יומן הבוקר
ניר חפץ (צילום: אלי ציפורי)
האמירות המזכות של ניר חפץ, הבלוף של המו"מ לעד מדינה, ההדלפה לאביעד גליקמן, השיחה הבלתי מתועדת, והספין היומי של הפרקליטות. עוד יום של קריסת התביעה במשפט נתניהו

מי שעקב אחרי האולפן הפתוח והשידור ממשפט נתניהו, התקשה לעקוב אחרי רצף ההתרחשויות. התקשורת "נתפסה" כמובן לספין היומי של הפרקליטות, כדי להסתיר את כל השאר.

הנה מה שקרה אתמול במשפט נתניהו.

***

ניר חפץ: מעד תביעה לעד ההגנה – האמירות המזכות והגורפות
"חשבתי שתיק 4000 לא היה בא לאוויר לעולם אם נתניהו לא היה בשלטון. לשים סיקור חיובי בנוסחא של שוחד זה על גבול ההזייה. זו דעתי, אני הרבה בזמן בתקשורת, אני מודע לתן וקח, זה עניין של מינונים, זו אג'נדה של גורמים בחקירה ושל התקשורת. יש יחסים של סחר סוסים ברמה הכי בהמית שיש בתקשורת. מקדמת דנא. זה כמעט ללא יוצא מן הכלל, זה לא מאפיין צד אחד של התקשורת, זה אצל כולם".
"חשבתי שסימנו מראש, ירו את החץ ואחר כך סימנו את המטרה, לא היה לי צ'אנס הוגן מול רשויות החקירה. חשבתי זה משחק מכור. חשבתי שהסיכוי שלי לחטוף כתב אישום בגלל רשויות האכיפה בגלל לחץ של התקשורת הוא יותר גבוה מאשר בחינת המצב הראייתי שלי. היתה מוטיבציה גדולה מאוד של הרשויות וגם בחלקים של התקשורת להגיע מצב של כתב אישום וזה מה שאני חושב היום".
"נתניהו מעולם לא שוחח איתי בענייני רגולציה, מעולם לא, גם לא ברמז. הוא מעולם לא שוחח איתי בענייני רגולציה, גם לא של בזק. הוא לא העביר מסר לאלוביץ'. נאדה. מעולם לא ביקשתי להעביר מסר רגולטורי בעיינני תקשורת, לבד מענייני תקשורת המונים".
"יש הטייה חזקה ולא הוגנת לטובת השמאל בתקשורת ובתוך זה הטייה עוד יותר גדולה לרעת נתניהו ומשפחתו. זו איננה אגדה. זה בער בו ואני לא אומר את זה בציניות. הייתי שותף לדעה הזו באופן כללי, בבסיס הוא צודק. גם אני חטפתי אבל הוא חטף פי מיליארד".
"נתניהו נכנס לתפקיד שר התקשורת בלי כל קשר לאלוביץ'. כלום, אפילו לא אחד למיליארד. זירו. אני הייתי שותף לדיונים. לא בזק, לא וואלה, שום כלום. התפיסה של נתניהו ומשפחתו היתה ששרים אחרים יהפכו לחיות המחמד של התקשורת ורק לנתניהו יש את הכוח והאומץ לעמוד מולם".
"שאול אלוביץ' עניין את קצה הציפורן של נתניהו ורפורמת השוק הסיטונאי עניינה אותו כקליפת השום. זו היתה תקופת הבחירות וזו ההתרשמות שלי. מה שעניין אותנו זה לנצח. הבקשות של אלוביץ' עניינו את נתניהו כקליפת השום וזה עוד הגזמה".
"משרד התקשורת נותר בלי אב ואבי ברגר הופך לכל יכול. ברגר עשה מעו"ד איתן צפריר, איש האמון של נתניהו וראש המטה של משרד התקשורת, חוכא ואיתלולא, ניטרל אותו לגמרי. צפריר הפך ל'עציץ'. ברגר השתלט על המשרד באופן מוחלט. ברגר לא ספר אותו, הוא ראה בו כקוץ בישבן. שמו בן אדם מוכשר כראש מטה והפכו אותו לאוויר. ואבי ברגר הצטייר כמו גיבור לאומי, כמו ישועה. הם צריכים לקבל פרס ישראל (אומר את זה בציניות). ברגר ראה את צפריר כנטע זר, כאיש של נתניהו, הם בלמו אותו באופן שיטתי. ברגר והרן לבאות".
"מהרגע שברגר הבין שהוא לא יישאר במשרד התקשורת, הוא הופך יותר לעומתי. הוא עבר לעבוד ב"דה מרקר" (הכוונה לשיתוף פעולה עם העיתון בתפירת תיק 4000). ביקשו ממני לקרב את ברגר לנתניהו ונקבעה פגישה. ברגר לא מצא חן בעיני, הוא נשבע אמונים לנתניהו והוא במפורש הבהיר שהוא יבצע כל מדיניות של נתניהו, תהא אשר תהא. אמרתי לעצמי שאני לא אמליץ עליו לנתניהו, משהו באינטואיציה. לא מסרתי דבר לנתניהו בנוגע לפגישה. ברגר התחנף וליקק ברמות הכי מביכות שיש ואז הוא החליט לעבוד ב'דה מרקר'".
"צפריר לא נתן שום הנחיות לברגר בנושא בזק. לא, לא, ממש לא. זה במרחב שבין שקר לפארודיה וההזייה. הוא בכה על הכתף שלי, הוא היה במצוקה, יום יום ידעתי מה קרה איתו. זה שקר מוחלט! אין סיכוי שזה קרה. הוא לא העביר. נקודה. הוא לא היה מסוגל לבצע שום פעולה במשרד התקשורת. הוא היא תלוש לגמרי ממשרד התקשורת. הוא היה יושב בחדר, מתקשר אליי ואומר לי אני מסתכל על הקירות".
"בחקירות ידעתי מה אני יודע, הם שאלו אותי לגבי הכריכה של הסיקור עם הרגולציה. המידע שלי לא מפליל את נתניהו, אין לי משהו שמפליל את נתניהו בנושא השוחד".
"יש תיאום בין הפרקליטות לכלי התקשורת. הם מתדרכים, נותנים מידע על חומרי חקירה, זה קורה הרבה. הם עושים יד אחת עם התקשורת כדי לקדם אג'נדה, לפעמים אתה לא יודע מה הביצה והתרנגולת, לפעמים כלי התקשורת יוזמים אותה".

