נקודת המפתח לטעמי בדיון היתה אתמול אחרי שעו"ד בן צור שוב ושוב הוכיח כמה גרסאותיו של פילבר לא ממש עקביות ולא ממש אמינות – ובראש ובראשונה – פגישת ההנחיה.
***
1. השופט בר-עם נותן סימנים לפילבר שהגרסה שלו חלשה
פילבר דיבר תחילה על פתקה שהיתה אצל נתניהו, ואחר כך חזר בו, דיבר על סיגר שעישן נתניהו ואחר כך חזר בו, דיבר על ישיבת כורסאות ואחר כך אמר ש"ההנחיה" כביכול היתה בעמידה.
לשיטתו של פילבר, אלו היו דברים זניחים אבל אז נכנס לתמונה השופט בר-עם, שהזכיר את שאלת הסימנים שהפנה בזמנו לאילן ישועה (משהו בסגנון תן לנו סימנים מתי זה נכון או לא נכון).
הניסוח של בר-עם היה הפעם יותר עדין, אבל הכוונה היתה זהה, כמו גם המילה "סימנים" שחזרה על עצמה.
הנה דבריו של השופט בר-עם:
"שאדוני נותן סימנים זה מחזק בדרך כלל את אמיתות הגירסה שלך. אבל שאדוני לא בטוח בסימנים שהוא נתן במקום אחר, שזה לא משרת את המציאות – יש לזה משמעות גם לגירסה שהוא נתן כאן".
פילבר: "אני מבין מה שאדוני אומר".
אז מה שבר-עם אמר בעצם לפילבר הוא, שהסימנים שהוא נתן לפגישת ההנחיה המדומיינת לא נכונים ולכן זה מחליש את אמיתות הגרסה שלו.
ואני מוסיף: זה מרסק את האמיתות של הגרסה שלו לחלוטין, כיוון שפילבר משנה גרסאות על ימין ועל שמאל לאורך כל המשפט והמשיך גם אתמול להתפתל בהסברים, במיוחד על תנועת היד, שעוד נגיע אליה.
2. האמינות של פילבר
האמינות של פילבר וההתנהלות של הפרקליטות והמשטרה נבחנו שוב באירוע שנראה לכאורה לא ממש חשוב: טעות בזיהוי.
החוקרים שבו וחזרו לפגישה מסויימת שהיה בה פילבר יחד עם נתניהו בביתו של משה אדרי ועוד גורם. פילבר היה בטוח ומשוכנע שמדובר במיליארדר לארי אליסון, אלא שהתברר שמדובר בשליחו פול מרינלי.
החוקרים השקיעו אנרגיות עצומות בלשכנע את פילבר שמדובר בטעות, אך פילבר ממשיך להתעקש שמדובר באליסון. בסופו של דבר, לפי עדותו של פילבר אתמול, הוא נלקח לחדר אחר ע"י קצין המשטרה יורם נעמן ושם נאמר לו לתקן את זה. זו היתה דוגמא מצויינת לזיכרון הלקוי של פילבר, והדבר לא נעלם, שוב, מהשופט בר-עם:
בר-עם: "אם אתה מדבר כה בשכנוע על פרט כמו לארי אליסון שכולם מסכימים שהיום הוא לא נכון, זה יוצר שאלות… אני מדבר על מידת השכנוע".
פילבר (מנסה לתרץ): "השכנוע שלי היה שאין לי סיבה לא להאמין שאני שומע את השם לארי אליסון מיונתן שכטר" (עבד בזמנו בלשכת ראש הממשלה. פילבר אמר אחר כך שכנראה שכטר אמר לו שמדובר בשליח של אליסון, אך הוא שמע רק את השם אליסון).
בר-עם: "יש הטיה וחשש למקומות אחרים?"
פילבר: "ברור שיכול להיות".
בר-עם: "אדוני משוכנע שזה מידע שלו מזיכרונו?".
