כנרת בראשי: ״יאיר לפיד? ראש ממשלה לא יודע מי חיסל מחבל. זה מביך אבל בעיקר מדאיג כי הוא לא יכול לנהל מדינה; רביב דרוקר וערוץ 13 שילמו הרבה יותר מ-300 אלף שקל לניר חפץ. הם צריכים לפרסם כתובית שמדובר בתוכן פרסומי. במקום להתעסק עם לפיד דרוקר מתעסק בשרה נתניהו שאמרה על ראש השב״כ מטומטם. מביך״.
חיים רמון: ״הערבים לקחו את השלטון מנתניהו והערבים ייתנו לו כנראה את השלטון. אם שיעורי ההצבעה במגזר הערבי יישארו סביב 40-45 אחוז סיכוי גדול מאוד שגוש נתניהו יקבל 61 מנדטים ואם אחת המפלגות הערביות לא תעבורנה את אחוז החסימה ההכרעה תהיה ברורה״.
עו״ד טלי גוטליב: ״התגובה של גלי בהרב מיארה לבג״ץ על הסכם עם לבנון היא כמו חפירות ארכיאולוגיות. אם יש לך טיעון מחץ מנצח לא צריך 80 עמודים. היא כותבת שאין ויתור טריטוריאלי? או שהיא משקרת, או שהיא מתבלבלת או שהיא לא קראה את ההסכם״.
אבי וייס מפוצץ את נושא החשבוניות שקיבלה הדס קליין בשעות מוזרות וגם על האינטרסים של ניר חפץ
הרן פינשטין על הצורך לבטל את עבירת מרמה והפרת האמונים: איך שופטים יכולים לקבוע מה זה אמון הציבור? מה, הם קובעים מי זה הציבור?״
סטלה קורין ליבר על הזמן המיותר שעובר מרגע שנפלה הממשלה ועד קיום הבחירות
פרופ׳ טליה איינהורן על הצורך להביא את הסכם הגז עם לבנון לאישור הכנסת
המונולוג השבועי
לא עושה חשבון לרביב דרוקר ולניר חפץ
בראיון אמפטי שערך גולן יוכפז, לשעבר המנכ"ל של דרוקר, עם תופר התיקים כפרומו לקראת תעמולת הבחירות הרכילותית שלו עם ניר חפץ התפתל דרוקר על העיתוי של התעמולה.
דרוקר השווה זאת לשידור תחקיר לא מחמיא בזמנו על בני גנץ לפני בחירות. בולשיט. הסרטון של גנץ היה מן פרופיל חסר טעם וחסר ריח. השידור השבוע בא להסיט דעת קהל כדי לפגוע בנתניהו ושום תירוץ מגוחך לא ישנה זאת.דרוקר גם שיקר כשהוא קרא את כל פרוטוקולים המשפט, הוא לא קורא את כולם וגם לא בקיא בפרטים. אבל במשפט קצרצר אחד הסגיר את דרוקר את האינטרסים שלו: אחרי שנים של יחסים עכורים בין השניים, פתאום דרוקר מדבר על חפץ כ"איש חכם" שיש ביניהם "יחסי אמון". אכן, יחסי אמון בין שני אנשים מנוולים.
למה מנוולים? כי בחקירתו הנגדית של חפץ, כשנשאל ע"י עו"ד בן צור על הדלפת בערוץ של דרוקר, בדיוק לפני בחירות מועד א' ב-2019, אמר חפץ פעמיים שזה "מעשה נבלה".
הנה, חפץ הגדיר בעצמו את מעשה הנבלה שלו ושל דרוקר השבוע.
