החקירה הנגדית של ניצב משנה מומי משולם, ראש צוות החקירה בתיקי 1000 ו-2000. הטריקים, השטיקים והסתירות בחקירות המשטרה של הדס קליין, העוזרת של מילצ'ן ופאקר. חוקרים את החוקרים❗

***

עו"ד חדד: אתם ידעתם שהגברת קליין היא עדה מאוד מאוד מאוד ועוד כמה 'מאודים' מוטה נגד משפחת נתניהו ושיש בליבה הרבה נגד משפחת נתניהו. אתם ידעתם שהיא כועסת על משפחת נתניהו? על גברת נתניהו?

משולם: לא.

עו"ד חדד: אתה ידעת למשל שגברת קליין הייתה סבורה שגברת נתניהו ניסתה לגרום לפיטוריה?

משולם: לא.

עו"ד חדד: לא ידעת את זה?

משולם: יכול להיות שהיא הזכירה את זה בעדות. אני לא ידעתי את זה לפני.

עו"ד חדד: לא לפני. אני שואל במהלך החקירה שלה.

משולם: אני לא זוכר. יכול להיות שהיא אמרה את זה בעדות. אני לא זוכר את זה. ממש לא זוכר.

עו"ד חדד: למשל, כשאני חקרתי אותה כאן בבית המשפט וזה גם הופיע בהודעות שלה, אז אני שואל אותה ב-7 בספטמבר 2022 "גברת קליין, חשבת שגברת נתניהו רוצה לפטר אותך, נכון? שהיא מבקשת ממילצ'ן לפטר אותך?"
תשובתה: "ארנון סיפר לי את זה. מה זה חשבתי? למה חשבתי"
שאלה: "חשבת בעקבות מה שארנון אמר לך".
תשובה: "ארנון מספר לי. לא חשבתי. ארנון מספר לי שהייתה שיחה". אתה ידעת שהדבר הזה זעזע את הגברת קליין עד היסוד?

משולם: לא. ממש לא.

עו"ד חדד: יש לה משרה שהיא עובדת בה הרבה שנים, זה יותר מרק עבודה בשבילה,

משולם: נכון. אני מסכים.

עו"ד חדד: היא סיפרה פה בבית המשפט, ולכן, היא סיפרה שהיא מפרנסת של הבית וגם עניינים נוספים שקשורים לקשר בין אדם לעבודתו והיא חשבה שהגברת נתניהו רוצה לקחת לה את זה. מנסה לגרום שהיא לא תהיה שם. והיה בה כעס עמוק על הדבר הזה. אתה ידעת את זה? אני שואל אותך שוב. האם ידעתם בזמן שאתם חוקרים אותה, על הכעס למשפחת נתניהו.

משולם: אני יודע, כן, יש כעס גדול להדס קליין על משפחת נתניהו. על ההשפלות, על הצעקות, על ההתעמרות. כן, כי היא הרגישה בהחלט מושפלת ומבוזה. זה אני כן זוכר.

עו"ד חדד: מאה אחוז. עכשיו, אתם ידעתם שהגברת קליין מאוד מאוד רוצה לקדם את החקירה נגד משפחת נתניהו?

משולם: לא. מה זה לקדם את החקירה? היא חוקרת?

עו"ד חדד: שאלתי אם ידעת שהיא עדה מעוניינת?

משולם: לא. עדה אמינה מאוד.

עו"ד חדד: תיכף נראה.

משולם: מידתית מאוד, ערכית מאוד. זו הדס קליין בעיני. מאוד.

עו"ד חדד: תיכף נראה מה אתם עשיתם עם הדס קליין לאור האמירות הנאמר בעדינות, לא מדויקות שלך.

משולם: אתה יכול לומר,

עו"ד חדד: אתה זוכר שהיא אמרה לכם, היא, הדס קליין, שהיא תתייצב בכל עת ושהיא באותה חזית איתכם?

משולם: יכול להיות שהיא אמרה את זה. בהחלט.

עו"ד חדד: כן. למשל בתמליל החקירה שלה מה-29 בדצמבר 2016, היא אומרת " so far הכל בסדר, אנחנו?" שואלת הדס קליין. גילי אומר לה "כן, את רואה שאני לא כזה נורא" אומרת קליין "אתה מקסים, מה פתאום. אתם אחלה, אף אחד לא נורא. מה קרה? אנחנו? נדמה לי שאנחנו באותה חזית".

משולם: ובאותה נשימה אומרת הדס קליין, ואין לי בעיה גם עם ההערה הזאת, לאורך כל העדויות שלה "אני אומרת רק את האמת"

עו"ד חדד: בסדר. ראינו פה בבית משפט.

משולם: לא, אל תקטע אותי כי אתה לא רוצה לשמוע את זה.

עו"ד חדד: אני? לא רוצה לקטוע אותך. להיפך.

