בסופו של הדיון אתמול הגיע עו"ד עמית חדד לפריט ה-51 ברשימת ה-315, כ-16% מסך הרשימה. שישה ימים של עדות, בקושי עברו על חמישית מסך הרשימה שמרכיבה את השוחד הדמיוני – וזה לא כולל כמובן את הנושאים האחרים בתיק 4000 ואת התיקים האחרים – 1000 ו-2000.
אלא שעו"ד חדד דילג מעל הפריטים שנמצאים במחלוקת וידונו היום בדיון המיוחד שהזמינו השופטים ללא נוכחות נתניהו.
אני בטוח שהשופטים מבינים את המשמעות של מעבר פריט אחר פריט, במיוחד לאחר שהם המליצו לפרקליטות לסגת מסעיף השוחד.
הדווקנות של יהודית תירוש, שמסרבת לרדת מהעץ ומאמינה או משלה את עצמה באמונה יוקדת ברשימה השקרית שהיא הרכיבה, עלולה לגרור רק את החקירות הראשיות והנגדיות על הפריטים הללו – לחודשים ארוכים מאוד.
עו"ד חדד צודק: מרגע שזו רשימת השוחד שעליה התבססה תירוש, אין מנוס אלא לעבור פריט פריט ולהוכיח שהטענות על שוחד הן אבסורדיות.
כן, זה חסר תוחלת, כי שוחד לא היה ולא נברא, אבל האצבע צריכה להיות מופנית כמובן לתירוש.
אני רוצה להאמין שהשופטים ינסו שוב להוריד את תירוש מהעץ, או לפחות לקזז חלק ניכר מהרשימה, כיוון שנתניהו לא היה כלל מעורב. אבל תירוש, כמו תירוש, מפגינה עויינות ואגרסיביות רבה. לכן, דיבורים כמו חול ואין מה לאכול – ובסופו של הדיון היום (25.12.2024) השופטים אמורים לקבל החלטה.
אם הסאגה הזו של מעבר פריט אחר פריט תימשך – אנו צפויים לחודשים ארוכים מאוד של דיונים שתכליתם ידועה מראש. אין שוחד, כי לא היה שוחד.
הדיון אתמול הבליט שוב את המצוקה בו מצויה תירוש: התפרצויות זעם, קנטרנות, נרגנות, התכתשויות סרק, התעקשות על "הנאשם" (נתניהו).
נראה שהפניות הישירות של נתניהו אליה מדי פעם והטחת דברים קשה בה – מוציאים אותה משלוותה.
באחת ההזדמנויות נתניהו הפנה את מבטו אל תירוש והטיח בה:
"חקרתם? השוותם? בדקתם? על סמך מה קבעתם שזו היענות חריגה?!".
וצריך להבין: הפרקליטות הפילה את עצמה בפח מרגע שהמציאה את המושג "היענות חריגה".
כשאתה מייחס חריגות לתופעה, אתה צריך להסביר מה נקודת היחס. כלומר, חריג למה? לאיזה כלי תקשורת?
נתניהו מבין היטב את הכשל הזה והולם בפרקליטות שוב ושוב. "איפה הסרגל" הוא תוהה. ואכן, אין סרגל.
הנה כמה נקודות מעניינית שעלו בדיון:
זוכרים את הסיפור שהריץ וואלה המרושע על החברה ה"גוייה" (נורווגית ) של יאיר נתניהו?
ובכן, על פי אחד מפריטי הסיקור, יוחסה הורדת כתבה בנושא לנתניהו ולמשפחתו. אבל מה שמדהים הוא שנחשפה תכתובת של זאב רובינשטיין, לכאורה השליח של נתניהו, עם אילן ישועה.
שימו לב למה כותב רובינשטיין:
"מצד אחד שייצא לו (לנתניהו) אש מהתחת כמו שלך, אבל מצד שני הוא יבין שאין מצב שאני לא מוצא אותך ויחקור אותך ואז יבין.
אמוציונלית אני איתך 100 אחוז, לוגית אני מציע להוריד משום שמדובר בילד שלו. הייתי משאיר ומוציא לו מיץ כשזה הוא או אישתו. מזאב".
רגע, רגע, זה ״השליח״ של נתניהו? אתם מבינים עד כמה הם מושחתים בפרקליטות?
על דמותו השפלה של יהושע בריינר, אז בוואלה והיום ב"הארץ"
כבר בדיונים הקודמים נחשף כיצד בריינר שירת את נפתלי בנט רק כדי לקחת קולות מהליכוד, ואתמול נחשף כיצד בריינר מצטט בהתלהבות את ארגון "להבה" הימני נגד נתניהו בעניין החברה של יאיר נתניהו ("אביו של נתניהו מתהפך בקרבו").
נתניהו: בריינר הוא שונא גדול של הציבור החרדי, והוא בא בשם ציבור חרדי, מעניין מה בריינר חושב על להבה, הוא הרי שונא אותם, זה לא אתר הבית שלי, זה אתר שרוצה להרוס את הבית הפוליטי שלי ועוד דברים אחרים…
בריינר היה ונשאר עוין, הוא מתאים את הכתבות למטרה שהיא נתניהו, הוא מכוון את זה אליי, כמו שהוא תמך בבנט, הוא לא באמת תמך בבנט, הוא תומך בשמאל, הוא אנטי ליכוד, אנטי נתניהו, מתאים את הכתבות למטרה הבלתי משתנת. והוא כותב בוואלה, אתר הבית שלי, במרכאות, אתר הבית שלי.
