יומן הבוקר
ליאת בן ארי (צילום: אלי ציפורי)
ליאת בן ארי שוב ניסתה לרמות: הביאה לעדות בעל חנות סיגרים כדי להוכיח שנתניהו רכש מעט סיגרים מכספו. עו"ד חדד: "אין לך מושג אם רכשו אצלך דברים לרוה"מ כן או לא, נכון?" בעל החנות: "מיליון אחוז". הפרוטוקולים מדברים!

אחד האירועים הביזאריים במשפט נתניהו הייתה עדותו של שאול ורדי, בעל חנות סיגרים ויין בירושלים.

ורדי הובא לעדות כדי להוכיח לכאורה שנתניהו לא רכש הרבה סיגרים מכספו הפרטי על מנת להמחיש שהיה קו אספקה שוטף מארנון מילצ'ן.
הבעיה, ורדי לא מכיר כלל את אנשי נתניהו, אין לו מושג אם רכשו או לא, וכל מקורבי נתניהו שהעידו במשטרה שנתניהו רכש סיגרים בעשרות אלפי שקלים דרכם והחזיר להם את הכסף – ונכללו ברשימת העדים – הפרקליטות ויתרה עליהם.

***

אני מביא את החקירה הנגדית של ורדי ואת המפלה הקשה של ליאת בן ארי ואלון גילדין. הם שוב ניסו לרמות את בית המשפט ושוב כשלו.
מעבר לכך, האירוע הקטן הזה אבל החשוב מאוד, ממחיש את שיטת העבודה של בן ארי ושות': ניסיון לשקר, לעוות ולסלף יחד עם חוסר מקצועיות משווע.

הם היו בטוחים שהכל יעבור להם, שהם בעלי הבית בבית המשפט והכול התפוצץ להם בפנים.

עו"ד חדד: מר ורדי אני חייב להודות שאני לא מבין כל כך למה הביאו אותך לפה. עוד לא שמעתי שמביאים את המוכר לספר מי קונה בחנות ולא את הרוכשים שזה בעיני האנשים הטבעיים להביא, אני רוכש בחנות,

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: הוא צריך להגיד למה הביאו אותו?

עו"ד חדד: אני אומר לכבודכם רגע לפני שמתחילים. אני הולך לחנות, יש חנות שאני מגיע מידי שבוע אין לי ספק שהבעלים אין לו מושג שאני בכלל מגיע לחנות וזה גם נכון לגביך, אני ראיתי מה שאתה מספר על המקום שלך שהוא מקום מצליח ברוך ה', מקום עם איכויות, הרבה אנשים מגיעים לשם, יש שם מתחם, גם מסעדות נכון? תיכף נדבר על זה, אז הביאו אותך במקום להביא את הרוכשים, מביאים את המוכר

השופטת פרידמן-פלדמן: מה השאלה אליו? אני מבינה שאתה רוצה להוציא את הדברים אבל שאלות לעד.

עו"ד חדד: אתה יודע שאסור מבחינת הוראות של שירות הביטחון אסור למי שרוכש עבור ראש הממשלה בין אם זה מוצרים לבית, בין אם זה דברים אחרים אסור לו להגיד שהוא רוכש את הדברים עבור ראש הממשלה? אתה מכיר את האיסור הזה?

ורדי: לא

עו"ד חדד: ולכן זה שלא אמרו לך שרוכשים עבור ראש הממשלה דברים זה לא אומר שלא רכשו אצלך דברים לראש הממשלה, אין לך מושג אם כן או לא, נכון?

ורדי: מיליון אחוז.

עו"ד חדד: מיליון אחוז, טוב, טוב שהביאו אותך, חשוב מאוד. עכשיו בוא נלך לפי הסדר. דיברו איתך על עזרא סיידוף ועל נתן אשל, תגיד, בחקירה לא הציגו לך תמונות לא של עזרא סיידוף ולא של נתן אשל נכון?

ורדי: לא

עו"ד חדד: וגם לא של אלי אילוז וקובי אסייג ושלום מלכה ואשר יששכרוב, ומאיר דולורוזה ובועז, ואילן שמואל, לא הציגו לך תמונות שלהם?

ורדי: לא

עו"ד חדד: ולכן זה שאתה לא יודע מי זה אלי אילוז זה לא אומר שהוא לא קנה אצלך זה רק אומר שאתה לא יודע מי זה אלי אילוז נכון?

