נאום הפתיחה של עו"ד עמית חדד היה מלאכת מחשבת שרוקנה מתוכן את כל האישומים.
עו"ד חדד עבר תיק תיק והראה איך נתניהו, בלשונו, הפך לשפן ניסיונות משפטי, שכל האישומים הם חדשניים ותקדימיים בלי שום בסיס ראייתי, שבכלל לא חיפשו ראיות אלא חיפשו אדם.
חדד הביא ציטוטים על איך נוצל הכוח של מערכת אכיפת החוק לרעה, כדי לנהל מסע ציד, במקרה הזה מסע ציד אחרי ראש הממשלה – וסיים את נאום הפתיחה בתקווה שאחרי פרשת ההגנה דברים כאלה לא יחזרו בישראל.
הנה עיקרי נאום הפתיחה של עו"ד חדד:
על ליאת בן ארי
לפני 5 שנים הוגש כתב אישום. הייתה ליאת בן ארי שנשאה נאום ארוך, הסבירה על עמדת המאשימה, קשרה בין שלושת האישומים, והיא הבטיחה לפרוע את השטרות.
היא לא פרעה, ולא רק שהיא לא פרעה, שום דבר לא הוכח בבית המשפט. למרות הקריסה של חלקים עובדתיים שלמים מתוך כתב אישום גם למול המאשימה, שרצתה לתקן את כתב האישום, למרות העדות של העדים, למרות ההמלצה של השופטים לסגת מסעיף השוחד, למרות ההמלצה ללכת לגישור, אנחנו נאלצים להתחיל את פרשת ההגנה ואנחנו שמחים על ההזדמנות הזו.
נתניהו יעיד ויספר על הדברים כפי שהוא רואה אותם, את האמת והוא שמח על כך.
על תיק 4000
אנחנו נתחיל ממעוף הציפור ונרד למטה. באישום הראשון רוב הציבור חושב שהוא קיבל סיקור אוהד מוואלה, אבל זה לא נכון. מדובר בהיענות חריגה. מה זה? איך בדיוק בודקים, מה חריג בזה, איך יכול להיות שנתניהו לא נשאל על כך, על החריגות.
אנחנו נראה איך הגיעו לדברים, איך האתר עוין לנתניהו ואז מגיעים להיענות חריגה.
על "טלפתיית" השוחד בתיק 4000
ארוחת הערב שהתחילה את האישום בדצמבר 2012, הוא הקים ממשלה ב-2013, נתניהו יוזם את הרפורמה בשוק התקשורת, אלוביץ' ראה בזה פעולות הרסניות.
עכשיו המבנה המשפטי שזה מתבסס על הבנה פנימית ביניהם זה לא רק תקדימי, זה גם מופרך ושגוי. הם גם כשלו בפגישת ההנחיה, ולא הצליחו להוכיח את מועד הפגישה. לכן, כתב האישום הוגש כחסר, בלי אותם 315 אותם פריטים על היענות חריגה כביכול, וברגע שכבודכם קיבל את הטענה שלנו והורה למדינה לתקן את כתב האישום, שם כבר קרסה כל התיזה של תיק 4000.
ברגע שהיה צריך לפרק את ההיענות החריגה, ראינו שאין שום דבר, ראינו גם בפרשת התביעה וגם נעשה זאת בפרשת ההגנה.
חצי מרשימת מהפריטים לא נמצאת בכלל באחריות נתניהו ויש פה טענה של מתת מסתר, זה מופרך.
על הטענות המגוחכות של ליאת בן ארי
בנאום הפתיחה של ליאת בן ארי נאמר שכתב האישום לא עוסק ביחסים בין פוליטיקאי לתקשורת, היא טענה שלא צריך בכלל לרדת לעניין התקשורתי. איך אפשר לטעון היענות חריגה ולא לרדת לזירה התקשורתית?
אני מזכיר שהתגלה אותו רול (מתכוון להודעות) שגילה פתאום עולם תוכן שנסתר מאיתנו, עולם תוכן שלם של אילן ישועה, ניסו להסתיר את זה מאיתנו. ולכן אי אפשר לטעון שלא צריך לרדת לזירה התקשורתית.
ראינו שלא הייתה לנתניהו שום השפעה על תכני וואלה, הוא התברר כאתר אכזרי, עוין, זה דבר שאין עליו עוררין, כתבות שגויות, ופה טוענים שהוא קיבל היענות חריגה.
האישום הנוסף בתיק 4000 של הפרת אמונים גם הוא חריג, הטענה מתבססת על מבנה חדש, עצם העבודה שאתה פונה לכלי תקשורת מציב אותך בניגוד עניינים עם אותו כלי תקשורת, אף אחד לא דמיין שזה יכול לייצר ניגוד עניינים.
