יומן הבוקר
ינון מגל (ויקיפדיה)
הכתובת היתה על הקיר: עדות ינון מגל הפנתה את ליאת בן ארי ללחצים של פוליטיקאים אחרים שהיו באתר 'וואלה' - אבל היא התעלמה והסתירה

מגל: "כל המערכות עם הלחצים שלהם. פה זה ביבי, שם זה ברק, פה זה אולמרט, פה זה שרון. עיתונאים הם כמו עבדים, שומרים על הפרנסה שלהם, אוכלים חרא ועושים מה שאומרים להם. זהו, זה התקשורת. אתה חושב שעיתונאים, כשמתפרסם עליהם משהו, לא מתקשרים ללחוץ?"

***

מימדי המחדל של הסתרת החומרים במשפט נתניהו הולכים ומתבררים: אתמול פורסם כי לפרקליטי נתניהו ואלוביץ' הועברו 5,000 הודעות ווטאספ ו-2,000 מיילים, שכנראה כולם ראיות מזכות המוכיחות שהיו פניות רבות של פוליטיקאים, אנשי עסקים וגם אנשי תקשורת שביקשו להטות סיקור.
וזה להערכתי, רק חלק מהחומרים שהתגלו. אני בטוח שהפרקליטות מסתירה עוד חומרים מזכים.

מראש, כל המושג התפור הזה של "היענות חריגה" הוא אמורפי, מושג שנתפר כאמור רק למידותיו של נתניהו.
קשה להבין מה קנה המידה הזה וכיצד הוא נמדד.

בחומר החקירה של הפרקליטות וגם בכתב האישום אין כל עדות לבחינה אמפירית ומתודולוגית של "היענות חריגה" והפרקליטות מודה בעקיפין שהיא לא בחנה זאת בצורה אמפירית.
זה לא נבחן בהשוואה לפוליטיקאים אחרים בוואלה, זה לא נבחן בהשוואה לכלי תקשורת אחרים וגם לא נבחנה מידת ההשפעה של פוליטיקאים אחרים בכלי תקשורת אחרים, לבד מוואלה.
למשל, יאיר לפיד ו"ידיעות אחרונות"; איתן כבל ו"ידיעות אחרונות" ו"הארץ"; וגם: איילת שקד, אביגדור ליברמן, נפתלי בנט ועוד ב"ידיעות אחרונות".
בכל המקרים היתה "היענות מאוד חריגה" וגם תמורה (חוק ישראל היום במקרה של לפיד, חוק העישון במקרה של כבל, שהחריג את העיתונות הכתובה מאיסור פרסום על סיגריות, בלחצם של עמוס שוקן ו"ידיעות אחרונות").

מעבר לכך, התירוצים של ליאת בן ארי ויהודית תירוש להסתרת החומרים – פשוט עלובים וחסרי יושרה אינטלקטואלית. התירוצים באו לידי ביטוי אצל אחד השופרות הרבים שלהן – "עיתונאי" בשם איתמר ב"ז מהעין השביעית, שהפך לדף המסרים היומי של הפרקליטות.

ב"ז, שכנראה מנסה לערוך תחרות עם אביעד דליפמן, כתב כי "הפרקליטות לא הסתירה את החומרים של ישועה אלא צירפה אותם בטעות לחומר שנמסר להגנה" וגם ש"הפרקליטות ואנשיה לא התעמקו בחומרים הללו משום שהם סווגו כלא רלבנטיים על-ידי חוקרי המשטרה".

אלו שקרים גסים, מטופשים ומעוררי לעג. ראשית, עו"ד ז'ק חן, פרקליטו של אלוביץ', גילה את החומרים בטעות, על לחיצה מקרית על לשונית במחשב.
הכוונה הראשונית של בן ארי ותירוש היתה לא להעביר בכלל את החומרים – כלומר – להסתיר אותם – ואילולא הלחיצה של עו"ד חן כל החומרים לא היו נחשפים כלל.
שנית, שטות להפיל את זה על המשטרה שרק מסמנת את החומרים ומי שמסווג אלו הפרקליטות המלוות האחראיות – ובמקרה הזה בן ארי ויהודית תירוש. הן המלוות של התיק והן האחראיות. ומה שהן מנסות לעשות כרגע – זה לברוח מאחריות.

