גיל ראכלין היה עוד חוקר בתיק 1000, שחקר בין היתר את הדס קליין וגם את שני קוסקס.
אתמול החלה החקירה הנגדית שלו שתמשיך בשבוע הבא. זו הייתה עוד חקירה מביכה שחידדה את האופן המוטה, בלשון המעטה, שבו התנהלו החקירות כדי לתפור את נתניהו.
ראכלין הודה שלא בדק דבר כשגבה עדות של שני קוסקס, מי שהייתה אחראית על ביתו של פאקר בקיסריה, שקיבל הנחייה מעשית לא לתפוס את הטלפון שלה, שלא בדיוק כימת את כמויות השמפניות והסיגרים שהיא דיברה עליהם (למרות שאמרה שלא הכל הלך לנתניהו, כתב האישום ייחס לו את כל הרכישות של פאקר).
ראכלין חזר, פחות או יותר, על דבריו של מפקדו מומי משולם ביחס להדס קליין: סמכנו על העדה, היא אמינה בעיניו, למרות שהיא שזו שאמרה בפירוש שהיא מתעבת את בני הזוג נתניהו והיא העדה שתפיל את משטרו של נתניהו.
***
כבר בסדרת השאלות הראשונות על נהלי עבודה במשטרה, ראכלין נפל בלשונו כשאמר: יש חקירות שלפני קבלת אישור, נצברות ראיות, מגיעים למעלה לסוגיות מסוימות – לקבל אישור.
רמז ברור מאוד שחקירות נתניהו התבצעו ללא אישורים, במין מסע דיג של בואו תביאו לנו לכלוכים מן היקב ומן הגורן על נתניהו – ועם הלכלוכים האלה נלך ליועץ המשפטי לממשלה כדי לקבל אישור.
הנה עיקרי החקירה הנגדית של ראכלין, ע"י עו"ד עמית חדד, שתמשיך בשבוע הבא:
עו"ד חדד: יאיר נתניהו נחקר בתיק?
ראכלין: אלף
עו"ד חדד: אבא שלו היה חשוד. למה אתה חוקר את הבן שלו? אתה יודע שלא כשיר שהבן יעיד נגד האב. למה לחקור את יאיר?
ראכלין: אני הצטרפתי לחוקר הראשי. יאיר בא עם ההורים לבלפור, קיבלו הטבות
עו"ד חדד: שמעת את השאלה שלי? האם חקרת אותו באזהרה? סיפורים טובות הנאה, מתנת יום הולדת, עוד נראה. אתה יודע שבן לא כשיר להעיד נגד אביו. מכיר את הכלל?
ראכלין: בן כשיר להעיד אבל לא ניתן להשתמש בזה. אני מבין. למעשה קיבלתי הנחיה מפרקליטות וזה מה שאני עשיתי.
עו"ד חדד: אז תגיד שקיבלת הנחיה
ראכלין: קיבלתי הנחייה להיכנס לחדר חקירה ממומי משולם
עו"ד חדד: מומי לא עו"ד ואתה כן. יש סעיף על זה. אין בן זוג כשיר ואין הורה וילד, הוא לא כשיר להעיד נגדו. אתה יודע?
ראכלין: הכל לווה על ידי היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות.
עו"ד חדד: היית באישורי היועץ?
ראכלין: לא
עו"ד חדד: אז איך אתה יודע שזה קיבל אישור של היועץ?
ראכלין: הכל מסודר. פיקוד עם פרקליטות מקבלים אישורים, מבחינתי אין מצב שיאיר מגיע וזו חקירה גלויה ויועץ משפטי לא אישר ההודעה שלו. כך אני רואה את זה.
עו"ד חדד: אתה אומר יועץ אישר. אתה לא יודע אם אישר אישית?
ראכלין: לא יודע
עו"ד חדד: בסוף הודעות יש הערות, אז רושמים בכתב יד הערות או מקלידים הערות?
ראכלין: חקירה מתועדת וידאו אודיו. או שכן או שלא
עו"ד חדד: אם לא מתועדת?
ראכלין: אז כן
עו"ד חדד: גם מתועדת אתה בסוף חקירה, עוברים על הערות, מחתים, זו פרקטיקה?
ראכלין: נכון
עו"ד חדד: אתה חקרת את הגב' שני קוסקס ביום 27/12 וביום 29/12?
ראכלין: נכון
:עו"ד חדד: שני היית בבית של פאקר בקיסריה
ראכלין: נכון
עו"ד חדד: חשבת שהיא דמות רלוונטית ביחס למתנות שנתן
ראכלין: שני קוסקס עבדה עם הדס קליין. שני היתה אם בית אצל פאקר.
