השבוע חשפה שוב אילה חסון את הצביעות והנכלוליות והאכזריות של עמוס שוקן, מו"ל "הארץ דה-מרקר". היא הזכירה לשוקן שה"בכיר בתקשורת" בכתבה שפורסמה בעבר על פרשת סחיטה ומין היה מר שוקן בכבודו ובעצמו.
כך כתבה חסון:
"הבעיה היא שבסוף כל מפגש שלך עם הבחור הצעיר היית מכה אותו באכזריות ובועט בו כשהוא שרוע על הרצפה, כך הוא העיד במשטרה.
מה זה אומר עליך? מי אתה באמת עמוס שוקן? למה העיתונאים שלך שיודעים הכל מאתרגים אותך? תארו לכם דמות ציבורית אחרת שנוהגת כך – איך עיתונאי הארץ הי מטפלים בו.
אז שוקן – קח את הערכים והסטנדרטים המפוקפקים שלך, תפסיק לחלק ציונים, שב בשקט בבונקר ותתבייש".
באותו יום הוגשה גם בקשה לבית המשפט בתיק הצוללות בבקשה לחשוף ראיות על תפקודו של בן כספית כסוכן משטרתי בתיק הצוללות.
בבקשה נחשפה שיחה בהאזנת סתר בה מקורבת לבן כספית משוחחת עם מיקי גנור ואומרת לו:
"כספית ורביב דרוקר בנו משהו ושני הדברים לא מחזיקים מים… הוא מצא את הדרך אליך דרכי… כספית רואה שהדברים מתמוטטים לו והוא מנסה דרכי להשפיע עליך".
הכוונה הייתה להפוך את מיקי גנור לעד מדינה נגד נתניהו.
הסיפורים החמורים על כספית ושוקן ידועים זה מכבר, אבל הם נהנים מאיתרוג התשקורת, כולל כנופייה של צבועים ב"הארץ" כמו גידי וייץ, חיים לוינסון וגיא רולניק.
וחמור מכל: הם נהנים מאיתרוג של הפרקליטות שמצוייה איתם ביחסי השחתה חמורים: שוקן וכספית שומרים על הפרקליטות, משתפים איתה פעולה ונהנים מחסינות.
היחסים האלה חותרים תחת יסודות דמוקרטיים ותחת הזכות הבסיסית של הציבור לדעת.
שוקן וכספית בונים על החסינות הזו, הן התקשורתית והן ממערכת המשפט. אבל הם צריכים לזכור: העידן המונופוליסטי, האלים והאכזרי שהם מייצגים – כבר מאחורינו.
