יומן הבוקר
מאזני צדק
אתמול נחקר עד המדינה ע"י פרקליטתו של נוני מוזס, שלמעשה מהווה חלק מדבוקת הפרקליטות. אבל הדבר המעניין ביותר שקרה אתמול במשפט נתניהו התרחש מחוץ לאולם הדיונים, כאשר עו"ד חדד עתר לבג"ץ בדרישה להורות על חקירה בנושא ההדלפות

הדבר הכי משמעותי שהתרחש אתמול במשפט נתניהו קרה מחוץ לאולם הדיונים. עורך דינו של נתניהו עמית חדד עתר לבג"ץ בדרישה שיורה ליועהמ"ש גלי בהרב מיארה לפתוח בחקירה פלילית נגד ההדלפות בספין על "התכשיט של שרה נתניהו".

***

כזכור, אין בכלל ספק שאלו היו הדלפות ממערכת אכיפת החוק, שכן החומרים לא הגיעו באותו זמן לצוותו של עו"ד חדד.
בעתירה מציין חדד כי ההדלפות בעניין התכשיט הן המשך ישיר של ההדלפות המלוות את ההליכים הפליליים המתנהלים בעניינו של נתניהו בכל שלביהם – החל מהדלפות בשלבי החקירה, דרך שלב השימוע, וגם כעת, בזמן ההליך שמתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים.

תזכורת: בית המשפט העליון כבר נדרש לנושא ההדלפות בעניין עתירתו של אלוביץ', אך איכשהו מנדלבליט הצליח לצאת מזה בטענות שמדובר במאות אנשים שנחשפו לחומר שנחקר.
דובר אז בהדלפות שהגיעו לרביב דרוקר ואין ספק שמנדלבליט החליט להגן גם על אחד מהשופרות הבולטים של המערכת.

הסיפור הנוכחי התחיל לפני כ-7 חודשים. ב-15.11.2021 הודיעה הפרקליטות להגנה כי היא ביצעה השלמות חקירה של העדה הדס קליין, כמו גם פעולות חקירה נוספות בתיק 1000.

מיד עם קבלת ההודעה עו"ד חדד שוחח עם נציגי התביעה וביקש לקבל פרטים על אודות השלמות החקירה. נציגי הפרקליטות הבהירו כי הם לא יכולים עדיין לחשוף בפני ההגנה את תוכן השלמת החקירה ואת נסיבות ביצועה, וכי מיד כשהדבר יתאפשר הם ימסרו את מלוא החומר שנאסף לעיון ההגנה.

עוד בטרם הסתיימה שיחת הטלפון בין עו"ד חדד לבין נציגי הפרקליטות, החלו להתפרסם בכלי התקשורת פרטים רבים ומפורטים על אודות השלמת החקירה: זה התחיל מברוך קרא, המשיך בתמר אלמוג, אביעד גליקמן, נטעאל בנדל מ"הארץ", אילנה דיין וגיא פלג מאוחר יותר.

מה שקרה הוא שבשעה 19:15 פנו נציגי הפרקליטות לעו"ד חדד וביקשו למסור להם כבר באותו ערב את החומרים מתוך השלמת החקירה.
באופן חריג ויוצא דופן הודיעו נציגי הפרקליטות כי שלחו להם את חומרי החקירה במונית. אלא שעו"ד חדד לא נפל בפח, סירב לקבל את החומר והמונית שבה על עקבותיה.

כמובן שהפרקליטות רצתה להפיל את ההדלפות על צוותי ההגנה, כיוון שידעה ששיטפון ההדלפות יימשך במהדורות החדשות, כפי שאכן קרה עם אילנה דיין, ברוך קרא, אביעד גליקמן, ותמר אלמוג.
השיטפון נמשך גם בימים הבאים כשגיא פלג דיווח שיוני תדמור, העומד בראש פרקליטות מיסוי וכלכלה, אמר ש"הצמידים כן זה כלא".

ביום 16.11.2021 התקיים דיון בפני בית המשפט המחוזי בהליך העיקרי, שנפתח בהתייחסות להדלפות החמורות של חומרי השלמת החקירה שפורסמו יום קודם לכן.
בית המשפט המחוזי התייחס בחומרה להדלפות וקבע כי מוטל על רשויות החקירה לבדוק את הטענות ולמנוע הישנות של הדלפות:

"אשר לטענה בדבר הדלפות חומרי החקירה לתקשורת – אנו סבורים שלא ניתן לעבור על כך לסדר היום, מקום בו הודלפו חומרי חקירה ערב הדיון, ואנו מצפים מרשויות החקירה שיפעלו לבירור העניין ושיעשו כל שנדרש כדי למנוע הדלפות בעתיד".