הבלוף הגדול נחשף: חפץ התחיל את המו"מ לעד מדינה לפני שחרורו והאיום על בן צור

הפרקליטות ושופריה טענו במשך זמן שחפץ שוחרר ורק לאחר מכן חתם על הסכם עד המדינה. אלא שבן צור הוכיח אמש שהמו"מ התחיל הרבה קודם לכן כשחפץ מוכן למסור להם את כל מה שידוע לו על נתניהו.
חפץ לא ממש שוחרר, אלא ישב באוטו חצי שעה עם אשתו והתייעץ איתה – ורק לאחר החתימה שוחרר הביתה.

בן צור אף תפס את חפץ בשקרים סביב התאריך שבו התחיל המו"מ הראשוני על עד המדינה, כשבוע לפני שהוא חתם על כך רשמית – בניגוד למה שחפץ ניסה לשווק.

בן צור: "אומר לך אלי אסייג – אם אתה קורא לזה אפס אפס, אני גם אתמחר את זה. למה הכוונה".

חפץ: "הכוונה היא שהמשקל הראייתי שהוא נותן למה שמסרתי זה אפס".

בן צור: "אתה אומר לו, שאני אומר לך מילה, זהו, נפלה הגיליוטינה".

חפץ: "הכוונה היא מה שיש לי ולא מה שאין לי".

בן צור: "אתן לך פרשנות אחרת – שאתה בפנים".