משולם: אל תקטע אותי. אני לא קוטע אותך גם כשאתה קובע דברים שהם לא נכונים, אני מקשיב להם אז אל תקטע אותי בבקשה. ואני אענה רק כשתתפנה אלי.

עו"ד חדד: אני איתך.

משולם: אוקיי. אז הדס קליין לאורך כל העדויות שלה, אומרת 'תקשיבו, אני אומרת אך ורק את האמת. מה שאני לא יודעת, אני אומרת שאני לא יודעת.  מה שלא נכון אני אומרת 'לא נכון". היא כל הזמן חוזרת על זה ואגב גם החוקרים אומרים לה את זה, שתפקידה לומר רק את האמת.
אז ברור שאתה לוקח איזה שהוא משפט שלה, כמו 'אני בחזית איתכם', ואתה מפרש אותו ומטה אותו ועושה אותו מגמתי. אני אומר לך שוב, עדה ערכית ביותר, לא היא באה אלינו כי אנחנו קראנו לה. לא היא באה ורצה אלינו והיא סיפרה מה שהיא יודעת. 

עו"ד חדד: תיכף נראה מה עשיתם…

משולם: אני יודע שקשה לך מאוד עם זה.

עו"ד חדד: קשה לי? טוב, אתה כנראה לא מכיר את התיק. אבל שאלה, מתי היא אמרה לכם 'אני לא יודעת'. אמרת שהיא אמרה 'אני לא יודעת'. מתי היא אמרה למשל 'אני לא יודעת'?

משולם: מה 'אני לא יודעת'?

עו"ד חדד: אמרת שהיא אמרה איפה שהיא לא יודעת, 'אני לא יודעת'.

משולם: היו לה מקרים שהיא אמרה 'אני לא זוכרת' או 'לא יודעת' או 'לא נכון'.

עו"ד חדד: בוא תספר. למשל. תספר לבית משפט.

משולם: אני אומר עוד פעם, אני זוכר … שאני קראתי, דברים שהיא אומרת 'תקשיבו', היו גם משפטים שאני זוכר שהיא אמרה 'את זה אני לא יודעת',

עו"ד חדד: ו…

משולם: שניה. תן לי לסיים. תאמין לי אני זוכר שאני קראתי את המשפטים האלה. אתה לא מצפה שקראתי מאות תמלילים, אני אומר לך, אני זוכר את המשפטים האלה. 'זה לא נכון', 'זה לא קרה' או 'זה לא היה'. היא הדגישה ואמרה 'אני מחויבת לומר רק את האמת' והיא אומרת ובדחילו ורחימו, אני זוכר שהיא אמרה מילים בסגנון הזה.

עו"ד חדד: אתה תוכל להראות מקום אחד לבית המשפט שהיא אמרה את זה?

משולם: היו כמה מקומות.

עו"ד חדד: בסדר. לא זוכר. כי לא היה, הוא לא זוכר.

משולם: ממש לא נכון.

עו"ד חדד: בוא נמשיך. הדס קליין אמרה לכם ב-13 בדצמבר "בטח, עניינים, זה עוד חודשים ככה, אני מקווה שאתם לא, כבר לא עלי, לא מבחינתי, מבחינת עובדים עובדים עובדים, לי לא אכפת, מתי שאתם קוראים לי אני מתייצבת".

משולם: בסדר גמור. לגיטימי ביותר.

עו"ד חדד: תגיד לי,

משולם: איך היא אמרה? "אני אזרחית שומרת חוק שעושה את חובתי למדינה". נכון? אני אזרחית שומרת חוק שעושה את חובתי האזרחית.

עו"ד חדד: זה כנראה לא נכון בהרבה מובנים. אתם הצגתם,

משולם: זו הנחת העבודה שלך שהיא מוטעית ולא נכונה.

עו"ד חדד: בסדר. … שלכם מותר,

משולם: אתה תזרוק עלי משפט, אני אחזיר, אני לא אתן לך הרי לקבוע פה הנחות שהן לא נכונות,

עו"ד חדד: תחזיר, מומי, הכל בסדר.

משולם: אתה רוצה פינג פונג אז יהיה פינג פונג.

עו"ד חדד: מומי אני שואל אותך שאלה, ניצלתם את המוטיבציות שלה?

משולם: ממש לא.

עו"ד חדד: לא, בגלל שהיא כועסת על שרה, בגלל שהיא עוינת פוליטית את ראש הממשלה, כל סיבה אחרת כדי שהיא תסייע לכם?

משולם: שטויות במיץ עגבניות,

עו"ד חדד: לא השתמשתם בה?

משולם: נאמר לה, הרי אתה לא תציג את זה אז אני אציג את זה. נאמר לה לאורך העדויות,

עו"ד חדד: לא, לא,

משולם: אל תקטע אותי.

עו"ד חדד: אני לא קוטע אותך. אני רוצה שתבין את השאלה.

משולם: אני הבנתי את השאלה.

עו"ד חדד: לא בגרסאות. האם השתמשתם בה לבצע פעולות? אני שואל אותך שאלה. האם השתמשתם או לא?

