יומן הבוקר
הדס קליין (צילום: אלי ציפורי)
חשיפה: חקירת ההשלמה ה-1 של הדס קליין – הקשרים המיוחדים עם ליאת בן ארי, המתח עם ארנון מילצ'ן. קליין: "ליאת בן ארי יודעת שמאוד סבלתי מהעניין הזה של העזיבה של בעז בן צור. מאוד סבלתי, הסיפור עשה אותי ממש חולה; היה מתח מאוד גדול ביני לבין ארנון, מאוד גדול. מאוד, מאוד, מאוד גדול; חטפתי מכתב מאוד קשה מבן צור"

24 לאוקטובר 2021, הדס קליין מוזמנת לחקירות השלמה בעקבות זיכרון פתאומי שתקף אותה לפתע על תכשיטים נוספים שיועדו לשרה נתניהו כביכול – ובראשם התכשיט המפורסם שעלותו עשרות אלפי דולרים.

היא שבה לחדרי החקירות בנובמבר אותה שנה על אותו עניין.

וכל זה נעשה לאחר הגשת כתב האישום נגד נתניהו ותוך שליאת בן ארי עושה מזה חגיגה תקשורתית כהרגלה הכוללת הדלפות פליליות, בין היתר לאילנה דיין – ובסוף זה נגמר בכלום.
הפרקליטות לא תיקנה את כתב האישום ולא הכניסה את סיפורי התכשיטים החדשים של הדס קליין לכתב האישום.

***

הפרקליטות ניסתה, כהרגלה, להפנות אצבע מאשימה למנדלבליט שהחליט כך, אבל תמליל העדויות שאני חושף כאן לראשונה מסביר את ההחלטה בצורה הטובה ביותר.
החוקרים פשוט לא האמינו לקליין. דווקא מומי משולם, זה ששיבח את קליין לאורך כל הדרך, ניסה להבין למה קליין נזכרה באיחור כה רב ולא קיבל תשובות מספקות.
קליין, כהרגלה, התפתלה, ניסתה לשנות נושא, שבה לטנף על משפחת נתניהו, התקרבנה בלי סוף – אבל תשובות רציניות אין.

בסוף הכתבה תמצאו את התמליל של חקירת ההשלמה הראשונה ובמקביל אני מביא את עיקרי הדברים:

קליין ניסתה להפיל את האשמה על הדיווח המאוחר על עו"ד בעז בן צור, שייצג אותה בעבר ולכאורה אמר לה שלא צריך לנדב פרטים למשטרה, אבל אז החלה להתפתל בכל מיני גרסאות:

קליין: מבחינתנו חשבנו שהריענון זה הדבר הזה (כלומר, היא חשבה לאמר זאת ברענון עד שלה). ברגע שראינו שיש גם השלמות חקירה לאחרים וכאלה וזה, גיורא (אדרת, עורך דינה) אמר, את יודעת מה? ניפגש עם הפרקליטות, אם תבקשי פגישה, דיברנו כבר לפני החגים, דיברתי עם ליאת (שוב ושוב מתברר שלהדס קליין היה קו ישיר לליאת בן ארי), אמרתי לה שאני רוצה… ואחרי החגים התקשרתי אליה שוב… לשאול מתי אפשר. גם כדי להבין לוחות זמנים וגם להבין שאם זה מתקרב, אני מבחינתי, הדבר הזה… לא סופר בחקירות מכיוון שכשהתחלנו בחקירות… שמפניות, עניינים וזה, ולא זכרתי. תיכף אני אפרט את הדברים אז ת…. זה. שני אירועים גדולים… אני רק רוצה להגיד שהדברים האלה נזכרתי בהם ב… איזשהו שלב אחר כך, אחרי החקירות ונזכרתי בהם ו… כבר הייתי בייעוץ עם…

בהמשך שוטחת קליין את סיפורי אלף לילה ולילה שלה על התכשיטים, ובראשם כאמור אותה תכשיט בעשרות אלפי דולרים לכאורה.
איך נאמר על ידי נתניהו שהתכשיט "רומני" (דבר שהפך לכותרות), איך התבקשה להחליף ואיך קיבלה טלפון מחנות ה. שטרן על זיכוי שנותר לה כיוון שהתכשיט היה רשום על שמה. הסיפורים, כמובן, לא נתמכו בדבר, זולת אותה חשבונית על התכשיט שהודלפה לאילנה דיין – אבל גם היא לא מוכיחה דבר.

