החקירה החוזרת אתמול, של הפרקליטות להדס קליין הפכה לפארסה ענקית של שישה(!) פרקליטים ופרקליטות שהגיעו לצורך החקירה.
שאלה אחר שאלה של התובע אלון גילדין נפסלה כיוון שגילדין ניסה לבצע השלמות חקירה ולא להבהיר את מה שטעון לכאורה הבהרה כתוצאה מהחקירה הנגדית.
למעט 2-3 שאלות, השופטים אמרו לגילדין "לשאלה הבאה" עד שהוא נאלץ לעשות הפסקה ולדלל את השאלות.
בסיכום החקירה החוזרת הקצרצרה אפשר לאמר בוודאות שהיא לא קידמה את הפרקליטות במאום, אלא רק הזיקה לה.
קליין, עם הפה הגדול שלה, טענה שחברו הקרוב של פאקר, בן טילי, למעשה שיקר בתצהיר שלו לעו"ד חדד והוא לא עישן סיגרים, כמו גם איאן מוריס, עוזרו של פאקר דאז.
איך בדיוק יודעת קליין? לא ברור, היא הרי לא היתה 24 שעות ביממה סביב פאקר והצוות שלו. לכן, אין לאמירה שלה שום משמעות, כמו גם לכל עדותה, שהתבססה על רכילות בלי שום ראיות.
חדד הצליח לרסק את האמינות שלה לחלוטין ועל כך ארחיב במאמר סוף השבוע. אני גם מניח שפאקר ועוזריו מקבלים דיווחים מהטינופים של קליין עליהם ודעתם, בלשון המעטה, אינה נוחה.
***
אתמול חשפתי כאן חלקים מהשלמת החקירה הראשונה של קליין בנוגע לתכשיטים הנוספים לכאורה, והיום אני חושף חלקים מהשלמת החקירה השנייה שלה ב-15.11.2021.
כאמור, החוקרים לא ממש קנו את גרסאותיה והקשו עליה וקליין, כמו קליין, מתחמקת, עונה לא לעניין ומפילה את התיק על אחרים.
את קליין חקרו דני יופה ומומי משולם והנושא הוא התכשיט בלמעלה מ-40 אלף דולר שלכאורה נקנה ע"י פאקר בשביל שרה נתניהו.
השאלות מתמקדות בחשבונית של התכשיט, שהודלפה לאילנה דיין בצורה פלילית.
משולם: איפה החשבונית הזאת, שמרת אותה, נכון?
קליין: אצלי בתיק, היתה סגורה במעטפה שנתתי לכם, האותנטית.
משולם: ואת רוצה להגיד לי, משנת…
קליין: כן, כן.
משולם: שנייה, אני רוצה רק להבין את הקטע, את הקטע הזה. זה היה ב-2015?
קליין: כן.
משולם: מ-2015, אנחנו ב-2021.
קליין: סגורה במעטפה אצלי בבית.
משולם: 6 שנים?
קליין: כן.
משולם: לא, 6 שנים בתיק או 6 שנים במעטפה בבית?
קליין: בתיק במעטפה.
משולם: מה, בתיק שלך?
קליין: בתיק שלי, גוצ'י, שבבית, שאני לא הולכת איתו כבר המון זמן. כן, אצלי במ…
משולם: למה?
קליין: למה המעטפה הזאת סגורה?
משולם: כן.
קליין: לא היה לי צורך, כי אני באתי לתת לה…
משולם: כן, אבל למה את צריכה לשמור אותה?
קליין: למה שאני אזרוק אותה? היא היתה אצלי בתיק.
משולם: לא יודע, אני שואל.
קליין: לא זורקת כלום. לא זורקת (נו, באמת, זרקה את כל הטלפונים שנשברו או התקלקלו).
משולם: זה פשוט היה בתיק הזה?
קליין: כן.
משולם: ו…
קליין: בתיק הזה, לא בשימוש, אצלי בחדר, בבית אצלי בכוננית, ב…
בהמשך ממשיך משולם להקשות על קליין עם הזיכרון הפתאומי המאוחר שלה וקליין מתחמקת ומתפתלת ולא מצליחה לספק הסבר הגיוני.
משולם: תראי, אבל אני רק רוצה עוד משהו לשאול בעניין הזה.
קליין: כן?
משולם: הרי בסופו של דבר את באה ומספרת ומפרטת ומראה לנו גם על חשבונית.
קליין: כן.
משולם: ואז שחקרנו אותך בזמנו בעדויות כאילו, אמרת…
קליין: לא זכרתי את זה.