פילבר: "אני עוזר לחוקרים להשלים את המידע".
מאוחר יותר אמר פילבר שאחרי שהוא הפך לעד מדינה הוא היה בתחושה שהוא מספר את האמת ולכן חשב שהחוקרים מספרים גם לו את האמת.
במקרה הזה הם צדקו אמנם, אבל השכנוע העצמי העמוק של פילבר שמדובר בלארי אליסון (דמות ידועה ומוכרת כפי שהוא הודה) רק העידו שפילבר סובל מתעתועי זיכרון שמערערים את גרסאותיו.
3. הספין של שופרי הפרקליטות (1)
במהלך העדות אתמול פילבר עשה פליק-פלאק לפליק-פלאק אחר שלו בנושא תנועת היד בפגישה ההנחיה לכאורה.
כזכור, הגרסה במשטרה היתה שזה סימן שנתן נתניהו למיתון המחירים; אחרי זה פילבר נתן להבין בחקירתו הנגדית שיכול להיות שהוא לא הבין נכון את תנועת היד, ונתניהו סימן לו לא להעלות מחירים ולשמור על התחרות.
ואתמול הוא חזר לגרסתו המקורית במשטרה, כנראה מפחד פן יבולע לו.
העניין הזה די שולי, מה גם שעו"ד בן צור הוכיח שפילבר מדבר פעם על תנועת יד מסוימת (מפנימה החוצה) ופעם נוספת לתנועת יד הפוכה (מהחוצה פנימה לכיוון הגוף) – עוד עדות ל"סימנים" שלא משרתים את המציאות, כפי שהשופט בר-עם שאל אותו.
אלא שהתמונה הגדולה היא חשובה: לקראת סוף הדיון אתמול התחיל עו"ד בן צור לעבור עם פילבר על תשעה סימנים בנוגע לפגישת ההנחיה ושניים מהם מאוד אמיתיים.
הראשון, שפילבר אומר שזה היה אחרי מינויו למנכ"ל משרד התקשורת; השני, שפילבר אומר שזה היה אחרי ישיבת ההנהלה, ביום שני שבו הודיע על שינוי המדיניות לגבי בזק.
מהרגע שפילבר אישר את הדברים הללו – הוא קבר את האפשרות שפגישת ההנחייה היתה לפני מינויו כפי שהפרקליטות מנסה לטעון אחרי המחדל שלה.
כלומר, פילבר למעשה קובר את התיק. למה? כי עו"ד בן צור הוכיח שפגישת ההנחיה לא היתה בשבוע הראשון אחרי מינויו ולא היתה לפני פגישותיו של פילבר עם אלי קמיר (מוצ"ש) ואלוביץ' (ראשון).
כיוון שכך, הוא לא בא "מונחה" לפגישות האלה ע"י נתניהו וכל תיזת הפרקליטות קורסת לתוך עצמה.
לכן, כפי שהדגשתי בעבר, אין שום משמעות לאמירות של פילבר על "הנחיה", כי חוץ מהמילה "הנחיה" לא נותר בה דבר: מועד שלא היה על-פי כתב האישום, לא סימנים אחרים, סיגר כן או לא, פתקית כן או לא, כורסאות או בעמידה, כמה דקות או 40-60 שניות, תנועת יד עם פרשנות כזו או אחרת.
בקיצור, פילבר ימשיך להגיד שהיתה פגישה כזו, כי אין לו ממש ברירה – הוא עדיין מפחד מהפרקליטות. אבל, מה שקורה מבחינת ראיות הוא, שהאירוע המרכזי בכתב האישום קרס ולא תהיה לו תקומה גם עם עוד 1000 ספינים של הפרקליטות.
4. הספין של השופרות
כפי שצפינו, אבי וייס ואני, היו עוד חומרים שהוסתרו ב"חורים השחורים" ואחד מהם הוצג אתמול ע"י עו"ד בן צור, אחרי שהפרקליטות העבירה להם אותו בסוף השבוע.
