היום השביעי של עדות נתניהו היה, פחות או יותר ובאופן לא מפתיע המשך מה שהתנהל בדיונים הקודמים.
עו"ד חדד מציג לו פריטים מאותו שוחד שלא היה ולא נברא ומוכיח שלנתניהו לא היה שום קשר או מודעות לשוחד המומצא. בכמה מקרים זה הגיע לאבסורד כי הכתבות או ה"דרישה" של נתניהו כביכול לא פורסמו בכלל וואלה.
השופטים שוב תהו (במיוחד השופט בר-עם), אבל הם אלו שהחליטו שמבחינה טכנית כל פריטי הסיקור הם רלוונטיים.
וכרגיל, יהודית תירוש, שהתהיות הופנו גם אליה, ענתה את התשובה האבסורדית שצריך לחכות לחקירה הנגדית.
והתשובה הזו היא תמצית המצוקה של תירוש: הרי בחקירה הנגדית היא לא יכולה להמציא יש מאין, זה לא שיפוץ של כתב האישום ומה שהיא לא הצליחה להוכיח לכל אורך פרשת התביעה היא לא תצליח לעשות מול נתניהו, גם אם תתאמץ מאוד למצוא אי דיוקים בעדותו. את המהות תירוש לא יכולה לשנות.
בעדות אתמול התייחס נתניהו לראשונה לעד המדינה ניר חפץ בהרחבה (ראו מאמר) וגם לנוני מוזס בקצרה וגם תיאר איך התקשורת הייתה משועבדת, למשל, להסכמי אוסלו בתקופת רבין, בלי שהיה אפשר להכניס שום דעה אחרת.
הנה עיקרי הדברים:
על יחסי התן וקח בין פוליטיקאים לתקשורת
נתניהו: מהמגעים שלי עם כל הכתבים והבעלים הציפיה הברורה הייתה כשאתה מוסר מידע תמורת סיקור.
במגעים שלי ובשיחות שלי עם פוליטיקאים אחרים ובעלי תקשורת כך זה נהוג. אתה מוסר להם מידע הם מחצינים את המידע בדרך כלל עם איזכורים של הפוליטיקאי.חוויתי את זה באין ספור מקרים עם הרבה בעלים ועורכים וגם שוחחתי בדבר הזה. כל אחד יודע שמה שאני חוויתי ותיארתי כאן זה הנורמה המקובלת בדמוקרטיה האמריקאית והבריטית.
על היחסים הפגומים של "עיתונאים" עם פקידי מדינה ולא נבחרי ציבור
עו״ד עמית חדד: כמה יחסים של תן וקח קיימים בסיקור?
נתניהו: יש פה שוני מסוים. לא בטוח שהם יכולים למתוח קו, הפוליטיקאים מתווכים את המדיניות שלהם דרך אמצעי התקשורת. זה לא ברור שלפקידים יש אותו מנדט כי הם לא אמורים לקבל סיקור אוהד.
לדוגמא אם שוטר מדליף מחקירה ומקבל סיקור אוהד זה פגום , אבל זה קורה. לדוגמא המפכ״ל אלשיך הוא מוסר מידע שאסור היה לו למסור לאילנה דיין. הוא מוסר אותו על המסך ואפשר לחשוב גם שיש פה שיבוש הליכי חקירה והוא מקבל תקשורת מלטפת.
כך גם מנדלבליט שמבקרה תופסים אותו ברחוב והוא מקבל סיקור אוהד.
זה נעשה גם בתיק הזה. בגלל התנגדות הפרקליטות לא קיבלנו חומרים וברוך קרא קיבל אותה לפנינו.השופטת פרידמן פלדמן: זה מיותר
חדד: מי שמאשים בהיענות חריגה שיבדוק את עצמו.
על הצורך בשינוי בתקשורת שמתחיל בשינוי האנשים:
נתניהו: חשבתי שהדרך היחידה האמיתית זה להביא לשינוי מערכתי, או שהידיעה לא תפורסם במערכת עויינת או שיעוותו אותה במעטפת רעל, מה שהיה חשוב זה הקמת כלי תקשורת שמאזן בתפיסה האידיאולוגית, שמאזן את התפיסה השלטת זה היה השיח שלי עם מוזי ורטהיים ואלוביץ, זה לא היה השיח שלי עם שוקן וגם לא עם נוני למרות שהוא ביקש ממני כתבים. אמרתי לו שימצא. יתכן שלא מיד התחלתי עם זה אבל מהר מאוד הבנתי שזה הנתיב.
