כתבה מס' 18 בסדרה "תיק ברנור, תיק תפירה" המבוססת על הפרוטוקולים הרשמיים של עדות כורש ברנור. חוקרים את החוקרים.

***

עו"ד חדד: בסדר. עכשיו תאשר לי דרך אגב, שמעולם לא פניתם לבית המשפט בבקשה להוציא צו חיפוש על מסמכים אישיים של מילצ'ן או פאקר בחודשים נובמבר או דצמבר 2016?

כורש ברנור: לא זוכר

עו"ד חדד: אתה לא זוכר?

ברנור: לא

עו"ד חדד: טוב, אני אומר לך שלא הוצאתם שום צו כזה

ברנור: אוקי.

עו"ד חדד: אתה יודע על מה אני הולך לשאול אותך עכשיו? כי הכינו אותך לזה בראיון העד, אני שואל בהעדר קיומו, אין צו חיפוש אני אומר לך שמה שעשיתם בגלל שלא הותר לכם להוציא צו חיפוש ולמעשה אישרת לי את זה פה אחר פעם שהיועץ לא אישר לכם להוציא צו חיפוש.
מה שעשיתם זה להשתמש בהדס קליין ושהיא הציגה בשליחותכם מצגים שקריים למנהלת החשבונות ולאחרים כדי לקבל מסמכים אישיים של ארנון מילצ'ן ללא ידיעתו.

ברנור: אוקי

עו"ד חדד: אתה מכיר את הדברים?

ברנור: כן

עו"ד חדד: ובהמשך הגברת קליין גם פעלה באותה דרך ובאותה צורה גם בעניינו של פאקר, מסרה מסמכים אישיים ללא ידיעתו והציגה מצגי שווא לספקים ולאחרים כדי לקבל את המסמכים האלו, אתה מכיר את הדברים גם?

ברנור: במסגרת הריענון, כן.

עו"ד חדד: עכשיו, הדס אמרה בבית המשפט שהחוקרים הנחו אותה להציג מצגי שווא, אני רוצה לדעת האם אתה כראש יחידה הכרת את הדברים, אישרת את הדברים?

ברנור: מצגי שווא?

עו"ד חדד: כן

ברנור: אני לא חושב שמדובר במצגי שווא

עו"ד חדד: כלומר אם הדס אומרת לשרה שוחט אני צריכה את המסמכים כי ארנון מבקש, הוא רוצה לעשות ספירת מלאי ואין באמת ספירת מלאי, מה שהיא באמת רוצה זה, וארנון לא מבקש, אלא היא התבקשה לעשות את זה על ידי המשטרה זה לא מצג שווא?

ברנור: הדס לא חייבת הסברים לשרה שוחט, הדס היא חיה את החומרים שאצל שרה שוחט שהיא מייצרת את החומרים לשרה שוחט, הדס באה ביוזמתה, מילצ'ן אישר את זה, יש צו בתוקף בזה,

עו"ד חדד: אה, יש צו בתוקף?

ברנור: לא, לגבי המסמכים

עו"ד חדד: לגבי המסמכים אז יש צו בתוקף?

ברנור: היו מסמכים, היו צווים על החברות של מילצ'ן עוד כבר בספטמבר למיטב זיכרוני

עו"ד חדד: תראה, אני שאלתי אותך לפני כן המון שאלות על צווים, זו התשובה שדקלמו איתך בפרקליטות?

ברנור: עוד פעם,

עו"ד חדד: כבודכם יראה את סעיף 9 בראיון העד. הדקלום, זה הדקלום שקיבלנו עכשיו, אז בוא אני רוצה להקריא אותו ואני רוצה קודם כל שתסביר לי, אני רוצה לשאול אותך, תיכף אנחנו נראה, אתה אומר זה לא מצגי שווא, היא לא חייבת דין וחשבון לשרה שוחט ולארנון מילצ'ן וארנון מילצ'ן אישר את זה, בוא נראה, בוא נקרא מה כתוב.
במענה לטענת ההגנה לפיה החוקרים עשו שימוש פסול בגברת קליין לשם השגת המסמכים השייכים למר מילצ'ן העד אמר שגב' קליין מסרה את החשבוניות מיוזמתה.
העד הוסיף כי המשטרה החזיקה בצו שאפשר לה לדרוש את החשבוניות לגברת קליין ובנוסף בחקירתו של מר מילצ'ן טרם מסירת המסמכים, מילצ'ן הפנה את החוקרים לבקש חומרים מגב' קליין.
עכשיו, התשובה הזאת היא נח בשבע שגיאות, אולי יותר. אני רוצה ללכת איתך שלב שלב. קודם כל מי סיפר לך מה טענת ההגנה?

ברנור: מה?

עו"ד חדד: מי סיפר לך מה טענת ההגנה?

ברנור: אני הכרתי את המכלול עוד כמפקד יחידה

עו"ד חדד: שמעת את השאלה שלי?

ברנור: אני שמעתי את השאלה שלך

עו"ד חדד: מה השאלה שלי?

ברנור: אני ידעתי את זה

עו"ד חדד: את טענת ההגנה?

ברנור: מה זה טענת הגנה?

עו"ד חדד: מי סיפר לך מהי טענת ההגנה?

ברנור: אני עברתי על החומר לפני ההכנה, הייתי גם מפקד היחידה, זכרתי כמה דברים

עו"ד חדד: שמעת את השאלה שלי.

ברנור: כן, שמעתי

עו"ד חדד: מי הציג לך את טענת ההגנה הזאת?

ברנור: מה זה הציג?

עו"ד חדד: מי אמר לך, כתוב במענה לטענת ההגנה

השופטת פרידמן-פלדמן: אולי תשאל אותו ישיר וגמרנו

עו"ד חדד: לא, אני רוצה לדעת מי הציג לך את טענת ההגנה שהחוקרים עשו שימוש פסול בגברת קליין?