עו"ד חדד: למרות שקוסקס תועדה בווידאו ואודיו ערכת גם חקירה כתובה תוך כדי?
ראכלין: נכון
עו"ד חדד: בוא נסתכל על הודעה כתובה, למרות הכל אתה מקפיד לכתוב הערות של קוסקס בסוף ההודעה
ראכלין: כן
עו"ד חדד: אתה זימנת אותה לחקירה?
ראכלין: היא היתה נחקרת ראשונה שלי.
עו"ד חדד: איך התכוננת לחקירה שלה?
ראכלין: מומי אמר לי להיכנס לחקירה, אין לי בזיכרון השיחה עם מומי לפני שנכנסתי לשני קוסקס.
עו"ד חדד: מומי אמר לך על מה מדובר לפני החקירה
ראכלין: יכול להיות
עו"ד חדד: הדס קליין היתה מוזמנת לחקירה?
ראכלין: עכשיו אני זוכר
עו"ד חדד: מקובל כך? אתה מתקשר לעד אחר ואומר שעוד מעט יאח"ה יזמנו אותו
ראכלין: אני צריך להביא עד מסוים. אני מתקשר והוא לא מגיע. דרך חבר שלו הוא יגיע. אני רוצה שיגיע כדי לברר את האמת. אז איך אני פועל?
עו"ד חדד: היה דבר כזה?
ראכלין: זה מה שהייתי עושה.
עו"ד חדד: אל תספר סיפורים. האם כחוקר חצי מנוסה, איך אתה היית פועל, בפרקטיקה שלך אמרת לעד אחד שיתקשר לעד אחר שיבוא?
ראכלין: לי לא יצא לעשות את זה
עו"ד חדד: היה מחשב נייד של קוסקס וטלפון, פתחה ג'י-מייל לראות דברים
ראכלין: טלפון אני זוכר, מחשב לא זוכר
עו"ד חדד: היא אמרה לך בחקירה שיש חומרים רלוונטיים בנייד שלה? זוכר?
ראכלין: כן.
עו"ד חדד: היא מספרת לך מה היא רואה כאשר היא מחפשת. אומרת שהיו גם דברים שלא זוכרת, ביקשה לבדוק בטלפון
ראכלין: אמרת, כן
עו"ד חדד: בטלפון הישן הייתה רשימת מלאי, כך אמרה. אמרה שיש לה חומרים רלוונטיים בטלפון
ראכלין: היה אחד עם מסך שבור והיה אחד חדש
עו"ד חדד: נאמר גם שטלפון אחד נשבר
ראכלין: פאקר היה לחוץ על החיים הפרטיים שלו. היא סיפרה. זה נשמע לי הגיוני, שהטלפון שבור.
עו"ד חדד: באופן מכוון הולכים ומשמידים טלפונים?
ראכלין: כנראה פאקר חשוב לו הפרטיות.
עו"ד חדד: אז שוברים טלפון
ראכלין: לא
עו"ד חדד: בחקירה שלנו פאקר לא אמר למחוק פלאפונים או להשמיד.
ראכלין: לא להשמיד, אמרה שנשבר לכן הביאה טלפון לתיקון מסך
עו"ד חדד: היה לה עוד טלפון שבאה איתו לחקירה. תפסתם אותו?
ראכלין: לא
עו"ד חדד: כלומר מגיעה נחקרת, מחפשת פרטים בפלאפון, ואתה לא מוציא צו חיפוש? גם ג'ימייל לא תפסת?
ראכלין: נכון
עו"ד חדד: אמרת לה – מה את מחפשת. היא אומרת שם של מאבטח, מחפשת בפלאפון השני. אתה אומר לה לא חשוב, זה בסדר. לא צריך.
ראכלין: האם אפשר לראות את זה?
עו"ד חדד: היא חיפשה בטלפון את השם של המאבטח ששלח לה ווטאפס. אתה אמרת לה – לא חשוב. היא אומרת לך – לא משנה? אתה אומר – לא צריך.
ראכלין: לא מדויק. יש המשך לחקירה, אני גם זוכר. שני דיברה על שלושה מקרים ספציפיים שאותם זכרה בעקבות הפלאפון. אחר כך נזכרה על עוד מקרה. אחר כך אמרה לא זוכרת. היה לה גם תיעוד. בשלב זה לא היה צריך להוציא את זה. כי זה לתפוס פלאפון ולהעתיק. חשבתי שאעשה את זה יותר מאוחר.