מדובר במזכר על מפגש של גורמי אכיפת החוק עם עורכי הדין של פילבר ב-19.2.2018. כלומר, ליאת בן ארי ויהודית תירוש ויחד איתם המשטרה ורשות ני"ע הסתירו את המזכר הזה במשך קרוב ל-4.5 שנים(!).
הסעיף הרלוונטי (ראו צילום) הוא סעיף 6 בו נכתב:
"עו"ד ארד איילון מציין כי באפשרות פילבר להעיד על מפגש שהיה עם רוה"מ ודוד שרן בסמוך לכניסת פילבר לתפקיד מנכל משרד התקשורת, שאז נאמר לו על ידי רוה"מ (בכובעו כשר התקשורת) ששוחח עם שאול אלוביץ' והאחרון התלונן בפניו וביקש למתן את התעריפים.
בהמשך לכך מובהר לו שעליו לגמור בהקדם את אישור המיזוג ולפעול למיתון התעריפים. לתחושת פילבר השיחה מתנהלת כשיחה לגיטימית של מתן הנחיות מהדרג הממונה".

שימו לב מה קרה פה: פילבר מתאר לכאורה את "פגישת ההנחיה" אבל שוב מדגיש שהיא נערכה כביכול סמוך למינויו, מה שמכניס שוב את הפרקליטות למבוי סתום.
חשוב ומשמעותי יותר: פילבר לא מדבר על חוות הדעת שנתניהו דיבר עליה לכאורה בהקשר של אלוביץ', הוא לא מדבר על שיחת המעקב, הוא לא מדבר על שיחת הנזיפה והוא לא מדבר על כל הנושאים המאוחרים שצצו להם בהקשר להפרדה המבנית.
כלומר, כל הנושאים האחרים נשתלו והובנו בזיכרונו של פילבר כדי לייצר רצף של הנחיות ומעקבים, כי בפרקליטות ובמשטרה הבינו שפגישה אחת לא יכולה לבסס כתב אישום.
אבל, וזה קריטי, מה שהיה זה שפילבר מסר להם בהתחלה אחרי לחצים רבים קודם לכן והוא גם הוסיף שזה היה לגיטימי – כלומר – גימד לחלוטין את האירוע.
כך חשף זאת בן צור אתמול:
בן צור: "אתה אמרת שאספת מהזיכרון שלך, אמרת שזה מה שאתה יכול לתת. אני אומר לך שהמסר לעורכי הדין שלך שיש באפשרותך למסור מידע על אירוע מסויים בראשית הדרך. ואני אומר לך, בשונה ממה שאמרת במשך חצי שנה, שהשיחה מתנהלת בשבילך כשיחה לגיטימית".
פילבר: "זה מה שאמרתי כל הזמן".
בן צור: "הפרקליטות קראה לזה שיחת הנחייה. אני אומר לך בלילה אז (בין ה-18 ל-19, שפילבר החליט להיות עד מדינה), לא אמרת מילה וחצי מילה על המונח טלפוניה, לא נמסר על ידך במילה וחצי מילה".
פילבר: "אוקיי, אני לא זוכר".
בן צור: "אני אציג לך את המזכר. הסתירו את זה! אני אומר לך שאמרת שאתה פעלת באופן לגיטימי ואין סיפור של שחיתות. לפני מספר ימים קיבלנו מזכר שערכה היועצת המשפטית של יאל"כ. רואים פה שיש תיעוד, מצאו מזכר מה-19.2.2018, מפגש עם עורכי דינו של פילבר. ועורכת הדין אומרת שהיא העבירה את המסמך לצוות החקירה. מה יוצא מפה? המזכר היה צריך להיות מה-19.2, היא העבירה אותו. מתי קיבלנו את המזכר? בסוף השבוע שעבר!".