ורדי: נכון, לא כל מי שנכנס לחנות מציג את עצמו בשם או תג. לקוחות רגילים.

עו"ד חדד: נכון, וגם אתה אומר שאתה מהתקשורת, אתה זוכר איך נראה נתן אשל, אתה זוכר אם יש לו עיניים כחולות או חומות?

ורדי: לא

עו"ד חדד: אתה זוכר אם הוא גבוה או נמוך?

ורדי: ממש לא

עו"ד חדד: לגבי עזרא סיידוף הראו לך תמונה שלו?

ורדי: לא.

עו"ד חדד: לא. טוב, בסדר. בוא ננסה אחרי שהבנו כמה העדות שלך חשובה אבל בוא עכשיו ננסה לפשט את הדברים. מר ורדי אתה זוכר את החקירה שלך? היא הייתה ב-2018. במעומעם, זוכר, לא זוכר?

ורדי: ממש לא, אני חייב לציין שאני על כדורים חזקים מאוד עכשיו, אני קצת בבלק אאוט, הם יודעים את זה, אני בפריצת דיסק

עו"ד חדד: והם הביאו אותך בכל זאת?

ורדי: כן

עו"ד חדד: שמעתי דרך אגב, אמרו לי שהעדות נדחתה כי היו גם עניינים רפואיים

ורדי: בדיוק

עו"ד חדד: ובכל זאת הביאו אותך

ורדי: לא רק זה

עו"ד חדד: את מי שרכש את הסיגרים אותם לא הביאו אבל אותך כמוכר שמטבע הדברים אתה לא יודע מי רוכש אצלך הביאו.

אלון גילדין (מהפרקליטות): ?

עו"ד חדד: תביא עדי תביעה, תביא, הם ברשימה שלך, תביא אותם (הכוונה לעדי תביעה שהיו אמורים לספר שנתניהו ביקש לרכוש מהם סיגרים והחזיר להם את הכסף – אבל הפרקליטות ויתרה עליהם. תודה אלון, זה לא ויכוח, זה לא ויכוח

בהמשך:

עו"ד חדד: כשהחקירה שלך התקיימה ב-2018 אתה זוכר כמה חוקרים הגיעו אליך לחנות? אם בכלל זה היה בחנות?

ורדי: זה היה בחנות, נדמה לי שלושה או ארבעה, לא זוכר

עו"ד חדד: הבנתי, שלושה או ארבעה. הם היו במדים, בלי מדים?

ורדי: לא, בלי מדים

עו"ד חדד: הגיעו במפתיע נכון?

ורדי: במפתיע בלי התראה מוקדמת

עו"ד חדד: הבנתי, ואתה אדם נורמטיבי, אין לך שום קשר לעולם התוכן של המשטרה, אני מניח שזה אירוע די לא שגרתי עבורך פתאום מגיעים ארבעה חוקרים מלהב וחוקרים אותך בחנות נכון?

ורדי: מאוד

עו"ד חדד: נכון, ומטבע הדברים זה לא אירוע שבו אתה מצטיין בזיכרון, מגיעים חוקרים יושבים עליך שואלים שאלות, ארבעה במספר לאדם אחד, מטבע הדברים הזיכרון הוא לא מאוד מאוד משופר כשאתה נחקר באותו זמן, נכון? אתה עושה כן עם הראש אם תוכל רק להגיד למיקרופון

ורדי: לא הבנתי את השאלה, אם תוכל לחזור עליה

עו"ד חדד: אני אומר כשמגיעים אליך ארבעה אנשים לחקור אותך ושואלים אותך על מה קרה לפני שנים, לא מציגים לך תמונות, זה לא אירוע שבו הזיכרון שלך הוא במצב האופטימאלי שלו?

ורדי: ברור, אף אדם לא זוכר מה היה שנים לפני, אתה משתדל לזכור, מה שאתה אומר אתה לא יודע, אתה לא יודע, אתה לא זוכר, פחות או יותר

עו"ד חדד: אבל כדי לזכור, למשל כדי להיזכר אני דיברתי איתך על אמצעי מאוד פשוט למשל להציג לך תמונות, יכול להיות שזה היה מעורר לך את הזיכרון?

ורדי: לא הציגו תמונות

עו"ד חדד: אבל אם היו מציגים יכול להיות שהיית זוכר?

