היום לא יתקיים דיון בעקבות מחלתו של ארי הרו. הדיונים יתחדשו ביום שני הקרוב 22.05.2023.
יום העדות השני והאחרון של גלעד ארדן, אתמול במשפט נתניהו, הקיף שורה ארוכה של נושאים, רגולטוריים ותקשורתיים, שלמעשה המחישו היטב את הרציונל המופרך של תיקי 4000 ו-2000.
ניסיון לחבר בין סיקור תקשורתי כזה או אחר לפעולה כזו או אחרת של רגולטור ולהפוך את החיבור הזה לעבירה פלילית.
***
ארדן הוא כאמור איש זהיר מאוד, מדוד מאוד במילותיו, ונראה שתקופת הדיפלומטיה שלו כשגריר ישראל באו"ם חידדה עוד יותר את התכונות הללו.
הוא ניסה להימנע, ככל האפשר, מלחוות דעה על תיק 2000 או תיק 4000 אבל עשה את זה בלית ברירה לאחר שעו"ד חדד ניתב אותו לשם, כמו גם עו"ד ז'ק חן, פרקליטו של אלוביץ'.
עו"ד חדד העלה שורה של מקרים מגוונים שבהם היתה זיקה מאוד ברורה באופן הסיקור של פוליטיקאי מסוים לבין פעולותיו בתחום החקיקה, כמעט כולם נגעו להצעות החוק הרבות בנושא "ישראל היום".
שורה של פוליטיקאים קידמו את החוק הזה, וכולם נהנו מסיקור מאוד חיובי ב"ידיעות אחרונות". ממירי רגב מהליכוד, דרך נפתלי בנט ואיילת שקד (שנעדרו מההצבעה וחטפו על ראש מהעיתון) ועד ליברמן, ציפי לבני ויאיר לפיד.
עו"ד חדד שאל את ארדן האם הוא דמיין שפעולה כזו יכולה להיחשב כשוחד וארדן ענה פעם אחר פעם שאיש לא חשב או דמיין לעצמו שמדובר בשוחד, כולל כמובן הוא בעצמו.
עו"ד חדד אף הביא לו דוגמא קיצונית יותר כמו השימוש בכוח התקשורתי של ערוץ 10 בזמנו כדי "לסחוט" עוד הטבות מהמדינה על מנת לשרוד, לאחר שהערוץ לא עמד בהתחייבויותיו ועמד בפני סגירה.
האם מישהו חשב שזה שוחד תהה שוב עו"ד חדד, והתשובה היתה שלילית כצפוי.
כלומר, מקרים הרבה יותר חמורים של שוחד לכאורה התרחשו במהלך ההיסטוריה של היחסים בין פוליטיקאים לכלי תקשורת וכולם ראו בזה משהו שקורה מדי יום ולא איזושהי עסקת שוחד.
עד שהגיעו לנתניהו ולמרות שהוא האיש המושמץ ביותר בהיסטוריה הפוליטית הישראלית הוא זה שחטף כתבי אישום. למה? כי הכל פוליטי.
עוד אירועים מרכזיים אתמול בדיון:
היחסים של גלעד ארדן ואילן ישועה
במקביל לקו של ארדן, הציג עו"ד חן לארדן שורה של התכתבויות בינו לבין אילן ישועה, אז מנכ"ל וואלה, במיוחד סביב בחירות 2013 שבו שימש כיו"ר מטה ההסברה של הליכוד, וגם ב-2014 כאשר ישועה התקשר לדבריו לארדן כדי לזרז חתימתו על עיסקת יד2.
ניכר שחשיפת התכתובות הללו (שחלקן נחשף כבר בעדותו של ישועה) לא היו נוחות לארדן מטבע הדברים, למרות שלא היו בהן משהו יוצא דופן. זה רק הציף שוב את השאלה סביב יחסים בין פוליטיקאים לאנשים הקובעים בתקשורת.