בן צור פונה לתירוש שממלמלת משהו: "זה משעשע אותך?"
תירוש: "אני מתנגדת לשאלות שהעד לא יכול להשיב עליהן בנוגע למזכר".
בן צור: "זה שאני מקבל מזכר מה-19.2.2018 אחרי 4 שנים ו-4 חודשים, וזה היה בידי הרשויות החוקרות, ומזכר זה הוסתר מידי ההגנה עד שלהי חקירתו הנגדית של העד זה דבר שהוא לא פחות מחמור. הנה המזכר המוסתר, הם גרסו את זה 4.5 שנים מסיבה טובה. אנחנו חולקים על כל הגרסה שמסרת אחרי המו"מ, חשוב לי לתחום את השינויים שהגרסה שלך עברה. אנחנו קיבלנו מזכר אחד של יואב תלם מה-26.2.2018 שמתאר את מה שהיה שבוע לפני כן".
תירוש שוב מנסה להתערב ובן צור עוקץ אותה:
בן צור (לתירוש): "אתם הרעבתם, השפלתם, הסתרתם ודפקת לאנשים בדלת, בלי ראיות".
בן צור (לפילבר): "בוא נעבור לסעיף 6, אין לנו חוות דעת, אין טלפוניה, אין שיחת מעקב, אין שיחת נזיפה, אין גבולות גיזרה, אין שיקול דעת פגום. אתה הלכת ותיארת שישבת בלילה וגירדת בראשך ומצאת אפיזודות. אני אומר לך שבגרסה הראשונה שלך אתה לא מספר להם שורה של אלמנטים שאתה מספר להם רק אחרי זה".
פילבר: "פה יש אפיזודה ראשונה".
בן צור: "לא אתן לך לברוח. אירוע מסויים בראשית הדרך, לא גבולות גיזרה, לא מעקבים, לא נזיפות, לא טלפוניה, הכל מרוכז בראשית הדרך באירוע מסויים. שואל אותה שאלה מאוד פשוטה.
הדברים לא קיימים? מבחינתך יש פגישה ראשונה וזה נעצר, מסיימים את האפיזודה. מה אין לנו? אין לנו את כל השאר, כל סיפורי ההמשך, שיחה שהבנת כך או אחרת, ועל הבנות שצריך להגיע עם בזק, וגם וגם, ו-99% מקצועי ואחוז אחד. בגרסה הראשונה התיאור מתחיל ונעצר באירוע אחד בתחילת הדרך. כל הסיפורים האחרים נולדים בשלבים מאוחרים יותר".פילבר (לשאלת השופט): "אני רואה מה כתוב במסמך, אני סומך על עורכי הדין שלי, הם לא חתכו דברים".
בן צור: "ב-18.2.2018 הם כל הזמן אמרו לך מיזוג מיזוג מיזוג, אתה זוכר מה אמרת לחוקרת? ואתה יכול לספק את מה שביקשו ממך אחרי ששללת את זה שוב ושוב. זה מה שאתה מספק להם, את מה שהם ביקשו. חלקים חסרים, נכון?"
פילבר: "פה זה לא כתוב, אני לא זוכר".
בן צור: "אתה זוכר מתי עלה המונח 'טלפוניה' לא עולה ב-19, לא ב-20 ולא ב-21. כי אם אין טלפוניה, אין הדדיות, אין פאסיביות ואין הפרדה מבנית. כי כך אפשר להסביר בצורה מדומיינות את מה שעשית לאחר מזה?"
פילבר: "אין לי זיכרון".
ומה עשו השופרות? לקחו את המזכר שהוסתר כהוכחה שהיתה פגישת הנחיה. ממש לא, המיזכר רק מוכיח שפילבר המציא פגישה כזו כדי להציל את עורו, אחרת היה מוסר את כל שרשרת האפיזודות על ההתחלה. בהמשך, כשהחוקרים הבינו שזה לא מספיק, המשיך להמציא.