כל סיפורי התכשיטים המאוחרים של קליין היו מבולבלים מאוד, לא נתמכו כאמור באף ראיה. גם ההסבר שלה מדוע רשמה את אחד התכשיטים על שמה היה תמוה מאוד ומהשאלות שהפנה אליה מומי משולם ניכר שהוא לא מאמין לקליין.

קליין: ניגשתי לאיזה פקידה, אבל היא אמרה לי שצריך לדבר עם המנהל כי… לאיזה מוכרת ניגשתי אבל היא אמרה צריך לדבר עם המנהל כי זה נרכש בכרטיס אשראי אוסטרלי, לא… זר. היא לא אמרה אוסטרלי, זר. ויכול להיות שביקשו על זה החזר, אה, מע"מ, בשדה. אז היא לא יודעת עם איזה זיכוי היא יכולה לתת לי ובכלל, אם אני רוצה להחליף את זה, זה חייב לעבור על שמי. כי אה… אי אפשר להחליף על שם של מישהו אחר. על איזה שם אני רוצה לרשום את זה?

מומי משולם: למה אי אפשר על שם זה שרכש את זה? (פאקר)

קליין: לא יודעת, זה תושב זר, זה… תושב זר, אי אפשר לרשום את זה. ואני…

מומי משולם: זה אומרת לך המוכרת? לפני שמגיע המנהל?

קליין: כן, המנהל אולי אפילו.

מומי משולם: את יודעת מי זה המנהל?

קליין: מישהו אמר לי שם בחנות.

מומי משולם: את יודעת מי זה המנהל של החנות? את זוכרת מי הוא? מה הוא? איך הוא נראה? מה?

קליין: כלום, כלום, אני אומרת לכם שלא זכרתי את הדבר הזה עד שלא התקשרו אליי. לא זכרתי… זה נמחק לי.

מומי משולם: אבל את אומרת זה ה. שטרן בממילא.

קליין: חד וחלק, לא, זה… בוודאות.

מומי משולם: אוקיי אז הוא עונה לך. אז… אז הוא או המוכרת אומרים לך צריך להעביר את זה על שמך.

קליין: כן, ואני מעבירה על שמי, ואני זועמת שאני…

מומי משולם: למה? מי שרכש את זה, זה אזרח זר?

קליין: כן ואולי הוא ביקש גם החזר מע"מ, אמרתי להם תקשיבו, אני מכירה את הנפשות הפועלות, אף אחד לא יבקש החזר ב… שדה, אף אחד לא זה.

מומי משולם: … שכנע אותם ובכל זאת רצו להעביר… על שמך?

קליין: ו… חייבים היו להעביר לרשום על שמי, כן. אי אפשר.

מומי משולם: אז מה הם עשו? מה, הם ביטלו את העסקה הקודמת?

קליין: לא זוכרת, אבל הם עבדו במחשב, אז זה לקח זמן. אני זוכרת שייבשתי את שרגא (בעלה) שם, זה לקח הרבה זמן ואז אני צריכה לחפש  בור ה… בשישים ו… נדמה לי שזה היה שישים ומשהו אלף שקל. שישים ותשע או משהו כזה, זה סכום גדול, אני מתחילה לחפש. מצאתי לה שרשרת כזאת…

קליין ממשיכה עם הסיפור התמוה ומומי משולם ממשיך להקשות עליה ולא לקבל תשובות.

קליין: ואז נשארו שלוש מאות שקל (זיכוי), ואז הם אומרים לי את רוצה… בואי תיקחי לך משהו, תוסיפי וזה. אמרתי לא. אל"ף, אני לא מוסיפה לה שום דבר, לא מוסיפה.

משולם: הם ידעו שזה עבורה?

קליין: לא, מה פתאום.

משולם: הם לא ידעו.

קליין: ממש לא.

משולם: אה כאילו, מבחינתם את הרוכשת?

קליין: בטח.

משולם: עבורך?

קליין: בטח, אמרתי.

משולם: למה אגב?

קליין: זה לא כסף שלי, שלוש מאות שקל.

משולם: למה, מה הבעיה? רגע, סליחה שנייה הדס, מה הבעיה להגיד שזה עבורה?

קליין: לשרה נתניהו? לא, בחיים לא. אין מצב כזה, היה לי ברור שלא.

משולם: לא יודע, אני שואל.

קליין: מה, זה לא, זה היה נשמע לי מטורף, להגיד שזה לשרה נתניהו. היא הייתה, היא הייתה הורגת אותי ואני לא… לא… שמפניה לא היינו אומרים שזה לשרה נתניהו אז תכשיט של שישים אלף, שישים, שבעים אלף שקל? לא, לא.

