בשבוע הבא תסיים יהודית תירוש, התופרת הראשית של תיק 4000, את חקירתו הנגדית של נתניהו אחרי 30(!) דיונים.

השורה התחתונה של חקירת תירוש: נוקאאוט צפוי של נתניהו. לפני החקירה כתבתי שזה קרב אבוד – נתניהו נמצא בכמה רמות אינטלקט מעל תירוש. הוא בא עם האמת, הוא בא חד ומפוקס, היא באה עם תיאוריות קונספירציה, עם שקרים ובעיקר עם אמוציות.
שנאתה ותיעובה לנתניהו ניכר בכל הברה שיצאה לה מהפה. פרקליטה מקצועית חייבת להפריד בין הצד המקצועי לצד האמוציונלי. תירוש הפסידה בשניהם.

***

הנה הסיכום של החקירה הנגדית:

הר הציפיות

עוד לפני החקירה ואחרי שהשופטים המליצו לסגת מסעיף השוחד וסירבו לתקן את כתב האישום בנוגע לפגישת ההנחיה – תירוש תדרכה את השופרות שהיא תצליח להפליל את נתניהו בחקירתה הנגדית, מה שלא הצליחה לעשות לאורך כל פרשת התביעה.

זה כמובן יצר הר של ציפיות, או נכון לומר הר של אשליות. כשאתה עולה כל כך גבוה עם ציפיות – ההתרסקות היא עוד יותר כואבת. תירוש מונעת משנאה יוקדת לנתניהו וגם משכנוע פנימי עמוק שהוא מושחת.
היא באה עם תחושות, לא עם עובדות, לא עם ראיות, לא עם הקלטות. שום דבר, נאדה. ככה היא אפשר לנצח.

שיטת החקירה – התשה

אם האמת והראיות היו לצידה של תירוש היא לא הייתה זקוקה ל-30 דיוני סרק. היא יודעת את זה היטב – שיש לה מן פאזל בראש – איננו מגובה בראיות.
לכן, היא בחרה בשיטה הידועה לשמצה של הפרקליטות: הטעיות, התגרויות ובעיקר מריחת זמן כדי להתיש – בתקווה שנתניהו אולי ייפול בלשונו.

זו הייתה תקוות שווא. תירוש הרבתה בשאלות ארוכות וממוחזרות, מין סיפור כזה, שבסופו לא ברור היה בכלל מה השאלה. היא ניסתה שוב ושוב להטעות את נתניהו, בתאריכים, בציטוטים מגמתיים מפרוטוקולים ובניסיון לשתול לו נרטיב שקרי על האירועים – אבל נתניהו לא נפל בפח.
הוא ביקש לקרוא במלואם את הפרוטוקולים שהציגה לו והוכיח יחד עם התנגדויות של עו"ד עמית חדד – את ההטעיות הרבות.

מילת המפתח – "אני מציעה"

באין ראיות, יש תיאוריות, יש ספקולציות, יש קונספירציות ויש "תיזות" – ולכן תירוש הרבתה גם בשאלות של סיפור ואחריו פנתה לנתניהו ואמרה לו: "אני מציעה לך".

כלומר, אני מציעה לך את התיאוריה שבמוחי הקודח והפורח כי לשיטתה זה "הגיוני". סגנון השאלות הזה רק המחיש עד כמה תירוש הגיעה בלי ראיות – רק עם "תיזות" – ועם תיאוריות, כאמור, אי אפשר להפליל ראש ממשלה.

פגישת הנחיה

תירוש הגיעה לחקירה הנגדית אחרי ההתרסקות שלה בפגישת ההנחיה. כזכור, התיאוריה שלה שהפגישה התקיימה בשבוע הראשון למינויו של פילבר למנכ"ל משרד התקשורת התבררה כשקרית בחקירה הנגדית של פילבר, וגם התברר שתירוש ידעה זאת מראש עוד בזמן החקירה ושיקרה בכתב האישום, שיקרה לשופטים והדיחה את פילבר לעדות שקר.

השופטים, כאמור, גם סירבו לבקשתה לתקן את כתב האישום כדי להזיז את פגישת ההנחיה לפני מינויו של פילבר.
למרות הסירוב הזה, השופטים אפשרו לתירוש בחקירה הנגדית לשאול את נתניהו על האפשרות שפגישת ההנחיה הייתה לפני כניסתו של פילבר , אבל נתקלה כצפוי בחומה בצורה.

אין ולא הייתה פגישה כזו, וגם לא היו "שיחת המעקב" ו"שיחת הנזיפה" שבאו לכאורה אחרי אותה פגישת הנחיה. תירוש לא הציגה ולו בדל של ראייה לקיומן של הפגישה והשיחות.

היענות חריגה

בלי לשים לב תירוש ויתרה במהלך החקירה על מעבר על 315 פריטי הסיקור והסתפקה, להערכתי, במעבר על כ-20 פריטים.