אגב, היו עוד שני קטעים בחקירה שהעידו על הסתרה שיטתית של חומרים ע"י הפרקליטות. ראשית, הסתירו מריענון העד של פילבר נקודות מסויימות התומכות בהגנה וגם הסתירו עשרות מסמכים שהעידו על קשר שוטף ומאסיבי עם חברת הוט, אפילו הרבה יותר מבזק, כולל החלפת טיוטות והיענות לבקשות של הוט.
5. תירוש המציאה את הפסקת החשמל
בן צור: "בוא נדבר על הפסקת החשמל. תירוש קראה לה הפסקת חשמל, מר תלם קרא לזה תקלה טכנית של מחשבים בגלל החשמל. קיבלנו חומרי חקירה חדשים, זה יומן של הבקרה על כל חדרי החקירות. אין שום תיעוד שיש איזושהי תקלה, כתוב שהציוד נבדק על ידי גורם ההתקנה ונמצא תקין.
יש מזכר ב-16.10.2018, 8 חודשים אחרי החקירה, שאומרים לנו שיש תקלה ב-די.וי.די. כתוב שמדובר בדיסק ללא נתונים. דיסק ריק. שאלתי אליך, נכון או לא נכון, בדיעבד או לא, אתם עברתם לחדר אחר. אף אחד לא ביקש ממך לשחזר?"פילבר: "אני לא זוכר את החקירות".
בן צור: "זה חור שחור".
תירוש קופצת: "יש תיעוד, יש מזכר".
בן צור: "אין שאלה ותשובה, אולי תביאי את החוקרים שנשאל אותם".
השופט בר-עם: "יש אפשרות לשנות את סדר העדים כדי שיבואו החוקרים?"
תירוש: "אנחנו לא ערוכים להביא אותם בשבוע הבא והשוטרים לא רלוונטיים לעד כזה או אחר".
ז'ק חן: "זה לא מדויק. שני חוקרים של פילבר, פולינה קריב ויריב עמיעד מרשות ני"ע, היו בקבוצת העדים הראשונה אבל בפרקליטות הזיזו אותם לקבוצה השנייה" (הפרקליטות עשתה זאת בזדון כי רצתה לקדם את הדס קליין והכותרות שלה על סיגרים ושמפניות).
6. תקשורת חד צדדית
בן צור ניתב חלק מהחקירה לתקשורת הלא מאוזנת ופה כמובן פילבר הסכים לגמרי. הנה כמה דברים שאמר:
"נתניהו אף פעם לא דיבר איתי על וואלה האתרים אף פעם ל היו נחשבים אצלו".
"וואלה נראה לי כלי תקשורת לא חשוב. מבחינת נתניהו אז ערוץ 2 זה חזות הכל ואחר זה קצת רדיו ועיתונים".
"וויינט הרבה יותר חשוב מוואלה. וואלה היה סוג של פורטל, אני לא עקבתי אחריו".
"לא היה לנו סיכוי להכניס דברים ב-וויינט, ואם היו נכנסים זה היה עטוף ברעל".
"בבחירות 2015 היינו תחת מתקפה ארטילרית בקמפיין במשך 3 חודשים".
"מבחינת נתניהו, יש חוסר איזון מובהק בתקשורת והוא אמר את זה הרבה פעמים. אני מסכים איתו".
"המטרה שלנו לא היתה להשתלט על התקשורת כפי שהאשימו אותנו אלא להכניס כמה שיותר שחקנים חדשים".
"כל פעם שאומרים לנו שהתקשורת לא שמאלנית מביאים לדוגמא כמה עשרות עיתונאים ימניים. אבל יש 5000 עיתונאים בישראל, רוב התקשורת שמאלנית".
"כל העיתונאים הפכו לפרשנים והפרשנות שלהם היא 100% פוליטית".