אתמול התפרסמה ידיעה שממחישה איך פועלת תפירת המכרזים לאנשי שלומנו בפרקליטות וגם במכרזים של המשנים ליועמ"ש (שפתוחים לעורכי דין מבחוץ בניגוד למכרזים בפרקליטות – לא זה משנה את התוצאה).
המכרז הפעם: על התפקיד של דינה זילבר, המשנה של מנדלבליט לעניינים מנהלים-ציבוריים, שפעלה נגד נתניהו ונגד הימין במהלך כהונתה.
***
זילבר היתה אחראית להסדרי ניגוד העניינים של נתניהו, אלו שהובילו, בין היתר, גם לתיק 4000. במקביל, היתה זילבר אחראית להסדרי ניגוד עניינים מאוד גמישים עם אנשי החונטה של הפרקליטות כמו עו"ד דנה נויפלד, היועצת המשפטית של משרד התקשורת ויועז הנדל, שר התקשורת.
וראו מי במועמדים להחליף את זילבר? גיל לימון, שליח המצוות של מנדלבליט.
למה אני קורא לו כך? כי לימון הוא יועצו הקרוב ואיש סודו של מנדלבליט. הוא כותב חלק מהמכתבים בשמו, הוא נשלח מדי פעם כדי לכתוב מאמרים להגנתו של מנדלבליט בתקשורת (השתמש במונח הדי מגוחך שהם חלק מ"כיפת ברזל משפטית") והוא זה שגם ניהל חלק מהמערכה נגד נתניהו ועורכי דינו.
לכן, לקראת סוף הקדנציה של מנדלבליט (סוף השנה) זה היה אך צפוי שמנדלבליט יחפש ללימון איזה ג'וב מפנק.
ומי מעורב במינוי של לימון? חברו מנדלבליט שעומד בראש ועדת האיתור לבחירת המישנה שלו!
כלומר, האנשים שאחראים על ניגודי העניינים של אחרים, מפרים בעצמם את כללי ניגודי העניינים שעליהם הם מעמידים פוליטיקאים לדין. איזו צביעות!
כמובן שמנדלבליט לא רואה בזה שום פסול, כי אצל החבורה הזו כל סוגיית ניגוד העניינים היא מעליהם. הם לא כפופים בכלל לחוק ולכללים שהם מגבשים עבור אנשים מן היישוב.
מה שהכי שעשע אותי ברשימת עשרה המועמדים שהגיעו לקו הגמר לתפקיד הוא שעו"ד אלעד מן, המשמש כיו"ר ועד עמותת "העין השביעית" נכלל בה.
איך הצליח עו"ד לא מוכר ובלי רקורד עשיר ומוכח (בלשון המעטה), שמזוהה עם אתר שמאל קיצוני ומתועב שרודף ימנים באמצעות שקרים – להגיע לרשימת הגמר?
טוב, זה לא מפתיע, כי ככה זה במשרד המשפטים: כנראה שאין שום סיכוי לאנשי ימין להשתלב במערכת – אלא אם כן הם מיישרים קו עם החונטה. זו הסיבה שאנחנו רואים הרבה משפטנים "סרוגים" בפרקליטות, מהציונות הדתית הפריבלגית, שמזוהים לחלוטין עם הנרטיב של השמאל (שי ניצן, למשל, "סרוג" לשעבר).
בכל מקרה, תזכורת בנוגע לעו"ד מן: "עורך" אתר העין השביעית, שוקי טאוסיג, הפר את הסודיות הרפואית של בנותיי בעודן קטינות בניסיון להלך עליי אימים.
שני "חבריו", אורן פרסיקו ואיתמר ב"ז, משמיצים ומגדפים אותי ללא הרף יחד עם חבריהם ב"הארץ דה מרקר" וב"גלובס", רודפים אותי ואת משפחתי כבר שנים בניסיון מגוחך לסתום לי את הפה. זה כמובן לא יקרה.
אני מניח שעו"ד מן כבר לא יזכה בתפקיד, אבל עצם העובדה שהוא מגיע לרשימה הסופית, צריכה להביך כל אזרח בישראל.
איתן כבל לא רק שיקר בתיק 2000, אלא גם מעורב בעקיפין בתיק 4000
אתמול פרסמתי באתר חשיפה מקיפה על תפקידו של איתן כבל בתיק 2000.
איך הוא הסתבך ואיך הוא המציא שקר אחר שקר והכל בניסיון לגונן על נוני מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות".
כבל היה השליח והפיון של מוזס בחוק "ישראל היום" ובתמורה קיבל, כמו הרבה פוליטיקאים אחרים, סיקור "אוהד". כבל דחף להטבות רגולטוריות ל"ידיעות אחרונות" בהיקף של מאות מיליוני שקלים, קיבל בתמורה כאמור סיקור מאוד אוהד בעיתון – אבל נחלץ מכתב אישום, בדיוק כמו יאיר לפיד בתיק 1000.
למה? כי מה שחיפשו זה את הראש של נתניהו, רק את הראש של נתניהו.
ידידי אבי וייס הזכיר לי שכבל גם היה מעורב בתיק 4000 בעקיפין.
כיו"ר ועדת הכלכלה הוא עצר את כל הרפורמות של פילבר בטענה שמבקר המדינה בודק זאת ואף תקף אותו בחריפות. כלומר, כבל היה שותף, אמנם בעקיפין, לתקיעת כל פיתוח התשתיות של האינטרנט ונזק של כ-50 מיליארד שקל למשק הישראלי.
אל דאגה, הכל יצא לאור: איתן כבל הוא עד תביעה נגד נתניהו וההצגה בחקירה הנגדית שלו תגמד מאוד את ההצגה של אילן ישועה. יהיה ש-מ-ח.
***
אתמול בפייסבוק של אלי
10:15 -> 11:33 -> 12:56 -> 16:33 -> 22:03