השורה התחתונה: בן ארי ותירוש בלחץ ובפאניקה. כשאנשים בפאניקה הם מכסים על שקר בעוד שקר וכן הלאה. שקר על שקר על שקר ועוד פעם שקר. עד שזה נהיה מגוחך ונלעג.

ליאת בן ארי התעלמה מעדות ינון מגל וכיוונה את החקירה רק נגד נתניהו

מה שמדהים הוא שהכתובת היתה על הקיר. כלומר, שמלאכת ההסתרה להערכתי היתה בכוונת מכוון.
הרי מחומר החקירה עלה בצורה הכי ברורה שהיו לחצים של פוליטיקאים ואנשי עסקים אחרים וגם של אנשי תקשורת. למה זה לא נבדק? למה בן ארי והחוקרים התמקדו רק בנתניהו?
טוב, זה ברור: המטרה היתה אך ורק ראשו של נתניהו.

הדברים עלו בבירור מעדותו של ינון מגל, לשעבר עורך וואלה. פעם אחר פעם מנסים החוקרים למקד אותו רק בנתניהו, למרות שהוא אומר פעם אחר פעם שהלחצים היו משורה ארוכה של פוליטיקאים.

אגב, הפרקליטות תעלה את מגל כעד תביעה, וכמו במקרה של פילבר, העדות הזו, אגיד זאת בלשון עדינה, תהיה רבת גוונים ולא חד מימדית, כפי שרוצה הפרקליטות.

הנה קטעים מעדות ינון מגל, שחלקים ממנה אמנם פורסמו אבל בצורה מגמתית וחלקית – שמשרתת כמובן את הפרקליטות:

ינון מגל: "אני אתן לך דוגמה: אושרת קוטלר, רצינו לפרסם עליה משהו, הלכנו לאילן (ישועה), ביטלו לי את זה. ברק, פואד, כאילו כולם…

חוקר: "בסדר".

ינון מגל: "כולם זה…"

חוקר: "יאללה הבנתי…" (החוקר עוצר את כיוון החקירה כיוון שזה לא מתאים להם).

בהמשך:

ינון מגל: "הרי בסוף מה קורה? בסוף כולנו עבדים, כן? כולנו עבדים. כל העיתונאים הגיבורים האלה, כולם כאילו, בכל הזה, בכל המערכות עם הלחצים שלהם. פה זה ביבי, שם זה ברק, פה זה אולמרט, פה זה שרון. פה זה זה. תמיד כולם כאילו, כמו עבדים, שומרים על הפרנסה שלהם, אוכלים חרא ועושים מה שאומרים להם. זהו, זה התקשורת…
"כולם בפוזיציות. כל הזמן לחצים וכל הזמן טלפונים וכל הזה, כולם רוצים להכניס ידיעות ולהוריד ידיעות ומשתגעים, מתקשרים לאילן וזה כל מיני סיפורים… זה העולם".

בהמשך מנסים החוקרים להוציא ממגל הודאה שהוא היטה סיקור בגלל חברותו כביכול עם ניר חפץ.

חוקר: "בסדר, אבל היתה לך היכרות מוקדמת עם חפץ?"

ינון מגל: "כן, כאילו פה ושם… לא ממש. בעיתונים אתה יודע…"

חוקר: "הופתעת מהשיחה הישירה שלו או שאתה…?"

ינון מגל: "לא. לא. כי הכי לגיטימי שאנשים כל הזמן מתקשרים ומבקשים לשנות כל מיני כאלה. רק שאני מקבל החלטות פי השיקול דעת שלי".

חוקר: "לא, אתה לא יורד לסוף דעתי. חפץ, אם הוא חבר שלך, הוא יוצא איתך לבלות, אוכל איתך, שוחח איתך".

ינון מגל: "לא, לא. ממש לא".

חוקר: "אז כשהוא מחייג אליך, אז אין לו בעיה, אין לו בעיה גם…"

ינון מגל: "אין לי שום… אין לי כלום עם חפץ".

חוקר: "הוא מרגיש מספיק בטוח, לבוא ולהגיד לחבר שלו, 'תשמע אחרי תן לי כתבה אוהדת'".

ינון מגל: "תשמע, אני רוצה שיהיה ברור. הרבה אנשים שהם לא חברים שלי מרגישים בנוח ומתקשרים אליי לבקש ממני כתבות אוהדות ולהוציא כתבות וכל מיני דברים… זה הכי לגיטימי בעולם…, זאת אומר, אנשים כולל עיתונאים, כן? עיתונאים כשמפורסמים עליהם דברים בוואלה ברנז'ה… אתה חושב שעיתונאים לא מתקשרים ללחוץ?"