השופטת פרידמן-פלדמן: תסתכל זה מול העיניים שלך

עו"ד חדד: או שזה דבר שאתה בעצמך חשבת אותו?

ברנור: אני קראתי את החומר במסגרת הריענון, עברנו על מספר נושאים ביניהם גם היה הדבר הזה,

השופטת פרידמן-פלדמן: שמה היה? טענת ההגנה הייתה בתוך החומר שראית?

השופט בר-עם: מה היה הדבר הזה?

ברנור: הנושא של הדס קליין והתפיסה של המסמכים

עו"ד חדד: איזה חומר ראית שיש בטענת ההגנה הזאת?

השופטת פרידמן-פלדמן: השאלה היא על טענת ההגנה, מי אמר לך שזו טענת ההגנה? טענת הגנה של מי? של הסנגורים? של מי?

ברנור: זה לא יכול לבוא ממני, זה בא במסגרת הריענון, זה הפרקליטות.

עו"ד חדד: אה, הפרקליטות אמרו לך שיש טענה כזאת?

ברנור: כן.

עו"ד חדד: זאת אומרת, כשאתה נמצא במשרדי הפרקליטות הם רוצים לקדם טענת הגנה או מענה לטענת הגנה ואומרים לך תדע, יש את הטענה הזאת של ההגנה נכון?

ברנור: אני מכיר את ההשתלשלות שהיה בדצמבר ולאחר מכן, כן, אז התכוננתי,

עו"ד חדד: אני לא שואל מה אתה מכיר, אני שואל אותך

השופטת פרידמן-פלדמן: השאלה היא כרגע מה היה בראיון, מה אמרו לך, מה ענית בראיון העד שיש לנו מסמך לגביו, שזה מה שאתה רואה מולך.

ברנור: בראיון העד עברנו על רשימה של נושאים, ביניהם גם על הנושא הזה.

עו"ד חדד: זאת אומרת, אמרו לך שזו טענת הגנה?

ברנור: סביר להניח שכן

עו"ד חדד: יופי. מי אמר לך?

ברנור: לא זוכר

עו"ד חדד: אתה לא זוכר? את זה אתה לא זוכר? אז אתה את התשובות שמופיעות פה אילו תשובות שלך או שהפרקליטות נתנה לך אותם?

ברנור: שלי

עו"ד חדד: בטוח?

ברנור: כן

עו"ד חדד: בוא נבדוק את זה. בישיבת הכנה לפני חודש אתה לא זוכר מה היה, מי אמר לך את הדברים, אנחנו צריכים להסתמך על דברים שאתה זוכר מ-2016. אתה לא זוכר מי אמר לך את זה?

ברנור: ישבנו כמה אנשים, לא זוכר אבל כן,

עו"ד חדד: בסדר, בוא נמשיך. תגיד לי, אתה כותב כאן שטענת ההגנה נוגעת למסמכי מילצ'ן, סיפרו לך שטענת ההגנה גם נוגעת למסמכי פאקר?

ברנור: לא.

עו"ד חדד: לא? כי תראה לגבי מילצ'ן אתה טוען שיש הסכמה, לגבי פאקר אתה לא טוען שיש הסכמה נכון?

ברנור: במילצ'ן אני זכרתי גם את מה שאמר מילצ'ן בחקירה, גם את העניין של היוזמה של גב' הדס, גם את זה שהיה צו,

עו"ד חדד: כל זה אתה זוכר.

ברנור: זה זכרתי, כן, גם כשעברתי על החומרים

עו"ד חדד: אני אומר לך שזה כבר עניינים שנדונו פה והופרכו פעם אחר פעם אבל אני שואל אותך לגבי ההסכמה שאתה מדבר עליה, לגבי פאקר אתה טוען שהייתה הסכמה?

ברנור: אני לא זוכר

עו"ד חדד: את זה אתה לא זוכר.

ברנור: אבל לגבי הדס

עו"ד חדד: שאלתי שאלה, אתה זוכר על מילצ'ן

השופט שחם: הוא השיב שהוא לא זוכר מר חדד

עו"ד חדד: אתה יכול להסביר לי את הפלא הזה איך אתה זוכר על מילצ'ן אבל על פאקר אתה לא זוכר אם הייתה הסכמה?

ברנור: את מילצ'ן אני זוכר כי גם הייתי בחדר חקירה, אני זוכר

עו"ד חדד: לא היית בחדר חקירה

ברנור: אני זוכר שהוא הפנה אותנו להדס, כן נאמר לי כמפקד היחידה על היוזמה או הרצון של הדס להציג את המסמכים, כן ידעתי שהיה צו.

עו"ד חדד: כן ידעת?

ברנור: כן ידעתי שהיא לוותה

השופט שחם: אתה זוכר מה הייתה השאלה אבל.

עו"ד חדד: אין סיכוי

ברנור: כן, לגבי פאקר הוא דיבר, בתוך זה גם כן היא עבדה גם עם פאקר והייתה נציגה של פאקר אז זה כולל את שני האנשים האלה.

עו"ד חדד: זאת אומרת, אני רוצה להבין מה אתה אומר, אתה מדבר פה על הסכמה של מילצ'ן, אני שואל האם ניתנה הסכמה ממר פאקר, כן או לא? לא יודע אם נציגה, כולל שני אנשים, אני לא מצליח להבין את התשובות שלך. בפאקר האם הייתה הסכמה, כן או לא?

ברנור: פאקר לא היה

עו"ד חדד: לא היה?

ברנור: לא היה, כן

עו"ד חדד: יופי, ובכל זאת הדס מסרה לכם מסמכים של פאקר נכון?

ברנור: כן, מכוח מה שהיא רצתה והצו

עו"ד חדד: זאת אומרת שהדס מסרה לכם מסמכים ללא קשר לשאלת ההסכמה נכון? כי ממילצ'ן לשיטתכם, תיכף נראה שאין, אז יש הסכמה ומפאקר אין הסכמה אז שאלת ההסכמה לא רלוונטית לשאלה אם אתם מקבלים או לא מקבלים את המסמכים.

