בסוף אחד מדיוני תיק 4000, כשאני בדרכי חזרה לביתי, ראיתי את עו"ד בעז בן צור מעשן סיגריה כהרגלו בתום כל דיון ולידו השלישייה הידועה לשמצה: רביב דרוקר (שאותו ייצג בן צור בעבר) ברוך קרא ואביעד גליקמן, שבמקרה נכחה באותו יום לזמן קצר בדיון, כהרגלה.
חשתי אי נוחות גדולה משפת הגוף שלו ושלהם, מהצחקוקים ומהחיוכים. לבן צור, כמובן, מותר לדבר עם מי שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה, אבל הנראות, הו הנראות; פרקליטו של ראש הממשלה משוחח עם שלושה שהיו שותפים לתפירת התיק נגדו ולניסיון הבוטה להדחתו.
בן צור יודע את זה היטב, פעם, כשירדנו יחדיו במדרגות בית המשפט המחוזי בירושלים, הוא אף אמר לי בדרכו שמדובר בהפיכה, אבל כלפי חוץ הוא נזהר ב"כבודה" של התשקורת.
הוא יודע מצוין שהתקשורת היתה שחקן משמעותי בתפירת התיקים, אבל לאורך כל הדרך הוא התעקש לא לאמר זאת בריש גלי.
התחושה שלי היתה, וכתבתי זאת בזמן אמת, שהזיהוי הפוליטי של בן צור עם השמאל, כך לפי פרסומים, מחלחל לתוך הייצוג שלו את נתניהו ומשפיע עליו לרעה.
אני מאחל כמובן רפואה שלמה לבן משפחתו של בן צור, הסיבה הרשמית שבגינה פרש מייצוג נתניהו. הבריאות היא תמיד מעל לכול; אבל, אני חושב שיש מכלול של סיבות שהובילו את בן צור להחלטתו המאוחרת.
אולטימטום לנתניהו
למה אני כותב "החלטתו המאוחרת"? כי בן צור היה צריך להיפרד מהייצוג מיד כשהציב אולטימטום לנתניהו במרץ 2023 על המשך הייצוג אם ימשיך להניע את הרפורמה המשפטית.
זה דבר חמור מעין כמוהו, אסור בתכלית, ולדברי כמה עורכי דין בכירים בישראל שאיתם שוחחתי, זה גם מתנגש לכאורה עם כללי האתיקה של עורכי דין.
להציב אולטימטום לראש ממשלה על נושא במחלוקת שלא קשור לתיק? זה דבר שעורך דין בכיר כמו בן צור לא יכול לעשות. ואם עשה – היה עליו לפרוש מייד מייצוג נתניהו.
אינטרסים
אני כבר כ-40 שנה בתקשורת ומזהה בקלות גם אינטרסים תקשורתיים. גיא פלג אמר אתמול, שבן צור אמר לו בעבר שנגרם עוול גדול לנתניהו בתיק 4000.
מיד שאלתי את עצמי למה בן צור לא אמר זאת בעצמו ולמה הוא לא אומר את הברור מאליו: שגיא פלג הוא אחד מגורמי העוול הגדול לנתניהו, עם עשרות הדלפות שקריות ומגמתיות בתיקי האלפים ששירתו את הפרקליטות.
גידי וייץ, התופר הגדול של תיק 4000 ואחד מהנוכלים העיתונאים הבולטים בישראל, כתב אתמול על בן צור ש"אחרי 7 באוקטובר שמעו ממנו כמה קולגות שהוא אינו יכול עוד, שהאחריות של הממשלה ושל העומד בראשה למרחץ הדמים הקשה עליו מאוד להמשיך במלאכת הייצוג. הוא אמר לי שכל פעמוני האזהרה צלצלו בעוצמה", סיפר היום אחד מהם ל"הארץ", כתב וייץ, והמשיך: "גם בסביבתו הקרובה וסביבת ההתייחסות שלו לא הבינו איך הוא ממשיך לייצג אדם כזה לאחר הקטסטרופה".
אין להוציא מכלל אפשרות שבן צור או מי ממקורביו תדרך את וייץ, ואם זה כך ואם נכון שבן צור רואה בנתניהו כאחראי לטבח ב-7 באוקטובר, זה חמור מאוד וטוב שעזב. מאוחר מדי, אבל טוב מאוחר מאשר אי פעם.
יש לי תחושה כבדה שבן צור העדיף את מחיאות הכפיים של המיליה שלו, של אותם ה"עיתונאים" מהמיליה שלו על פני ייצוג נתניהו.
שלא יהיה ספק: בן צור הוא עורך דין מצוין, מוכשר מאוד ולא סתם נחשב לאחד מבכירי עורכי הדין בישראל. החקירות שלו, במיטבו, הן הצגה משפטית. הוא ציני, הוא חד, הוא יודע לעשות את העבודה.
אבל כבר בזמן אמת הבחנתי שיש לו נטייה לעשות הנחות לאנשי השמאל מוואלה, שיש בו משהו עייף, שהוא לא שולט עד הסוף בפרטים.
