קטע נוסף מהפרוטוקול הרשמי של היום השביעי בעדות נתניהו: והפעם, יחסי ההשחתה עליהם אני מדבר שנים בין "עיתונאים" לבין "בכירי" הפרקליטות והמשטרה – ועל המוקד: רוני אלשיך, מנדלבליט, אילנה דיין, דנה וייס וברוך קרא.
***
עו"ד חדד: ראש הממשלה כתב האישום מדבר על דרישות, אנחנו כבר ראינו איך נראות "הדרישות" במרכאות כפולות ומכופלות, אבל ראינו קודם בקטע שהספקתי להציג שמדברים על נזיפות, שנוזפים בעיתונאי בכיר.
אני מבקש שתתייחס לזה ביחס לאמירה שבכתב האישום, ביחס למה שאתה מכיר מידיעה אישית על הקשר בין ראש ממשלה לבין תקשורת, איך, מה מקובל? איך פונים?נתניהו: ראש הממשלה נבחר על ידי ציבור, קיבל מנדט, יש לו את הסמכות והיכולת לפנות, אפילו לפנות בתקיפות לאמצעי תקשורת.
רבין, אני יודע מהרבה גורמים שהוא פנה כך, אני לא יכול להגיד לך שאני הייתי פונה כך כי בהדרגה הפסקתי לפנות או פניתי הרבה פחות אבל לפעמים כשאתה נתקל, במיוחד באיזה עוולה או בדבר שהוא מאוד מאוד פוגעני אתה יכול לפעול, כמובן לפנות בתקיפות.
זה בדיוק מהופך אבל בהיפוך מוחלט למה שאתה רואה שמוצגים פה הפניות וההיענות המיוחדת אצל, כשמדובר על הקשרים עם אלוביץ' ועם ישועה, יש איזה ברוב.עו"ד חדד: ברוב הפניות אתה מתכוון בציניות.
נתניהו: כן, אני מדבר בציניות, נכון, תמיד תזכיר לי את זה. אין ציניות בפרוטוקול, נכון, משום שהפניות במיוחד של רובינשטיין שהוא מופיע כאן כדובר הרבה פעמים מטעם עצמו, הן פניות של התחנחנות ממש תחינה, תחינה, בקשה. איפה הנזיפה, איפה הדרישה, איפה הדריסה? פונה, מתחנחן, אנא ממך, במטותא, מתוק שלי, אחי, כל מיני ציטוטים כאלה של, ושוב, על הפריזורה. כן, בדרך כלל זה על הפריזורה או על משהו מהנוסח הזה.
איך אפשר להשוות את זה בכלל? הנוהל הקבוע, השגרה, ההיענות השגורה, זה שאתה יכול לפנות אל הבעלים הללו, הם פונים אם אתה בהשקפה האידיאולוגית שלהם הם פשוט פותחים לך את הכל ונותנים לך.
בהרבה פעמים אתה אפילו לא צריך לפנות, הם כותבים את זה לבד, אנשים יודעים מה לעשות, ואילו כאן בפניות בנושא זוטות לוואלה, לא על ידי בכלל, לא זוכר כמעט דברים כאלה אלא על ידי או רעייתי או דובר ששולח דוברות, הודעת דובר, הודעת דובר אז זה פתאום זה היענות חריגה, GIVE ME A BREAK .
יצרו פה דבר הזוי, המציאו כאן משהו שגם הוא לא תואם את העובדות, לא חריג ולא זבובים.עו"ד חדד: ראש הממשלה, מרגע שנכנסת לפוליטיקה ומאז כמה היה נהוג לקיים קשרים בין פוליטיקאים לכלי תקשורת שכוללים מסירת מידע בתמורה לסיקור או שיפור סיקור?
נתניהו: זה מקדמת דנא, מהקמת התקשורת. שוב, זה לא יכול להיות אחרת, צריך להבין את זה.
צריך להחליט אם אנחנו חיים במשטר דמוקרטי או חיים במשטר טוטליטארי, או דיקטטורי, במשטר דיקטטורי אין שום צורך, אין יחסי גומלין, אתה מכתיב להם, סליחה, עם אלף הבדלות כמו שבן גוריון היה מכתיב, שלט לגמרי בקול ישראל והיה מכתיב את הכותרות, פשוט כותב בעצמו את הכותרות. טוב, כמובן שגם הייתה עיתונות חופשית.
