קליין וחסון ריסקו למעשה בעדותם של תזת "קו האספקה השוטף" שבליבת כתב האישום בתיק 1000.
תזכורת: כתב האישום טוען שמילצ'ן סיפק לנתניהו "טובות הנאה באופן מתמשך, במספר רב של מקרים, חלקם לפי בקשות ואף דרישות של נתניהו ורעייתו".
הן קליין והן חסון לא הביאו שום ראייה לכך שמדובר ב"אופן מתמשך ובמספר רב של מקרים". נהפוך הוא. הוכח שמדובר במספר לא רב של מקרים (מספר חד ספרתי במהלך שנה – נורמלי לגמרי במערכת יחסית חברית כה עמוקה בין השניים) ובוודאי שלא היתה ולו פעם אחת "דרישה" של נתניהו עצמו וכמובן שלא מדובר ב"טובות הנאה", אלא מתנות בין חברים.
גם לפאקר יוחסו נתינת "טובת הנאה בהיקפים ניכרים, באופן מתמשך, במספר רב של מקרים ובאופנים שונים" – דבר שנשלל בעדותם של חסון וקליין.
אספתי לכם את 10 הנקודות שהקריסו את תזת הפרקליטות בתיק 1000, כפי שבאו לידי ביטוי בחקירות הנגדיות של קליין וחסון.
1. אין שום תיעוד ושום ראייה ל"קו אספקה שוטף"
הן קליין והן חסון לא הביאו שום תימוכין לתיאורים שלהם על "קו אספקה שוטף" או "סיפור חיינו" (קליין) או "הנוהל" (חסון) כפי שהגדירו אותו במה שנראה כמו תיאום. הם לא המציאו תעודות משלוח, הם לא הביאו תכתובות ביניהם על משלוחים כאלה או אחרים לבלפור והמשטרה-פרקליטות גם לא הביאה את הדבר הבסיסי: איכונים לטלפונים של חסון כמה פעמים היה בבלפור.
לכן, כל שנותרנו הוא עם הערכות של קליין וחסון שלא שוות דבר. ולא יכולות לשמש כראיות בדין הפלילי. מדובר בהשערות בלבד של שני עדים לא אמינים בכלל, שכנראה היו מתואמים ביניהם, ופעלו מאינטרסים זרים שהם לא ממש הצליחו להסתיר (תיעוב למשפחת נתניהו).
2. קליין וחסון הוגדרו כחשודים בהתחלה ואחר כך קיבלו חסינות
המשטרה הוציאה לקליין וחסון צווי חיפוש לבתיהם, למחשבים שלהם ולסלולרים שלהם. כלומר, היא ראתה בהם כחשודים בפרשה בתחילת החקירות, אבל צווי החיפוש לא מומשו מעולם.
השאלה היא למה בדיוק, למה התעקשו רשויות אכיפת החוק לא להגיע לחקר האמת. הרי ההתכתבויות בין קליין לחסון כמו גם האיכונים לטלפונים של שניהם (ואפשר לעשות הכל גם היום) היו חושפים את האמת. מדוע התעקשה הפרקליטות להעניק להם חסינות בפועל ולא לממש את צווי החיפוש?
התשובה ברורה מאליה: הפרקליטות לא רצתה בכלל להגיע לחקר האמת, היא פוחדת מהאמת, היא רצתה אך ורק את ראשו של נתניהו.
3. חסון העריך: ביקרתי בבלפור כ-4 פעמים בשנה בממוצע
עד כמה שחסון ניסה לשווק את "נוהל" אספקת השמפניות והסיגרים, בסופו של דבר גם המספרים שהוא מסר על ביקוריו בבלפור לא מסתדרים עם ה"נוהל" ועם "קו האספקה השוטף".