משולם: אנחנו, הפעולות שביצענו, אתה יודע בדיוק, אף אחד, אני מניח שהטענות שלך, שהפעלנו אותה בתור סוכנת, כל מיני שטויות ודברים חסרי שחר. מה לעשות שהיא הייתה עוזרת גם של מילצ'ן וגם של פאקר, ואנחנו דברים שביקשנו ממנה זה דברים טכניים, אגב שגם היא הציעה גם מיוזמתה. זה הכל.

עו"ד חדד: הציעה מיוזמתה. בסדר.

משולם: אף אחד לא הפעיל אותה ואף אחד שום דבר. ואף אחד לא…

עו"ד חדד: הגיע הזמן שנבדוק את זה ביחד. בסדר? אתה אוהב סיסמאות, אנחנו נלך לעובדות.

משולם: זה סיסמאות, אתה תגיד לי את זה אני אחזיר את זה אליך. אל תגיד לי שאני מדבר בסיסמאות.

השופט משה בר-עם: לא צריך להתנצח.

משולם: לא, אני לא מוכן לשמוע שעו"ד חדד, יאמר לי 'אדוני שאני מדבר בסיסמאות', ואני לא אגיב. אני לא אאפשר לו.

עו"ד חדד: זה מה שאתה עושה כי כל פעם שאני שואל אותך על מה אתה מדבר, 'לא, אני לא זוכר' 'אני לא יודע'.

משולם: אני אומר לך, הדברים שלך הם דמגוגיים, מגמתיים וחסרי שחר.

עו"ד חדד: אפשר להגיד לעד שלא ידבר בצורה המבישה הזאת?

משולם: אתה לא תדבר אלי בצורה כזאת.

בהמשך:

עו"ד חדד: מאה אחוז. נבחן את הדברים. בחקירות שאתה חקרת את הדס קליין בעצמך אתה הקפדת להיפגש איתה לפני או אחרי כל חקירה שלה. נכון?

משולם: לא.

עו"ד חדד: לא?

משולם: לא. לפני כל חקירה? ממש לא.

עו"ד חדד: אתה בטוח?

משולם: היו חקירות שהיא סיימה וביקשה, אפילו ראיתי את זה ב… היא ביקשה 'לבוא להגיד שלום למומי', מאה אחוז. הורידו אותה, היא אמרה לי שלום, תודה. זה הכל. לא ניהלתי איתה שיחות.

עו"ד חדד: אז לפני רגע אמרת 'לא'. עכשיו מסתבר שכן.

משולם: אבל,

עו"ד חדד: מומי,

משולם: אתה שאלת, תקשיב טוב. אמרת 'לפני כל', אתה כנראה לא מקשיב לשאלות שאתה שואל.

עו"ד חדד: מה שאלתי?

משולם: אני אגיד לך. לפני כל חקירה שלה, כך אתה אמרת.

עו"ד חדד: לא. אני רק אקריא לך את השאלה, כי היא כתובה לי. 'לפני או אחרי כל חקירה שלה, האם אתה פגשת את הדס קליין'.

משולם: נכון. זה מה ש… ולא. התשובה היא לא. אתה כנראה לא מקשיב,

עו"ד חדד: ואז אני שאלתי אותך אם זה נכון.

משולם: כי זה לא היה לפני כל חקירה וחקירה.

עו"ד חדד: שאלתי אם לפני או אחרי. יש לפני ויש אחרי.

משולם: אז התשובה היא לא. התשובה היא לא.

עו"ד חדד: ואם אני אומר לך שזה כן, בכל חקירה אתה פוגש אותה או לפני או אחרי, תגובתך?

משולם: אז אני אומר שלא.

עו"ד חדד: אוקיי. תיכף נבדוק. עכשיו תאשר לי בבקשה שאין שום מזכר שמתאר את השיחות שלך ושל הדס קליין מחוץ לחדר חקירות, אפילו לא אחד?

משולם: מכיוון שכפי שאמר, ברור, מכיוון שכפי שאמרתי,

עו"ד חדד: 'ברור' כלומר אין?

משולם: אין.

עו"ד חדד: אין.

משולם: תן לי לסיים. בדיוק כמו שאמרתי, אני לא מנהל עם הדס קליין חקירות בחדר שלי, מעולם לא חקרתי אותה. היא ביקשה לבוא לומר 'שלום', לי אין בעיה לזה, אני לא צריך לרשום שום מזכר. אני רושם מזכר כשאני חוקר מישהו. נקודה.

עו"ד חדד: האמירות, חילופי הדברים ביניכם הם רק nice it is, "שלום" "מה שלומך"?

משולם: נכון. היא ביקשה. זה גם היה הזמן שלה.

עו"ד חדד: תן לי שניה. ולכן אין מזכר, כי על חילופי 'שלום' לא עורכים מזכר. זאת הגירסה שלך?

משולם: נכון. נכון מאוד.

