור דרכי הגישה למתחם רשב"י וממנו בשעת חירום.

10.

מדיון לדיון על עדכונים בבג"ץ הגענו עד 2018 שבה הוחלט בהסכמת הצדדים ללכת לגישור (בינתיים החליף השופט מזוז את חיות) ומי שמונה הוא עו"ד יעקב כהן.
מהון להון הגענו ל-2020 לאחר שהגישור לא עלה יפה, אבל בדיון בבג"ץ הגענו הצדדים להסכם על הסדר זמני לתקופה של שלוש שנים שיבוא בשלב זה חלף ההפקעה, תוך שהמדינה הבהירה כי היא שומרת על זכותה לחדש את ההפקעה, אם יתברר שההסדר אינו מיושם במהלך התקופה האמורה.
כלומר, עוד מריחה.

המסקנות: אינני יודע אם ההפקעה והקמת החברה הממשלתית היתה מונעת את האסון – אני בטוח שהיא היתה מקדמת את פיתוח התשתיות הקבועות באתר הרבה יותר מהר.
מה שאני בטוח הוא, בלי כל קשר לאסור הנורא, שמה שקרה סביב פיתוח התשתיות באתר בהר מירון הוא סימפטום לכל המחלות של הבירוקרטיה והמשפטיזציה בישראל: כמעט כל החלטה עוברת דרך בג"ץ, דיונים על דיונים, מריחות על מריחות – ובסופו של דבר הכלכלה היא דבר מאוד פשוט: היא בנויה על תשתיות, תשתיות ושוב תשתיות.
אם לא מפתחים אותן, בכל נושא, מתשתיות אינטרנט ועד כבישים ועד תשתיות לאתרים קדושים – מגיעים האסונות.

מה חדש?

שתפו
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email