עו"ד חדד: אתה מספר סיפור. אין קשר. אתה אומר יש פלאפון. 3 מקרים זוכרת, אתה אומר יש ראיות בפלאפון, אתה לא רוצה לעזור לחקירה ולקחת את הפלאפון.
ראכלין: בלי שום קשר לא קיבלתי אישור לקחת. לא הייתי סבור שאני יכול לקחת.
עו"ד חדד: למה אמרת לבית משפט שלא היה אישור לקחת?
ראכלין: מבחינתי אין לי אישור.
השופט בר-עם: קיבלת אישור לא לתפוס. או שזה לא עלה
השופטת פרידמן-פלדמן: אמרת לה "לא חשוב" למה לא נתת לה לחפש?
ראכלין: צילמתי כדי שיהיה לי תאריך של התמונה.
עו"ד חדד: לא קיבלת אישור לתפוס הפלא. הייתה פה עוד חוקרת שקיבלה הנחייה לא לתפוס
ראכלין: קיבלתי הנחייה לגבות עדות מעדה זו. אם היה לי הנחייה לתפוס הפלאפון זה היה נאמר לי לפני.
השופטת פרידמן-פלדמן: למה לא נתנו לה לחפש?
ראכלין: המאבטח היה חלק משלוש אירועים שהיא זכרה
עו"ד חדד: ביחס לאירוע השני אמרת שיש תיעוד. אבל אתה לא חיפשת תיעוד? לא ביקשת לחפש תיעוד ביחס לאיזה שהוא אירוע?
ראכלין: המאבטח זה אירוע שלישי. מתועד.
עו"ד חדד: מה שאלתי אותך?
ראכלין: תשאל שוב.
עו"ד חדד: אני אומר לך שבסוף לא תפסת מעולם את הפלאפון ולא מצאת תיעוד של 3 מקרים ולא חיפשת תיעוד של 3 מקרים
ראכלין: העדה חוזרת ואומרת שזה מה שזוכרת, שבדקה ובדקה והביאה צילום מחוץ לדלת (הכוונה לראיה היחידה שיש בתיק 1000 – צילום כביכול של הודעות ווטסאפ בינה לבין הדס קליין, על שמפניות שהשאירו לכאורה לשרה נתניהו בשקית שחורה) לא סיפרה שהיה תיעוד. אמרה רק על תכתובת עם הדס. על דברים אחרים לא היה תיעוד.
עו"ד חדד: האם נכון שמעולם לא קיבלת תיעוד על 3 מקרים רק על אחד.
ראכלין: נכון
עו"ד חדד: לא חיפשת תיעוד על שלוש
ראכלין: נכון
עו"ד חדד: לא רצית לעכב החקירה ולכן לא תפסת הפלאפון
ראכלין: זו לא הסיבה. לא הייתה אופציה.
עו"ד חדד: אחרי שהסתיימה החקירה, גם אז לא יכולת לתפוס הפלאפון? לא ביקשת? גם אחרי החקירה האחרונה
ראכלין: לא ביקשתי
עו"ד חדד: גם לא ניגשת לתיבת הדואר האלקטרוני
ראכלין: נכון
עו"ד חדד: היא ביקשה את החקירה השנייה
ראכלין: כן
עו"ד חדד: זו הייתה יוזמה שלה לבוא פעם שנייה.
ראכלין: כן
עו"ד חדד: איך היא התקשרה?
ראכלין: לא יודע
עו"ד חדד: אם אגיד לך שביקשה מהדס לבוא
ראכלין: לא יודע
עו"ד חדד: עם מי זה תואם?
ראכלין: לא יודע
עו"ד חדד: ראיתי מזכר של חוקר. שני אומרת בחקירה השנייה שהייתה עסוקה בין חקירה ראשונה ושנייה וחיפשה חומרים ביחס לנתניהו
ראכלין: ביחס למה שביקשתי ממנה, ביקשתי ממנה דפים וחשבוניות. זה מה שביקשתי בחקירה ראשונה ממנה, בחקירה השנייה אני אומר לה "נכון שביקשתי ממך" והיא אומרת שהביאה.
עו"ד חדד: אמרה שהסתכלה בהודעות
ראכלין: אם הייתה מוצאת הייתה אומרת לי
עו"ד חדד: אל תנחש, אתה טועה.
ראכלין: אני משלים אותך
עו"ד חדד: אל תשלים אותי ואל תענה מזיכרון. החקירה שלך משונה.
ראכלין: מקבל
עו"ד חדד: שני ביקשה לפתוח הפלאפון ולהיחקר כדי לראות את הרשימות שהיא הכינה
ראכלין: כן
עו"ד חדד: מקריא "גם חיפשתי בווטסאפ, בשיחות בקבוצות שלנו היה כתוב שם…" אתה זוכר הדברים?
