השבוע תימשך חקירתו הנגדית של אילן ישועה ע"י בעז בן צור, פרקליטו של נתניהו, למשך כשלושה שבועות נוספים, בימים שני-שלישי-רביעי בכל שבוע.
הפרקליטות מתכננת להעלות אחרי ישועה שורה של עורכים באתר 'וואלה' תחתיו כמו אבי אלקלעי, אבירם אלעד, מיכל קליין ותמיר אשל. כולם, אגב, בעלי דעות שמאל ואף שמאל קיצוני, שרצו ורוצים בהדחת נתניהו.
הנקודות המהותיות הנוספות שאני מעלה מחקירתו של ישועה:
השקרים של יהודית תירוש, התובעת בתיק 4000
תירוש ניסתה במהלך הדיון בשבוע שעבר להפיל את תיק הסתרות החומרים על המשטרה וטענה כי המשטרה אחראית לכך שהחומרים סווגו כ"לא רלוונטים". משיחות עם כמה עורכי דין ותיקים, עולה כי תשובתה היתה שקרית והפרקליטות היא זו שמסווגת את החומרים כרלוונטיים או כלא רלוונטיים.
עו"ד אייל בסרגליק, עורך דין פלילי ותיק אומר לי: "האמירה של יהודית תירוש כאילו המשטרה היא זה שסיווגה את החומרים שהוסתרו כלא רלוונטיים היא חסרת שחר. המשטרה מסמנת חומרים, הפרקליטות היא זו שמסווגת".
הן בסרגליק והן ציון אמיר שותפים לדעה שהסתרת החומרים היא דבר חמור, רשלנות של ממש ובסרגליק אף אומר כי לו היה בנעלי פרקליטי נתניהו ואלוביץ', היה מבקש לעצור את המשפט עד שיגיעו אליהם כל החומרים.
השקרים של ליאת בן ארי בעקבות החשיפות בבית המשפט
מה שניסתה הפרקליטות לעשות בסוף השבוע, דרך שופריה הרבים בתשקורת, לאור תבוסתה בבית המשפט הוא לייצר נרטיב שקרי חדש: אוקיי, היו התערבויות נוספות של ישועה עבור פוליטיקאים אחרים, אבל אצל נתניהו זה היה משמעותי הרבה יותר (אילן ישועה חוזר על זה שוב ושוב – זו ההוראה שקיבל מהפרקליטות).
ובכן, המבחן הוא בכלל לא כמותי, אלא יחסי, ואלו המספרים:
- 14,950 – מספר הפעמים שבו סוקר נתניהו בוואלה ב-4 שנים (2013-2016) על פי סקירה שהציגו היום פרקליטי נתניהו.
- 315 – מספר האייטמים על נתניהו ובני משפחתו ב-4 שנים שלטענת הפרקליטות היתה בהן "היענות חריגה" (2.1% בלבד מסך האייטמים).
- 150 – מספר האייטמים על נתניהו ובני משפחתו ב-4 שנים שלטענת הפרקליטות היתה בהן "מעורבות" של נתניהו למרות שאין לכך שום ראיות (1% בלבד מסך האייטמים).
- 70 – מספר האייטמים שבהם זאב רובינשטיין היה מעורב בפניות לוואלה, למרות שאמר שעשה זאת על דעת עצמו וללא כל קשר לנתניהו – ותיקו נסגר. כלומר, למרות שהפרקליטות כללה אותם בכתב האישום הם לא רלוונטיים.
- 10 – הפעמים שבהן פנה נתניהו לאלוביץ' באופן ישיר בבקשות ולא בדרישות (0.07% בלבד מסך האייטמים)
- 0 – זה מספר הפעמים שנתניהו פנה ישירות לישועה, לעומת אין ספור פניות של פוליטיקאים אחרים.
השורה התחתונה: ההתערבויות של פוליטיקאים אחרים היו באחוזים גבוהים משמעותית מאלו של נתניהו. עכשיו הפרקליטות תגיד בוודאי שהם לא "נתנו" שום דבר לאלוביץ' (הטבות רגולטוריות), אבל מי שעוקב אחרי ציוציו של שלמה פילבר יודע שגם זה יקרוס.
יתר על כן: יחסיו של ישועה עם שאר האנשים היו בשיטת קח ותן לטובת האינטרסים הפיננסיים והאישיים שלו. כלומר, אני אתן לכם חסינות בוואלה, אתם תחזירו לי בטובה כלשהי. אז למה המשטרה לא חקרה?
היחסים של בין אילן ישועה לאילן שילוח מחייבים חקירת רשות ני"ע
ישועה אמר בעדותו ש*רוב* תקציבי הפרסום בוואלה הגיעו מאילן שילוח, טייקון הפרסום המשמש כיו"ר משרד הפרסום מקאן החזק בישראל; לעומת זאת, בדוחות וואלה נכתב בזמנו: "אין לוואלה תלות בלקוח בודד ממשרדי הפרסום";
המשמעות: מחוייבת חקירת רשות ני"ע נגד ישועה על פרט מטעה בדוחות הכספיים לכאורה.
ישועה מודה בקולו ששילוח היה למעשה הלקוח הכי חשוב שלו שסיפק לווואלה את רוב תקציבי הפרסום שלו. ואנחנו יודעים שהבונוס של ישועה (עד מיליון שקל בשנה בודדת ) היה, בין היתר, תלוי בהכנסות וואלה, שכמעט כל הכנסותיה באותם זמנים הגיעו מפרסום דרך אילן שילוח.
במקביל, שילוח העסיק את בנו של ישועה במשך קרוב ל-6 שנים בחברת "מטומי", קיבל חסינות בוואלה ואף התערב בתכנים, בכל הקשור לפרשת הרפז ואהוד ברק.
החקירה מתבקשת לאור שתי נקודות: ישועה לא דיווח לדירקטוריון על יחסיו עם שילוח ולא דיווח לבורסה על כך ששילוח (מקאן) הוא לקוח מרכזי של וואלה.