עו"ד חדד: מצוין. עכשיו, לפני ההפסקה ב-21 לפברואר אתה באמת גם אמרת שאתה לא מדבר עם  נחקרים מחוץ לחדר החקירות ואם יש שיח שהוא מהותי אתה טורח אפילו להקליט אותו. סיפרת על איזה שהוא מכשיר כיס שיש לך.

משולם: נכון מאוד. לא שיש לי, אבל אכן כן.

עו"ד חדד: לא משנה. שישנו.

משולם: אכן כן.

עו"ד חדד: טוב. עכשיו, אם אין הקלטות של שיחות מחוץ לחדר החקירות ולא מזכרים, אז כמו שאמרתי מקודם חילופי הדברים בינך לבין הדס זה 'שלום' 'מה שלומך איך את מרגישה'?

משולם: נכון.

עו"ד חדד: טוב. עכשיו, אם אני אומר לך שאתה שוחחת איתה על עניינים שקשורים לחקירה?

משולם: אני אומר שלא.

עו"ד חדד: שזה לא נכון. נכון?

משולם: לא.

עו"ד חדד: לא נכון. למשל, בחקירה של הדס קליין מה-13 בדצמבר 2016, למרות שאתה לא חקרת אותה, דאגת לפגוש את הגברת קליין לפני החקירה שלה. אתה זוכר?

משולם: לא זוכר.

עו"ד חדד: אתה לא זוכר?

משולם: אתה..

עו"ד חדד: אני שואל. מומי, בנחת. 

משולם: שאלת אותי אמרת שאני לא זוכר.

עו"ד חדד: טוב. אז נמשיך.

משולם: יכול להיות שפגשתי אותה. אני לא זוכר.

עו"ד חדד: בסדר. אנחנו גילינו,

השופט בר-עם (מבין שמשולם שיקר): אדוני הכחיש קודם שהוא פגש לפני החקירה.

משולם: כן. אני לא זוכר,

השופט בר-עם: אדוני הכחיש. לא אמר 'אני לא זוכר'. זה שני דברים שונים.

משולם: לא, אמרתי, כפי שכבודה הציגה, יש לפעמים כן, לפעמים לא. לא כל פעם. הוא שאל אותי 'לפני החקירה',

השופטת פרידמן-פלדמן: הוא אמר ש…

עו"ד חדד: לא, הוא אמר גבירתי שלפני החקירה לא, כי זה רק בסוף שהיא רצתה להגיד שלום.

משולם: לא לא. ממש לא, אני נשאלתי האם לפני כל חקירה ואחרי כל חקירה נפגשתי ואמרתי 'לא'. כי לא היה כל פעם שלפני כל חקירה, אני לא זוכר שלפני כל פעם שהדס הגיעה או אחרי באותו יום, פגשתי אותה כשהיא באה להגיד שלום. לא זוכר, לא היה כזה דבר. עכשיו, היו מקרים שכן. אני, אוקיי, זה הכל.

עו"ד חדד: גם לפני.

משולם: יכול להיות שהיה גם מקרה שכן. לא זוכר.

עו"ד חדד: ולפני זה גם כדי להגיד שלום? או שאתה לא זוכר? כי מקודם הכחשת ועכשיו אתה אומר שאתה לא זוכר.

משולם: עוד פעם, שוב אני אומר. יכול להיות שהיו מקרים שהיא באה גם לפני החקירה והיו גם מקרים שאולי היא באה אחרי החקירה. אני לא מכחיש את זה.

עו"ד חדד: אבל תמיד זה ל'שלום'.

משולם: או, אני זוכר, אני אגיד לך עכשיו משהו בריענון, לצורך העניין. אמרתי עוד פעם, אני חוזר על זה שוב, אני מעולם לא חקרתי או לא שאלתי שאלות בחקירה של הדס קליין, אגב, לא רק הדס קליין. גם כל עד אחר, אני מעולם לא עושה את זה, אני אומר את זה כאן תחת שבועה. אני זוכר שפעם אחת כשביקשנו מהדס, אגב, וגם אמרתי את זה בלשכה של היועץ באחד הדיונים, ביקשתי ממנה ומבחינתי זה לא פעולת חקירה, לתאם ולבדוק אם ג'יימס פאקר יכול להגיע לארץ כי היא הייתה העוזרת שלו ולנו לא היה שום קשר איתו. אוקיי? כי אנחנו, ואני גם אמרתי את זה גם בריענון, שאנחנו גם נעזרנו בה לצורך תיאומים. אוקיי? לי היה קשה ל… איתו, והיא הודיעה שהוא לא מתכוון להגיע לארץ. ולכן בעקבות זה אגב, שלחתי מייל אליו, ובמייל ששלחתי אני אפילו רושם שם.
אני ראיתי את זה בריענון, אפילו הייתי זוכר את זה, 'בהמשך לזה ששוחחתי אתמול עם הדס קליין', אפילו לא מכחיש את זה דרך אגב, רשמתי את זה. יש מזכר שלי בעניין הזה.