בהמשך:

משולם: ואז אומרים לך יש פער של 300 שקל?

קליין: כן, זיכוי. נתנו לי את הזיכוי כנראה.

משולם: אין לך שום מסמך שקשור לזיכוי?

קליין: כלום.

משולם: את לא זוכרת מה עשית עם זה?

קליין: מנידה בראשה.

בהמשך משולם שוב תוהה מדוע קליין נזכרה בסיפורים האלה מאוחר מאוד.

משולם: שאת היית אצלנו ונחקרת על הנושא וסיפרת על אגס ותמר (תכשיט שנרכש לכאורה לנתניהו ונכנס לכתב האישום).

קליין: לא זכרתי את זה.

משולם: לא זכרת את שני המקרים האלה?

קליין: בטח שלא, אם הייתי נזכרת בטח שהייתי אומרת לכם, ועוד איך הייתי אומרת (לדבריה מדובר בשני מקרים של תכשיטים בשווי מצטבר של מאות אלפי שקלים! איך לא זוכרת?!) וכרגע שנזכרתי… זה לא זכרתי. והלכתי ישר… איך שצלצלו אלייך השיחת טלפון הזו (על הזיכוי)… עכשיו, זה נזכרתי. החמישים אלף דולר הזה, שלי… זכור כחמישים אלף דולר, למרות שזה ארבעים ואחד ומשהו אבל… לי…

משולם: מתי נזכרת?

קליין: נזכרתי…

משולם: עד לפני ה… סיפור של אה… ממילא?

קליין: לדעתי כן.

משולם: זה בזמן שהיית בחקירות אצלנו?

קליין: כן.

משולם: ולא לא סיפרת?

קליין: הוא לא אישר לי.

משולם: מי?

קליין: העורך דין. הייעוץ המשפטי שקיבלתי.

משולם: מי? בעז בן צור?

קליין: בן צור, כן, כן.

גם הגרסה הזו לא מתיישבת כי בן צור, באחת התגובות לראיונות של קליין, אמר שעד/ה צריכה לספר את האמת, לא פחות ויש אומרים שגם לא יותר, רמז ברור לכך שקליין הפליגה בדמיונה הפורה בסיפורי אלף לילה ולילה.
מה גם שקליין הייתה כבר זמן רב לוותה בייעוץ משפטי של גיורא אדרת ובכל תקופת הזמן הזו לא סיפרה את הדברים.

בהמשך החקירה משולם מחדד את הנקודה ותוהה למה היא נזכרה רק עכשיו לאחר שכבר סיפרה את זה לעורך דינה החדש גיורא אדרת.

משולם: אבל את אומרת שדיברת על זה כבר עם גיורא אדרת מזמן.

קליין: כן, והוא אמר לי אנחנו נמצא את הזמן שאת תבואי. אין דבר כזה שאת לא תגידי את זה, אין דבר, אין חיה כזאת שאת לא תגידי את זה. זו עצה רעה של עורך דין (מתכוון, אם אכן אמר זאת, לבעז בן צור).

משולם: לא ברור.

קליין: כן, כדי לא לקלקל גם לפרקליטות, כדי לא לקלקל לאף אחד.

משולם: … לספר את האמת וזה תפקיד שלנו. לחקור את האמת…

קליין: בסדר, זה…

משולם: עכשיו זה התזמון הנכון.

קליין (מתקרבנת כהרגלה): אני כבר ניסיתי כמה פעמים ליזום פגישה אבל… לא ידעתי מתי זה בשל.
תשמעו, אני רואה מה הולך פה. אני גם יודעת, אני גם… אה… גם ליאת יודעת שאני… מאוד סבלתי מהעניין הזה של העזיבה של בעז בן צור. מאוד סבלתי. אני… נשארתי לבד, לא בגלל הייצוג המשפטי שלו כי זה לא עניין אותי. זה כבר לא עניין אותי, אני הייתי אחרי זה אבל הבנתי שיש פה משהו עם ארנון וזה, מאחורי הגב שלי, ואני הייתי במצב מאוד לא טוב, מאוד לא טוב, אבל זה… זה סיפור אחר.

מומי משולם יוצא מהחדר ודני יופה, החוקר שניהל איתה שיחות אישיות, מנסה לעודד ולנחם אותה, כי גם הוא מבין שיש בעייה בזיכרון הפתאומי שלה.