ברנור: הדס כרוכה ביחד עם מילצ'ן ופאקר, היא מייצגת את שניהם ועובדת עבורם.

עו"ד חדד: כלומר לשיטתך עובד שלי במשרד נגיד המזכירה, כי היא מזכירה

השופט שחם: לא צריך להתפלמס עם העד

עו"ד חדד: לא, אני רוצה להבין

השופט שחם: אבל לא צריך להתפלמס, זה טענה משפטית שאנחנו לא זקוקים לעד

עו"ד חדד: אז למה סיפרת פה על הסכמה של מילצ'ן אם לגישתך מי שהסכים לקחו לו מסמכים וגם מי שלא הסכים לקחו לו את המסמכים?

ברנור: אני אמרתי עכשיו, גב' קליין עובדת עבור שניהם, מבחינתי זו ההסכמה.

עו"ד חדד: תגיד לי מי ניסח את התשובה הזאת?

ברנור: זה לא אני כתבתי את המסמך

עו"ד חדד: לא אתה כתבת את המסמך, זה דברים שאתה זכרת או שהזכירו לך אותם?

ברנור: שאני זכרתי, אני עברתי אחרי כמה ימים בפרקליטות על החומרים.

עו"ד חדד: תגיד לי, אתה אומר פה על צו, איזה צו זה? המשטרה החזיקה בצו, איזה צו זה?

ברנור: היו אוגדן של מספר צווים

עו"ד חדד: לא אוגדן, איזה צו זה?

ברנור: תן לי לענות, היו אוגדן של צווים באותו זמן בספטמבר שכללו מסמכים חשבונאיים על כמה חברות בתוכם גם החברות למיטב זיכרוני של פאקר וגם חברות של מילצ'ן.

עו"ד חדד: תגיד, אתה זוכר שהצווים האלו, אתה אמרת שהם פקעו ושלא,

ברנור: זה צו המצאת מסמכים, זה לא צו חיפוש, זה צו המצאת מסמכים

עו"ד חדד: אתה זוכר, אמירה יפה שנאמרת פה על ידי התביעה שבאמת עושים את מה שאילפו בחדר הפרקליטות נאמר בעדינות שהוא בעייתי מאוד, לא יכול להיות שהתובעת תגיד יפה כשהוא נזכר בתשובות שנתנו.
עכשיו, אני אומר לך שליזו כהן, אני אומר לך שאין צו המצאת מסמכים בספטמבר קודם כל. כשאתה היית בכלל רלוונטי, אתה היית בריא, נקרא לזה כך, אין צו המצאת מסמכים בספטמבר, מה התשובה שלך?

ברנור: בספטמבר לא זוכר את המועד היו כמה מועדים

עו"ד חדד: כן, בכל ספטמבר אין צו המצאת מסמכים

ברנור: היו מסמכים, או סליחה, נכון, צווים שהוצאו נכון על ידי ליזו שכללו כמה דברים ביניהם גם החברות של מילצ'ן ופאקר, אני זוכר את זה.

עו"ד חדד: אתה לא יכול לזכור כי הצווים ביחס לחברות הם צווים מאוקטובר בסדר? הם צווים מאוקטובר

ברנור: אז יכול להיות שהיו מאוקטובר אבל אני ראיתי את הצווים

עו"ד חדד: אתה ראית? עכשיו, אישרה פה ליזו שהסיבה היחידה שהוציאו את הצווים האלה ואני אקריא לך אם אתה רוצה, זה אך ורק כדי לקבל פרטים ביחס למלון. אתה מודע לזה?
אומרת לנו ליזו כהן שהיא זו שהוציאה את הצווים שצווי המצאת מסמכים האלו הם רק ואך ורק קשורים למלון, אז התשובה שהיה צו בתוקף הולכת לפח ואני מתעניין בשאלה מי אמר לך את זה שיש צו בתוקף?
מי אמר לך את התשובה הזאת? ושהתביעה אומרת יפה רק שזה מאוד לא יפה.

ברנור: אני ישבתי בפרקליטות, עברתי על קלסרים, ראיתי את הצווים.

עו"ד חדד: ואז הנחת שזה צו רלוונטי?

ברנור: הצווים מדברים בעד עצמם

עו"ד חדד: כן, אבל מי שמוציא אותם מסביר לנו למה הם,

ברנור: אתה מדבר על התכלית,

עו"ד חדד: בסדר, הרי אתה יודע שבכל צו כתוב שהוא לצרכי החקירה, לתכלית הספציפית שלשמו הוא הוצא, אתה יודע את זה נכון?

ברנור: כן

עו"ד חדד: ואם אני רוצה להשתמש בצו לתכלית אחרת, לנושא אחר אני צריך צו חדש או צו הרחבה, אתה מכיר את זה נכון?

ברנור: כן

עו"ד חדד: ולכן אם הצווים הוצאו בעניין המלון אז אי אפשר להשתמש בהם כדי לקבל מידע על מסמכים ממילצ'ן או פאקר נכון?

ברנור: הצווים כללו לא רק את המלון אמרתי את זה כמה פעמים.

עו"ד חדד: עוד שאלה אחרונה, אתה אומר שהצו בתוקף, אני חושב שזו הייתה פעם הערה של כב' השופט בר-עם, המצאתם את הצו להדס וביקשתם מכוחו לקבל את המסמכים?

ברנור: אני לא זוכר את זה

עו"ד חדד: אני אומר לך שלא. שלא.

ברנור: עוד פעם אני אומר, הדס מיוזמתה

עו"ד חדד: תענה לשאלה שלי.

ברנור: אני לא זוכר אם מסרו לה את הצווים

עו"ד חדד: אז אם יש לכם צו, אם אתם לא מממשים את הצו אתה מבין שלא יכולתם לקבל את המסמכים מכוח הצו כי כדי לקבל מסמכים מכוח הצו צריך להמציא את הצו לאדם שממנו אתה מבקש את המסמכים?