בהמשך:
עו"ד חדד: ראש הממשלה, אם תוכל להשלים את התשובה, בן גוריון, בן גוריון זה חשוב, אני חושב שהיו צריכים דרך אגב במסגרת התיק הזה לבדוק את ההתנהלות מהתחלה ועד היום, לא בדקו.
נתניהו: במגעים שלי עם כל הכתבים אבל בעיקר עם העורכים ועם הבעלים, הציפייה הברורה הייתה שאתה מוסר מידע תמורת סיקור, זה היחסים המקובלים. הם לא שונים. היו במגעים שלי ובשיחות שלי עם פוליטיקאים אחרים ועם כל הבעלים הדבר הזה היה כחוט השני. זה ברור, זה הנורמה הברורה בין אנשי ציבור, בין פוליטיקאים, בין מנהיגים פוליטיים לבין עיתונאים. אתה מוסר להם מידע והם הייתי אומר מחצינים את המידע הזה בדרך כלל עם אזכורים, עם סיקור, אם לא אוהד אז בוודאי הוגן לגבי אותו פוליטיקאי. אלה היחסים.
כן, אני חוויתי את זה אישית אין ספור פעמים באין ספור מקרים עם הרבה מאוד בעלים ועורכים, ואני גם שוחחתי עם הדבר הזה כדי לא להגיע לאבסורד.
כל אחד יודע שמה שאני חוויתי, ותיארתי לכם כאן כבודכם. זה הנורמה המקובלת בדמוקרטיה שלנו ואני חייב להגיד לכם גם בהתנסות שלי, גם בדמוקרטיה האמריקאית. אין שום הבדל, הבריטית גם כן.עו"ד חדד: ראש הממשלה, עד כמה היחסים האלה של תן וקח של סיקור בתמורת מידע קיימים גם בעניינים של פקידי ציבור מדברים שאתה ראית?
נתניהו: טוב, הם קיימים. תראה יש כאן שוני מסוים, אני לא בטוח שהם יכולים למתוח קו ערכי אבל ברור שכדי שהדמוקרטיה תתבצע הפוליטיקאים מתווכחים את העמדות שלהם, את המדיניות שלהם דרך אמצעי התקשורת, זה ברור.
זה לא ברור באותה מידה שפקידים ממונים יש להם את אותו מרווח ואת אותו מנדט. הם לא אמורים לקבל קולות כי הם לא נבחרו, הם מונו.
למשל, אם נניח שוטר מדליף מתוך חקירה ומקבל סיקור אוהד, אז זה פגום. אבל הנוהל הזה הוא כל כך השתרש שאנחנו יכולים לראות אותו. האם זה קורה? כן זה קורה.
לדוגמא, אם דיברנו על שוטר אז המפכ"ל שהיה מפכ"ל בתיק הזה אלשיך הוא מקבל, הוא מוסר מידע, אפילו מידע שאסור היה לו למסור לכתבת, לאילנה דיין, ועושים תכנית עובדה. היא מפארת אותו, מלווים אותו והוא מוסר מידע און סקרין, ביג טיים שאפשר לחשוב שאפילו יש כאן שיבוש של הליכי חקירה, ומקבל תקשורת מלטפת.
או מי שהיה היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט שבמקרה, במקרה פוגשים אותו מחוץ למשרדו במדרכה (מתכוון לדנה ויס) והוא מקבל סיקור ענק ותמורת זה הוא נותן כל מיני ציטוטים מהדיונים שלו בתוך התיק.
כלומר מה שאני רוצה לומר, שמה שנעשה ברמה של הפוליטיקאים נעשה לא פחות ולפעמים ביתר שאת על ידי הרמה הפקידותית. זה נעשה גם פה.
הנה דוגמא עכשיו, טרייה. ההתנגדות של הפרקליטות לבקשה, לא קיבלנו את ההתנגדות, היא התקבלה אצל ברוך קרא לפני, היא פורסמה לפני שאנחנו קיבלנו.
אז הנה מוסרים מידע ומקבלים תמורה. אני בטוח שברוך קרא לא כותב, לא מפרסם את זה בצורה עוינת לפרקליטות.
