שיטת הפרקליטות וליאת בן ארי כה שקופה וכה ידועה מראש, שזה היה רק עניין של זמן: בכל פעם שהם נקלעים למצוקה עם עד מסוים, כמו שלמה פילבר, הם שולחים לו איומים באמצעות השופרות שלהם, כמו דליפמן, ברוך קרא, רביב דרוקר, גידי וייץ ואחרים.

הפעם על הכוונת: ארנון מילצ'ן, העד המרכזי בתיק 1000.

***

בן ארי והפרקליטות הפנימו שמילצ'ן לא מעוניין להגיע לישראל ולא מעוניין להעיד. עד כה היא טיפלה בו בכפפות של משי: תכננה לרענן אותו בלונדון, תכננה להעיד אותו באמצעות זום (לא יקרה), ולבסוף דחתה את עדותו למועד בלתי ידוע בגלל "פרוצדורה רפואית שמחייבת טיפולים".
מילצ'ן אמור היה להעיד כבר בסוף השנה או תחילת השנה הבאה והפרקליטות דוחה את הקץ איתו בלית ברירה.

בצר לה, כאמור, שלחה הפרקליטות את גידי וייץ מ"הארץ" לאיים עליו: אם לא יתיישר ויגיע לעדות "צפוי משרד המשפטים לפנות למקבילו בארה"ב או באנגליה, שתי המדינות שבהן הוא חי לסירוגין, בבקשה לחייב אותו להעיד".

ובכן, וייץ אפילו לא טרח לבדוק את השטויות שכתב. מילצ'ן אינו אזרח ארה"ב וממילא אי אפשר לחייב אותו שם (זוכרים את נושא הוויזה? מילצ'ן עושה זאת משיקולי מס).
שנית, אם וייץ עוקב אחרי העדות, היה יודע שהוא עבר להתגורר באנגליה אבל גם שם אין יכולת לחייבו להגיע לעדות.

הפרקליטות ניצבת בפני שתי אפשרויות גרועות, לא ברור איזה מהן גרועה יותר

אפשרות ראשונה: מילצ'ן יתמיד בסירובו לא להגיע, תיגרם מבוכה גדולה לפרקליטות שעד מרכזי מסרב להגיע להעיד, ואז תגיש את הודעותיו במשטרה.
הבעיה היא שהודעותיו במשטרה מזכות את נתניהו בכל הנושאים הליבתיים של כתב האישום.

האפשרות השנייה, לדעתי אפילו יותר גרועה: שמילצ'ן אכן יגיע בסופו של דבר לעדות. אני יכול להבטיח לכם שעדותו תביך את הפרקליטות, אפילו תביך אותו  וגם את העוזרת האישית שלו הדס קליין.
מילצ'ן אולי יספר פה ושם רכילויות שייצרו כותרות, אבל ליבת עדותו לא תעשה חסד עימו ועם הפרקליטות אלא חסד עם נתניהו.

לכן, בן ארי מצויה במצב נואש וכשאתה במצב נואש, אתה עושה מעשים קיצוניים – כמו איומי סרק.
זוכרים שהפרקליטות איימה להגיש כתב אישום נגד שלמה פילבר אחרי סיום עדותו? זה לא קרה וגם לא יקרה.

גידי וייץ מחלטר

עוד דבר שאופייני מאוד לפרקליטות: לייצר את הרושם אחרי כל עד שהוא "סיפק את הסחורה". העניין הזה כבר הפך ללעג לרש ואפילו דעך אבל יש שניים שמקפידים למלא את הוראותיה של הפרקליטות: דליפמן ואותו גידי וייץ.

גם אחרי עדותה הלא אמינה של שני קוסקס, אם הבית של פאקר בקיסריה, שמציגה את עצמה כ"מנהלת נכסים" (בדיחה!) השניים זימרו בקול גדול שקוסקס "הוסיפה עוד לבנה לקיר המוצק של הראיות נגד נתניהו".

הם כמובן לא ציינו במילה שקוסקס אמרה שהיא העדה שתפיל את משטר נתניהו, ושהיא שונאת ומתעבת את משפחת נתניהו, כמו הוריה ובעלה. כלומר, יש לה מניע ברור ומובהק נגד נתניהו.

אלא שהשקר הוא הרבה יותר גדול: גידי וייץ בכלל לא נכח באולם הדיונים בעת עדותה של קוסקס, כמו במרבית הדיונים. אין לו שמץ של מושג מה מתרחש בדיונים, הוא לא קורא פרוטוקולים והוא ניזון היישר מדף המסרים של הפרקליטות ובן ארי.
דליפמן, לעומתו, נטש את החקירה הנגדית של קוסקס באמצע ובלאו הכי הוא לא קשוב לדיונים אלא יוצא ובא מאולם הדיונים ומעתיק אחר כך ציטוטים סלקטיביים מהקולגות השמאלנים שלו.

אני ממליץ לפרקליטות, לליאת בן ארי, לדליפמן ולגידי וייץ: מספיק עם אחיזת העיניים וגניבת הדעת. השקרים כה בוטים וכה שקופים שכל זאטוט יכול להבחין שאתם והשקרים כבר לא רלוונטיים.