חפץ: "ממש לא, העסקה לא עניינה אותי. לא הייתי לחוץ, אלי זוהר אמר לי שלא בוער, אני שקלתי את זה, רציתי להתייעץ עם המשפחה".

בן צור: "אלי אסייג אומר לך תוציא איזשהו משהו כבד. אמרת שאת המחיר של הבוגד אתה כבר משלם; אסייג אומר שאתה לא בוגד, עשית טעויות, אתה נורמטיבי; אתה אומר לו בוא נסתובב בשוק מחנה יהודה היום ובעוד שלושה שבועות, עזוב. התכוונת שהיום יש לך מעמד מסויים אבל בעוד 3 שבועות שיוודעו הדברים זה לא יהיה אותו הדבר".

חפץ: "אני מודע למחירים שאני אשלם, הייתי על קרני הדילמה, אני לא בוגד, בניגוד למיתוג שלי".   

בן צור: "אתה אומר לו חצית את הרוביקון".

חפץ: "בשום פנים ואופן לא".

בן צור: "זה מה שאתה אומר?".

חפץ: "זה לא הפרשנות שלי, יכולות להיות 10 פרשנויות לזה ואני אתן את שלי – שאני מוכן לשלם את המחיר, בשום פנים ואופן לא נפל הפור".

בן צור: "אז נפלה הגליוטינה, חציית הרוביקון – זה לא נפל הפור?"

חפץ (לחוץ):  "זו אמונה שלך".

בן צור: "מקרין לסרטון, יואב תלם (אחד מהקצינים הבכירים שניהלו את החקירה) אומר – אתה מודע למה שקורה, אתה תספר את כל הדברים שעולים כדי חשד לפלילים. הכל, לא רק תיק 4000".

חפץ: "נכון".

בן צור: "ואז אתה הולך לביתך שמח וטוב לב".

חפץ: "לא שמח ולא טוב לב, משוחרר בתנאים מגבילים".

בן צור: "ב-4 למרץ אתה משוחרר. עכשיו אני חוזר תשעה ימים אחורה ב-25.2 – אלי אסייג, כותב מזכר למו"מ ראשוני על עד מדינה – מפגש עם עו"ד אלי זהר".

חפץ: "זה לא בתאריך הזה, יום חמישי, שבוע וחצי אחרי המעצר הגיע אליי אלי זהר, התאריך הוא 29 לחודש. זו טעות".

בן צור: "תשמע, אני אגיד לך. אתה כל הזמן לוקח את התאריכים קדימה, הראיתי לך מזכר, זה התאריך ואתה אומר שלא. הזיכרון שלך לקה ואתה לוקח את הדברים קדימה".

חפץ: "אתה תיתן איזשהי הנחה ואני אמשיך לדבוק באמת. ב-25.2 לא היה שום מו"מ עם אלי אסייג".

בן צור: "הוגשו פה אלפי מסמכים, אני לא זוכר שהיתה טעות באף מסמך. ההנחה שלי שזה משקף את מה שקרה ואתה מנסה לקחת את הדברים קדימה".

חפץ מתרתח: "ההנחות היא שלך, גם בה' וגם בא'. אתה תראה".

בן צור: "אתה מאיים עליי?".

חפץ: "אני מעוניין לדבוק באמת, ולא הערות מתחת לחגורה".

בן צור: " אתה מאיים?".

שופטת פרידמן פלדמן: "מר חפץ, בלי הערות, תענה לשאלות".

חפץ: "בלי מכות מתחת לחגורה".
בן צור: "ההנחה הסבירה ביותר שלא נפלה טעות בתאריך של המזכר. ואני עם זה מתקדם. פעם ראשונה שהזכרת את אלי זוהר היתה ב-22.2".

חפץ: "זו ההנחה שלך ויש את הזיכרון שלי".

בן צור: "יש בקשה לנהל מו"מ מטעמך, אלי זוהר לא הולך על דעת עצמו".