ראכלין: כן
עו"ד חדד: אתה שומע מהעדה שלך שהיא מחפשת בווטסאפ?
ראכלין: כן
עו"ד חדד: הייתה קבוצה שלה עם אנשים אחרים רלוונטיים לתיק?
ראכלין: נכון
עו"ד חדד: עדין לא ביקשת לתפוס הפלאפון שלה?
ראכלין: לא חושב שגם עכשיו היה צריך. המיוחד בעדה, תקופה קצרה, זמן מוגבל, מספר חודשים אצל פאקר, יש 3 דברם מובהקים. מקרה שלישי מביאה תיעוד. אומרת חיפשתי עשיתי. הביאה מה שביקשתי. היא עדה משתפת פעולה. ברגע שיש שיתוף פעולה, מביאה לי אחרי החקירה, אין לי סיבה לתפוס לה הפלאפון
עו"ד חדד: אמרה שיש התכתבויות בינה לבין
ראכלין: קיבלתי
עו"ד חדד: לא קיבלת כלום. יש הודעות שם מקוטעות בלי תאריך.
עו"ד חדד: איך אתה יודע שלפני כן יש שיח / אין שיח / יום הולדת / מי אמר למי. מה אתה סומך על העדה?
ראכלין: סומך על עדה שאמרה מה שאמרה. זה אובייקטיבי מבחינתי. יש לי עדה שנייה של הדס שחקרתי על העניין הזה. אין סיבה לתפוס פלאפון. היא נתנה לי את הכל. אין סיבה לתפוס פלאפון.
עו"ד חדד: זה שקר מוחלט. מבקש להראות זאת.
השופטת פרידמן-פלדמן: אין טעם להתווכח
עו"ד חדד: לא היה נעים לך לראות על מי היא לכלכה?
ראכלין: אני אומר שאין גבול
עו"ד חדד: בגלל שזו עדה אובייקטיבית, האמנת?
ראכלין: זו אחת הסיבות. היתה מבחינתי אמינה. האמנתי. אמרה מה שהיה. הביאה ראיות, האמנתי.
עו"ד חדד: היא באה לחקירה, נטולת אינטרס, לכן אתה מאמין לה?
ראכלין: כן. זה היה הרושם
עו"ד חדד: אם בחקירה אמרה לך שהיא מלאת אינטרסים, יש לה אינטרס עמוק נגד נתניהו, המשפחה שלה שונאת את נתניהו
ראכלין: לא זוכר שאמרה מילים אלה.
עו"ד חדד: אז אתה לא זוכר?
ראכלין: זוכר משהו בשיח.
עו"ד חדד: מה היה בשיח?
ראכלין: היא מאוד התביישה והגיעה מפוחדת אלינו ללהב 433. חששה, אמרה שלא מקבלים מה שעושה ואיפה שהיא עובדת. היא קיבוצניקית, הרגישה מהמקום הזה לא בנוח. מהמקום בו היא עבדה. אמרה שמה שעשתה מול שרה נתניהו לא היה לרוחה. זה מה שאני זוכר.
עו"ד חדד: אמרה אמא שלי שונאת אותם, החבר שלי שונא אותם, זה לא קיבוץ וסוציאליזם
ראכלין: אפשר לראות ולהמשיך האלה. אני אומר שזה לא משליך על האובייקטיביות שלה
עו"ד חדד: אומרת מתעבת אותם, זה עדין אובייקטיבי
ראכלין: מבחינתי עדה אמינה
עו"ד חדד: אומרת לך אני העדה שתפיל את המשטר, תוך כדי שמביאה ראיות, זה לא פוגע במהימנות שלה?
ראכלין: אתה אומר בצורה לא נכונה. אמרה "אני עם כל הבלגאן הזה אני זו שאפיל את המשטר"
עו"ד חדד: הכל מוקלט
ראכלין: לא התכוונה לזה
עו"ד חדד: אמרה "אני שונאת אותם, חבר שלי שונא אותם, אפיל את המשטר זה לא מופיע בהודעות – למה?
ראכלין: אמרתי אתה יכול לעשות עם זה מה שאתה רוצה. אני סברתי שזה לא רלוונטי, יש לך את העדות הזו, יש תמלול
עו"ד חדד: אמרה שמקווה שיגישו כתב אישום נגד נתניהו. מקווה שלא עושים זאת לסרק, שיהיה כתב אישום. זוכר שאמרה זאת?
ראכלין (בתשובה מדהימה): זו עדה ילדה, נערה צעירה המדברת הרבה דברים (קוסקס היום בת 36, כשנחקרה הייתה בת 28, לא בדיוק ילדה או נערה צעירה).
