הפרוטוקולים מדברים: המשך ציטוטים מהפרוטוקול הרשמי של יום העדות הראשון של רינת סבן כעדת הגנה – והפעם כיצד אנשי הפרקליטות נכחו בישיבות של החקירות והנחו את החוקרים.
עו"ד חדד: אני חוזר למהלך הדברים של החקירה. את זוכרת, היו ישיבות צוות בתיק הזה?
סבן: וואו. היו המון ישיבות.
עו"ד חדד: המון ישיבות צוות.
סבן: לא הייתי קוראת להן 'צוות', כי זה כל היחידה עבדה על התיק הזה.
עו"ד חדד: ישיבות יחידה. כל היחידה על התיק הזה. היה עוד תיק שראית שעובדים בסדר גודל כזה של יחידה? אמרת שזה ביי-פאר התיק גדול, אבל היה עוד תיק כזה?
סבן: היו טרם תקופתי תיקים גדולים ביחידה, אני לא נכחתי אז אני לא יודעת לענות, בתקופתי לא היה תיק כזה בהיקף כזה.
עו"ד חדד: את יודעת להסביר למה היה צריך לעבוד נגד ראש ממשלה בהיקפים כאלה גדולים? יש לך מושג למה? בכל זאת, זה לא ראש ארגון פשיעה. חוקרים כתבות בוואלה, למה צריך סדר גודל כזה של מאמץ?
סבן: אני לא יודעת לדבר על מאמץ, אני יודעת לומר שהיקפי חומרי החקירה היו מאוד מאוד גדולים ונדרש הרבה כח אדם.
עו"ד חדד: כמה כל היחידה עבדה? כמה שוטרים יש ביחידה?
סבן: אני לא יודעת לומר כמה היה בזמנו. היחידה לצערי הצטמצמה מאוד מבחינת כח אדם.
עו"ד חדד: אחרי היא הצטמצמה. לדעתי. האמת שאם בזה עוסקים אז.. בחקירות, היו ישיבות יחידה בבוקר ובערב? מה תדירות הישיבות האלה?
סבן: לפי מה שאני זוכרת היו ישיבות לקראת סוף יום כל יום.
עו"ד חדד: לקראת סוף יום. ובישיבות נכחו אנשי רשות ניירות ערך, נכון?
סבן: כן.
עו"ד חדד: ואנשי משטרה, נכון?
סבן: כן.
עו"ד חדד: ואנשי הפרקליטות, נכון?
סבן: כן.
עו"ד חדד: מי מהפרקליטות נכח?
סבן: אני זוכרת את יהודית ואת ניצן.
השופטת פרידמן-פלדמן: יהודית זו עו"ד תירוש, ניצן זה עו"ד ניצן וולקן.
סבן: עו"ד השופטת ציפי גז, עוד פעם, לסירוגין, אני לא זוכרת,
עו"ד חדד: מי עוד היה?
סבן: מהפרקליטות את אלה אני זוכרת, ליאת בן ארי.
עו"ד חדד: ליאת בן ארי. והפרקליטים היו מאוד דומיננטיים בישיבות האלה, נכון?
סבן: לא זוכרת לדבר על דומיננטיות.
עו"ד חדד: לא זוכרת?
סבן: לדבר על דומיננטיות? לא.
עו"ד חדד: הם ישבו בשקט בישיבות האלה?
סבן: אני לא זוכרת לדבר על דומיננטיות.
עו"ד חדד: שאלתי אם הם ישבו בשקט בישיבות. שיניתי את השאלה. 'לא זוכרת לדבר על דומיננטיות', נדבר על מושגים,
השופטת פרידמן-פלדמן: אתה שואל אם הם צופים או משתתפים? מה השאלה?
עו"ד חדד: כן. נכון. בדיוק.
סבן: מה השאלה?
השופטת פרידמן-פלדמן: אם הם היו צופים או משתתפים בפועל.
סבן: משתתפים. ברור. ישיבה.
עו"ד חדד: מה זה?
סבן: ישיבה. לא באו לצפות מהצד.
עו"ד חדד: ישיבה אנחנו יודעים, זו ישיבה. השאלה אם משתתפים.