עו"ד חדד: אין מזכר שלך.

משולם: או מייל, לא משנה, בעניין הזה, שהוא חומר חקירה.

עו"ד חדד: גם לא נכון.

משולם: לא נכון. רשום שם,

עו"ד חדד: תיכף אני אראה לך.

משולם: מייל לג'יימס פאקר שכתבתי 'בהמשך לשיחתי עם הדס קליין' משהו בסגנון הזה, אני לא זוכר מילה במילה 'מאתמול' וביקשתי ליצור איתו קשר, הצגתי את עצמי וכיוצא בזה. זה הכל.
אנחנו נעזרנו בהדס לצורך תיאום חקירה, מכיוון שהיא הייתה, מה לעשות, מעבר להיותה עדה, היא גם עבדה עם ג'יימס פאקר ומילצ'ן. זה הכל.

עו"ד חדד: תראה, אבל מקודם אתה עמדת פה ואמרת שוב ושוב, ואני שאלתי אותך שוב ושוב,

משולם: ואני עומד מאחורי זה,

עו"ד חדד: האם זה היה רק שיחות של 'שלום', אמרת לבית המשפט 'כן'. המשכתי ללחוץ אותך קצת,

משולם: לא, לא ללחוץ.

עו"ד חדד: מה לעשות, זה מה שקרה. ופתאום סיפרת שיש עולם תוכן שלם של שימוש בהדס כדי לתאם, לפני החקירות שלה, כדי לתאם פגישות עם ג'יימס פאקר.

משולם: לא לתאם פגישות. הייתה, שוב אני אומר,

עו"ד חדד: לא לתאם פגישות?

משולם: לא. אני חוזר על מה שאני אומר. לא חקרתי,

עו"ד חדד: העברת מסרים לג'יימס פאקר. בסדר.

משולם: לא חקרתי, אני אמרתי את זה גם בריענון, זה גם מופיע במסמך של הריענון, זה לא משהו שאני, אני אומר עוד פעם. אני עומד מאחורי כל מילה שאמרתי. לא חקרתי את הדס קליין, אגב, לא רק את הדס, לא אף עד אחר בחדר שלי. בסך הכל ביקשתי ממנה לתאם או ליצור קשר עם ג'יימס פאקר. אמרתי את זה גם בראיון,

עו"ד חדד: יכול להיות שהעברת מסרים באמצעותה לג'יימס פאקר?

משולם: לא. ממש לא.

עו"ד חדד: תגיד לי, מזכר על מה שעכשיו אתה מתאר, יש לנו בתיק?

משולם: לא.

עו"ד חדד: לא. ואתה לא חושב שזה מסוג הדברים שכן חייבים מזכר?

משולם: לא, כי עובדה,

עו"ד חדד: אה, לא.

משולם: תן לי לסיים. עובדה שגם רשמתי מייל,

עו"ד חדד: כן. רשמת מייל,

משולם: לפחות תכבד, תראה, זה לא ה-,

עו"ד חדד: …שיחה מזמן אחר, אתה מערבב דברים,

משולם: לא, אני ממש לא מערבב דברים.

עו"ד חדד: אני אראה לך את המייל שלך.

משולם: אני לא מערבב דברים. אני זוכר שזה היה גם בדצמבר. אני אומר עוד פעם, אפילו רשמתי מייל בעניין הזה לג'יימס פאקר שציינו ששוחחנו עם הדס. לא הסתרנו את זה אפילו.

עו"ד חדד: כמה שיחות כאלה היו עם הדס?

משולם: אחת.

עו"ד חדד: טוב. אחת. בסדר. עכשיו, אתה אומר מסרים לא העברת באמצעותה לג'יימס פאקר. נכון?

משולם: הסברתי בדיוק מה ביקשתי ממנה. לבדוק עם ג'יימס, תראה, אתה,

עו"ד חדד: אוקיי. עכשיו אומרת ב-13 בדצמבר, בחקירה שלה, אנחנו במקרה הרי בגלל שזו חקירה שהוקלטה, אז אנחנו למדנו פתאום שהיא הייתה,

משולם: במקרה?

עו"ד חדד: במקרה. כן. כי החקירות הקודמות לא הוקלטו.

משולם: יש רק חקירה אחת שלא הוקלטה.

עו"ד חדד: שתיים.

משולם: השתיים הראשונות. נכון.

עו"ד חדד: בסדר. החקירות הכי חשובות, אבל מה זה משנה.

משולם: שים לב שאתה חייב תמיד להוסיף את הקטנה הזאת ואחרי זה אתה מצפה שאני גם לא, אתה מבין? בוא נחסוך את זה מאיתנו.

עו"ד חדד: אני לא רואה אפילו שהוספתי קטנה, אבל בוא נמשיך.

משולם: לא, אתה יודע בדיוק על מה אני מדבר עו"ד חדד.