אם לשיטתו הוא ביקר בממוצע 4 פעמים בשנה, זה מתאים לימי הולדת וחגים, הא ותו לא. גם הניסיון של חסון לאמר שזה התחיל סביב אירועים של ימי הולדת וכד' והתגבר אחר כך ל-3 פעמים בחודש לא מסתדר מתמטית. אם בשנה האחרונה זה 3 פעמים בחודש, בחצי שנה זה 18 פעם לא מתאים לסך הביקורים שהוא נקב.
כלומר, חסון עשה מאמץ, בדיוק כמו קליין, להציג את זה כביקורים תדירים, אבל לא ממש הצליח.
4. דוח קב"ט השב"כ: חסון ביקר בבלפור 4 פעמים בלבד
כשהוצג דוח הקב"ט ע"י עו"ד חדד, הפרקליטות התנפלה מיד וטענה שמדובר בדוח חלקי ולא אמין ורק היומנים של נתניהו, אשתו ובנו משקפים את כל התמונה. זו טענה מגוחכת. יומנים לא משקפים דבר כי פגישות מבוטלות כבדרך שיגרה, במיוחד אצל ראש ממשלה.
בכל מקרה, צריך לשים לב לפרט מאוד מעניין: פאקר צויין בדוח כי שביקר בבלפור 7 פעמים – די הגיוני ל-3.5 שנים (תקופות שהותו החלקית מאוד בישראל). חסון טוען שהוא הסיע אותו באופן קבוע – רק איך יכול להיות שהקב"ט רשם רק את פאקר ולא את חסון ב-3 מקרים?
המסקנה שלי, שייתכן שפאקר הגיע לפעמים בלי עזרתו של חסון. בכל מקרה, מספר הביקורים לא מתאים לתזה של ביקורים תדירים וקו אספקה שוטף.
5. קליין לא היתה בכל האירועים בבית ינאי
בעדותה טענה קליין שהיא ליוותה כל אירוע אירוח של מילצ'ן בבית ינאי לכל אורכו וזה היה הבסיס הרעוע לכל כתב האישום.
היא היתה שם והיא היתה מודעת לכל פיפס, הכל עבר דרכה. חסון סתר אותה: היא לא היתה בכל אירוע ובאירועים שהיתה בהם, לא שהתה לכל אורכם.
המשמעות היא שאין לסמוך בכלל על עדותה של קליין, במיוחד שאין שום ראיות לסיפורי אלף לילה ולילה שלה.
6. נתניהו אהב 2 סוגי סיגרים אבל העמיסו עליו 33 סוגים
חסון העיד על כך ש-99% מרכישות הסיגרים שביצע היו בשביל נתניהו וציין 2 סוגי סיגרים בלבד שנתניהו אהב.
הבעיה היא כפולה: כתב האישום העמיס על נתניהו כמעט את כל רכישות הסיגרים של מילצ'ן ופאקר, 33 סוגים, מרביתם נתניהו לא אוהב. מה, מי שרוצה לשמח במתנה יקנה לנתניהו סיגר שהוא בכלל לא אוהב?
יתירה מזו, הן מילצ'ן העיד שחילק סיגרים לאורחיו והן אנשי פאקר העידו שעישנו סיגרים בכל ערב. אז איך כ-ל הסיגרים הועמסו על נתניהו? כדי לנפח את הכמויות, וזה לא ניפוח מינורי, זה ניפוח במכפלות.
7. הקבלות לרכישות סיגרים לכאורה ע"י חסון לנתניהו "נעלמו"
חסון העיד על כך שהוא רכש לנתניהו סיגרים שאהב ב-8,000-10,000 שקל פר רכישה מחנות ששמה "קבינט" במזומן.
יש רק בעיה אחת: אין על זה שום תיעוד ושום קבלה. חמור מכך: יש כמה קבלות לרכישת סיגרים מחנות "קבינט" וכולן על סכומים נמוכים משמעותית ממה שתיאר חסון – בין 1,200 ל-1,500 שקל, סיגרים שנתניהו לא אהב וחסון הודה בכך.
השופט בר-עם תהה בפני חסון: איך אתה זוכר רכישות בלי קבלות ולא זוכר רכישות עם קבלות שהוצגו לך?
