ניתן היה להבחין היטב בהלם שאחז ביהודית תירוש אחרי שעו"ד בן צור, פרקליטו של בנימין נתניהו, הוכיח שפגישת ההנחיה לא יכלה להתקיים גם לפני מינויו הרשמי של פילבר.

תירוש אמורה היתה לחקור בחקירה חוזרת את פילבר מיד לאחר שבן צור סיים (אתמול בשעה 11:00), אך היא ביקשה מהשופטים שעתיים עיכוב ולבסוף דחתה את חקירתה החוזרת עד לבוקר היום הבא.

התירוץ שלה היה תמוה: כפילויות והצורך בכיווץ החקירה שאמורה היתה להימשך יום וחצי.
ההסבר היותר הגיוני: לתירוש לא נותרו נתיבי מילוט מהעובדה שאין לה שום ראיה לקיומה של פגישת ההנחיה – לא אחרי, לא לפני ולא בשום מועד.
פשוט אין לה ולא יהיו לה. מה שנותר לה הוא להדליף לדליפמן, מאוחר יותר, שייתכן שהפגישה היתה באחת הפגישות של פילבר עם נתניהו לפני מינויו.
ייתכן, אולי, סיפורי אלף לילה ולילה – גם לתירוש ברור: כשאין ראיות עוסקים בניחושים, וזה מה שהיא עושה עכשיו כפי שעשתה לאורך ארבע השנים האחרונות – אספה ניחושים וגיבשה אותם לכתב אישום הפוך.
ממילא היה ברור עוד לפני חקירת עו"ד בן צור שפילבר נפגש עם נתניהו לפני מינויו, אבל עו"ד בן צור שלל את האפשרות שמדובר באותה פגישת הנחיה מדומיינת – ופילבר אישר זאת.

***

יום אחרי יום נשללה האפשרות של "פגישת הנחיה"

מה שעשה עו"ד בן צור בצורה מבריקה, בעזרתם של עו"ד ישראל וולנרמן ובתו כרמל בן-צור, היה דומה להפליא למהלך שחשף שלא היתה פגישת הנחיה בשבוע הראשון למינוי פילבר.
בן צור השתמש בדוח האיכונים, בהתכתבויות במקביל של פילבר וביומן של נתניהו, למרות שהדגיש שצריך להיות זהיר עם היומן – כי חלק מהפגישות מושחרות.

הוא עבר יום אחרי יום, עד למינוי הרשמי של פילבר ב-7.6.2015, החל מה-22.5, היום שבו הכריז נתניהו על מינויו כמנכ"ל משרד התקשורת.
בסיום כל הצלבה עם איכונים, התכתבויות ויומן נתניהו, עו"ד בן צור הדגים לפילבר על המסך כמה זה לא מתאים לתשעת הסימנים שסיפק על פגישת ההנחיה – פגישה לאחר המינוי, פגישה בלשכת רה"מ בירושלים, פגישה אחרי ישיבת הנהלה ביום ב' לאחר מינוי ב-8.6.2015, פגישה בשעות הערב, פגישה מסודרת (צלצלו אליו לקבוע), טופס חופשה שהיה פגישה, דוד שרן שיצא ובא בלי משתתפים נוספים, הפגישה נמשכה 10-20 דקות, והפגישה עסקה בנושא מדיה ברובה (חוץ מאותם 40-60 שניות).

בחלק גדול מהימים פילבר כלל לא היה בירושלים, כך שהדיון התמקד בימים שהיה בירושלים ובחלק מהמקרים נפגש עם נתניהו.

• ב-22.5 אכן נפגש פילבר עם נתניהו אבל בבלפור יחד עם אופיר אקוניס. פילבר אישר שזו לא הפגישה שהתכוון אליה והיא עסקה ברשות השידור.
• ב-25.5 פילבר היה בירושלים אבל זו היתה פגישה עם דוד שרן במשכן הכנסת.
• ב-27.5 היתה אכן פגישה עם נתניהו, אבל עם אופיר אקוניס ודוד שרן ואחר כך פגישה עם אמיר גילת, לשעבר יו"ר רשות השידור, ואחר כך נתניהו עם ארדן.
  בשתי הפגישות הראשונות השתתף פילבר. פילבר שוב אישר שלא מתקיימים הסימנים לפגישת ההנחיה והפגישות עסקו ברשות השידור.
• ב-1.6 פילבר מאוכן בירושלים משעה 11 עד שעה 14-15, השעות לא מתאימות לסימנים של פילבר ולכן אפשרות פגישה עם נתניהו נשללה.
• ב-3.6 פילבר מאוכן למשך כ-4 שעות בפגישה עם נתניהו והטלפון שלו היה דומם. פילבר שוב מאשר שזה לא תואם את הסימנים שנתן (הבולט בהם: 15-20 דקות) כך שגם האפשרות הזו נשללה, וסביר להניח שגם היא עסקה ברשות השידור והיתה מרובת משתתפים.

בשלב הזה מחדד השופט בר-עם את הנושא וקובר בפועל את האפשרות שפילבר אולי שוחח בצד עם נתניהו.

בר-עם: "היו פגישות אחרות שאולי לא נשאלת?"

פילבר: "לא חושב".

בר-עם: "בפגישות האלה היו גורמים נוספים?"

פילבר: "כן, בדרך כלל בענייני התאגיד".

בר-עם: "לא היה שלב שבו הסתודדתם בצד (נתניהו ופילבר)"?

פילבר: "לא, זה לא היה מקובל".

בר-עם: "כלומר, אם היתה פגישה כזו באחד המועדים, אחד הגורמים היה שומע?"

פילבר: "כן, הפגישות עם נתניהו היו קצרות, הייתי מוזמן לפגישה ב-4 עיניים".