עו"ד חדד: לא משנה. אתה תשמור על הסגנון שלך. רק תשמור עליו.

משולם: גם אתה.

עו"ד חדד: גברת קליין: "רגע, התג שלי, מה עשיתי איתו? נראה לי שהשארתי אותו אצל מומי" החוקר דני יופה: "תסתכלי, יש מצב?" קליין: "יש מצב כי הוא לא פה, לא, הוא בתיק שלי, אולי, הנה הוא פה". אתה יודע להגיד מה היה באותו יום?

משולם: לא. ממש לא.

עו"ד חדד: אתה לא זוכר למה היא הייתה אצלך בחדר ב-13?

משולם: לא.

עו"ד חדד: דרך אגב, אני רק מזכיר לך, סיפרתי לך לפני ההפסקה שהגברת קליין מספרת שב-6 באוקטובר כשהיא הגיעה לחקירה, היא הייתה, אתה זוכר דיברנו על זה, כמה שעות איתך ועם,

משולם: כרמה שעות?

עו"ד חדד: זה מה שהיא אומרת.

משולם: בחדר שלי כמה שעות?

עו"ד חדד: כן. ודיברתם על זה שהיא פרוטקטורית ועל ענייני המס של מילצ'ן,

משולם: אני אומר עוד פעם,

עו"ד חדד: ואתה אומר שזה לא היה?

משולם: ממש לא.

עו"ד חדד: ממש לא.

משולם: אני הגבתי על זה, נתתי,

חדד: הגבת, רק רציתי, אולי נזכרת?

משולם: מעולם הדס לא הייתה אצלי שעות.

עו"ד חדד: בסדר. ולא דיברתם על העובדה שהיא פרוטקטורית וענייני המס של מילצ'ן?

משולם: אני דיברתי עם הדס על זה? ממש לא.

עו"ד חדד: לא. טוב. עכשיו לפי קליין בשיחה הזאת, בגלל חוסר הזהירות שלה, בחקירה ושהיא מדברת על דברים שהיו מחוץ לחדר החקירה בתוך חדר החקירה, אנחנו לפחות יכולים קצת לקבל מושג אולי מה נאמר ובוא תראה מה היא אומרת: "בטח, רגע, מומי הזכיר משהו על ג'יימי שניתן לו יום או לא, מה הוא אמר? שאנחנו נחליט מה עושים. לא, שאתם רוצים ש-, מה, מאיזו בחינה, אם לדבר איתו? אם לדבר איתו שוב, עידן כבר אמר לי 'תני לו עוד יום, נחכה ל-', אז נחכה, טוב, אני אדבר עם מומי, דברו עם מומי ותגידו לי מה אתם רוצים".
עכשיו תגיד לי, מתי עולה לראשונה האפשרות שהדס קליין תסייע לכם בכל מיני פעולות חקירה?

משולם: הדס קליין לא סייעה לנו בכל מיני פעולות חקירה. כשאנחנו הזדקקנו לתיאום לצורך העניין או לבדוק עם ג'יימס פאקר, לנו לא היה קשר איתו ישיר. אני לא הכרתי את ג'יימס פאקר.
מה לעשות שגם כעדה היא הייתה עוזרת שלו. לא ביקשנו ממנה לדבר איתו על החקירה, לא ביקשנו לספר לה מה היה בחקירה, בסך הכל ביקשנו ואני גם כתבתי את זה עוד פעם, גם במייל שכתבתי,

עו"ד חדד: תיכף נראה.

משולם: תן לי לסיים.

עו"ד חדד: אני אומר, תיכף נראה.

משולם: גם כתבתי את זה, גם שלחתי את זה במייל, לא הסתרתי את זה אפילו. פניתי אליו והצעתי את עצמי וכתבתי שזה בעקבות השיחה של הדס קליין. בסך הכל רצינו שכעוזרת שלו היא תבדוק אם יש היתכנות שלו להגיע לארץ. זה הכל.

עו"ד חדד: אתה יודע להגיד לי מתי עולה לראשונה האפשרות שקליין תפעל לשכנע את פאקר להגיע לישראל?

משולם: לא זוכר את התאריך.

עו"ד חדד: לא זוכר. מה הדס קליין ואתה הייתם אמורים להחליט? אתה רואה, לפי מה שהיא אומרת, 'ג'יימי, שייתן לו יום או לו, מה הוא אמר, שאנחנו נחליט מה עושים'. אתה יודע להגיד מה הייתם אמורים להחליט?

משולם: לא, אנחנו בסך הכל ביקשנו לדעת אם האדון מתכוון להגיע לארץ. זה הכל.

עו"ד חדד: לא, זה לא מה שאומרת הדס קליין,

משולם: לא, אז אני באמת,

עו"ד חדד: תן לי להקריא לך. מומי, הכל בסדר. שניה, אני אקריא לך שוב. בכל זאת,

משולם: בבקשה.