חקירה אחר חקירה, אנשי השמאל בוואלה יצאו יחסית בזול, למרות שברור היה שהם פועלים ממניעים פוליטיים ונקמניים.
נמנעה טעות קשה
לאחר מכן נודע לי שבן צור עמד לעשות טעות קשה מאוד. הוא רצה להגיע עם הפרקליטות לסיכום שמייתר את עדותה של ד"ר בן חי שגב. הנימוק שלו היה שעדותה עשויה להסב נזק להגנה.
זה היה תירוץ תמוה, לאור התבטאויות העבר של בן חי שגב, מהן היה ברור שבן חי שגב לא הבינה על מה בכלל החקירה ואמרה גם שלא היו לחצים לאשר את מיזוג בזק-יס.
הטעות הקשה הזו נמנעה (ויגיע יום ואספר איך), יפעת בן חי שגב העידה וגרמה נזק קשה לפרקליטות, לא להגנה. כזכור, תירוש רצתה להכריז עליה כעדה עוינת.
מי דחף לעסקת טיעון?
בן צור היה זה גם שדחף את נתניהו להסדר טיעון בזמנו וגם לגישור פלילי, למרות הסתייגות של חלק מעורכי דינו. התחושה שלי הייתה תמיד שבן צור רוצה לסגור את הסיפור כמה שיותר מהר, גם במחיר של פרישתו של נתניהו ואפילו קלון.
אינני אומר שצריך מדי פעם לשקול את הסיכונים מול הסיכויים ולהשאיר את הדלת פתוחה בפני הסדר טיעון, אבל העיתוי הוא שחשוב.
המגעים להסדר טיעון היו עוד לפני עדות פילבר, כשבן צור ידע בוודאות שבעדות פילבר יוכח שלא הייתה פגישת הנחיה. אז למה לא לחכות ולהשתמש בקלף הניצחון הזה אחרי עדות פילבר? תמוה מאוד.
בן צור הגיע מאוחר לתיקי נתניהו
אני מקבל את מה שאומרים לי לא מעט עורכי דין מנוסים שבמבחן התוצאה בן צור עשה עבודה מצוינת. זה נכון, אבל גם מטעה מאוד.
אם עשה עבודה מצוינת, למה לפרוש דווקא עכשיו, ממש בסוף פרשת התביעה בתיק 4000, שנותרו רק עדים שוליים יחסית ועוד אחרי המלצת השופטים לסגת מסעיף השוחד? למה לא לחכות עד הבקשה להגנה מן הצדק?
ובכלל, חשוב להדגיש שבן צור לא היה בתחילת התיק. מי שהיה בשביל נתניהו היה תמיד עו"ד עמית חדד, גם בתיק 4000. מי שהכין את עבודת התשתית המצוינת לתיק לפני השימוע היה משרד הרצוג פוקס נאמן – עורכי הדין יוסי אשכנזי, ישראל וולנרמן ואור דיסקין. בן צור הגיע רק אחרי, רק אחרי שמילצ'ן שחרר את בן צור לטובת נתניהו.
לעו"ד וולנרמן יש מניות רבות בתיק, רבות יותר אף מבן צור. הוא היה שם קודם, הוא המשיך לעבוד על התיק במהלך המשפט עם בן צור, והוא היה זה שלחש על אוזנו כל זמן במהלך החקירות.
וולנרמן עובד במקביל עם עו"ד חדד גם על תיק 1000 ו-2000, יחד עם עו"ד נועה מילשטיין הנהדרת. הוא לא מוכר בציבור, אבל הוא ציר מאוד מרכזי בצוות ההגנה.
בטן מלאה
ועוד עניין חשוב: בן צור ייצג תקופה ארוכה, לפני תיק 4000, את ארנון מילצ'ן ואת הדס קליין בתיק 1000.
להדס קליין יש בטן מלאה עליו והיא הסירה את החיסיון בין הלקוח לעו"ד בעדותה בבית המשפט, תוך שהיא משמיצה את בן צור.
מהרגע שהחיסיון הוסר, בן צור יכול היה לשתף את מה שהוא יודע על תיק 1000 והוא יודע. הוא בחר שלא לעשות כן, וחבל, כי זה היה שופך אור על מה שקרה מאחורי הקלעים בתיק 4000.
כנראה ששכר הטרחה העצום שקיבל ממילצ'ן, שסכומו נתון תחת צו איסור פרסום, עמד ברקע.
***
לסיום: הפרישה של בן צור מייצוג נתניהו היא מבורכת מאוד – נתניהו מקבל בתיק 4000 עו"ד מצוין (עמית חדד) שיש לו היכרות טובה ומוקדמת עם התיק ומעל לכול גם שחקן נשמה, במקום עו"ד מצוין (בן צור), אבל עם נטייה למשחק פוליטי, כמו במקרה של האולטימטום על הרפורמה המשפטית.