מאמרים

לפי תמלילי החקירה, יש "פרטנר" לתפירת התיקים נגד נתניהו

חשיפה! תיק 4000 והמיליארדר חיים סבן: האיומים המרומזים לנתניהו, הקשר להילרי קלינטון, החפרפרת של פרטנר במשרד התקשורת, וההדלפות הסדרתיות נגד בזק ונתניהו
חיים סבן (צילום מסך)

לאורך השנים שאני חוקר את תיק 4000 ותפירתו ואחרי קריאת העדויות המרכזיות בתיק – לא נותר לי שום ספק:
מי שעמדה בראש החץ נגד בזק בזמנו, יחד בשיתוף פעולה עם התקשורת, מי שתקפה באמצעות עיתונאים את שלמה פילבר, את שאול אלוביץ' ואת נתניהו – היתה בעיקר חברת פרטנר המתחרה של בזק.

אבל מאחורי חברות עומדים אנשים – מהבעלים, דרך היו"ר ועד המנכ"ל. במקרה של פרטנר מדובר במיליארדר חיים סבן, תומך במפלגה הדמוקרטית בארה"ב, מקורבם של בני הזוג קלינטון, שתרם להם בנדיבות, ומן הסתם מתנגד מאוד חריף של נתניהו.

סבן נהנה מיחס תקשורתי מלטף מאוד בתקשורת, במיוחד בערוץ 12 ובמיוחד מדנה וייס. הוא נהג לארח עיתונאים מדי תקופה ב"פורום סבן" על חשבונו, כולל טיסה ואירוח בבית מלון יוקרתי. מרבית העיתונאים לא הוציאו שקל מכיסם, כולל וייס ובן כספית למשל ועוד רבים אחרים.

סבן הוא איש עסקים מאוד ממולח שהיה בעצמו בעל השליטה בבזק, במשותף עם זהבית כהן (קרן אייפקס) ומורי ארקין. יחדיו הם עשו סיבוב אדיר של 4 מיליארד שקלים, תשואה של מאות אחוזים על ההון העצמי תוך זמן קצר יחסית בבזק. כל זאת הודות לרגולציה רכה מאוד בתקופתם כלפי בזק שאפשרה להם להרוויח בצורה חריגה.
המדיניות הזו השתנתה דווקא בתקופתו של נתניהו, וקצפו של סבן יצא על ראש הממשלה רק משום שהוא ספג הפסדים כבדים בפרטנר הודות לתחרות העזה בשוק הסלולר, האינטרנט והטלוויזיה הרב-ערוצית. ההפסדים הכבדים אילצו אותו, בסופו של דבר, להיפרד מהשליטה בפרטנר בהפסד.

אלא שההשקעה הכושלת של סבן בפרטנר הניעה את החברה בזמנו לפעול באגרסיביות נגד בזק ונגד הרגולטור, משרד התקשורת (פילבר בזמנו ושר התקשורת נתניהו) עד כדי איומים מרומזים שחרגו מיחסים נורמטיביים בין מפקח למפוקח.
יתירה מזו, פרטנר וסלקום הזינו את מבקר המדינה בתלונות רבות על בזק ומתלונותיהם התגבש אותו דוח מבקר שגוי, שעל בסיסו נבנה ונתפר תיק 4000.

הסיפור המרכזי התרחש בחצי השני של שנת 2016. שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, ניסה לקדם את מה שנקרא ההפרדה המבנית של בזק, כלומר, ביטול "המחיצות" בין בזק לחברות הבנות שלה כמו יס, בזק בינלאומי ופלאפון. ובדין ניסה פילבר לקדם אותה, כיוון שביטול ההפרדה המבנית היתה עוד המלצה של וועדה קודמת, וועדת חייק, שמסקנותיה פורסמו כבר במאי 2012, אבל כרגיל בישראל הרגולציה תוקעת ומורחת תהליכים כלכליים הכרחיים במשך השנים.