ברנור: לא, אני לא מסכים איתך

עו"ד חדד: אתה לא מסכים?

ברנור: אם יש לי צו שמכוחו אני יכול לדרוש אז אני יכול, זה שיקול לקבל גם אותו בהסכמה ממי שיש לו זיקה לחומרים

עו"ד חדד: תגיד לי, אם הייתה הסכמה של מילצ'ן ויש לך צו למה מנחים את הדס לשקר, לא לומר אמת, להציג מצגי שווא?… אני שואל אותך אם יש צו ואם יש הסכמה של מילצ'ן אם תוכל להאיר את עינינו ולבית המשפט שבית המשפט ידע למה צריך סוד ומצגי שווא? מה התשובה?

ברנור: התשובה היא בצו או בכל הליך חקירתי גם בצו זה מופיע לא לעדכן,

עו"ד חדד: מה התשובה?

ברנור: בצו רשום לא לעדכן, לא למסור, לא להעביר אז יש לך גם להגיד, אבל לא ליצור מצג שווא או זה, זה הסיבה ככל הנראה

עו"ד חדד: לא הבנתי, תסלח לי אולי בית משפט הבין, אני לא.

השופט בר-עם: גם אני לא הבנתי, לכאורה הציגו לאדוני דברים מפורשים שאומרת העדה, מציגים לך מפרוטוקול אמירה מפורשת של העדה של גב' קליין שאומרת ביחס להתנהלות מול חוקר המשטרה, היא אומרת את הדברים בצורה מפורשת, השאלה מה התגובה של אדוני בקשר לעניין הזה כי לכאורה שם עולים דברים די ברורים, מתוך העדות שלה.

ברנור: כן, שמעתי. אני מניח

עו"ד חדד: לא מניח, אתה מכיר את הדברים האלה.

הפרקליטות בעוד התנגדות סרק, בהמשך:

עו"ד חדד: עכשיו, אני אומר לך שגם דני יופה אישר שזה מה שהוא ביקש ממנה… אני שואל אותך אם אתה מודע לדברים האלו, כן או לא? נתחיל בזה?

ברנור: אני כמפקד היחידה לא יכול להיות מודע על כל תוכן שיחה של קצין שלי עם עדה.

השופט שחם: לא שואלים על כל תוכן שיחה של קצין שלך, שואלים על הדבר הספציפי הזה, התשובה היא או כן או לא?

ברנור: לא.

עו"ד חדד: לא, בסדר. אז אתה יכול להסביר לי אולי אם יש צו בתוקף לשיטתך, וראינו שאין, ואם יש הסכמה ותיכף נראה שאין, למה צריך להציג סוד? זו השאלה של כב' השופט בר-עם, ששם הייתה התנגדות שגררה אותנו מתשובה. אתה יודע להגיד?

ברנור: אני, עוד פעם,

עו"ד חדד: אתה יודע להגיד למה ההתנהגות הזאת? ההתנהלות הזאת?

ברנור: אני מניח לצרכי חקירה כדי לא לעשות פעולה שתפגע אז אמרו לה אחד, שתיים, שלוש אבל זה לא מצגי שווא מבחינתי ואיזשהו דרמה שאתה עושה מזה גדולה מדי לטעמי.

עו"ד חדד: תגיד לי, זאת אומרת לשיטתך, זה מאוד חשוב מה שאתה אומר שזה לא מצגי שווא, להגיד לשרה שוחט אני צריכה את המסמכים כי מילצ'ן… תראה, אתה גם אומר שהגברת קליין מסרה את המסמכים מיוזמתה?

ברנור: כך אני הבנתי

עו"ד חדד: ממי הבנת את זה?

ברנור: מהעדכונים שקיבלתי.

עו"ד חדד: ממי?

ברנור: אני יכול לקבל עדכונים זה מראש המפלג מומי בישיבות

עו"ד חדד: ממומי?

ברנור: כן

עו"ד חדד: זאת אומרת מומי אמר לך שזו יוזמה שלה?

ברנור: מומי אמר שזה עדה קואופרטיבית, היא הביעה רצון אחד, כן

עו"ד חדד: אתה ראית פעם את המסמכים שהדס קליין מסרה? כן, לא?

ברנור: למיטב זיכרוני, כן

עו"ד חדד: כן, בוא נראה למשל, נועה בואי נראה את עמוד 1, עמוד ראשון של אחד הקלסרים. האם אתה יודע שבכל קלסר שהיא מסרה נכתב באותיות של קידוש לבנה שהמסמכים נמסרים לבקשתכם או דרישתכם או הוראותיכם, כל פעם נייר אחר? אתה מכיר את זה?

ברנור: כן, למיטב הבנתי זה ניסוח של עורך דין.

עו"ד חדד: ניסוח של עורך דין?

ברנור: כן.

עו"ד חדד: מאיפה, מאיפה יש לך את ההבנה הזאת? זה נורא מעניין שאתה מספר את זה כי זה למשל דבר שמומי לא היה יכול לספר לך,

ברנור: ניסיון

עו"ד חדד: מה, בפרקליטות אמרו לך את זה?

ברנור: ניסיון של שלושים שנה

עו"ד חדד: אה, מניסיון של שלושים שנה זה הניחוש שלך?

ברנור: זה לא ניסוח של עד

עו"ד חדד: זה מדהים, זאת אומרת מניסיון של שלושים שנה זה הניחוש שלך?

ברנור: זה הערכה שלי, כן.

עו"ד חדד: אז אתה הכרת את זה בזמן אמת שכתוב לקריאתכם ובקשתכם?

ברנור: הציגו לי, העבירו לי חומרים, תשמע אני לא יכול לזכור ב-2024 מה ראיתי ב-2016

עו"ד חדד: מישהו אמר לך שלמעשה זה שקרי? שכשכתוב שזה נמסר במענה לקריאתכם ובקשתכם זה לא נכון? מישהו פעם אמר לכם שזה שקר?