גילדין: אין טעם

עו"ד חדד: אין טעם לשאלה הזאת? תגיד לי, אתה זוכר איך נראה החוקר שחקר אותך?

ורדי: לא

עו"ד חדד: הרי זה יותר דרמטי ממישהו שבא לחנות סתם לרכוש איזה סיגר אחד או שניים, והנה אפילו אותו אתה לא זוכר, חוקר, אירוע אמרנו לא שגרתי, אתה זוכר אם הוא גבוה או נמוך, שמן או רזה? לא זוכר?

ורדי: היו כמה אחדים, לא זוכר אף אחד מהם

עו"ד חדד: אף אחד מהם, כן, אבל את הרוכשים של הסיגרים בטח שתזכור כמובן בציניות.

השופטת פרידמן-פלדמן: מה אתה רוצה ממנו?

עו"ד חדד: גברתי אני בא אליו בטענות? אני הבאתי אותו? להיפך אני רק מצטער יחד איתו.

עו"ד חדד:  הבן שלך היה בחנות באותו זמן נכון? סליחה, בזמן החקירה הבן שלך היה בחנות?

ורדי: מישהו היה, לא זוכר אם הוא היה

עו"ד חדד: מי עוד יכול להיות חוץ מהבן שלך?

ורדי: אולי לקוח, לא זוכר

עו"ד חדד: תראה, אתה נחקרת בינואר 2018 שזה זמן רב אחרי שהחקירה של ראש הממשלה התחילה, היא התחילה באופן גלוי ב-2017 באופן סמוי למעשה, מסתבר שאף פעם לא הפסיקו לחקור את ראש הממשלה בלי אישור של יועץ אבל זה לא קשור אליך.
החוקר שאל אותך תאשר לי שלא הבאת לו איזשהם נתונים, קבלות או חשבוניות ביחס לרכישה נכון? לא הבאת לו דברים כאלה?

ורדי: לחוקר?

עו"ד חדד: כן

ורדי: לא.

עו"ד חדד: אוקי. ולך לא הייתה דרך לבדוק או לפחות החוקר גם לא ביקש ממך לנסות ולשחזר מי רכש בחנות, מה השמות של האנשים שרכשו בחנות? אני אומר לא הייתה לך דרך לעשות את זה. אני אחלק את זה, רציתי לחסוך. תאשר לי שבחנות שלך היה סרט סליל קופה, סרט סליל כזה נכון?

ורדי: כן

עו"ד חדד: כמו בסופר נכון?

ורדי: כן, קופה שהוחלפה היה לה רק סליל אחד, לא היה קופי

עו"ד חדד: ובשנים הרלוונטיות ממילא אין לך דרך לשחזר מי הלקוח ומי לא היה לקוח שלך?

ורדי: אין לי דרך, אני אמרתי את זה.

עו"ד חדד: עכשיו, הדבר היחיד, הנתון היחיד שהיה יכול להיות לנו זה סלילים מהסופר, כמו סליל של קנייה בסופר, לא יותר מזה, בלי שם, בלי שם של אדם ספציפי?

ורדי: בלי שם

עו"ד חדד: עכשיו, אתה בעלים של מתחם שכולל שתי מסעדות וחנות יין נכון?

ורדי: נכון

עו"ד חדד: מה השם של המסעדה הראשונה?

ורדי: מוסקט

עו"ד חדד: ומה שעות הפתיחה שלה?

ורדי: שמונה בבוקר עד שתיים עשרה בלילה

עו"ד חדד: משמונה בבוקר עד שתיים עשרה בלילה, והמסעדה השנייה?

ורדי: רובן

עו"ד חדד: רובן, ומה שעות הפתיחה שלה?

ורדי: ללקוחות?

עו"ד חדד: בכלל, גם עבודה, גם כשאתה נמצא שם?

ורדי: אני לא נמצא שם, מעשר בבוקר עד שתיים עשרה בלילה.

עו"ד חדד: וחנות היין, זה עולם היין והסיגר נכון?

ורדי: נכון

עו"ד חדד: והחנות היא מתשע בבוקר עד שמונה וחצי בערב, כך ראיתי, זה נכון?

ורדי: נכון

עו"ד חדד: וגם ביום שישי החנות עובדת עד השעה אחת?

ורדי: נכון

עו"ד חדד: וכמובן שאתה לא מפעיל לבדך את כל הקומפלקס הזה של המסעדות, של החנות, יש עוד עובדים נכון?