עו״ד חדד: כמה ראית שינוי לטובה או לרעה כפי שנהגו פוליטיקאים שהיה להם יחסי גומלין עם כלי תקשורת?
נתניהו: לא בדקתי את זה ואני לא בודק את זה גם היום. אבל לא ראיתי בזה דבר פגום, זו דרך הרבה יותר אפקטיבית להביא לגיוון.
סיפרתי לכם כבודכם שפעם יצא לי לטוס לחו״ל ויצא לי לפגוש מו״ל ענק והוא הציג לי נתונים ושאלתי אותו : ״תגיד לי אתה עובר על הכתבות״? הוא אמר לי אני עוסק במינוי העורכים. כאן הבנתי שהידיעות לא חשובות מה שיקבע זה ההרכב המערכתי הבסיסי שבארץ לא היה לו גיוון. לא לתפוס, לא להשתלט, רק להוסיף.
על הטענות הכוזבות של הפרקליטות
עו״ד חדד: בכתב האישום יש טענה שאתה ביקשת להיטיב רגולטורית עם כלי תקשורת כדי לקבל היענות חריגה. תרחיב בבקשה בצורה מסודרת על הנושא.
נתניהו: נושא הסיקור לא עבר דרכי, הרפורמות שעשיתי היו קשורות לאינטרסים של בעלי תקשורת (כלומר, נגד האינטרסים שלהם), יש רפורמות גדולות.
הרפורמות הגדולות היה ערוץ 2 – אחד מבעלי המניות הגדולים היה יצחק תשובה שהוא היה בעל המניות גם במאגרי הגז. הם מצאו את הגז תחת חוזה עם מדינת ישראל. קיבלתי שם החלטה שלא הייתה פשוטה שאני מאוד מכבד חוזים. שינינו את החוזה העברנו את זה ממר תשובה למדינה ועשיתי את זה (נתניהו מתכוון לועדת ששינסקי ששינתה את כללי המיסוי על שותפיות הגז) בעל מניות מוביל בערוץ 2 ועשיתי את זה.
דוגמא שניה ורטהיים שהוא בעל מניות בבנקים (בנק מזרחי טפחות), הרפורמה שעשיתי בבנקים פגעה בהם, גם במוזי ורטהיים זה פגע בו, הוא היה ידיד קרוב ועשיתי את זה.
רפורמה נגד ריכוזיות שהקמתי ועדה שבאה לידי ביטוי בנושא הפירמידוצ חשבתי שזה פסול מאוד כי חשבתי שזה נורא הריכוזיות . זה פגע באלוביץ ובדנקנר.
הרפורמות נעשו בלי קשר לאינטרסים מה משרת אותי. מה שחשוב זה כלל אזרחי ישראל . לא עניין אותי מה חושבים גורמי תקשורת.
כמו עם אלוביץ היינו ידידים וזה לא מנע ממני להעביר את הרפורמה בשוק הסיטונאי וזה פגע בו. הטענה הזו היא כוזבת.
על הארוחה עם אלוביץ שהפרקליטות הפכה אותה לסיכום על שוחד ללא שום הוכחה
נתניהו: זו הייתה שיחת היכרות, הם באו בזמן השבעה אליי וקבענו להיפגש, וזה לקח זמן. אבל בסוף נפגשנו . שיחה של היכרות. הייתה לנו שיחה על שווקים. היינו שני זוגות בדיוק כמו שאתם יושבים עם זוג אחר. שום דבר דרמטי.
אחרי הפגישה הזו קיבלתי תקשורת איומה בוואלה והוא את הרפורמה של השוק הסיטונאי. הוא מקבל הכי רע וכך אני וזה אחרי הפגישה.
על עוד פריט שהוצג לו שבכלל לא קשור אליו
נתניהו: זה מדהים שהם מדברים על היענות חריגה אבל אין היענות. מילא שמדובר בזוטות.