ברנור: אני לא זוכר עמית, לא זוכר.

בהמשך:

עו"ד חדד: אני גם אומר לך שבחקירה, אני עובר ממה שכתוב, בחקירה של הדס קליין דני יופה כותב ואומר לה אפילו בכמה מקומות שמי שביקש להביא את המסמכים זו המשטרה. עכשיו מעניין אותי מי אמר לך שצריך להגיד שהמסמכים נמסרו ביוזמה של הדס?

ברנור: אני אמרתי קודם, ההבנה שלי הייתה אז כן עדה משתפת פעולה, מילצ'ן גם הפנה אותנו אליה, וזו הייתה ההבנה שלי כמפקד יחידה אז.

עו"ד חדד: בוא נראה. דרך אגב, עוד שאלה שמטרידה אותי שאלת היוזמה למה היא בכלל רלוונטית? הרי זה לא מסמכים שלה, את זה אתה יודע נכון?

ברנור: זה מסמכים שהיא מפיקה אותם, כן, זה שלה.

עו"ד חדד: היא מפיקה אותם?

ברנור: היא מסמכים שבשוטף שלה בשש-שבע שנים שהיא מנהלת את האירועים,

עו"ד חדד: למשל כשהיא הביאה לכם תדפיס אשראי של מילצ'ן בסדר? כמו שאנחנו מקבלים כולנו תדפיס אשראי חיוב, אתה יודע להגיד לי מכוח מה היא יכולה להביא לך נייר כזה של מילצ'ן.

ברנור: למיטב זיכרוני היה לה כרטיס שהיא הייתה מיופה כוח של החברה, זה מה שאני זוכר

עו"ד חדד: מיופת כוח של החברה?

ברנור: זה הזיכרון שלי.

עו"ד חדד: החיוב האישי של מילצ'ן שזה בכלל לא החברה אתה אומר,

ברנור: למיטב זיכרוני הוא ייפה את כוחה עם כרטיס אשראי, כן

עו"ד חדד: אוקי. תגיד לי, אתה גם אומר שמילצ'ן נתן הסכמה למסור את המסמכים?

ברנור: מילצ'ן הפנה אותנו, סמך את ידינו לפנות להדס את זה אני זוכר.

עו"ד חדד: אז הוא לא נתן הסכמה הוא רק אמר לך תפנה להדס?

ברנור: כל מה שאתם צריכים תיגשו להדס, את זה אני זוכר, הדס היא אמינה, ישרה, אני זוכר את המילים האלה, תפנו אליה כל חומר שאתם צריכים ממנה.

עו"ד חדד: או, יופי. זאת אומרת יש אמירה בתיק,

ברנור: זה הזיכרון שלי

עו"ד חדד: רגע, שנייה, זה הזיכרון שלך, זיכרון שווא אבל אני רוצה להבין בכל זאת את הזיכרון שמילצ'ן אומר לכם כל חומר שאתם צריכים תפנו להדס, היא תיתן לכם אותו?

ברנור: מילצ'ן הפנה אותנו להדס מכוח זה שהיא,

השופט בר-עם: הפער די ברור מר חדד, הפער די ברור

עו"ד חדד: אבל אני עדיין רוצה לדעת איפה זה? איפה זה קורה שמילצ'ן אומר לכם לכו להדס וקבלו ממנה חומרים?

ברנור: זה מה שאני זוכר

עו"ד חדד: למרות שזה לא קיים בתיק?

ברנור: עוד פעם, זה הזיכרון שלי.

עו"ד חדד: רק אתה יודע להגיד לי מתי? באיזה חקירה זה היה? אני קודם כל רוצה מהזיכרון שלך?

ברנור: אני לא זוכר

עו"ד חדד: אתה לא זוכר. אתה זוכר מה בדיוק מילצ'ן אמר שנדע תיכף לראות את ההשוואה?

ברנור: אני זוכר את רוח הדברים שבה הוא אמר, סומך על הדס, אם אתם צריכים משהו תפנו להדס, ישרה, אמינה, היא ניהלה, כל מה שהיא אומרת לכם זה אמת.

עו"ד חדד: טוב, זה כמובן

ברנור: זה רוח הדברים שאני זוכר

עו"ד חדד: לא, אבל לגבי המסמכים באופן ספציפי

ברנור: תפנו אליה תקבלו מה שאתם צריכים ממנה, כן.

עו"ד חדד: מצוין

ברנור: זה רוח הדברים

עו"ד חדד: רוח הדברים. עכשיו בוא נראה יש את הרוח, בוא נראה את החומר בסדר?

עו"ד חדד: יופי, אתה גם יודע לכמת, אמרת מחיר שמהסיגרים שקנית אתה אומר זה הכל הדס, הדס? תשובה – יש לנו הנהלת חשבונות, מכירות, חשבון אתה יכול הכל. זה אני שואל שוב את השאלה, אני מתנצל, אני לא זכרתי את התשובה שוב, למה, מה היה קורה אם היית אומר לא, אני לא רוצה, לא, … זהו, זה מה שיש לנו.
זאת אומרת מפה אתה הסקת, מפה? זה המקום היחיד שיש, גם התביעה אמרה שיש פה, מזה שהוא אמר יש הנהלת חשבונות, מכירות, חשבון, אתה יכול הכל, שלוש נקודות, ועוברים לנושא אחר משנייה אחר כך, מזה אתה מסיק שיש לך הרשאה לפנות להדס לקבל כל חומר שאתה רוצה?

ברנור: אני כמפקד היחידה מדווח על ידי מומי והצוות, זה רוח הדברים שאני זכרתי, כן.