זאת ואף זאת: במסגרת אותו דיון נציגי הפרקליטות, ובראשם ליאת בן ארי, התייחסו להדלפות וקראו להגנה לפנות ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לפתיחה בחקירה בנוגע להדלפת החומרים מהשלמת התחקיר.

ליאת בן ארי אמרה: "תבחנו אותנו".

בעקבות ההדלפות פנה עו"ד חדד באותו יום ליועץ המשפטי לממשלה שהפנה לפרקליט המדינה ומאז ועד היום נמרח העניי,ן ובעקבות כך הוגשה העתירה (ליועמ"שית ניתן חודש להגיב, זמן ארוך מדי לטעמי).

כלומר, כבר 7 חודשים שהפרקליטות מורחת את העניין ולא עושה את מה שמתבקש: פותחת בחקירה. זה ברור למה: היא רוצה להגן על עברייני ההדלפות וגם על השותפים להדלפות – העיתונאים.

הנדסת התודעה של נוית נגב, עורכת הדין של נוני מוזס

החקירה הנגדית אתמול של פילבר בתיק 1000 ע"י עו"ד נוית נגב, פרקליטתו של ארנון (נוני) מוזס, היתה במטרה אחת בלבד: לייצר כותרות, לייצר אווירה, לייצר ארומה של שחיתות סביב נתניהו, בדומה למה שעושה הפרקליטות.

אני מבין שנגב מנסה לחלץ את הלקוח שלה, שהיה אחד האחראים הישירים לתפירת התיקים נגד נתניהו ולהפיכה השלטונית, אבל חילוץ וזיכוי לא יכולים להיעשות באווירה ובארומה אלא בראיות, וזה ממש לא מה שהיה אתמול.

הניסיון של נגב, ששמה הועלה כמועמדת להחליף את מנדלבליט בזמנו, התמקד בשני דברים: היחסים של נתניהו עם ישראל היום ועם ערוץ 20, היום 14.

המטרה שלה, כאמור, היתה לצייר את היחסים האלה כפסולים, כמושחתים, כלא נקיים, גם אם היא לא אמרה את המילים המפורשות. לא עזרו התשובות המצויינות של פילבר שאמר שוב ושוב כי נתניהו ראה בגיוון התקשורת מטרת העל, וההקלות לכאורה שנגב דיברה עליהן בנוגע לערוץ 20 אושרו ע"י מועצת הכבלים והלוויין, בראשותה של ד"ר יפעת בן חי שגב. זו מועצה סוברנית שקיבלה החלטות עצמאיות, בין היתר גם נגד ערוץ 20.

נגב טעתה פעמיים ועשתה זאת להערכתי במכוון.

פעם אחת בגזירה השווה בין שוק הטלוויזיה לשוק העיתונות. שוק העיתונות הוא שוק לא מפוקח, נטול כל רגולציה וכל אחד יכול להקים עיתון מתי שבא לו ואיך שבא לו.

הניסיון לצייר את הקשרים בין נתניהו לעיתון 'ישראל היום' ואדלסון בזמנו כמושחתים הם הבל הבלים.
אפשר למתוח ביקורת על הקו המערכתי של 'ישראל היום' בדיוק כמו שאפשר למתוח ביקורת על הקו המערכתי של "הארץ" ושל ערוץ 12 או 13. הניסיון לצייר את 'ישראל היום' כ"ביבתון" ואת השאר כאובייקטיבים הוא מגוחך.
בכל מקרה, שוק הטלוויזיה, בניגוד לשוק התקשורת, הוא שוק מאוד מפוקח עם רגולציה מאוד כבדה. בנושא הזה החליט פילבר בהשראת נתניהו להקים את ועדת פילבר כדי להסיר חסמים לערוצים חדשים כדי לגוון את כלי התקשורת.
במסגרת זאת (למרות שזה לא נעשה במסגרת המדיניות שהתווה פילבר כיוון שהוא נעצר בנושאי בזק המדומיינים) התאפשר לערוץ 20 להפוך מערוץ מורשת לערוץ חדשות.

הטעות השנייה של נגב היתה ניסיון לייצר בכוח עבירות איפה שאינן בכלל, מה גם שכל נושא היחס של נתניהו לישראל היום ויחסיו עם ערוץ 20 כלל לא נמצאים בכתב האישום.