מבחינה צרכנית, ביטול ההפרדה המבנית, תחת תנאים, היה מאפשר לבזק לשווק כבר מזמן חבילות תקשורת ולהוזיל את העלות לצרכנים, אבל רק החשש מכוחה (למרות התחרות הקיימת בשוק) והפופוליזם התקשורתי הוביל למריחת ההחלטות.
האבסורד הוא שההפרדה המבנית בוטלה אט-אט באופן מעשי שנים מאוחר יותר.

מי שעצר את פילבר והקפיא את המהלך הזה היה לא אחר מאשר צחי הנגבי, שמונה לתפקיד שר התקשורת במקומו של בנימין נתניהו.
הנגבי אמר בעדותו שהוא קיבל במפורש רמזים כשכדאי לדחות את כל נושא ההפרדה המבנית אחרי הבחירות בארה"ב באותה שנה. ולמה? בגלל הלחץ של סבן ואנשיו.
זו לא היתה ממש בקשה, זה היה מכבש של איומים מצידה של פרטנר ואנשיו של סבן כדי לטרפד מהלך רגולטורי רק בגלל שלא נשא חן בעיניהם.

הנה כמה קטעים שחשפתי בעבר ואני מביא אותם שוב מהחקירות של שלמה פילבר, המעידים על מסכת האיומים שספגו במשרד התקשורת ובמשרד האוצר אם יוציאו לפועל את המהלך לביטול ההפרדה המבנית בבזק.

השאלה היא למה זה לא נחקר מיותר. לא ביבי, לא חוקרים.

בקטע הראשון פילבר מתייחס לאיומים עליו וקורא להם "בריונות של איומים":

שלמה פילבר: "לא אני… סוג של בריונות. נו, מה אגיד לך, לא פלילי, סוג של בריונות של איומים".

חוקרת: "איומים כלפי מי? הוא איים על מי?"

שלמה פילבר: "זה לא הוא…"

חוקרת: "מממ…

שלמה פילבר: "לא זה ברמה המשפטית בסדר? אהה… אבל אהה… אני גם לא יודע עד הסוף אם כן אם צחי הנגבי, כן קיבל אהה… הודעה או לא, הוא רק אמר לי שזה הרקע לעניין… אחר כך…
יש בחור בשם נוח הקר (הכוונה היא לסמנכ"ל רגולציה בפרטנר בזמנו ולשעבר סגן ראש אגף התקציבים – א.צ) שהוא ה… אהההה… הוא הרגולטור של פרטנר שהסתובב באוצר ואמר שאם עכשיו נתניהו יצטרך פגישה עם קלינטון הוא יצטרך לבוא לאוצר לבקש אישור מאדם צ'סנוב (יד ימינו של חיים סבן ואז יו"ר פרטנר – א.צ). המשפט הזה, משהו כזה".

חוקרת: "משהו כזה".

שלמה פילבר: "כן, וכל העסק הוא… אבל זה לא חשוב כרגע וכן פלילי, לא פלילי. בגדול, איזה מן אווירה כזאת שבה… עוד פעם אז היינו אצל הנגבי הוא אמר 'עזוב, שים את זה בצד רגע. לא נסתבך'. כי פרטנר היו מאוד חמים על העניין הזה באופן כללי על העניין של ההפרדה המבנית בבזק וגם בביקור שהיה אצלם דיברנו על זה איתם ארוכות".

פילבר מודה שהלחצים הבריוניים של פרטנר כללו איומים שפרטנר רצתה שיגיעו לנתניהו – שאם המהלך הרגולטורי ייצא לפועל, נתניהו לא יוכל לפגוש את הילרי קלינטון, שכולם היו בטוחים אז שתיבחר לנשיאה.
כלומר, חברה בבעלות מיליארדר המקורב לקלינטון שולח מסרים מאיימים לראש ממשלה בישראל פן יבצע מהלך רגולטורי שלא מתאים לו.

בהמשך פילבר מחדד את הדברים:

שלמה פילבר: "…. הועברו מסרים עקיפים ללשכות השרים כי קידום הליך השימוע על ביטול ההפרדה המבנית (אפילו רק התאגידית) עשוי לייצר קשיים לדרג המדיני ביחסים עם המימשל שייבחר בארה"ב. לאור זאת התבקשתי להמתין עד לסיום הבחירות בארה"ב".