ורדי: ברור

עו"ד חדד: אתה יודע להגיד  כמה עובדים יש לך בערך, בסך הכל במתחם הזה?

ורדי: אז זה היה משהו אחר, לא היה רובן בזמנו, רובן קם לפני ארבע וחצי שנים

עו"ד חדד: לדעתי גם אז היו שתי מסעדות, זה מה שסיפרת פה בחקירה שלך, אולי לא רובן, אולי משהו אחר?

ורדי: יש מוסקט ויש טוסט נקניק היה. היום יש גם את רובן.

עו"ד חדד: מאה אחוז.

ורדי: בערך ארבעים עובדים

עו"ד חדד: ארבעים עובדים היו לך אז, בסדר

ורדי: היום, אז פחות

עו"ד חדד: אז עשרים, שלושים?

ורדי: לא עשרים, שלושים, בוא נגיד 15.

עו"ד חדד: 15, בסדר. עכשיו אני מניח שמטבע הדברים העובדים האלו נמצאים בטוסט נקניק, בחנות, במסעדה השנייה, נכון? נמצאים במתחם הזה עובדים?

ורדי: כן

עו"ד חדד: עושים מה שאתה אומר להם?

ורדי: כן

עו"ד חדד: בסדר. עכשיו, אתה לא יכול להיות כל הזמן בכל המקומות, גם בשלב מסוים הבן שלך מתחיל לעבוד איתך נכון?

ורדי: כן

עו"ד חדד: לכן אתה לא יכול, אתה לא כל הזמן נמצא בחנות מטבע הדברים.

ורדי: אי אפשר להיות כל הזמן בחנות.

עו"ד חדד: בסדר. החוקר שמגיע שומע ממך שיש, אני מניח שהוא ראה שיש עובדים, יש מתחם, הוא גבה עדות רק ממך, אתה לא יודע שהוא גבה עדות לא מהבן שלך שעובד איתך בחנות, לא מעובדים אחרים שנמצאים.

ורדי: לא יודע

עו"ד חדד: תשאול, בסדר. החנות שלך היא חנות מצליחה נכון? באופן יחסי? אולי אין הנחתום מעיד על עיסתו, אז אני אומר לך שזו חנות מצליחה, תאשר לי שיש עשרות לקוחות שמגיעים מדי יום?

ורדי: כן

עו"ד חדד: ובימים טובים אפילו יותר מעשרות לקוחות?

ורדי: בפורים יש יותר

עו"ד חדד: בפורים יש יותר, זאת אומרת אם אני עושה את המכפלות לאורך השנה יש מאות, אלפי לקוחות נכון? לאורך שנה שלמה, לאורך כמה שנים בוודאי על כל התקופות?

ורדי: כן. כן.

עו"ד חדד: לא מתקבל על הדעת שאתה תדע לזהות בשם כל אחד מאלפי הלקוחות שלך נכון?

ורדי: לא מתקבל על הדעת

עו"ד חדד: ואתה גם לא מזהה אותם

ורדי: רק מישהו באמת מפורסם

עו"ד חדד: רק מישהו באמת מפורסם, בסדר. ובכלל תהליך רכישה, במיוחד אם מגיע מישהו ומבקש סיגר והולך, סיגר ספציפי והולך זה אירוע קצר, זה לא סימפוזיון, מגיעים, מבקשים, מקבלים, הולכים?

ורדי: שניות

עו"ד חדד: לכן אין שום סיבה שזה ייחרט לך בזיכרון אירוע כזה, אם היה משהו חריג? כן. מישהו מפורסם? כן אבל אם מגיע מישהו, שלום, אני רוצה שלושה סיגרים מסוג פרטגאס אתה נותן לו, בזה זה נגמר והולך נכון?

ורדי: נכון מאוד

עו"ד חדד: ואין שום סיבה שתזכור אותו, בטח לא בשם שלו נכון?

ורדי: לא

עו"ד חדד: מה שאני אומר הוא נכון?

ורדי: נכון, אני לא שואל שאלות.

עו"ד חדד: אתה לא שואל שאלות, אני מסכים איתך. עכשיו, לאורך כל החקירה שאלו אותך על הזמנות ממשרד ראש הממשלה, תאשר לי קודם כל שאתה התכוונת כששואלים אותך על הזמנות ממשרד ראש הממשלה, התכוונת למה שאמרת פה בבית המשפט מקודם שהכוונה היא להזמנה מסודרת, רשמית ממשרד ראש הממשלה נכון?