עו"ד חדד: "גם מומי הזכיר משהו על ג'יימי שניתן לו יום או לא. מה הוא אמר? שאנחנו נחליט מה עושים". אז אני שואל מה הייתם אמורים להחליט מה עושים.

משולם: עוד פעם אני אומר, אני מניח שזה היה על העניין של תשובה שלו אם הוא מתכוון להגיע או לא. זה הכל. אני לא יודע מה זה 'אנחנו'.

עו"ד חדד: כשנאמר פה 'שניתן לו יום או לא'. איזה יום הייתם אמורים לתת לפאקר? על מה מדובר?

משולם: אני לא יודע. יכול להיות שהוא היה צריך לתת תשובה. אני באמת לא זוכר. אני זוכר שאחרי זה שלחנו את המייל ורשמתי,

עו"ד חדד: תגיד לי, יש נוהל בלה"ב או במשטרה שמאפשר לכם, לחוקרי המשטרה, לשלוח עד אחד לשוחח עם עד אחר בעיצומה של חקירה?

משולם: אנחנו, היא התבקשה דבר אחד פשוט. אחד פשוט. לשאול אותו אם הוא מגיע. לנו לא היה קשר ישיר איתו. אני אתן לך, אתה יודע מה, אני אפילו שמח על השאלה שלך. אני רוצה לספר לך גם משהו, עד כמה הקפדתי שעד אחד לא ידבר עם עד אחר.

עו"ד חדד: ספר.

משולם: מעבר לזה שגם כשהדס הייתה בחקירה מילצ'ן לא ידע בהתחלה, ולהיפך. ואחר כך היינו וזה גם מופיע בראיון שלי ואני מניח שאתה גם תשאל את זה, באחת הפעמים שחזרתי מישיבה אצל היועץ המשפטי, אני זוכר שחזרנו מירושלים, אוקיי? התקשרה הדס קליין אלי, הוסיפה את מילצ'ן על הקו כי הוא נזכר באיזו שהיא מתנה שאני אפילו לא זוכר מה היא, אוקיי? שהוא לא סיפר שאמנדה נתנה לזה. אני אמרתי 'אני לא מוכן לעשות את השיחה הזאת ביחד'. נקודה. אני אדבר על זה,

עו"ד חדד: אתה בטוח שזה מה שקרה?

משולם: אני אומר לך חד משמעית.

עו"ד חדד: טוב. עוד נגיע לזה.

משולם: אני אמרתי, ואני אומר עוד פעם, הקפדתי, מעולם לא הייתה איזו שהיא שיחה של נחקרת או של הדס יחד עם נחקר. אני אומר את זה בצורה נחרצת והקפדתי על זה,

עו"ד חדד: כן, למרות שעכשיו סיפרת על אירוע כזה, אבל,

משולם: שניה, אני אומר את זה. הקפדתי על זה וגם זה הגיע לזה, אתה יכול לראות טוב מאוד שגם בקשר עם ג'יימס פאקר, לא עלה ולו פעם אחת, ולו פעם אחת… אני אומר שוב, היא התבקשה לעשות משהו טכני בלבד. נקודה. שום דבר שקשור לחקירה. כלום.

בהמשך:

עו"ד חדד: ב-30 בינואר, גם שם אתה פוגש את הגברת קליין. אתה רואה? 'נלך להגיד שלום למומי'?

משולם: יכול להיות. 

עו"ד חדד: אוקיי. והיא אומרת "זו חברות שלא תימחה".

משולם: אוקיי, אז אומרת הדס, בחורה אמוציונלית, אומרת את זה. איפה הבעיה?

עו"ד חדד: אוקיי. והיא גם אומרת "אנחנו כולנו באותו מקום". אתה רואה? תסתכל בשורה 12.

משולם: עו"ד חדד, מה אתה רוצה שאני אגיב על זה? אתה לוקח איזה שהוא משפט 'אנחנו ביחד, אנחנו באותו מקום', איפה הבעיה עם זה? אז אומרת את זה,

עו"ד חדד: "אנחנו באותו צד",

משולם: מה השאלה שלך. בדיוק. אני מת לדעת, אני מאוד סקרן. מה השאלה?

עו"ד חדד: אני אומר לך שאתם מבינים שלהדס קליין יש מוטיבציות מאוד ברורות בחקירה הזאת.

משולם: ממש לא.

עו"ד חדד: טוב.

משולם: הדס קליין אומרת דברים שמבחינתה אני בטוח לא פשוטים. לבוא ולדבר על ראש ממשלה ועל רעייתו עבורה, זו חוויה בכלל לא פשוטה. זה הכל.

עו"ד חדד: אם אני אומר לך שזו חוויה, לא רק היא, הרי ראינו, היא מדברת על הסכסוך הקשה שהיה בינה לבין שרה נתניהו ושבחוויה שלה היה פה איום על מקום העבודה שלה, ולכן מבחינתה היא עדה מאוד מעוניינת. היא גם אומרת לכם את זה.

