במשך 6 דיונים עמלה יהודית תירוש עם שלמה פילבר כדי להחזיר אותו לאותה "פגישת הנחיה", שבה פילבר טען לכאורה שנתניהו אמר לפילבר, בשיחה אגבית בת 40 שניות, ש"יגמור" את מיזוג בזק-יס ויבדוק תלונה כלשהי של שאול אלוביץ' בקשר למחירים הסיטונאיים (דבר שפילבר אומר שנבדק, נמצא שאלוביץ' צודק אבל לא נעשה דבר).
***
תירוש ניסתה להרחיב את השיחה האגבית הזו לסוג של "מדיניות" שהתווה נתניהו, לא להגיע עם בזק לפיצוצים אלא להסכמות.
פילבר, בפתלתלות האופיינית שלו, אמר לאורך כל הדיונים שהדברים הרבה יותר מורכבים, שזאת היתה מדיניות גם שלו, שהוא רצה להצליח, ובמיוחד רצה להגיע להסכמות עם בזק על מתווה הסיבים האופטיים.
אלא שבלי משים, פילבר הרס את כל תזת פגישת ההנחיה במו ידיו, עוד בדיון הראשון שלו – וכעת אבי וייס ואני חושפים זאת מתוך הפרוטוקול.
פילבר התעקש שפגישת ההנחיה עם נתניהו התקיימה ביום שני או שלישי בערב, בשבוע הראשון לכהונתו בתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת.
כשתירוש ניסתה להזיז אותו ליום ראשון, הוא התעקש שהפגישה התקיימה ביום שני או שלישי, כיוון שביום שני בבוקר הוא קיים ישיבת הנהלה עם משרד התקשורת כדי להציג את עצמו ואת משנתו – ורק לאחר מכן נפגש, לכאורה, עם נתניהו.
שימו לב איך הוא תיאר את ישיבת ההנהלה הזו, שנערכה לפני פגישת "ההנחיה":
פילבר: "… ואולי פה עוד פעם צריך לפתוח סוגריים קטנים. אמרתי שעשיתי ישיבת הנהלה ביום שני. בישיבת ההנהלה הזאת זרקתי פצצה לא קטנה כאילו, כי באתי מנכ"ל חדש מ-no where, אף אחד לא מכיר אותו, בא ואומר – 'חבר'ה, אתם הסתערתם על בזק, רצתם לבג"צים, חשבתם שאתם נלחמים כולם, לחזור אחורה, הפסקת אש, אנחנו מדברים איתם בסגנון אחר לגמרי'. זה היה די שוק לאגף הכלכלה במשרד התקשורת שהוביל…"
השופט בר-עם: "בישיבה איזה גורמים משתתפים?"
פילבר: "כל הנהלת המשרד, זה 25 (אנשים)".
השופט בר-עם: "הנדסה, כלכלה, משפטים?"
פילבר: "כולם. כל הבכירים מרמת סמנכ"לים, מנהלי אגפים וכולי, מחלקות. שם גם התחילו, נקרא לזה ככה, התחילו ניצני המרד, שאני קיבלתי אותו אחר כך לאורך כל השנה.
אבל אני אומר את זה כי גם כשאני בא ואני אומר להם 'תעשו דברים מסויימים', אני מרגיש שהם לא מגלים לי את הכל. הם כאילו מנסים לתמרן אותי או לתת לי מידע חלקי כזה או אחר וכולי, אני את ה-23 (לחודש, הדד ליין לכאורה של מיזוג בזק-יס) שומע בפעם הראשונה מאלי קמיר, וזה משהו שהייתי צריך לשמוע אותו מדנה (נויפלד) ומכל האחרים, ואני לא שומע אותו וזה מעורר אצלי איזה שהוא חשד מסוים, גם כן על רמת האמון שאני מסוגל לתת בעובדי המשרד וכמה אני צריך נקרא לזה כך, לאסוף מודיעין, מהצד השני".
וקטע נוסף באותו עניין:
פילבר: "אה כן, אני אגיד לך למה אני שללתי את זה אחר כך בצורה די מובהקת כאילו (את העובדה שפגישת ההנחיה נערכה ביום ראשון). אני ביקשתי לכנס ישיבת הנהלה ביום שני בבוקר. בעצם את כל הנהלת המשרד, רציתי להציג את עצמי, את האג'נדה שלי, את סדר היום, את התוכניות, את הכל.
התמקדתי בפגישה הזאת בצורה מאוד מובהקת בשלושה דברים, בגדול וכותרות.
ראשית, זה היה ב-איך אני עובד עם האנשים ושאני מצפה שיתנו בי אמון ואני אתן בהם אמון, אבל זה היה יותר בתהליכים של המשרד, אז יש גם את הסוגייה הזאת. שאלתי את דנה נויפלד על הנושא של הדלפות, וזאת היתה מכת מדינה בתוך המשרד, נעזוב את זה רגע בצד.
הסוגייה השנייה שדיברתי עליה, שהייתה בעצם כל הכוונה שלנו ללכת בגדול וחזק ומהר על כל הנושא של הרפורמה בשוק השידורים.
הסוגייה השלישית שאמרתי להם, שאותה גיבשתי עוד קודם ביני לביני, היתה בעצם של שינוי מדיניות גישה לחברת בזק. זאת אומרת אני מצאתי את המשרד, כמו שאמרתי, במלחמת עולם, את כולם על בריקדות, את המשרד מדבר עם המפוקח הכי מרכזי שיש לו באמצעות בתי משפט, של מנכ"ל שמה שנאמר לי במשך שנה לא מוכן לקבלת שיחת טלפון ממנכ"לית של גוף מפוקח.
זה היה נראה לי הכי הזוי בעולם. אני גם הבנתי שההצלחה שלי תלויה בזה. אין דבר כזה. זה כמו שמנכ"ל משרד התחבורה יגיד אני לא מדבר עם אגד או מנכ"ל משרד האנרגיה יגיד אני לא מדבר עם חברת החשמל.
ברור לי, והבנתי גם מאיתן צפריר, וגם מאחרים, הצוות, את האמוציות הגדולות שיש לפחות לחלק מעובדי המשרד כלפי בזק, וזה היה חשוב לי מאוד לפרק את זה.
זה גם יחזור אחר כך בשיחות שלי עם בזק וכולי. אני אומר את זה כי אני זוכר שהפגישה הזאת (פגישת ההנחיה) באה אחרי בעצם".
המשמעות: פילבר אומר בקולו שהמדיניות מול בזק היתה שלו ורק שלו (ואגב, זו היתה מדיניות נכונה וצודקת).
שום קשר לנתניהו. שום קשר לפגישות הנחיה.
***
אתמול בטוויטר ובפייסבוק של אלי
11:42 -> 13:26 -> 19:24 -> 20:26 -> 21:23