אנחנו גם בחנו את הפסיקה לא ראינו מקרה אחד שבו מישהו העלה אפשרות שבקשות לסיקור הם הפרת אמונים.
על רוני אלשיך:
למשל בשנת 2017, המפכ"ל ביקר בבית ידיעות אחרונות, הוא אמר שהוא מעורב מאוד בחקירות, והוא בא לביקור בבית ידיעות אחרונות ובאותו זמן כותבים טענה שנוני מוזס נתן שוחד, הוא מקבל סיקור מלטף ואוהד ואף אחד לא שאל אם זה ניגוד עניינים ובצדק לא נשאלה התהייה הזו.
לאורך כל הזמן של החקירות, המשטרה קיבלה סיקור אוהד בידיעות אחרונות. מתברר שגם מנדלבליט ושי ניצן נפגשו עם עיתונאים בידיעות אחרונות וקיבלו סיקור אוהד שם, ומקבלים החלטה חריגה בנושא ידיעות אחרונות ולא מגישים כתב אישום נגד התאגיד.
אני רק אומר על המדיניות יוצאת הדופן והסטנדרד הכפול. אפשר לחקור כל אחד על כל דבר, שר מקבל החלטה רגולטורית ופתאום אתה נמצא בניגוד ענייני (תירוש העירה בסוף שמי שקיבל את ההחלטה על סגירת התיק נגד התאגידים הוא עמית איסמן ואילו מנדלבליט ושי ניצן לא היו מעורבים, טענה די קלושה).
אין דבר כזה של עבירת שוחד, בלי סיכום מוקדם, זה מגיע לתוצאה אבסורדית.
על תיק 2000
וגם האישום השני, אנחנו נראה הכל; תיק 2000, הוא חריג מאוד וקשה להאמין שהוגש לכתב האישום.
בתיק 2000 הטענה היא שנוני מוזס הציעה שוחד, זה לא קרה. נטען שנתניהו, שאדם לא ביקש שוחד ולא התנה שוחד, הוא לא חדל מהשיח עם מוזס, זאת הטענה, עוד הפרת אמונים חדשנית.
כמובן שכל התיזה הזו מופרכת, הרי בידיעות אחרונות זה פי אלף גרוע מוואלה.
מה שחשוב, יש פה כמה פעמים ניסיון להגדיר את עבירת הפרת האמונים, כי התביעה לא ידעה להגדיר אותה, יש פה התפתחות של גרסאות של התביעה.
פעם ראשונה נטען שהוא לא חדל מהשיח, טענה שנייה שהוא נטע במוחו של מוזס את תפיסת השוחד, הטענה השלישית שהוא המשיך את השיח עם מוזס.
התקשורת הגדירה את מה שקרה כפשרה מפא"ינקית. יש פה אמנם ראיית זהב אבל אין עבירה, אז אמרו יש פה עבירה אחרת. אבל זה לא עובד שאפשר לעשות פשרות כאלה.
בהצעת החוק של הפרקליטות פרטו כל מיני מקרים של הפרת אמונים ואין דבר כזה, אין שום דבר דומה למה שנכתב בכתב האישום, אין דבר כזה בכלל, אין דבר כזה חצי היריון, יש היריון ואין היריון, אין דבר כזה באמצע.
על תיק 1000
לגבי האישום השלישי, גם פה יש חדשנות יצירתית. לפני שאנחנו נרד לפרטים, הפרקליטות מבקשת להאשים את נתניהו בהפרת אמונים על קבלת מתנות.
החידוש הזה כל כך מעניין, כל יועץ משפטי יגיד שזה לא ריאלי. למשל, בעניין של רות דוד היא קיבלה מתנות מסניגור שניהל תיקים מול הפרקליטות, סגרו לה את התיק. התיק נסגר כי הייתה חברות עמוקה בין השניים, המתנות ניתנו כאינדיקציה לחברות העמוקה. בדיוק הפוך.
יש חוות דעת של משרד המשפטים שמותר לקבל מתנות מחברים, וצריך לראות את הסטנדרט כפול, ואנחנו שואלים: נתניהו הפך לשפן נסיונות משפטי, דווקא על ראש ממשלה מכהן, ודווקא על מדשאות הבית הלבן החליטו להגיש נגדו כתב אישום, מה קרה?
בניגוד גמור למה שהציגה ליאת בן ארי, אנחנו נוכיח שלא חקרו עבירות אלא חקרו אדם. אנחנו נעמיק בזה, אולי בסוף ההליך הפלילי תפסיק הרדיפה.
על הכוח המשחית של הפרקליטות
כבר בשנות ה-40 שופט העליון בארה"ב דיבר על הסכנה החמורה על כוח בלתי מוגבל של התובעים, שהם מתמקדים באנשים, שהם מחפשים קודם כל את האדם, ואחר כך מחפשים את העבירה.