ורדי: כן, אבל אני לא יכול לדעת אם מישהו מטעם ראש הממשלה הגיע לקנות עבורו, אני לא יכול לדעת.

עו"ד חדד: אני מסכים איתך, אתה לא יכול לדעת שכן,

ורדי: רשמי אני יודע שזה בא מסמך, הזמנה, כאלה דברים לא היו לי

עו"ד חדד: מר ורדי רק נעשה שזה יהיה ברור, אתה לא יכול לדעת אם כן ואתה לא יכול לדעת אם לא, נכון? מה שאמרתי הוא נכון?

ורדי: ברור.

עו"ד חדד: דרך אגב, מי שיודע זה מי שרכשו את הסיגרים לכן אמרתי שאני לא מבין למה הביאו אותך אבל זה בסדר, זה מה שהחליטה התביעה לעשות.
עכשיו, אתה אמרת לחוקר שאם היה שיח שלם, האם משרד ראש הממשלה התקשר או לא התקשר, אני לא מדבר איתך על אירוע מהסוג הזה, אני מדבר איתך על זה שמגיע אדם שמישהו ממשרד ראש הממשלה שלח אותו, הוא לא אומר לך כלום בנושא הזה, הוא לא מגלה לך שראש הממשלה שלח אותו וקונה סיגרים, אתה אין לך מושג אם אירוע כזה קרה או לא קרה נכון?

ורדי: אין לי מושג

עו"ד חדד: למשל מספר לנו יאיר קספריוס שאת השם שלו אתה לא מכיר נכון?

ורדי: לא

עו"ד חדד: שהוא היה אצלך המון פעמים וקנה, לא הראו לך תמונה של יאיר קספריוס נכון?

ורדי: לא הראו לי

עו"ד חדד: טוב. וגם אלי אילוז מספר שהוא קנה אצלך הרבה פעמים, אין לך מושג איך אלי אילוז נראה?

ורדי: לא

עו"ד חדד: ולכן יכול להיות שהוא קנה אצלך הרבה פעמים לאורך השנים אבל אתה לא זוכר אותו נכון?

ורדי: נכון מאוד

עו"ד חדד: כנ"ל קספריוס, יכול להיות שהוא היה אצלך המון פעמים ואין לך זיכרון, אתה לא יודע?

ורדי: לא מכיר בשמות

עו"ד חדד: וזה לא אומר שהם לא קנו אצלך הרבה פעמים נכון?

ורדי: נכון

עו"ד חדד: עכשיו, אתה הסברת בהודעה שלך שאם אדם פרטי מגיע לרכוש כמה סיגרים אין צורך מראש שהוא יתאם איתך את ההגעה שלו ויתקשר ויגיד אני מגיע עוד מעט לרכוש סיגרים, אין צורך כזה. מגיעים לחנות, נכנסים כמו כל חנות שאנחנו מכירים, אומרים מה רוצים, אם יש, מקבלים, משלמים והולכים נכון?

ורדי: יש אנשים שמתקשרים מידי פעם ואומרים תקשיב אני מגיע, זה לא תכוף

עו"ד חדד: אבל אין צורך בזה?

ורדי: אין צורך בזה

עו"ד חדד: וזה גם לא עניין שגרתי שאנשים מתקשרים, רוב האנשים פשוט מגיעים?

ורדי: מגיעים, קונים ויוצאים

עו"ד חדד: אוקי. עכשיו, מה שכן אני מניח שאפשר להתקשר כמו שאמרת לברר אם יש מוצר מסוים במלאי, זה מה שאנשים בטח עושים?

ורדי: נכון

עו"ד חדד: אבל אין צורך לתאם מראש את ההגעה שלהם לחנות כדי לקנות.

ורדי: אין צורך לתאם

עו"ד חדד: וגם אין צורך שאני אזדהה ואגיד לך שלום, מדבר עמית ממשרד חדד, אין צורך בזה?

ורדי: אין צורך

עו"ד חדד: עכשיו, בטח ובטח שגם אם מישהו התקשר ושאל אם יש סיגר כזה או אחר אין שום סיבה בעולם שתזכור את השיחות האלו, מבחינתך אתה עונה, יש, אין, מנתק, נכון? אין שום סיבה שתזכור את זה?

ורדי: אין.