חפץ: "הוא הגיע לבקשתי, דיבר איתי ואחר כך הלך לחדרים לדבר איתם".

בן צור: "בסעיף 2 כתוב שהדברים יישקלו במקום אחר לאחר שתשוחרר ממעצר למקום נייטרלי".

חפץ: "זה משקף לחלוטין, פחות או יותר, את רוח הדברים של אלי זוהר, כשהוא הגיע הייתי מוכן לשקול את הדברים. אני שקלתי ברצינות את הדברים האלה".

בן צור: "הדברים שאומר אלי זוהר משקפים את מה שאתה רוצה".

חפץ: "זה משקף את רוח הדברים".
בן צור: "הבקשה הזו שאתה תשתחרר, אלי זוהר אמר לך את זה?"

חפץ: "זה משקף את רוח הדברים".

בן צור: "במזכר יש סעיף שאתה מרגיש נקי לחלוטין, מרגיש חף מפשע ויכול לספק חומרים שלא בספקטרום של החקירה".

חפץ: "אני לא זוכר שאמרתי לזוהר על הספקטרום. זה מאוד הגיוני שאמרתי לו להגיד שאני נקי לחלוטין".

בן צור: "הוא אומר שאתה יכול לספק דברים אחרים?".

חפץ: "לא אמרתי את זה לאלי זהר. המילה ספקטרום לא נאמרה".

השופט בר עם: "השאלה אם אמרת שהכוונה להרחיב יותר מעבר לחקירה בתיק 4000".

חפץ: "לא זוכר, אמרתי למשל שיש פרשה בטחונית, אני סיפרתי לאלי זוהר הכל, הגיוני שאמרתי לו את זה. לא זוכר".

בן צור: "אלי זוהר לא יודע מה יש לך?".

חפץ: "זה מאוד הגיוני, אמרתי לאלי זהר את המצב הראייתי שלי וכל המידע שחשבתי שזה רלוונטי. גם לנושא מו"מ עד המדינה אם ייפתח".

חפץ: "זוהר התעניין באיזה נוהל הגעה להסכם (הסעיף: "הוא התעניין בנוהל ההגעה להסכם וברור לחפץ שעליו ללכת כברת דרך נוספת לשם כך".

חפץ: "לא זוכר".

השופטת פרידמן פלדמן: "אל תתייחס למילים, תתייחס למהות".

חפץ: "בשלב הזה לא הבנתי זאת".

בן צור: "בשלב מסויים אומר זןהר שאתה בנוהל הגעה להסכם עד המדינה, זה אומר עורך הדין שלך".

חפץ: "אלו הדברים שרושם אלי אסייג, ממה שאמר לו זוהר. אתה הרי הטלת ספק במה שאומר אלי אסייג בעבר".

בן צור: "אני רוצה שתעיין במסמך ואני רוצה שתגיד מה משקף או לא".

חפץ: "אני קראתי לאלי זהר, תיארתי את מצבי הראייתי ולאחר מכן סיפרתי לו שעו"ד קוסטליץ – שעד מדינה זה לא בא בחשבון אצלו והרשויות מציעות לי להיות עד מדינה. הגעתי לעברי פי פחת ואני הייתי מוכן לשקול את האפשרות הזו להיות עד מדינה והוא דיבר איתם מה שדיבר איתם".

בן צור: " יש משהו שלא משקף במסמך, זה מה ששאלתי?".

חפץ: "כל מה שאני זוכר שאלי זוהר אמר לי שלא בוער, אפשר לחכות עוד חודש, תבוא, תתרענן, הם ירצו אותך עוד חודש. אני לא זוכר יותר מהפגישה הזו. כל מה שאגיד לך זו פרשנות".
בן צור ממשיך ללחוץ: "אני אומר לך שנפגשת עם אלי זוהר ב-23.2, אז יכול להיות שהמסמך היה ב-25.2".

חפץ: "לא זוכר".