טמונה הסכנה הרעה של הכוח שבידי מערכת אכיפת החוק. ואנחנו הוכחנו ונמשיך להוכיח שזה בדיוק אבל בדיוק מה שקורה אצלנו.
על בן כספית
בשנת 2013 נבחר נתניהו, היה שקט עד 2015. בן כספית הגיעו למשרדי להב, זה אירוע אנטי דמוקרטי בעליל, הוא סיפר שהתותחים הכבדים הפעילו עליו לחץ, לבן כספית אין מידע אישי, יש לו עדויות שמיעה, והתותחים הכבדים הפעילו עליו לחץ כך הוא אמר.
ואז ערן קמין אמר למומי משולם לקחת ממנו עדות, ומומי משולם תרגם אותה לתוכנית עבודה נגד נתניהו, כך זה התחיל.
על כורש ברנור
כורש ברנור הודה איך התחילו עם פרשה אחת ועברו לפרשה אחרת עם אותם עדים, זו תופעה שחזרה פעם אחת פעם, בודקים תיבות דואר, בודקים תכתובות של אלוביץ' בתיק 1000, כי הייתה כתבה ב"הארץ".
גם ראינו איך הציעו לפילבר להיות עד מדינה עוד לפני שפתחו בחקירה בתיק 4000, זה מוטיב חוזר בחקירות.
כך חיפשו לכלוכים על נתניהו
אני רוצה לדבר על מקרה מסוים, עצרו את ארי הרו בשדה התעופה וחוקרים אותו במשך 11 שעות
הציעו לו עסקה מושחתת. הם אמרו לו שיסגרו לו את התיק ובלבד שיספק לכלוכים על נתניהו, רשימת אינוונטר, איזה דברים פסולים, תגיד לי אחת שתיים שלוש ארבעה חמש, עשו שוק בזאר – זה דברים שנאמרו, דברים שקרו במשטרה, ספר לנו עם ראש הממשלה.
אנחנו נראה בפרשת ההגנה את רוחב הרפש שניסו להעליל על נתניהו.
גם את גיל שפר שאלו, אמרו לו שהמטרה שלנו לבדוק פעילות פלילי או משהו לא מוסרי. מה זה צריך להיות? ככה חוקרים ראש הממשלה?
גם כשהגיע עוזי ארד, החוקר אומר לו שהוא ממליץ לפתוח בנתניהו ובלשכתו, כלומר חוקרים את נתניהו ומשפחתו ואת כל הכוורת בלי שום עבירה.
מה היינו אומרים שלוקחים עיתונאי וחוקרים אותו על חבריו, מה היינו אומרים, שיש פה פיגוע בדמוקרטיה, ובצדק, וזה מה שקרה עם ראש הממשלה.
יש רשימה אינסופית של מקורבים, שרן, פרח לרנר, שפר ועוד ועוד, וגם לדוד שמרון הציעו להיות עד מדינה נגד נתניהו, מי שמע על דבר כזה?
המאמץ האדיר, הזה, מעצרים ברוטליים, כל דבר שקרה פה, כדי לאסוף כמה חתיכות בפאזל, שלא מתחברות ורק אחר כך במאמץ חסר תקדים מנסים לחבר עם פטיש של 50 קילו כדי לחבר אותם. כשמגיעים למשפט הכל התפרק.
על ההדלפות הפליליות
לאורך כל ההליך היו הדלפות, שיבושים כל הזמן שזכו להתעלמות לאורך כל הדרך מרשויות התביעה. שיטפון של הדלפות אינוסופיות עם מטרה ברורה – לפגוע בראש הממשלה ולחייב את היועץ המשפטי לממשלה לאמץ את עמדת המשטרה במלואה.
הכמות היא באמת אינסופית וזה לא המקום לעבור על הכל. ולכן אתמקד בכמה "שיאים", או ליתר דיוק נקודות שפל.
למשל, כאשר נחקר ראש הממשלה בתיק 2000, הוא ביקש לקרוא את התמליל של השיחות בינו לבין נוני מוזס.
למרות הבקשות החוזרות ונשנות שלו, ולמרות שראש הממשלה הציע לבטל את המשך הלו"ז כדי לקרוא את התמליל, משטרת ישראל סירבה ולא איפשרה לו לקרוא אותו.
למעשה, בכל חקירותיו נחשף ראש הממשלה לאחוזים בודדים מתוך השיח השלם.
אבל מה שנאסר על ראש הממשלה – הנחקר שנדרש להשיב תשובות ביחס שיחה שהתקיימה כמה שנים קודם לכן, הותר לעיתונאי גיא פלג. מדי ערב שענו כולם חלקים שלמים מתוך השיחה של נתניהו עם מוזס, חלקים מגמתיים שתכלית פרסומם הייתה אחת, לפגוע בראש הממשלה.