דני יופה: קורה, לא תמיד זוכרים הכל, את…

קליין: לא, את האמת? באמת שלא… תשמע.

יופה: אבל את מעידה ש… ברגע שנזכרת.

קליין: חד וחלק.

יופה: וכל הזמן בזמן אמת את דיווחת…

קליין: חד וחלק, חד וחלק.

בהמשך מודה קליין שהיא כבר שנה ושלושה חודשים מלווה על ידי עו"ד גיורא אדרת (מלפני יום החקירה. אז למה נזכרת רק עכשיו לספר?)

קליין (בפרץ של התקרבנות אופייני): זה שנה ושלושה חודשים, לפחות (הייעוץ של אדרת). אני, אני התייעצתי המון עם גיורא כי הבנתי שיש בעיה בינינו מתח מאוד גדול, בין ארנון וביני, מאוד גדול.  מאוד, מאוד, מאוד גדול.
אני… האמת? אני אומרת לכם את האמת, אני משלמת מחירים מאוד כבדים על ה… על ה… הזמן הארוך הזה גם, ואישית, הסיפור הזה עם בעז בן צור עשה אותי ממש חולה. כי לא זה, אני כבר התגברתי על זה אבל, אבל לחשוב מה נאמר מאחורי הגב ואזה דברים היו וזה. איזה תוכניות היו כדי שאני… זה.
מאוד קשה היה לי. בסדר, אבל לא ויתרתי, אני לא שיחררתי אותו. כתבתי מכתב מעורכי דין ש… לא, אני כתבתי את המכתב אבל ייעצו לי עורכי דין.

יופה: גיורא?

קליין: לא רק גיורא. התייעצתי עם כמה, כתבתי מכתב. חטפתי מכתב בחזרה, קשה מאוד מבעז. לא הגבתי ו… המשכתי בחיים שלי אבל, אבל, החיים שלי הם לא רגילים, החיים שלי הם א…

יופה: מה? מה, למה החיים לא רגילים? מה…

קליין: קודם כל, היה מתח גדול מאוד ביני לבין ארנון, מאוד. הוא לא דיבר איתי הרבה זמן למרות שאני עובדת איתו, אבל הוא כעס עליי ואני כעסתי עליו. אלוהים יודע מה הלהיטו אותו. לא יודעת מה אמרו לו.

יופה: כן.

קליין: ו… היה מתח וזה לא היה הוגן. אני… באמת, נשארתי לבד. אבל אה… אני, אני כבר באמת רוצה להיות בדוכן העדים, אני אומרת לך את האמת, חמש שנים, הראש. תשמע, גם אסור לי לדבר עם אף אחד, רק עם גיורא. אני לא, לא מרעננת… אבל, ככל שאתה יושב יותר בבית וחושב וחושב ומזכיר לעצמך ומזכיר לעצמך, אתה נזכר בדברים.
זה דברים שאז זה הכה בי אחרי ואני באמת באתי כי זה הפריע לי, אבל מאיזה… באיזשהו שלב וזה היה לי ברור גם שאם יגידו… תראה, אני רוצה להגיד לך משהו שמפריע לי עד היום… (קליין ממשיכה להתקרבן ולהתקרבן).

📍 התמליל המלא של חקירת הדס קליין

מאמרים אחרונים

בנימין נתניהו (לפ"מ)

עדות נתניהו: 11.02.2025 – היום התשיעי

עדות נתניהו, היום התשיעי! נתניהו: "הלכתי למשרד התקשורת לגוון ואז פתחו נגדי בחקירות. רק בגלל זה, זו רדיפה פוליטית שנמשכת עד היום. גם לוקחים שניים מהעובדים שלי ומאשימים אותם על לא עוול בכפם. כן, מותר לי להגיד את זה". יהודית תירוש מנסה לסתום לו את הפה: "אסור לך להגיד"

הקליקו לתוכן »
בנימין נתניהו (ויקיפדיה)

"אה-גרויסע הבנה, אה-גרויסע מנגנון"

הו בעדותו על פגישתו ה-1 עם אלוביץ' – שתוארה ע"י הפרקליטות כהבנה על עסקת שוחד: "אם מותר להתבטא ביידיש, אה-גרויסע הבנה, אה-גרויסע הבנה, אה-גרויסע מנגנון. הוא מקבל את הכי רע ואני מקבל את הכי רע, לכן בפגישה הזאת לא היה שום דבר"

הקליקו לתוכן »