המשמעות היא אדירה: עו"ד בן צור שלל את קיום הפגישה לפני מינויו של פילבר, האחרון אישר שהדברים נשללו והשופט בר-עם חידד את הדברים ופילבר אישר שלא יכול להיות שהוא ונתניהו הסתודדו באמצע אחת הפגישות עם גורמים נוספים.
בר-עם, בצדק, תהה אם אקוניס הוא עד תביעה במשפט הזה ונענה בשלילה.

שורה תחתונה: פגישת הנחיה לא היתה לפני מינוי פילבר, לא בשבוע הראשון למינויו, וגם הסימנים שסיפק פילבר לא מתאימים לפגישות שהתקיימו עם נתניהו בשבוע השני למינויו.
לכן, אין פגישת הנחיה ולא יעזור אם פילבר יאמר עוד מיליון פעם שהיתה פגישת הנחיה.

אין פגישה ואין הנחיה בלי ראיות, ולא נמצאו ולא יימצאו.

מה שמדהים בעיניי שעו"ד בן צור וצוותו עשו את העבודה שהפרקליטות והמשטרה, על המשאבים האדירים שלהן, היו צריכות לעשות כבר לפני 4 שנים.
עבודה סיזיפית של הצלבות והגעה למסקנות בנוגע לאמיתות הגרסה של פילבר.

אחת משתי אפשרויות: הראשונה, שלא נעשו הבדיקות המתאימות – מה שמסמל את המחדל השערורייתי בתיק שוחד תקדימי נגד ראש הממשלה; השנייה – שנעשו בדיקות אבל הפרקליטות סירבה לרדת מהעץ.

אני נוטה לכיוון האפשרות השנייה – בפרקליטות ובמשטרה הבינו שהגרסה של פילבר לא נאמנה למציאות, אבל לא היו מסוגלים להודות באמת והמשיכו הלאה בתפירת התיק מתוך איזושהי אשליה שצוותי ההגנה לא ישימו לב לפרטים הקטנים – שבחלקם הוסתרו.

כך השתרבב שמו של רופאו של נתניהו לתיק 4000

עד כמה תיק 4000 הגיע למחוזות ההזיה אפשר לראות בשיחה שעלתה בדיון בין אלוביץ' לישועה.

אלוביץ', כנראה מתוך שיח של התרברבות, אמר לישועה שנתניהו אמר לכאורה לד"ר ברקוביץ', הרופא של משפחת נתניהו – "הוא (נתניהו) אמר לו שהוא מוכן להתאבד בשבילי" (בשביל אלוביץ').

הנה התמליל:

אלוביץ': "לא, אבל אני עכשיו שמעתי ממישהו ש… אני לא יודע אם אתה מכיר אותו, הרופא זה שהחבר שהוא הכי טוב זה הרופא שלהם שנמצא שם בבית כל הזמן".

ישועה: "כן".

אלוביץ': "הוא אמר לו שהוא מוכן להתאבד בשבילי".

כמובן שהפרקליטות עשתה מזה פסטיבל תקשורתי שלם, אבל באופן תמוה המשטרה לא טרחה לזמן לעדות את ד"ר ברקוביץ' כדי לבדוק אם יש ממש כלשהו בטענה הזו.
ברקוביץ' הגיש תצהיר במהלך השימוע שערכה הפרקליטות לנתניהו, שבו כתב כי הוא מעולם לא שוחח בשיחה פרטית עם אלוביץ' מלבד "אמירות שלום קצרות ורשמיות" בשתי הזדמנויות בהן פגש בו באירועים חברתיים.
ד"ר ברקוביץ' גם מעולם לא שוחח עם אלוביץ' על ענייני בזק או יס, ומעולם לא שוחח עם נתניהו על ענייני בזק או יס.

מה שחמור מאוד הוא שהסיפור ההזוי הזה הוצג לפילבר בחקירתו כעובדה מוגמרת שפילבר השתמש בה להצדיק את הפיכתו לעד מדינה.

גם ניר חפץ דחה את האפשרות הזו כשהציגו לו את התוכן השיחה הזו:

חוקר: "אז אתה יכול לפרט משהו על תוכן השיחה?"

חפץ: "אני כמובן פעם ראשונה שאני נחשף אליה… לגבי הרופא, ד"ר צביקה ברקוביץ', שהוא באמת האדם הקרוב ביותר לבנימין נתניהו וגם ליתר בני המשפחה, ברקוביץ' נמצא מידי שבוע שעות רבות ביחידות עם ראש הממשלה והוא היחיד… וגם שעות רבות ביחידות עם שרה והוא היחיד שיש לו את… נקרא לזה הפריבלגיה להיות איתם הרבה מאוד שעות לבד וזהו, מה קורה שם אני לא יודע".

חוקר: "אתה יודע על האמירה הזו?"

חפץ: "האמירה?"

חוקר: "האמירה הזו להתאבד בשביל, זה משהו שאתה שמעת ממי מהמעורבים, משהו שאתה מכיר…"

חפץ: "לא, לא".

חוקר: "משהו שהיה שגור?"

חפץ: "בשום אופן לא, מעולם לא שמעתי את המונח הזה ויש לי הרבה שעות עם צביקה ברקוביץ'".

חוקר: "רגע".

חפץ: "לא שמעתי אותו אף פעם אומר את זה".

חוקר: "תגיד, תגיד, יכול להיות שאתה אמרת לשאול (אלוביץ') שראש הממשלה מוכן להתאבד בשבילו?"

חפץ: "לא נראה לי, לא. לא נראה לי שאני אמרתי דבר כזה. למה? כי אני לא חושב שביבי מוכן להתאבד בשביל שאול, הוא לא מוכן להתאבד בשביל אף אחד".