אגיד זאת כך: אם הפרקליטות היתה רוצה לתפור את ארדן בכתב אישום, היא יכלה לעשות זאת די בקלות, במיוחד כשהשיח ב-2013 היה בין היתר סביב תקציבי פרסום וגם בוואלה היה מן הלך מחשבה (שארדן לא היה שותף לו) שאם הוא יקבל סיקור חיובי הוא יזרז חתימתו על עיסקת יד2.
המקרה הפרטי הזה של ארדן רק המחיש שוב עד כמה כתב האישום נגד נתניהו אבסורדי.
עסקת יד2
מרוב להיטות לנפח את כתב האישום באין ראיות הכניסה כזכור הפרקליטות עסקה מבורכת למשק, שבה נמכר אתר הלוחות יד2 בבעלות וואלה לחברה הגרמנית אקסל שפרינגר.
בגלל עודף רגולטורי ורק בגלל הזהירות ומטעמים טכניים נדרשה חתימתם של ארדן ושל נתניהו. הפרקליטות המציאה איזשהו טיעון מגוחך שנתניהו האיץ את הטיפול בעסקה כחלק ממסכת השוחד שלו עם אלוביץ'.
האמת היא שמי שדרש לזרז את העסקה היה אילן ישועה כיוון שנהנה מבונוס של 15 מיליון שקל.
ארדן שלל את הקשר לאיזשהו לחץ מנתניהו ומאנשיו ואמר שבסך הכל היה תיאום טכני בין שתי הלשכות על החתימות והאישורים.
מיזוג בזק-יס
למעשה, זו ליבת כתב האישום בתיק 4000, ליבה שהופרכה עם חקירתו הנגדית של עד המדינה שלמה פילבר.
כזכור, הבקשה למיזוג בזק-יס הונחה לפתחו של משרד התקשורת בראשות ארדן והטיפול בה נמרח חודשים ארוכים כיוון שארדן ואנשי משרדו החליטו להתנות אישור המיזוג בקידום הרפורמה הסיטונאית, למרות שלא היה קשר בין השניים וזה פסול להתנות אישור של הליך מסוים בהליך אחר.
ארדן הודה שהוא התווה את המדיניות הזו בלי לפרסם אותה ולהוציא שימוע כנהוג במדיניות חדשה, הוא הודה שיס או בזק לא קיבלו שום מכתב רשמי על הסירוב לאשר המיזוג וחמור מכל, הוא לא העביר את הבקשה להיוועצות במועצת הכבלים והלוויין ככתוב בחוק.
מה היו התירוצים של ארדן? הוא הפיל את התיק על היועצת המשפטית של משרד התקשורת דאז דנה נויפלד, וגם אמר שהיה שיג ושיח עם אנשי בזק ויס והם ידעו על המדיניות הזו.
וכאן צריך לשקף את המציאות: אם ארדן ומנכ"ל משרדו אבי ברגר היו נוהגים בבקשת המיזוג על פי כללי מינהל תקין, המיזוג היה מאושר ותיק 4000 לא היה בא לאוויר העולם, משום שאישור המיזוג בתקופת נתניהו הפך לשיטת הפרקליטות לעיסקת שוחד.
אני לא אומר כמובן שארדן כיוון לזה אבל זו היתה התוצאה העקיפה של מריחת בקשת המיזוג וכריכתו ברפורמה אחרת בצורה פסולה.
בן צור עוקץ, תירוש צווחת
באיזשהו שלב אמר עו"ד בן צור את מה שברור כבר לכולם: בתיק 4000 מדובר בסוגיית סיקור תקדימי והוא הוסיף – של ימין ושמאל.
או אז קפצה ממקומה יהודית תירוש בצווחות והתנגדה לכך, בבחינת על ראש הגנב בוער הכובע.
זה לא עניין של ימין ושמאל, אמרה תירוש, היתה היענות חריגה לבקשות של נתניהו.
נו, באמת. תירוש לא טרחה לבדוק אם כן היתה היענות חריגה ולא טרחה להשוות לפוליטיקאים אחרים, למשל הרצוג ובנט.
עו"ד בן צור ענה לה בציניות תודה רבה והוסיף: זה פוליטי! אכן, כתב האישום שהוא מסמך פוליטי להדחת נתניהו.