על האוקיינוס של הרשעות בוואלה
נתניהו פונה לשופטים: מבקש להעיר הערה:
אני חושב שמוכרחים להסתכל על הראיות שמובאות אבל גם על ראיות שאינן מובאות כאן.
יש אלפי התייחסות עליי בוואלה שהן שליליות, עו״ד חדד מביא מקצתן, זה אוקיינוס, ויש כמה איים, וכשבודקים רואים שגם האיים האלה מורעלים.
על הפרקליטות והדוברת הילה קובו שמתדרכת נגדו
נתניהו: אני לא בא לשפוט אף אחד, לא אגיד לאף פוליטיקאי להוריד או לא כתבות; אל תעשו דברים כאלה (פונה לפרקליטות), תעשו פה את זה על עצמכם! תחילו את דברים על עצמכם (מתכוון ליחסים של הפרקליטות עם התקשורת), יש פה דוברת שמתדרכת (מתכוון להילה קובו)!
תזכורת: הילה קובו (לשעבר ״עיתונאית״ בוואלה) היא חברה של כל הדליפמנים ומרעילה נגד נתניהו מתוך אולם הדיונים.
על ליאת בן ארי
נתניהו: מורידים כתבות כל הזמן, כל הפוליטיקאים, יחסי גומלין עם העיתונאים ועם הבעלים, הפוליטיקאים נותנים חדשות ומידע והעורכים נותנים כיסוי או לחלופין מונעים כיסוי, זה רק 240 שנה, ופתאום זה הפך לפלילי, למי שצריך כמובן.
אני הכרתי את הבעלים של ניו יורק טייימס, היינו מדברים, הוא היה מספר לי על זה. גם הבעלים של וושינגטון פוסט, זה כל הזמן אותם סיפורים.
אני לא בא לבקר את זה, כל מי שיושב בתקשורת יודע את זה, כולם מכירים את זה, קורה כל הזמן, קורה בלי סוף, זו הנורמה.אם יש פה משהו חריג, אז מה הסרגל? לא בדקו ולא עשו את עבודתם, או שבדקו או שהעלימו, התובעת הראשית (ליאת בן ארי) אמרה שהיא לא יורדת לזירת התקשורת, אז איך אפשר לקבוע מה זה חריג או לא חריג? זה לא חריג, זה שגור כמעט על בסיס יומי, אפשר להוריד את הכמעט.
על הפאדיחה היומית של יהודית תירוש והפרקליטות בנוגע לפרטי הסיקור
פריט 47 ברשימת ה-315 מייחס לנתניהו הסרת פרסום שתוכנו לא ידוע. כלומר, מאשימים את נתניהו במשהו שהוא ״לא ידוע״. אתם מבינים איך תופרים תיקים?
עו״ד ז׳ק פענח בהמשך את התעלומה: מדובר בכלל בידיעה על סילבן שלום!
המשמעות: הכניסו פריט שכלל לא קשור לנתניהו.
על עוד פאדיחה של יהודית תירוש עם פריטי הסיקור
וכאן זה באמת אבסורד – תירוש העמיסה על נתניהו הורדת כתבה שמי שאחראי על הורדתה היה אהוד ברק!
עו״ד עמית חדד: עוברים לפריט 36, הסרת טורי דעה של אלדד יניב ומנחם בן. אין טענה למעורבות, לא חוקרים אותך על הפריטים הללו,
ינון מגל סיפר שהטורים של אלדד יניב עסקו באהוד ברק וההסרה שירתה את אהוד ברק. הכרת את הטורים האלה?נתניהו: לא.
עו"ד חדד: אני רוצה להציג לך את הטורים האלה, מה ידוע לך על זה?
נתניהו: היה לי אינטרס שלא להוריד את זה. הדבר האחרון שהייתי רוצה לעשות זה להוריד, הדבר הראשון שאהוד ברק היה רוצה זה להוריד את הכתבה.
אני לא מבקש להוריד את זה, אני לא מבקש לשמר את זה, אהוד ברק פועל להסיר את זה, למה זה מופיע בכתב האישום? אם מישהו פעל להוריד את זה אהוד ברק.יהודית תירוש (מתפרצת ומנסה לברוח מאחריות על פשעיה): אני מבקשת להנחות את הנאשם, אם אומר משהו אז זו מידיעה אישית ולא סברות (על ברק).
נתניהו: גבירתי, ינון מגל העיד על זה.
תירוש: אנחנו מבקשים להנחות את הנאשם, הוא יכול להגיד מידיעה אישית אחרת זו סברה
נתניהו (לועג לתירוש): אכן גברת תירוש צודקת. מי מבקש להסיר? ידעתי זו מההכנה, ינון מגל אמר שאהוד ברק ביקש להוריד את זה. האם אני זאת יודע מעד אחר? כן – ולכן אני תוהה מה אני עושה פה? מה הפריט הזה עושה בכתב האישום?
עו"ד חדד: התביעה מבקשת כל הזמן דבר והיפוכו. הייתי שמח שהתביעה תחזור בה ותתנצל על הפריט.