עו"ד חדד: בסדר, ואתה כמובן גם לא מתעד שיחות כאלו, זה לא מעניין נכון?

ורדי: לא. ממש לא

עו"ד חדד: מה שאני אומר הוא נכון?

ורדי: נכון

עו"ד חדד: אוקי. נשאלת לגבי קניות שערך אדם בשם נתן אשל, אז שאלתי אותך, אין לך, לא הראו לך תמונה של נתן אשל נכון?

ורדי: לא הראו לך

עו"ד חדד: ושאלתי אותך איזה צבע עיניים יש לו, ענית בהגינות שאתה לא זוכר.

ורדי: נכון

עו"ד חדד: ושאלתי אם הוא גבוה או נמוך גם ענית לי בהגינות שאתה לא יודע?

ורדי: נכון

עו"ד חדד: עכשיו, תאשר לי שאין לך שום יכולת לדעת אם נתן אשל הגיע לחנות ואתה לא זוכר, אם אנשים מטעמו של נתן אשל הגיעו לחנות לרכוש סיגרים, אין לך מושג?

ורדי: אין לי מושג

עו"ד חדד: בסדר. עכשיו נניח למשל שנתן אשל שולח את אחד הנהגים, אלי אילוז לקנות סיגרים אצלך, לך לא צריך להיות מושג לא מי זה אלי אילוז, לא מי זה נתן אשל ולא שאלי אילוז נשלח על ידי נתן אשל ששלח בתורו עבור ראש הממשלה את, שנשלח בתורו על ידי ראש הממשלה כדי לקנות סיגרים, אין לך שום מושג ביחס לזה? נכון?

ורדי: לא זכור לי מקרה כזה.

עו"ד חדד: עכשיו נתן אשל מסר לנו תצהיר שבין השנים 2009 ל-2012, שוב, זה שנים לפני שאתה בכלל מעיד, אתה נחקר רק ב-2018 שהוא כיהן כראש הסגל, הוא הגיע והוא שלח נהגים כדי לקנות אצלכם סיגרים ובהרבה מקרים, אתה לא יכול לשלול את זה, לא יכול לאשר את זה נכון?

ורדי: אני לא מכיר אותו

עו"ד חדד: בסדר, אתה לא זוכר אותו כמו שאתה לא מכיר הרבה אנשים אחרים נכון?

ורדי: נכון, לא מכיר

עו"ד חדד: וזה לא אומר שהוא היה וזה לא אומר שהוא לא היה?

ורדי: יכול להיות שהוא היה.

עו"ד חדד: קל וחומר אם הוא שלח את הנהגים שלו, אין סיבה שתכיר אותם?

ורדי: לא זוכר אותם.

עו"ד חדד: בסדר. תראה, אמרו לך מקודם, שאלו אותך גם על לינור אופיר ושני ברכה ושאלו אותך אם השמות האלו מוכרים לך, תאשר לי שבהחלט יכול להיות שלינור ושני התקשרו ושאלו או מישהי אחר אם יש סיגר כזה או אחר? אתה לא יודע שזו לינור או שני, אין לך מושג ואתה ממילא לא זוכר את זה.

גילדין: הוא לא יכול לענות על זה

עו"ד חדד: הוא לא יכול לענות על זה?

השופטת פרידמן-פלדמן: הוא לא יודע

עו"ד חדד: אבל אתם שאלתם על זה בראשית מקודם. מה אתה אומר? תשובה נכון?

ורדי: נכון, לא הזדהו איך אני יכול לדעת

עו"ד חדד: דרך אגב, גם אין צורך להזדהות, שלום, מדברת לינור אופיר ממשרד ראש הממשלה האם יש לך סיגר פרטגאס?

ורדי: אין צורך

עו"ד חדד: אין צורך, תודה. נדמה לי שסיימנו עם העד הזה. זהו, סיימנו כבודכם

מאמרים אחרונים

בנימין נתניהו (לפ"מ)

עדות נתניהו: תמליל 10.12.2024 – היום הראשון

נתניהו בעדותו: "אני נדהמתי כשנשאלתי על התקשורת בחקירות, עצם הדבר שזה עלה בחקירות הדהים אותי. זה בכתב האישום? זה הבסיס של הדמוקרטיה וזה נתפס כעבירה? אתם מנותקים מהמציאות! לא היה פה שוחד ולא הבנה ולא זבובים, פשוט דבר הזוי"

הקליקו לתוכן »