בהמשך:

בן צור: "רוצה להציג לך מזכר – פגישה עם אילן סופר – שיחה שהתקיימה בעקבות שיחת וועידה עם מנדלבליט, שי ניצן וליאת בן ארי – והנחו את גורמי החקירה בנוגע למו"מ עם חפץ על עד המדינה ולהציג כתנאי להמשך ניהול המו"מ דרישה להרשעתו בעבירות שיבוש והטלת עונש מאסר בפועל שירוצה בעבירות שירות.  זה היה בתאריך ה-4 במרץ".

חפץ: "אמרתי שהתנאי שלי לחסינות מוחלטת, זה מראה עד כמה היה תהליך ואני עדיין לא החלטתי אז".

בן צור: "ההתקפלות של מהמדינה היתה מהירה, ביום למחרת, לפנות בוקר הלילה, בין ה-4 ל-5 למרץ".

חפץ: "אתה קורא לזה התקפלות, זה היה תנאי שהעמדתי בצדק".

השופט בר עם:" אתה לא יודע אם אתה משתחרר או לא, אולי אדוני גילה נכונות למו"מ לקראת השחרור?"

בן צור המשיך ללחוץ את חפץ בנושא המו"מ המוקדם שהיה על עד המדינה וחפץ המשיך לספק תשובות מעורפלות עד שהשופט בר עם החליט להצטרף לתהיות:

חפץ: "ניזונתי מעורכי הדין שלי. אמרו לי שאני משתחרר ביום ראשון".

השופט בר עם: "זהר המליץ לך לחכות. אם כך, מה היתה הדחיפות, אתה הרי משתחרר".

חפץ: "כשאלי זהר היה בתמונה זה היה המצב. רק מהרגע שאילן סופר נכנס הוא חשב שיש מומנטום וצריך למהר".

השופט ברעם ממשיך להקשות: "יכול להיות שאתה השתחררת עם הבנה שאתה מנהל מו"מ על עד המדינה".

חפץ מתחמק: "זה מה שהבנתי מעורכי הדין שלי. שוחררתי בתנאים מגבילים".

ההדלפה לאביעד גליקמן

בן צור: "מראה לך מזכר שכתב סגן ניצב יוסי נעמן: "ניר חפץ שולח שאביעד גליקמן פרסם לפני כמה דקות שאני יזמתי ופניי למשטרה להיות עד מדינה. צלצלתי אליו עכשיו והוא אמר לי – 3 קצינים בכירים מהמשטרה אמרו לי את זה היום. אנא מוסר תודתי מעומק הלב לבוס שלך על ששוב חובטים בלי, שבת שלום, אנא על תצלצל אליי".

בן צור: "מי הבוס שלו?".

חפץ "אלי אסייג".

בן צור: "אז אני מבין שרצית לתקן את הרושם שאתה יזמת את עניין עד המדינה".

חפץ: "נכון, אני קיבלתי הצעות ובסוף נעניתי, לא יזמתי זאת. גם אסור לי היה לדבר בתקשורת וראיתי חילופי אש בין שני הצדדים. הפריע לי שקראו לי בוגד בוגד. רציתי שגליקמן את הרושם".

השיחה שמתנהלת על המו"מ מחוץ לחדר בלי שתהיה הקלטה

אחת הדרמות הגדולות היו שיחה שניהלו חפץ, עו"ד סופר, אלי אסייג, יואב תלם, ציפי גז והחוקרת רינת סבן מחוץ לחדר המו"מ בערב שלפני החתימה על הסכם עד המדינה.
מכשיר ההקלטה המשיך לפעול ובן צור שלח את ההקלטה לטייב את השיחה שהתנהלה מחוץ לחדר ושהפרקליטות לא טרחה לתמלל. הדברים אמנם משובשים אך מדברים בעד עצמם.

בן צור: "אתה אומר שאתה עומד מאחורי הדברים, שכל מה שהיה לפני זה בסדר. זה משפיע עליך עכשיו ולפני".