השופט בר-עם: היא אמרה 'משתתפים'.
השופטת פרידמן-פלדמן: היא אמרה 'משתתפים'.
עו"ד חדד: את זה לא שמעתי. סליחה. ואיזה הנחיות קיבלתם למשל מהפרקליטות?
סבן: אני לא זוכרת להשיב על זה.
עו"ד חדד: אחת. הנחיה אחת שקיבלתם מהפרקליטות.
סבן: אני ממש לא זוכרת לדבר על הנחיות.
עו"ד חדד: ממש לא זוכרת לדבר על הנחיות?
סבן: ממש לא. אני מניחה שיש פרוטוקולים של כל הישיבות, אפשר לראות מה ההנחיות שניתנו.
עו"ד חדד: אני אגיד לך מה מטריד אותי. אנחנו מדברים על התיק הכי גדול שאי פעם טיפלת בו, את אומרת ישיבות תדירות ערב-ערב, אנחנו מדברים על הנחיות ברבים.
סבן: אפרופו, לא בכל הישיבות נכחתי. אני חקרתי.
עו"ד חדד: אוקיי. בישיבות שנכחת, אני רוצה שתיזכרי בהנחיה אחת שקיבלת מהפרקליטות.
סבן: אני אומרת עוד פעם, אני לא זוכרת הנחיות שניתנו לפני שבע שנים, ההנחיות הן היו בנוגע לגם עדכונים של מה היה בחקירה, גם עדכונים צופי פני עתיד,
עו"ד חדד: מה למשל, איזה צופי פני עתיד?
סבן: גם מה נדרש לעשות.
עו"ד חדד: או, אז בואי ספרי לנו, איזה הנחיה קיבלת מהפרקליטות ביחס לדברים שאת נדרשת לעשות, את באופן ספציפי.
סבן: התשובה שלי לא תשתנה אם תשאל את זה בוורסיות שונות.
עו"ד חדד: שהיא, שהיא מה?
סבן: אני לא זוכרת הנחיות ספציפיות שניתנו בישיבות האלה.
עו"ד חדד: ואם אני אגיד לך להיזכר בזה, שבכל זאת אני רוצה שתיזכרי בזה?
סבן: אז אני ממש אנסה ואני לא אצליח כנראה כי אני לא זוכרת.
עו"ד חדד: ואם אני אגיד לך שיש ראיות ביחס לזה? יש לנו הרבה ראיות בהקשר הזה.
סבן: ראיות של מה?
עו"ד חדד: ביחס להנחיות שקיבלת.
סבן: אז אמרתי שיש, אני מניחה שיש פרוטוקולים, ואני אשמח לראות ונוכל לראות ביחד את ההנחיות.
עו"ד חדד: אבל אני לא רוצה לחשוף בפנייך את הראיות. אני רוצה שתיזכרי בזה.
השופטת פרידמן-פלדמן: היא ענתה.
השופט עודד שחם: אדוני שאל, היא אמרה שאיננה זוכרת.
עו"ד חדד: את לא נזכרת?
השופטת פרידמן-פלדמן: עו"ד חדד, היא אמרה שהיא לא זוכרת.
עו"ד חדד: גבירתי, טיפה סבלנות, אני לא סתם שואל את זה.
השופטת פרידמן-פלדמן: הרבה סבלנות, אבל היא ענתה.
עו"ד חדד: עוד רגע גבירתי תראה.
עו"ד ז'ק חן: אבל זה לא בסדר שהיא לא זוכרת.
השופטת פרידמן-פלדמן: אולי, אבל היא לא זוכרת.
עו"ד חדד: אם אני אדפוק על השולחן, את תיזכרי?
סבן: אני אלך לשם, אני אעמוד בפינה בעונש.
עו"ד חדד: ותיזכרי?
סבן: כנראה שלא.
עו"ד חדד: כנראה שלא.
עו"ד חדד מפיל מאוחר יותר את סבן בפח כשהציג לה סרטונים שבהם היא שואגת על פילבר ומבקשת ממנו להיזכר למרות שלא זכר שום הנחיה ולמעשה שמה לו גרסה שקרית בפה.
