מאמרים

משפט נתניהו: הסיפור המוזר של חנות בשם "קבינט" (המספרים מדברים)

המספרים בתיק 1000 (סיגרים ושמפניות) נופחו בלי כל פרופורציה בכוונת זדון, כדי להצדיק את הגשת כתב האישום נגד בנימין נתניהו. התזות השקריות של ליאת בן ארי: כך עלה באש "קו האספקה השוטף" שנבנה בהבל פיה של הדס קליין
ליאת בן ארי, הדס קליין (צילום: אלי ציפורי)

תיק 1000, ואת זה כבר הבין היטב השופט משה בר-עם, מתבסס אך ורק על הערכותיה והשערותיה של הדס קליין – נכון יותר לאמר – על הבל פיה.

לפי הבל פיה של קליין ("סמכנו על כל מילה שלה", אמר מומי משולם והוסיף שהם לא בדקו את המיילים שלה), משפחת נתניהו נהנתה מקו אספקה שוטף של סיגרים ושמפניות (או בלשונה של קליין "זה היה סיפור חיינו").

הפרקליטות לא תמכה את עדותה של קליין בשום ראיה ואפילו עדויות נוספות של מקורבי קליין די סתרו את התיזה.
בכל מקרה, חשבוניות של רכישת סיגרים ושמפניות ע"י מילצ'ן וג'יימס פאקר הן לא עדות לאספקה שוטפת למשפחת נתניהו, כי לא מצורפות להן תעודות משלוח ואי אפשר לדעת לאן הסחורה הגיעה. נותרנו, אם כן, רק עם הבל פיה של קליין בלי שום הוכחה לכמויות העצומות שהוזכרו בכתב האישום. יהא אשר יהא עם עדות מילצ'ן, הוא לא יתרום כמעט דבר לפענוח אופן החישוב.
נהפוך הוא, ממספר ביקוריו בבלפור וממספר ביקורי נתניהו בבית ינאי, ברור כשמש שאין שחר למספרים שננקבו בכתב האישום.

לכן, כבר בשלב הזה ברור לכולם: מספרי כתב האישום נופחו בלי כל פרופורציה, ונופחו בכוונת זדון כדי להצדיק את הגשת כתב האישום.