חפץ: אני מצליח להבין שאולי לא החלטתי להפוך לעד מדינה".

בן צור: "מה שאתה אומר שאתה לא תטרטר את מנדלבליט ושי ניצן, לא יהיה טרטור, ואני גמרתי בדעתי להיות עד מדינה. אתה לא תלך אחורה או קדימה, כלומר החלטת".

חפץ: "בשום פנים ואופן לא. אני עומד על כך שתהיה חסינות מוחלטת".

בן צור: "אני אומר שמתנהל הליך מחוץ לחדר החקירות והשיח יותר חופשי, בהגדרה הוא לא מואזן".

חפץ: "לא חתמתי על הסכם עד המדינה לפני ששמעתי את המשפחה, הבן שלי התנגד, אישתי ישבה על הגדר. אין מצב שהגעתי לגמירות דעת בלי ששמעתי את המשפחה".

בן צור: "בוא נתקדם, מקרין חלק מהסרטון. לא ידוע מי הדוברים: דובר א' שואל אם מקליטים, הדובר השני: ששששש…..

חפץ: "תפרש אתה, אני לא יודע, למה אני צריך לפרש את זה".

בן צור: "ממשיך להקרין לך את הסרטון, מקריא לך: בואו בואו שנייה, יש פה איזה עניין של ניסוח (סופר אומר את זה). הוא אומר שאתה לא שקט בעניין מסויים. אני רוצה שכל מה שקשור לנתניהו – זה סגור, סגור; ואתה אומר: זה סגור בינינו. כל מה שאתה מעלה על נתניהו זה יהיה סגור".

חפץ בלחץ עצום: "זה הזוי מה שאתה מייחס לי. לא נסגר שום דבר, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, זו תיזה מופרכת שאתה אומר. כל הכבוד לך. בשום אופן לא היו דברים כאלה".

בן צור: "מר חפץ, אל תגיד הזוי. אני מוכן להשמיע את זה פעם נוספת".

חפץ: "תשמיע את זה כמה פעמים שאתה רוצה. זו לא הפרשנות שאני נותן. אני לא שמעתי את הקול שלי פה".

בן צור: "משמיע לך שוב את הסרטון, קודם זיהית את קולך ועכשיו לא".

חפץ: "לא אומר שכן ולא אומר שלא".

השופט בר-עם: "אתה לא מסכים שהיה מו"מ?".

חפץ: "מהרגע שהשתחררתי עד החתימה היו 12 שעות, היו דיבורים, לא זוכר. ישבתי אם אישתי בחניון התת קרקעי ועם המשפחה שלי במכונית ואז לקחו אותי בלשים חזרה ללהב 433 לערך בשעה שתיים".
השופט בר-עם: "אז לא היה מו"מ מאז?"

חפץ: "היו הרבה דיבורים, הלכו ובאו".

בן צור: "תאשר לי – האם היה סיכום צדדי שאתה תיתן כל מה שאתה יודע על נתניהו ואתה תהיה חסין".

חפץ: "בשום פנים ואופן לא".

בן צור: "אני מראה לך דברים שאומר העורך דין שלך".

חפץ:  "בשום פנים ואופן לא".

בהמשך תיאר חפץ למה הפך לעד מדינה:

"דרמטי מבחינתי היה הקטע מהחקירה של אלוביץ' על שיבוש; ידעתי שלהיות חשוד זה ירתק אותי כלכלית – יעלה כמה מיליונים ואני אאבד את הפרנסה והייתי מוטרד מזה שאני חשבתי שמצבי לא טוב בעבירות של השיבוש; היתה גם משמעות לזה שפילבר נשבר, כאילו שהחומה נפרצה, זה היה אחרי ארי הרו, זה השפיע עליי במובן הרגשי. יש עוד סיבות אבל אלו עיקרי הדברים".

***

אתמול בפייסבוק של אלי
07:12 -> 10:51 -> 15:49

מאמרים אחרונים