אפילו תירוש הבינה שמעבר כזה לא ישרת אותה כי הרשימה התבררה כפיקטיבית וברובה הייתה עבודת דוברות שגרתית.
לכן, היא בחרה בשיטה הקבועה: לייצר אווירה מכמה פריטי סיקור שנבחרו בפינצטה כדי להוכיח את התיזה המופרכת שלה על "היענות חריגה". גם פה היא נכשלה.

"נתניהו שקרן ומרבה בלא זוכר"

תירוש גם הבינה שבאין ראיות, כשהיא לא מבססת הנחיה כלשהי ובטח לא "היענות חריגה" – אז מטרת העל היא להראות שנתניהו לא אמין ומרבה ב"לא זוכר".

מה שהיא וצוותה עשו זה לסרוק כל מילה בחקירות המשטרה של נתניהו, בחקירתו הראשית ע"י עו"ד חדד ובכתב התשובה לכתב האישום ולמצוא סתירות של זוטי הזוטות כדי למתג את נתניהו כלא אמין.

צריך להבין דבר בסיסי: אפשר לתפוס כל נחקר באי דיוקים קלים אחרי מאות שעות חקירה לפחות. זה לא שינה במאומה את ליבת עדותו היציבה של נתניהו שלעג לתירוש פעם אחר פעם: "תפסת אותי" (באיזשהו אי דיוק לכאורה) הוא סנט בה.

גם עניין ה"לא זוכר" הוא אשליה. טבעי שנתניהו לא זכר שיחות או אירועים אחרים לפני עשור ויותר. בכל מקרה, זה היה במידה פחותה משמעותית מחוקריו שהפליאו בעדותם בבית המשפט ב"לא זוכר, לא יודע, אין לי מושג".

אובדן העשתונות

האמוציות הכריעו את תירוש. היא הקפידה לקרוא לנתניהו "הנאשם" ובאחד הדיונים פנתה אליו ואמרה: "גם את אדוני אנסו" (בנוגע לאירועים שתוארו על ידי פילבר).

המשפט הזה ניקז אליו את כל התסכול, המרמור, המצוקה הרשעות וחוסר האיפוק של תירוש. היא פשוט ירדה מן הפסים.

תקשורת השופרות

הסימן הכי ברור לכישלונה של תירוש – הבריחה של השופרות מסיקור חקירתה הנגדית. ערוץ 11, 12, 13 ו-15 כמעט לא סיקרו את החקירה הנגדית. גם הם הבינו שתירוש לא סיפקה את הסחורה שהיא הבטיחה להם.

המצוקה (1)

במהלך עדותו של נתניהו נשמעו כבר עדותם של 15 עדי הגנה, למגינת ליבה של תירוש והפרקליטות שסירבו לשמיעת העדויות במקביל אבל השופטים הכריעו.

העדויות המטלטלות על האופן שבו נתפרו התיקים (במיוחד העובדה שהיו איכונים בזמן אמת שהוכיחו שלא הייתה פגישת הנחיה) והתייחסות נתניהו במהלך חקירתו הנגדית לאותן עדויות – פשוט הטריפו את תירוש.

היא שאלה את נתניהו במין פליאה אם הוא עוקב אחרי משפטו. סליחה? מה את מצפה, שלא יקבל עדכונים על מה קורה במשפטו ועם עדי הגנה מטעמו?

המצוקה (2)

תירוש נסוגה לאחרונה מסעיף אישום מרכזי של שאול אלוביץ' בתיק בזק רשות ני"ע אחרי שנסוגה מכתב האישום של רון איילון, לשעבר מנכ"ל "יס".

זה שהשופרות, שנמצאים איתה בקשרי השחתה, מצנזרים זאת – לא יעלימו את הכישלון המקצועי המחפיר.
זו תנועת מלקחיים – מצד אחד תיק בזק רשות ני"ע מתרסק לתירוש ומצד שני תיק 4000 התרסק.

במהלך יוני יתקיים דיון בתיק בזק רשות ני"ע אחרי הבקשות של "אין להשיב לאשמה" של הנאשמים ותשובת הפרקליטות. האיתותים מהשופטת מיכל אגמון גונן די ברורים: היא הולכת לזכות את הנאשמים מרוב האישומים. זו תהיה עוד מכה קשה מאוד לתירוש.

השופטים

הם בסך הכול נתנו לתירוש חבל ארוך מאוד לשאלות המוזרות שלה וגילו אורך רוח וסבלנות כלפיה – אבל יחד עם זאת מתחו עליה ביקורת חסרת תקדים.

השופט עודד שחם אמר לה בשתי הזדמנויות שהחקירה הנגדית שלה "לא אפקטיבית". השופט בר-עם אמר לה: "תעזבי את הספקולציות".

כששופט אומר לפרקליטה שהחקירה הנגדית שלה "לא אפקטיבית" ושופט אחר אומר שהיא מעלה "ספקולציות" – זה העלבון המקצועי הכי צורב שאפשר להעלות על הדעת. זו דרך אחרת לומר שהיא מבזבזת את זמנו של בית המשפט ולא מצליחה להוכיח דבר.
וזה אכן מה שקרה: 30 דיוני סרק לא אפקטיביים. תיק 4000 ז"ל.