ובהמשך:

ינון מגל: "אה. תשמע, הוא (אילן ישועה) היה הרבה מדבר על הגברת (שרה נתניהו). על הגברת. אוקיי? כאילו שכל הסיפור, בכלל, הוא מגיע מהאיזור של הגברת".

ובהמשך:

ינון מגל: "אילן ישועה היה מדבר על האזור של הגברת, אז יכול להיות זה ניר חפץ, יכול להיות זה הגברת… זו הסביבה של האנשים, כאילו מהאיזור שלה, לדעתי, יותר מאשר מהאיזור של ביבי, זאת היתה התחושה שלי, כאילו. זה היה הכיוון שלי. כל מיני אייטמים עליה… היתה באנדרטה בארה"ב באיזה ביקור, אז כאילו רצו שזה ייכנס. כל מיני דברים כאלה שרצה שדברים ייכנסו. יש עליה משהו שלילי, נגיד היה לה פעם איזו שמלה שהיא הלכה, אז להוריד את זה למטה שזה לא יהיה בכותרות".

החוקרים לא היו מרוצים מהכיוון שאליו הלך מגל וניסו ללכת על הראש של בנימין נתניהו בכל מחיר. הם מפנים לכתבה בה התראיין מגל, אך זה מבהיר שהשאלה שנשאל היתה קשורה למשפחת נתניהו ולא לראש הממשלה לשעבר ("האדון"). החוקר מבקש להשאיר זאת בצד.

חוקר: "כתבות שקשורות לגברת, לא דיברנו עדיין על האדון. גם כתבות שמדברות על האדון. זה משהו שאתה גם אמרת בכתבה".

מגל: "לא… דיברו על משפחת נתניהו בשאלה".

חוקר: בסדר, נגיע לזה עוד מעט עזוב, בוא נשאיר את זה בצד".

ובהמשך:

ינון מגל: "כי הוא (אילן ישועה) היה אומר, 'היא משוגעת, היא, זה, היא לא נורמלית'. כאילו הוא היה מדבר עליה, הוא היה מדבר עליה הרבה".

חוקר: "לא, אני לא מדבר על כתבות שקשורות לשמלה שלה, אני מדבר נגיד על כתבות אחרות שעושים על בנימין נתניהו ודברים כאלה".

ינון מגל: "אז גם, אז גם, זה היה נכנס, אבל תמיד הדיבור היה עליה, כאילו, זה לא היה שהוא. זה כאילו… זה מה שאני קיבלתי מזה…".

ועוד:

ינון מגל: "ובתחושה שלי היתה, שהקשר כאילו, שכל הסיפור הזה הוא דרך שרה נתניהו. זה התחושה בגדול, שזה לא ביבי"

חוקר: "אתה אומר לתחושתך, וגם לא רק לתחושתך אתה אומר אילן אמר לך הגברת, הגברת שאת ייחסת את זה לגברת נתניהו".

מגל: "נכון".

***

אתמול בפייסבוק של אלי
09:42 -> 12:14 -> 15:49 -> 17:33 -> 19:56 -> 22:10

מאמרים אחרונים

ערוצים 11 12 13

האינטרסים והכוחות הכלכליים והתקשורתיים רבי העוצמה שהובילו להפיכה השלטונית נגד נתניהו

אחרי הבחירות ב-2015 הבינו בליכוד כי התקשורת הממסדית היא שחקן פוליטי לכל דבר. המסקנה היתה שצריך להגביר את התחרות בשוק התקשורת. כתגובה התקשורת התחילה "לתפור" את נתניהו. מפת האינטרסים

הקליקו לתוכן »
יהודית תירוש, שלמה פילבר (צילום: אלי ציפורי)

היעד: שלמה פילבר; המטרה: בנימין נתניהו – כך פעלו ליאת בן ארי ויהודית תירוש

הפרקליטות סימנה יעדים ומטרות וכבשה אותם – היא הצליחה להפיל את נתניהו מהשלטון, אבל לא לקחה בחשבון שהוא לא ירים ידיים. היום כבר ברור שזו הסיבה ללהיטות הגדולה שלה להסדר טיעון, תוך ויתור על סעיף השוחד

הקליקו לתוכן »