אני מניח שנגב תטען בעתיד שמה שעשה נוני מוזס עם חוק 'ישראל היום', עשה נתניהו עם ערוץ 20 או 'ישראל היום'. זה טיעון שאינו מחזיק מים.

ראשית, מוזס הפעיל מערך שלם של חברי כנסת, מאיתן כבל, דרך איילת שקד, יאיר לפיד ועד ציפי לבני, כדי שיתמכו בחוק שהוא יזם, והעניק להם סיקור אוהד בהתאם ב"ידיעות אחרונות".
זה דבר שהיה ברור לעין, ברור לחוקרים אבל משום מה לא נחקר כלל, זולת חקירתו של איתן כבל שגמגם לאורכה ואיכשהו יצא בשן ועין.

החוק הזה, אם היה יוצא לפועל, היה מעניק למוזס הטבות רגולטוריות בהיקף של מאות מיליוני שקלים.
לנסות ולהשוות זאת להקלות כביכול בערוץ 20? נו, באמת. זו השוואה בין תפוזים לתפוחים – מה גם שלא היו ממש הקלות.

נכון הוא שנתניהו בלם את החקיקה נגד 'ישראל היום', אבל מה שנתניהו עשה זה לשמר מצב קיים. הרי נגב לא באמת חושבת שנתניהו דחף להקמת 'ישראל היום' רק כדי שאדלסון ישרוף מאות מיליוני שקלים.
רגע, איזו מן "הטבה" זו או "הקלה" לאדלסון שהוא דוחף אותו לשרוף מאות מיליונים?

נתניהו פעל כך רק כדי לגוון את כלי התקשורת ולשבור, בין היתר, את קרטל הדעות והמידע ש'ידיעות אחרונות' ונוני מוזס היו חלק ממנו.  

גם הניסיון של נגב לצייר ארומה של שחיתות באמצעות הטיעון של "אין לזה מודל עסקי" הוא מנותק מהמציאות.
ראשית, זה לא עניינה אם אדלסון מחליט לזרוק מאות מיליונים רק בשביל לאזן את התקשורת. לא לה להחליט אם זה על פי מודל עסקי ומה המשמעות של זה – אם איש עסקים מחליט להיות פילנתרופ בשוק התקשורת זו זכותו בתנאי שאין לו עסקים בישראל ולאדלסון לא היו.

יתר על כן, היו מודלים עסקיים לחינמונים כמו בבריטניה. ובכלל, ערוץ 10 למשל, פעל ושרד בלי שום מודל עסקי, כשהוא שורף מאות מיליונים ומקבל הקלות במאות מיליונים מהמדינה, בתוספת מחיקה של 200 מיליון שקל מבנק לאומי.
למה נגב לא השוותה את ההקלות העצומות של ערוץ 13 להקלות כביכול לערוץ 20? כי זה לא התאים ל"תיזה" שלה.

כמובן שנגב הגניבה את השמות של רביב דרוקר ועו"ד שחר בן מאיר, רודפי ימין ידועים, כאיזו סוג של גורמים "אובייקטיביים". נו, זה היה הקטע הכי ביזארי בחקירה שלה – להציג את הרדיפה של השניים כמן ערובה לנכונות הדברים.

כמובן שנגב קיבלה את ליטרת הבשר שלה באמצעות כותרות על "ארומת" השחיתות אצל דליפמן, נטעאל בנדל מ"הארץ" ועוד. אין פלא גם שצחקקה ארוכות בסוף הדיון היום עם צוותי הפרקליטות.
לפעמים נראה מהצד שהחבורה הזו פשוט התמזגה במטרותיה.

טענתי בעבר ואני טוען עכשיו שתיק 2000 הוא שטות אחת גדולה ולא היה צריך בכלל לבוא לאוויר לעולם. לא נתניהו ולא מוזס היו צריכים לעמוד לדין.
אבל מה שנגב עשתה אתמול זה לא עבודה משפטית, זו עבודה בהנדסת תודעה תקשורתית, כשהיא יודעת מראש שהיא תקבל את הכותרות שהיא רצתה.

הדבר הכי משעשע היה שדליפמן יצא להגנתה ואף כתב על ה"תיזה" שלה תוך קביעה מגוחכת שהיה צריך להעמיד לדין את נתניהו.
מעניין מאיפה הוא קיבל את התדרוך – כי האיש לא היה בכלל באולם הדיונים.

מאמרים אחרונים