השופט בר-עם: רוח הדברים, זה מה שאתה זוכר

עו"ד חדד: רוח הדברים. תגיד לי, בוא נראה את ההודעה הכתובה. אמרת, שאלתי אותך לפני הרבה זמן האם למשל הסכמה של עד למסור מסמכים זה דבר שצריך להופיע בהודעה כתובה? אישרת לי שכן, זה אתה זוכר?

ברנור: כן

עו"ד חדד: יופי, בוא נראה את ההודעה הכתובה, תפתח אותה בבקשה תראה לי איפה יש פה הסכמה למסור מסמכים? איפה כתוב? או הפניה להדס? תראה לנו.

ברנור: אם אין, חבל על הזמן, זה לא רשום אז זה לא רשום.

עו"ד חדד: זה לא רשום כי מעולם זה לא היה. יותר מזה, אתה בכלל לא נמצא בשלב הזה של החקירה, אתה לא נמצא, אתה מגיע רק הרבה עמודים, בעמוד 77, זה 49 ורק בעמוד 70 ומשהו, 76 או 77 אתה נכנס לכן כל זה בכלל דברים שאתה לא מכיר מידיעה אישית.

ברנור: אני לא יכול להיות בכל חקירה את כל החקירה, הלוואי ויכולתי.

עו"ד חדד: אני לא אמרתי שאתה יכול

ברנור: אבל אני באופן שוטף מקבל גם עדכונים מהצוות שלי.

עו"ד חדד: אבל תראה מה קורה, אתה אישרת לקבל את המסמכים מהדס?

ברנור: אני עושה ישיבות

עו"ד חדד: כן או לא?

ברנור: תשמע, אם זה בוצע אני גם אישרתי ראש אח"ם אישר וזה הועבר גם לידיעה ובאישור של היועץ.

עו"ד חדד: אם אני אומר לך שהיועץ מעולם לא ידע? דרך אגב, סליחה, אתם אמרתם ליועץ שיש הסכמה של מילצ'ן כדי לקבל את המסמכים?

ברנור: אני לא זוכר מה היה בכל ישיבה אבל אני אומר עוד פעם, הכל שוקף, הכל הועבר הלאה

עו"ד חדד: כן, אני רוצה להבין מה שוקף

ברנור: הכל

עו"ד חדד: שנייה

ברנור: הכל

עו"ד חדד: רגע כורש, שנייה, הרי התמליל לא יהיה מוכן עד סוף חודש ינואר ואני אומר לך שאתם שיקפתם ליועץ, אם בכלל העברתם את זה ליועץ אבל בטח לראש אח"ם שמילצ'ן מסכים לכם למסור שתיקחו את המסמכים נכון?

ברנור: תראה, אחרי כל,

עו"ד חדד: רגע, שיתפתם את זה? כן או לא?

ברנור: אז אני אומר אחרי כל חקירה, אחרי כל פעולה מגיעים לישיבה אצל ראש אח"ם

עו"ד חדד: שמעת את השאלה שלי?

ברנור: אני מסביר, מגיעים ליועץ משקפים לו ואומרים לו הכל, כולל עדה מהימנה, כולל מסמכים והכל ומעדכנים גם את הפרקליטות המלווה שנמצאת

עו"ד חדד: שמעת את השאלה שלי?

ברנור: אז אני מסביר

השופט שחם: מר ברנור מה הייתה השאלה?

ברנור: השאלה הייתה אם שיקפתי והעברתי את זה, את הממצאים וההסכמה?

השופט שחם: שמה?

השופט בר-עם: שמה? מה העברת, מה?

ברנור: ההסכמה של מילצ'ן

השופט שחם: התשובה היא כן או לא?

ברנור: התשובה היא כזו, אנחנו מגיעים לישיבה

השופט שחם: התשובה אם שיקפת הסכמה יכולה להיות או ששיקפת או שלא שיקפת?

ברנור: אדוני כל הפעילות וכל הממצאים,

השופט בר-עם: תשובות הגנריות האלו עינינו מר ברנור קצת מפריעות לנו. אדוני נשאל באופן קונקרטי, אדוני ייתן תשובה קונקרטית, כל תשובה טובה.

ברנור: כבודו אני לא יכול לזכור

השופט בר-עם: אז אין תשובה זה גם בסדר?

ברנור: את רמת הפירוט שדיווחתי לראש אח"ם ואת רמת הפירוט שהבאתי ליועץ, הפרקליטות המלווה נמצאת איתי ואני מעביר את כל הנתונים.

השופט שחם: אדוני לא מסוגל להשיב לשאלה הזאת? לא זוכר זו התשובה?

ברנור: אני באופן עקרוני אני לא יכול לזכור

השופט שחם: מר ברנור זה לא מקדם אותנו שאתה מספר לנו על התהליך, עכשיו זה לא שאלה על התהליך, עכשיו זה שאלה על עניין ספציפי אם עבר או לא עבר?

ברנור: לא יכול לזכור אדוני

השופט שחם: לא יכול לזכור. בסדר, לא יכול לזכור.

עו"ד חדד: תראה, אני אומר לך שאם ניתן לכם אישור לאסוף את המסמכים האלו זה כי אתם הצגתם מצג שווא כאילו שמילצ'ן נתן הסכמה וראינו ביחד שהוא לא נתן הסכמה לקחת לו את המסמכים הפרטיים.

ברנור: אנחנו מדווחים ליועץ, לראש אח"ם את מה שאנחנו מבינים מפעולות החקירה.

עו"ד חדד: מאה אחוז, ואתם הבנתם שיש לכם הסכמה, כך אתה אמרת לי.

ברנור: אתה מייחס לי מצגי שווא מול היועץ או מול ראש אח"ם

עו"ד חדד: אני שואל יש לכם הסכמה, כן או לא?

ברנור: אני אמרתי לך מה הבנתי

עו"ד חדד: הבנת שיש הסכמה, כן או לא?

ברנור: כן

עו"ד חדד: כן. טרחת לבדוק על בסיס מה מבוססת ההבנה הזאת?