ואז מגיע הקטע שבו פילבר מודה שפרטנר עמדה מאחורי הרגולטור "עם אקדחים שלופים":

שלמה פילבר: "… אדם צ'סנוב הוא היושב ראש של אה… של פרטנר. פרטנר כאילו… לא כאילו, פרטנר עומדת מאחורינו כל הזמן עם אקדחים שלופים שאנחנו לא נעשה ביטול הפרדה, גם לא ביטול ההפרדה תאגידית. למרות שאנחנו חושבים שזה לא פוגע בהם ולא עושה שום דבר".

חוקרת: "הם בסדר".

שלמה פילבר: "הם לא רוצים את התהליך … וזה היה סוג של אהה… של אה… איום".

חוקרת: "על מי? על מי הוא איים?"

שלמה פילבר: "הוא סיפר את זה… ממה שאני שמעתי שהוא סיפר את זה במסדרונות האוצר בהתרברבות כאילו. הוא לא איים, הוא אמר זאת".

האם סבן ידע מכל הלחצים? אני חושב שכן, כי צ'סנוב היה איש אמונו בחברה ודיווח לו על המהלכים, שכללו איומים מפורשים נגד הרגולטורים שלא להוציא מהלך שלהערכתם היטב עם בזק.

השאלה היא למה לא נפתחה חקירה פלילית נגד אנשי פרטנר וגם החברה עצמה, על איומים נגד ראש ממשלה ונציגיו?

והנה אנו אנחנו חוזרים שוב לעניין האכיפה הבררנית לאורך כל תיקי נתניהו – עניינים שהתבקש לחקור אותם או לפחות לבדוק, לא נחקרו ולא נעשה שום מאמץ לחקור אותם. התמקדו אך ורק במטרה על אחת: להביא את ראשו של נתניהו.

אלא שהקשר של סבן לתיק 4000, בין אם במישרין או בין אם בעקיפין, לא הסתיים רק באיומים.
מתברר כי לפרנטר היתה מן "חפרפרת" במשרד התקשורת – הרן לבאות, לשעבר סמנכ"ל הכלכלה במשרד.

הרן לבאות, עד תביעה נגד נתניהו בתיק 4000, היה לעומתי מאוד נגד בזק ואופוזיציה לפילבר, ועסק בהדלפות סדרתיות לתקשורת נגדו ונגד הקשר כביכול של נתניהו עם אלוביץ'.
הרן לבאות התפוטר ע"י פילבר לאחר שהתברר שהדליף לפרטנר על מהלך ההפרדה המבנית.

כך תיאר זאת פילבר בעדותו:

"הבכיר (הרן לבאות – א.צ) התקשר למנכ"ל פרטנר (אז איציק בנבנישתי) וקרא לו להגיע דחוף לתל אביב לפגישה בבית קפה בשדרות רוטשילד… הבכיר אמר לו שהשר הנגבי החליט לקדם את ההפרדה המבנית בבזק. מנכ"ל פרטנר שאל אותו 'אתה עושה לי שימוע?' ופוצץ את הפגישה. ומשם כל הסיפור התגלגל. זו היתה הדלפה שנועדה לטרפד ולפוצץ את כל המהלך".

סמנכ"ל במשרד התקשורת מדליף לחברה עסקית על מהלך רגולטורי ולא נחקר באזהרה?
דוגמא נוספת לאכיפה בררנית. הרי את פילבר חקרו על דבר דומה עם בזק, אז איך לבאות יצא נקי בלי להיחקר כלל על הדלפה וקשר אסור עם חברה עסקית?

התשובה מאוד פשוטה: הרן לבאות סיפק לפרקליטות, לכאורה, את ראשו של נתניהו וכל מי שעשה זאת – קיבל פטור.
לא ביבי, לא מעניין ולא חוקרים.

מה חדש?

שתפו
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email