למרות שמדובר בהדלפה חמורה וברורה, ולמרות שבאותו הזמן למשטרה ולתביעה היה תמליל כזה, איש לא נחקר כדי לברר את מקור ההדלפה. כלום.
אירוע חמור נוסף התרחש ממש בתחילת המשפט. העיתונאי רביב דרוקר קיים בתוכנית שלו בטלוויזיה את מה שהוא כינה "המשפט הפומבי של נתניהו" ואפילו הזמין את במפורש את הציבור לשפוט את הנאשמים על סמך "המשפט" שניהל. זה אירוע חמור מעין כמותו.
בתוכנית שלו דרוקר הזמין אליו עדי תביעה שונים שטרם העידו במשפט כמובן, דרוקר שאל את העדים שאלות. הוא עימת אותם אחד עם השני ועם גרסאות של עדים אחרים כדי לנות ולשכנע אותם שהם טעו כשסיפרו במשטרה שלא נעברה כל עבירה.
האירוע החמור הזה של שיבוש והדחה בחקירה – מעולם לא נחקר.
דרוקר הסביר אצל יעל דן. הוא אמר שהוא רוצה לחזק את שלמה פילבר כדי שיגיד את האמת מבחינתו.
היא שאלה אם זה שיבוש והוא אמר שיהיה.
מה היה קורה אם עיתונאים התומכים בראש הממשלה היו עושים זאת, הם היו עוצרים אותו עד תום ההליכים.
דרוקר אמר על שרן שהוא שחור, חסר בושה, על פחות מזה תבעו על העניין של קליין (חדד התכוון לכתב האישום שהוגש נגדי).
רשויות התביעה לא עשו כלום, שום דבר. גם את נושא ההדלפות בתכשיט (של שרה נתניהו). שהבטיחו לחקור לא עשו את זה. שום דבר
על קריסת פגישת ההנחיה
אנחנו רואים תהליך ברור של קריסה ראייתית. בא עד מדינה בתיק 4000 ואומר שביקשו ממנו לצייר את פגישת ההנחיה, למה לא נתנו לו את היומן.
הם ידעו שזה לא נכון, והם המשיכו להעיד אותו (חדד אומר במפורש את מה שאני אומר כבר זמן רב: יהודית תירוש וליאת בן ארי הגישו כתב אישום שקרי ביודעין).
על החקירה החפיפניקית
החוקר אלי אסייג הודה שזו הייתה חקירה המהירה אי פעם, וחוקרים אותו הכי מהר, הוא צודק, חקירה מזורזת. עד כך שראש הממשלה נשאל רק על 10 פריטים מתוך 315. התביעה הבינה מהרגע הראשון שאין לה תיק
וואלה היה אתר עוין, הייתה בו עויינות חריגה, והם אומרים שנתניהו קיבל היענות חריגה, אני הופתעתי מהדלות והמגמתיות שלו.
גם עניין הפרת האמונים, אנחנו ראינו עדים בניגוד למה שנכתב בכתב האישום, ראש הממשלה נתן גילוי מלא בנוגע לאלוביץ'. אבל לא שאלו אותו בכלל על זה.
גם בתיק 2000 לא אפשרו לנתניהו לראות את התמליל המלא בשיחות עם נוני מוזס.
מומי משולם ניסה לתרץ את זה בחוסר זמן, זה לא נכון. הם הציגו את התמליל בצורה מגמתית וכך הכניסו את זה לכתב האישום.
הם השמיטו את התשובות של נתניהו מהתמליל, למשל שאלות על הסיפור של השוחד כביכול.
על הבלופים של הסכומים בתיק 1000
בכתב האישום בתיק 1000 נכתב סכום מסוים, וראינו מה קרה. הדס קליין מתעבת את נתניהו אבל עדויות סברה של עדה אחת, שעומדות בסתירה לעדויות אחרות, לזה של מילצ'ן, לעדות של הנהג ובסוף לקחו את הדברים שלה וכתבו כתב אישום על בסיס העדות שלה, מופרך לחלוטין. אנחנו חושבים שזה יוצא דופן.
אנחנו הראנו שההיקף מצומצם לאין שיעור ונמשיך להראות את זה, מה שיונתן חסון אמר שמדובר בימי הולדת, יום נישואים, עניינים הכי לגיטימיים בעולם.
מה יהיה בפרשת ההגנה
אנחנו נחשוף את האמת, נמלא את כל החוסרים שהתביעה הייתה צריכה להביא. נאיר מקומות שבכוונה הוסתרו. נתחיל בתיק 4000, נמשיך בתיק 1000 ונסיים בתיק 2000.
אנחנו נזמן את החוקרים שהיו מעורבים, את מנדלבליט, אנחנו נראה את הכל.
אנחנו נבקש שדבר דומה לא יקרה יותר.