לחסון לא היו תשובות. המשמעות היא שכל סיפורי קליין את חסון על רכישות הסיגרים לנתניהו בחנות ה"קבינט" אינם מתועדים ולמרות זאת נכנסו לכתב האישום. עוד ניפוח בכוונת זדון.
8. יבואן הסיגרים שנתניהו אהב סיפק רק קופסא אחת ל"קבינט"
עו"ד חדד ביקש מיבואן הסיגרים הבלעדי שנתניהו אהב ("קוהיבה") לדעת כמה קופסאות סיגרים מהסוג הזה הוא סיפק בתקופה הרלוונטית לחנות "קבינט" וזה הפיק לו מסמך עם ממצא מדהים: קופסא אחת בלבד (בת 10 סיגרים).
כלומר, גם לפי האינדיקציה הזו כתב האישום נשען על הערכות והשערות מופרכות.
9. המודעות של נתניהו לשמפניות
קליין את חסון ניסו בכל מחיר להצביע את מודעות נתניהו ל"קו אספקה שוטף" של שמפניות לאישתו שרה.
הם עשו זאת באמצעות סיפורים מוזרים ותמוהים עד מאוד: קליין טענה שהעמיסו ארגזי שמפניות לבגאז' של רכבי נתניהו לידו; חסון טען שזה היה לרכב של שרה בלבד; הוא אמר גם שפעם אחת שם ארגז שמפניה בפינה של חדר הפגישות שבו ישבו מילצ'ן נתניהו – כשגודל החדר הוא 7 על 10 מטר (למה לשים בפינת חדר ענק ולא לשים ישר ברכב?).
הסיפור הכי משעשע הוא שחסון הגיע לבית בקיסריה, עבר את המבטח, דפק בדלת ומי פתח לו? ראש הממשלה בכבודו ובעצמו נתניהו.
נו, באמת. כל הסיפורים האלה כמובן לא מוכיחים דבר והם ממשיכים את הקו של השערות, הערכות וסיפורי אלף לילה ולילה.
בכל מקרה, גם צריכת השמפניות שנתניהו לא קשור אליה בכלל ומוסכם על כולם שהוא לא שתה שמפניות, נופחה במכפלות. הוכח שמילצ'ן ופאקר ואורחיהם שתו שמפניות כמו מים, כך שהעמסת רוב התצרוכת על שרה נתניהו איננה מציאותית.
10. לאן נעלמו אבות הבית של מילצ'ן
במהלך חקירתו הנגדית של חסון התברר שבמשך התקופה הרלוונטית לכתב האישום – 6 שנים – כיהנו בתפקיד אב הבית של מילצ'ן בבית ינאי 6 אנשים שונים. איש מהם משום מה לא זומן לעדות.
כיצד קרה שהאנשים הכי מרכזיים לליבת כתב האישום – אלו שמקבלים את הסחורה ואלו שהאחראים על הצריכה – לא מעידים?
וגם לזה יש תשובה: מי שמעיד הוא אך ורק מהחונטה של קליין. יונתן חסון, שהיא כמו "אמא" בשבילו והוא מעיד על עצמו שהוא כמו "בן משפחה"; שני קוסקס, שהיתה אחראית על ביתו של פאקר בקיסריה למדה עם חסון בבית הספר והוא זה שהביא אותה לקליין. גם היחס של קליין אליה הוא כמו "אמא" לטענת קליין.
כנראה שכל אבות הבית לא היו תחת חסותה של קליין ועובדה שהם הוחלפו בקצב של 1 בשנה בממוצע.
בכל מקרה, העובדה שהם לא הוזמנו לעדות ממחישה שוב שהפרקליטות והמשטרה לא באו בידיים נקיות לתיקי נתניהו. הם לא היו מעוניינים באמת, הם היו מעוניים רק בבן אדם אחד – נתניהו. והראיות לעזאזל.