משולם: איך זה? איך את מסבירה את זה הדס?
קליין: אתה יודע כמה…
משולם: מצד אחד, לא זכרת. מצד שני…
קליין: תשמע, אני אגיד לך.
משולם: שנייה, שנייה. מצד אחד, את אומרת, ווואלה לא זכרתי.
קליין: לא.
משולם: מצד שני, יש פה גם מעטפה שאת שומרת אותה לאורך שנים. שנייה. וגם אירוע, זאת אומרת תכשיט, לא איזה תכשיטון. אה… זה תכשיט מאוד מאוד יקר, גם יורדת היום לפרטים. את אומרת, תקשיב, אני גם לא רק שזה, אני גם זוכרת להסביר לך את הדינמיקה, אמרתי לאיאן ככה, אני זוכרת שעשינו שיחה. זאת אומרת, את זוכרת כל כך הרבה פרטים סביב אותו אירוע.
קליין: זו עבודה מאוד שעשיתי על עצמי ב… מהלך…
משולם: ואז כשנשאלת בכלל…
קליין: לא, לא זכרתי.
משולם: לא זכרת.
קליין: תקשיבו, גם לא זכרתי את ממילא (החלפת התכשיט האחר).
משולם: וגם נשאלת האם בכלל פאקר קנה תכשיטים? ואמרת – לא.
קליין: לא, לא, תשמעו, אני אומרת לכם.
משולם: אני חייב לאמת אותך עם דברים שאמרת.
קליין: אני… בסדר גמור.
משולם: את צריכה להבין את זה.
קליין: אלף אחוז, הכל בסדר. אני רוצה להגיד לכם שבפעם הראשונה כשבן אדם כמוני מגיע לפעם ראשונה לחקירה, ודיברנו על שמפניות ועל זה, ועל זה ועל זה. באמת לא זכרתי, לא את זה ובטח ובטח לא את שטרן, לא זכרתי את הדברים האלה.
משולם: אבל אני מקשה עלייך ואומר לך, תשמעי, גם דיברנו הרבה על התכשיט של אגס ותמר, ביררנו את התכשיט (התכשיט שנכנס לכתב האישום).
קליין: אני אגיד לך למה, אני…
משולם: וגם ירדנו לרזולוציות והבאת לנו חשבונית וסיפרת לנו בדיוק איך זה היה, ופרטים וכל זה.
קליין: בשבילי, ארנון…
משולם: אני לא רוצה לחקור את הדברים.
קליין: לא, לא, אין בעיה. דברים שאני עשיתי באופן אישי.
משולם: ובסופו של דבר, אנחנו מדברים פה על תכשיטים נוספים שאת באה ושמה אותם על השולחן, שבסוף…
קליין: שלא אני רכשתי אותם.
משולם: שלא את רכשת אותם אבל לא סיפרת עליהם אז.
קליין: רגע… כ… נכון, כי אני או…
משולם: והיום את מספרת לפרטי פרטים אפילו את זה.
קליין: תשמע, אני שמפניות, סיגריות, כל מה שהתעסקתי באופן ישיר בידיים שלי.
משולם: כן?
קליין: תיכף אני אתן לכם דוגמא על משהו שאני…
משולם: כן, אני לא רוצה להתפרס.
קליין: לא מתפרסת, אבל אני רק אומרת.
משולם: אוקיי.
קליין: באתי לפה, בכלל התחלתם לדבר איתי על ג'יימי, ואנחנו… ואני די העברתי אתכם גם לארנון כי… כי בשבילי זה היה אבי השיטה.
משולם: אוקיי.
קליין: אני אמרתי לכם בהוגנות שלי שזה זה.
משולם: אוקיי.
קליין: עשיתי באופן אישי, זכרתי, הדברים האלה, תשמע, התיק הזה עומד אצלי, אני מחליפה תיקים כל פעם, התיק הזה עומד אצלי בכוננית בחדר שינה שלי שנים, כי הוא נקרע, כי הוא כבר נראה לא טוב. דחפתי אותו לזה… עכשיו, אני לא זוכרת, ממש לא זכרתי, אני לא קניתי את זה אבל באיזה שהוא שלב במהלך החקירות אני אומרת, נזכרתי בזה, ואחר כך הזכירו לי את שטרן בשיחת טלפון (היא מתכוונת לזיכוי).
נשבעת לכם שאני חושבת שאם לא היו מתקרים אליי, עד היום לא הייתי זוכרת.