ברנור: אני באופן שוטף כמפקד יחידה אם מעביר לי ראש הצוות עדכון אז אני לא רץ לבדוק סגן ניצב במשטרת ישראל או רב פקד במשטרת ישראל יש לי עוד כמה תיקים על השולחן באותה עת אז אני מקבל עדכון.

עו"ד חדד: אבל אתה לא הולך להסתכל על ההודעה הכתובה לפחות לראות ששם יש הסכמה? אתה יודע שגם יש כללים, הסמכה מודעת וכו', אתה לא הולך להסתכל?

ברנור: אני לא רץ אחרי,

חדד: תראה, אתה ידעת שאוספים את הקבלות האלו בחניונים?

ברנור: למיטב זיכרוני לא, לא ידעתי

עו"ד חדד: לא ידעת? אתה יודע להסביר לי למה אוספים קבלות בחניונים ולא פעם, חמש פעמים ולא ביחידה החוקרת?

ברנור: לקבל, יש קצין משטרה לסגן ניצב ובטח ובטח שיקול דעת בהתאם לצרכי החקירה הוא יכול לקבל גם את המסמכים מחוץ ליחידה אם יש איזה פעולה דחופה

עו"ד חדד: אבל אותם קצינים אמרו שזו הייתה הנחיה מלמעלה לכן אני שואל אותך. אתה למעלה, אתה יכול להסביר לנו שאתה לא ידעת על זה אז אתה יכול להגיד עמית לא נתתי הנחיה כזאת, כן נתתי הנחיה כזאת

ברנור: אמרתי למיטב זיכרוני לא זוכר חניונים אבל יש לסגן ניצב במשטרת ישראל סמכות, שיקול דעת גם לתפוס מסמכים ועשיתי את זה גם אני כמה פעמים מחוץ ליחידה אם יש צורך.

עו"ד חדד: אז מה הצורך?

ברנור: אני אומר אם יש צורך חקירתי, רוצים לעבור על המסמכים לפני פעולת חקירה מחר וזה דחוף אז הם עושים את זה.

עו"ד חדד: אתה צודק, רק אני אגיד לך מה סיפרו החוקרים, שהם תפסו את המסמכים ב-13 ו-14 בדצמבר, 12 למשל, ב-12 בדצמבר תפסו את המסמכים בלילה בשמונה בערב, לא פתחו אותם, לא קראו אותם בחקירה של הדס קליין יום למחרת המסמכים נמצאים ופותחים אותם לראשונה ביחד עם הדס. אתה יודע להסביר לי למה?

ברנור: אני לא יודע להסביר למה אבל אם תפסתי מסמכים צריך לעבור עליהם.

עו"ד חדד: בסדר, דרך אגב, זה קורה כמובן שוב ושוב ושוב ושוב, חמש פעמים. אף פעם לא תופסים איתה מסמכים ביחידה, אתה יודע להגיד לי למה? אם אתה יודע?

ברנור: לא.

עו"ד חדד: לא, בסדר. עכשיו, אני אומר לך שבניגוד למה שאמרת כאילו שמילצ'ן הכיר או ידע או העלה בדעתו שדבר כזה קורה אני שאלתי אותו בברייטון ב-5 ביולי את השאלות על מה שקרה פה.
תראה מה הוא אומר. שאלה – אמרתי, דיברנו אתמול על הנהלת חשבונות ואני שאלתי האם אמרת, אמרת לי שאתה הופתעת מאוד לגלות שהם מסרו מתחת, בלי ידיעתך את כל הנהלת החשבונות לשוטרים נכון? תשובה – נכון.
עכשיו, אתה מעולם לא אישרת להדס לבוא ולקחת את המסמכים האלו ולפנות לשרה שוחט ולפנות לבעלי החנויות ולתת לבקש מסמכים כאילו שאתה עושה ספירת מלאי כדי לתת את זה למשטרה בחניונים נכון? תשובה – אם לא ידעתי, לא אישרתי.
שאלה – נכון. ומעולם לא ידעת, עכשיו אני מספר לך שהדס פגשה את השוטרים בחניונים ונתנה להם שם קלסרים עם חומרים, זה נעשה שלא בידיעתך נכון? תשובה – נכון. בוודאי בלי אישור שלך, נכון? תשובה – נכון.
אתה רואה? אז בניגוד למה אמרת כאילו הכל נעשה על דעתו של מילצ'ן, בהסכמתו של מילצ'ן, מילצ'ן בכלל לא ידע על זה.

ברנור: אז כמו שאמרתי קודם אני זוכר את מידת האמון של מילצ'ן בהדס

עו"ד חדד: מה זה קשור? אז זה אומר שאפשר להפר את האימון הזה?

ברנור: וגם מה שאני זוכר זה תפנו להדס, סומך עליה על הכל.

עו"ד חדד: הראיתי לך.

ברנור: בסדר, אני

עו"ד חדד: אין משפט כזה

ברנור: עוד פעם, אני לא יכול להתייחס, אני לא מכיר את מה שמילצ'ן אמר, אני זוכר את מה שמילצ'ן אמר בדצמבר

עו"ד חדד: מפאקר לא שמעת את הדברים האלה, אפילו את הדברים שלא שמעת ממילצ'ן בוודאי שלא שמעת מפאקר?

ברנור: אני באופן אישי לא שמעתי

עו"ד חדד: אתה יודע אבל שמעולם לא דיברו עם פאקר בשלב הזה? לקראת דצמבר. לא דיברתם איתו.

ברנור: אני זוכר שהיו ניסיונות לזה אבל אני לא זוכר באופן ספציפי אם דיברו איתו

עו"ד חדד: אז מכוח מה אתם מקבלים את המסמכים של פאקר?

ברנור: אני עניתי על זה

עו"ד חדד: ענית, בסדר, ענית. אתם ידעתם שמילצ'ן מיוצג?