עו״ד חדד: אני לא מבין על סמך מה הם מעיזים להשתמש במילה דרישה. אין כתבה כזו, לא הוגשה כתבה כזו ולא מצאנו אותה וגם הם לא. כתב האישום הוא כתב חידה, הראיות הן פאזל.
על היענות חריגה מאתר שכל הזמן מגדף אותו
נתניהו: איך אני יכול לצפות להיענות טובה מאתר שקורא לי מחריב, אפס מאופס, רואים את ראש המערכת, את העורך. אבל הפריזורה של רעייתי זה אסון גדול. בינתיים הם כותבים מאמרים נוראיים, מאין אני צריך לחשוב שאתר כזה וכשאני רואה בדיעבד, איך אפשר לכתוב היענות חריגה בכתב אישום?
השופט בר-עם לא מבין למה פריטים שבכלל לא פורסמו נמצאים בכתב האישום
כלומר, כתוב באחד הפריטים שהייתה דרישה של נתניהו לפרסום כלשהו אבל אין שום כתבה.
עו״ד חדד מציג עוד פריט בכתב האישום שכלל לא פורסם ובמענה לשאלת השופט בר-עם:
עו"ד חדד: מה אני אעשה לא להציג את הפריט מכתב האישום? גם כבודכם אמר לתביעה אם הם רוצים להגיד שמשהו לא רלוונטי. זה אבסורד ואנחנו רוצים להמחיש אותו.
השופט בר-עם: אין פרסום כזה , אני שואל אם זה דרוש?
עו"ד חדד: איך אני יכול לדעת? יש כתב אישום על היענות חריגה. אנחנו מנהלים הגנה, כך שאני לא יודע מה נקודת היחוס. מה זה חריג?
השופט בר-עם: זה משהו אחר.
עו"ד חדד: אנחנו פועלים בתנאים כאלה. לראשונה הפכו התנהגות נורמטיבית לחריגה ואנחנו עושים את המיטב שאנחנו יכולים
עו״ד ז׳ק חן: בסיטואציה כזו כשמה שיש לנו זה מה שאנחנו מציגים, אומרת לנו התביעה חכו לחקירה הנגדית והם לא מוכנים להציג משהו נוסף
השופט בר-עם: אבל הם לא יכולים לעשות כן
עו״ד ז׳ק חן: חדד הציג את הדברים על סמך הפזל של התביעה. התביעה אמרה ״דעו לכם שזה מוצג שזה כל החומר, זו לא עמדתנו בנגדית אנחנו נראה״. היא לא מסכימה שמה שאנחנו מציגים זה כל החומר. מה אני צריך לעשות?
השופט בר-עם: אבל זה לא אפשרי
עו״ד ז׳ק חן: אנחנו לא יכולים להמר על עמדה משפטית ראויה, בוודאי שזה יקצר
עו"ד חדד: אנחנו לא רוצים להעמיד את השופטים, למרות שכבר כבודכם אמרתם מה דעתכם על האישום
עו״ד ז׳ק חן: התביעה אומרת לבית המשפט שאינה מסכימה והיא אומרת שבנגדית היא תעשה מה שהיא רוצה, איזו ברירה יש לנו
עו"ד חדד: אני מקבל את מה שאדוני אמר. נראה רק שהיו הרבה כתבות רעות באותו יום. אנחנו טוענים שאי אפשר לתקן את כתב האישום בנגדית.
השופט בר-עם: ברור.
על נוני מוזס
נתניהו: היה לי אינטרס שיידעו מי הוא. הוא היה הפוליטיקאי שמולו עמדתי. הוא נכנס לחקיקה (חוק ישראל היום). הוא שלט לא רק באופוזיציה אלא גם בחלק מהליכוד…
רציתי להראות שנוני מבקש לדכא ולהשתלט על התקשורת. כל הדמוקרטים שמדברים על פלורליזם שמבקשים לסגור כל אחד שלא מדבר בקו שלהם, גם פה נוני רצה לסגור את ישראל שהיה לעומתי והייתה לו עמד אחרת וחשפתי את זה.