משולם: אז מה? איפה הסתירה?

עו"ד חדד: אז לא חשבתם אולי צריך לבדוק את הגרסאות שלה, לבדוק אם הן אמת או לא אמת?

משולם: בטח שהגרסאות שלה נבדקו. מה זה אמת? עם הנהג, עם שני קוסקס, אגב, עם הנאשם עצמו שמאשר חלק מהדברים, עם דברים ששרה נתניהו מאשרת. מה לעשות שהדברים שהדס קליין אומרת מגובה, לצערך הרב כמובן,

עו"ד חדד: יופי, להיפך,

משולם: אני שמח על השאלות שלך, גם על ידי עדים אחרים.

עו"ד חדד: מאה אחוז. יופי. תיכף נראה, לצערי לא לצערי. אם אני אומר לך,

משולם: זה התפקיד שלי, לבדוק מה שאפשר לבדוק. לא אם היא חברה שלי או לא.

עו"ד חדד: אם אני אומר לך שאתם לא בדקתם שום דבר כמעט. שלא בדקתם. אני שם את האמירה הזאת,

משולם: אל תדבר איתי בסיסמאות.  תציג ותשאל.

עו"ד חדד: ממש בסיסמאות.  אני רוצה קודם כל כעניין כללי, שלא בדקתם ולא עשיתם ולא טרחתם לבדוק אם הגירסה שלה תואמת את המציאות או לא, כי אתם חששתם פעם אחר פעם שאם תבדקו את הגירסה תגלו שהיא לא אמת.

משולם: דמגוגיה  זולה. זה הכל.

עו"ד חדד: מאה אחוז. תודה. בוא נמשיך.

משולם: דיברנו על התקשורת.  הלאה.

עו"ד חדד: בסדר. תיכף נראה. תקשורת, הרי אתה מדבר רק על התקשורת.

משולם: זה מה שמעניין אותך.

בהמשך:

עו"ד חדד: איך ידעתם לסמוך על הדס קליין שהיא תלך לדבר עם שרה שוחט ועם ספקים ולא תחשוף חקירה כל כך רגישה נגד ראש ממשלה מכהן?

משולם: סמכנו עליה.

עו"ד חדד: סמכתם עליה.

משולם: נכון. מאוד.

עו"ד חדד: טוב. עכשיו תראה מה הדס אומרת על מה שנאמר לה על ידכם. 13 ביולי 2022.
"והחוקרים אמרו לך לא לספר לארנון על הפניה שלך לשרה שוחט. גם את אמרת את זה פה עכשיו" תשובה: "כן".
"זה היה סוד" אני שואל אותה. תשובה: "זה היה סוד" "זה היה סוד והם ביקשו ממך לספר לשרה סיפור אחר. איזה שהוא סיפור כיסוי?" "נכון. וכך היה"
שאלה "נכון, ובאמת לא סיפרת לשרה שוחט שאת צריכה את החשבוניות כדי למסור אותן למשטרה" תשובה "לצורך מה, כמובן שלא"
שאלה "אמרת לה שזה לספירת מלאי. אני מזכיר לך" "משהו כזה, נכון. נכון" שאלה: "וטענת בפני הגברת שוחט, כך סיפרת במשטרה, שהבקשות הן על דעתו של ארנון למרות שזו לא הייתה אמת" תשובה: "נכון, מה לעשות".
עכשיו, מה שאומרת לנו הגברת קליין בקטע שהקראתי, זה שהיא משקרת לעדים פוטנציאליים, לדוגמה הגברת שוחט, שהיא מבקשת מסמכים ברשות וסמכות של ארנון שהוא המעסיק שלה, כשלמעשה זו לא אמת.
הדס, כשהיא אומרת שאתם הנחיתם אותה לעשות את זה, אומרת אמת או לא?

משולם: אתה שאלת אותי את השאלה הזאת בדיוק.

עו"ד חדד: ומה התשובה?

משולם: ואני עניתי לך שאני לא אמרתי להדס בשום קונסטלציה לשקר את שרה שוחט. עכשיו, מה שאתה עושה, אתה שאלת אותי ארוכות את השאלה הזאת, אני זוכר אותה טוב מאוד גבירתי, ואני נשאל בדיוק כעבור חודשיים את אותה השאלה.

עו"ד חדד: נו?

משולם: מה אתה מצפה? שבגלל שאני לא זוכר, לענות לך אחרת?

עו"ד חדד: אתה אומר שלא אמרתם לה.

משולם: למה, אני שואל אותך. אתה שואל אותי אותה שאלה.

עו"ד חדד: אתה לא שואל, אתה אמור לענות על שאלות.

משולם: אותה שאלה שאלת אותי בדיוק אבל. בדיוק. עם הנאום הארוך הזה.

עו"ד חדד: כבודכם, העד שיקר. לטעמנו העד לא אמר אמת בדיון הקודם.

משולם: אתה יכול לומר את זה. אתה שאלת את זה.