ברנור: למיטב זיכרוני, כן

עו"ד חדד: כן. פניתם פעם לעורך הדין שלו לקבל הסכמה למסור את המסמכים?

ברנור: אני לא פניתי

עו"ד חדד: אתה לא פנית. תראה, החוקרים שלך עדכנו אותך שהגברת קליין מציגה מצגי שווא לספקים ולגב' שוחט כדי לקבל מסמכים של מילצ'ן ופאקר?

ברנור: החוקרים שלי עדכנו לא על מצגי שווא, עדכנו אותי על פעולות חקירה שנעשות באופן שוטף

עו"ד חדד: שמעת את השאלה שלי?

ברנור: עדכונים אני מקבל

בהמשך:

עו"ד חדד: האם אתה יודע שהגברת קליין, האם אתה יודע שהמסמכים שהדס מסרה הם ברובם מסמכים שהופקו לבקשתה בהתבסס על אותו מצג שאני מכנה אותו מצג שווא? לא מסמכים שהיו בעבר, לא מסמכים שהיו אצלה בעבר אלא מסמכים שבעקבות אותו מצג שווא שאני מכנה אותו מצג שווא הכינו את המסמכים האלו?

ברנור: אני יודע שהמסמכים התקבלו מהנהלת החשבונות

עו"ד חדד: אני שואל אותך שאלה, אתה יכול להגיד אני לא יודע

ברנור: אתה מכניס את המצג שווא

עו"ד חדד: מסמכים שלא היו להנהלת חשבונות שהלכו לספקים, שהפיקו מסמכים חדשים לבקשת הדס קליין בהתבסס על המצגים שאני מכנה אותם מצגי שווא?

ברנור: אני זוכר שהיו

עו"ד חדד: יודע או לא יודע?

ברנור: לא יודע

עו"ד חדד: לא יודע, בסדר. האם ידעת שהגברת קליין הביע חשש שיבואו אליה בטענות על שום מה ולמה היא מוסרת מסמכים פרטיים של מילצ'ן?

ברנור: לא.

עו"ד חדד: לא? אני אקריא לך מה אומרת הדס נראה אם זה שוקף לך. אומרת הדס בחקירה שלה, אני מקריא לך מה הדס אומרת ותגיד לי אם ידעת את זה זמן אמת כי אתה סיפרת על הסכמה וצו וכל מיני דברים כאלו.
אני אשאל אותך כמה שאלות. אומרת הדס ב-13 בדצמבר בחקירה שלה היא אומרת קודם כל היא אומרת מסרתי לעידן, לבקשתכם מסמכים, דרך אגב, לא יודע, ניסוח של עורך דין זה כבר ניסוח של הדס קליין, היא אומרת מפיה שזה לבקשתכם, אתה הכרת את זה שהיא אומרת בחקירה שזה לבקשתכם?

ברנור: לא

עו"ד חדד: והיא אומרת עוד משהו, אני גם אמרתי לעידן ביום מן הימים אתה יודע ישאלו אותי, ארנון יגיד, הוא לא יגיד אבל אתה יודע, גם לא ארנון, באופן כללי יגידו מה נתת וזה? עידן אמר לי את מוגנת לחלוטין איתנו. אתה קודם כל מכיר את הדברים האלה?

ברנור: ראיתי את זה בריענון

עו"ד חדד: ראית את זה בריענון, יופי. קודם כל למה אם יש לכם צו בתוקף למה שעידן לא יגיד לה גב' קליין ממה את חוששת, הנה הצו, זה הוראה מבית משפט, למה שלא ייתן את התשובה הזאת, הרי זו התשובה המתבקשת אם יש צו בתוקף?

ברנור: תראה, מה שאני הבנתי תוך כדי הקריאה מה שאני מניח זה לא מפחדת או זה, אלא זה משהו שיהיה לה סוג של גיבוי וזה הוא אמר זה על דעתנו וזה בסדר אבל בזמן אמת אני לא הכרתי את זה למיטב זיכרוני.

עו"ד חדד: אז קודם כל אני שאלתי שאלה אבל כמובן אחרת, זו התשובה שהכינו אותך בראיון העד, בסדר, אבל השאלה שלי היא אחרת, השאלה, הרי היא שואלת מה נתת? בכלל לא בגיבוי או לא בגיבוי, היא שואלת, ישאלו אותי למה נתת?
התשובה היא ,אם התשובה שלך הייתה תשובה אמיתית עידן היה צריך לתת לה שתי תשובות 1. מילצ'ן הסכים. 2. את עובדת על פי צו, מה זאת אומרת מה נתת? יש לך חובה לתת.

ברנור: אני לא יכול לפרשן לא את עידן ולא את הדס.

השופט בר-עם: אבל זה לא נראה לאדוני אולי קצת מוזר שאדוני מניח ומשוכנע שהייתה הסכמה שלכאורה מה שקוראים כאן זה לא מלמד על הסכמה, זאת אומרת כמו שאומרת העדה, העדה מבקשת לקבל איזשהו הגנה על איזושהי פעולה שהיא עשתה, שאם זה בהסכמה אז הכל בסדר, אז אין כל קושי

עו"ד חדד: ועוד צו

ברנור: אני מניח על סמך ניסיוני כן? קראתי את זה, זה מסוג של אני בסדר, אתם איתי, זה האמירה שככה אני מפרשן אבל אני לא יכול לפרשן,

עו"ד חדד: מה נתת? מה זה אתם בסדר אתם איתי

ברנור: ואז עידן אומר לה זה בסדר אין לך מה לדאוג

השופט בר-עם: את מוגנת?

ברנור: כן. מוגנת זה מילה קצת

עו"ד חדד: קצת מה?

ברנור: זה סוג של תנוח דעתך הכל בסדר, כך אני מבין את זה כשאני קורא ב-2024.

עו"ד חדד: אז אתה פרשן לענייני עידן אדירם?

ברנור: אני היו לי כמה סיטואציות בימי חיי בחקירות.