נתחיל מהבסיס: המספרים מדברים
  • הסכום הכולל של הסיגרים, השמפניות והתכשיט שניתן במתנה לשרה נתניהו עומד על קרוב ל-700 אלף שקל ב-5 שנים ושלושה חודשים – סוף 2011 עד 2016.
  • הסכומים חושבו על חודו של שקל, למרות שלא היתה שום אפשרות לעשות חישוב כזה על חודו של שקל.
    המפתח לחישוב, כאמור, היה הבל פיה של הדס קליין: 98% אחוזים מרכישת הסיגרים של מילצ'ן ופאקר היו לנתניהו (מה שהפך בכתב אישום כבר ל-100%), 65% מרכישות השמפניות של מילצ'ן לשרה נתניהו ו-100% מרכישות השמפניות של פאקר לשרה נתניהו.
  • מכיוון שמילצ'ן הודה בעצמו שחילק סיגרים גם לאחרים, מכיוון שאורחיו עישנו סיגרים (לפיד, למשל) וגם קיבלו שמפניות (שמעון פרס, למשל), מכיוון שעוזריו של פאקר אישרו שהם עישנו סיגרים וגם השמפניה שימשה לאירוחים – אין שום בסיס להערכות ולהשערות שקליין סיפקה.
  • על-פי כתב האישום, נתניהו קיבל 35 סוגי סיגרים, בעוד שהוא מעשן 2-3 סוגים בלבד. הווה אומר: השאר נרכש לצריכה עצמית ולאירוחים אבל הועמס בכוונה על נתניהו כדי לנפח את המספרים.
    אם תרצו, הסיגרים שיאיר לפיד עישן, שיוסי כהן עישן, שמאיר דגל ז"ל עישן ועוד אורחים רבים מחו"ל – הועמסו על נתניהו.
  • מהסכום הכולל מתקזז חלקו של פאקר כי ממילא לא נטען שפאקר היה בניגוד עניינים עם נתניהו וממילא הוא כבר לא יגיע לעדות, לא בחו"ל ולא בישראל.
    פאקר לא היה צריך להיכלל בכתב האישום והוא נכנס אליו רק בגלל הצורך לנפח המספרים בכל מחיר. נותרנו עם מספרי הרכישות של מילצ'ן בלבד.
  • מכיוון ששרה נתניהו היא בן אדם עצמאי והפרקליטות לא הצליחה להוכיח מודעות של נתניהו לשמפניות של אישתו (שממילא אין אימות למספרים), נותרנו עם אספקת סיגרים לכאורה של מילצ'ן לנתניהו בשווי של 267,254 שקל בתקופת כתב האישום – והכל כאמור לפי הבל פיה של הדס קליין, שברור שהמספרים מאוד מנופחים.
  • השבוע, בחקירה של עו"ד ישראל וולנרמן מהצוות של עו"ד עמית חדד, התברר סופית הסיפור המוזר של חנות לסיגרים ושמה "קבינט". לפי קליין, יונתן חסון, יעקב גרשוני (הבעלים של חנות) ועובדת שלו בשם עינב סגל – קליין וחסון נהגו לרכוש סיגרים באלפי שקלים בכל קנייה, בסכומים שנעו בין 5,000 שקל ועד 10,000 שקל במזומנים מהקופה הקטנה של מילצ'ן.
    הבעיה היא שהנהלת החשבונות של "קבינט" נעלמה (או טבעה בסיפורו המוזר של בעל החנות) ונותרו כמה סרטי קופה של רכישות סביב קצת יותר מ-1,000 שקל בלבד, רחוק מאוד מהמספרים שנקבו קליין, חסון, גרשוני וסגל.
    השבוע גם הודו רואי חשבון בקבוצת מילצ'ן שזה לא הגיוני שמשלמים במזומן סכומים כאלה לספק קבוע מהקופה הקטנה – מה גם שניהול הקופה הקטנה היה מסודר.
  • למרות המחסור בתיעוד, הפרקליטות החליטה להכניס רכישות סיגרים מהקבינט בשווי של כ-80 אלף שקל והעמיסה אותם על נתניהו.
    כיוון שאין שום תיעוד לכך וגם לא יצוץ תיעוד לכך בעתיד, הסכומים האלו מתקזזים מהסכום שנופח בלאו הכי מלכתחילה. כלומר, הגענו לכ-180-190 אלף שקל ב-6 שנים.
  • וכאן יש כמה עובדות שממשיכות לקזז הסכומים באופן המשמעותי: הראשונה, כל הסיגרים מסוגים שונים ומשונים, שנתניהו לא מעשן, מתקזזים; השנייה, ששורה של אנשים בסביבת נתניהו מעידים שהם קנו לנתניהו סיגרים מספר רב של פעמים והוא החזיר להם את הכסף; השלישית: שנתניהו לא עישן בתקופות שבהן סבל מדלקת במערות האף – תקופה שנמשכה כמה שבועות בכל שנה; הרביעית – שסיגר אחד לוקח לעשן שעות ולכן נתניהו, במיוחד בתפקיד ראש הממשלה, יכול לעשן בסביבות חצי סיגר מקסימום בממוצע ליום, אם לא פחות, בהתחשב בהפסקות שהוא לקח מעישון; חמישית – שמספר הביקורים המתועד של ביקורי מילצ'ן לנתניהו עומד כל פעמים בודדות בכל שנה (4).
  • בהתחשב בכל הנתונים האלה ובאין שום ראיות או תיעוד לקבלת הסיגרים ע"י נתניהו, ההערכות הן ששווי הסיגרים שהוא קיבל ממילצ'ן עומד על עשרות אלפי שקלים בודדים לכל היותר במהלך תקופת כתב האישום – כלומר כמה אלפי שקלים בשנה מקסימום.
    אפשר להתווכח על מוסר וערכים, אבל החוק מאפשר קבלת מתנות מחברים. הצד השני של המשוואה – ניגודי העניינים – לא הוכח עד כה ולא נראה שיוכח אי פעם. הרי מילצ'ן אומר בעצמו שנתניהו לא סייע לו מעולם בעסקיו.

מה חדש?

יואב תלם (צילום: אלי ציפורי)

תיק 'הצוללות': החוקר נכנס למקלחת?

יואב תלם נכנס באמצע מקלחת של מיקי גנור ביום השני לחקירתו שבו נחקר עד 4 לפנות בוקר – וניסה להפוך אותו לעד מדינה כשהוא מדבר על "שחיתות שלטונית והון שלטון. קח דף, תחתום עליו ותצא הביתה" (הכוונה לנתניהו); תלם בתגובה: "לא זוכר"

הקליקו לתוכן »
פרח לרנר, לשעבר יועצת לנתניהו (צילום: אלי ציפורי)

תיק 2000: היועצת לשעבר של נתניהו הגיעה לעדות

פרח לרנר, היועצת לשעבר של נתניהו, ריסקה בעדותה את התיאוריות המופרכות של ליאת בן ארי: נתניהו הנחה כל העת לבלום את חוק "ישראל היום". וגם: החיטוט הלא חוקי בטלפון של לרנר, הסתרת מסמכים מזכים בחקירותיה, וניסיון לשתול גרסאות שיפלילו את נתניהו

הקליקו לתוכן »