השופט בר-עם: האם הסינון שרצתה לעשות בפלאפון הניח את דעתך? אפשר היה לסמוך על הסינון? אולי היו אמירות שם?
עו"ד חדד: אמרה עשיתי חיפוש. הבאתי מה שביקשת.
ראכלין: היא יושבת בחקירה, עם פלאפון פתוח שלה, רשימה שהכינה, את הרשימה תפסת? כי אמרה שהיא מקריאה כי היא לא זוכרת.
ראכלין: כל מה שהציגה נתפס לפי מה שאני זוכר
ש. רשימה זו לא תפסת! היא יושבת עם פלאפון ומקריאה ממנו. את הרשימה הזו תפסת?
ראכלין: כנראה שלא תפסתי
עו"ד חדד: שני מספקת לך תשובות. גם אומרת לא זוכרת לכן מקריאה מרשימה. לא חשבת שיש קבילות לתפוס?
ראכלין: מקרים אותם זכרה.
עו"ד חדד: ישבה בחקירה. הקריאה דברים, אני לא יודע מה הקריאה. זה לא מולי. אתה לא ידוע ממה היא מקריאה. לא הסתכלת על הפלאפון שלה? כותבת שעשתה רשימות "על דברים שהיו לה בראש". לא תפסת רשימה זו?
ראכלין: לא.
עו"ד חדד: שיחות בקבוצה לא תפסת?
ראכלין: לא.
עו"ד חדד: היא לא מדברת מתוך זיכרון אלא מתוך רשימה ומסמכים שהיא הכינה. אתה לא רואה מה היא רואה בפלא בזמן שהיא מסתכלת שם?
ראכלין: נכון.
עו"ד חדד: לא יודע אם היא מפרשת לא נכון, או טעתה בקריאה,
ראכלין: נכון
עו"ד חדד: אין לך מושג על האותנטיות ששני מספקת. יש לך אירוע שקיבלת הודעות מקוטעות. לגבי עדים אחרים אין לך ראייה אובייקטיבית
ראכלין: אני מאמין שגם אין לה
עו"ד חדד: אבל לא בדקת
ראכלין: לא בדקתי
עו"ד חדד: בפתח החקירה השנייה קוסקס מוסרת לך צילומי מסך מתוך התכתבות בינה לבין הדס קליין, זוכר? אנו רואים שיש דברים רלוונטיים. את זה קיבלת ממנה בצילומי מסך? לא תפסת? קיבלת ממנה נכון? לא הוצאת צו לתפוס? גם לא חיפשת לה בפלאפון לראות.
ראכלין: לא עשיתי דפדוף. קיבלתי מה שרצתה לתת וחשבה לתת.
עו"ד חדד: האם זה מזכר שלך? מציג
ראכלין: כן
עו"ד חדד: בחקירה מי ששולחת לך זה קוסקס לפי איך שהחליטה לשלוח לך. אתה לא דפדפת ולא חיפשת?
ראכלין: נכון
עו"ד חדד: לא עשית מיצוי במעבדה?
ראכלין: הכל מגודר, אין סיבה
עו"ד חדד: אתה מכיר הכלל "הראייה הטובה ביותר"? תאשר לי שהנייר הקטוע זה הוא לא "הראייה הטובה ביותר"
ראכלין: בנסיבות העניין
עו"ד חדד: האם זה עומד בכללים "ראייה הטובה ביותר".
ראכלין: זו ראייה אחת מתחת. זה מספק מה שרצינו להראות בתאריך הספציפי הזה.
עו"ד חדד: אתה מסכים שזה לא עומד בכלל "הראייה הטובה ביותר"
ראכלין: זה לא משהו מוחלט להגיד מה הטוב ביותר. זה בנסיבות העניין. הפסיקה תקבל ראיה זו.
עו"ד חדד: אתה מסתמך על בית משפט שיקבל או לא?
בשלב זה התנגדות של הפרקליטות כי היא מזהה את מצוקת העד.
עו"ד חדד: כחוקר משטרה אתה צריך לעמוד בכלל כמה שניתן
ראכלין: כן
עו"ד חדד: יש מקרה שאי אפשר להביא את הראייה הטובה ביותר ביותר אז מביאים את הסקנד בסט? אם יש הסכם מקורי מצופה לתפוס מקורי?
ראכלין: כן
עו"ד חדד: העתק של פלאפון הוא לא הראייה הטובה ביותר, הפלאפון הוא הראייה הטובה ביותר
ראכלין: נכון.
עו"ד חדד: פה לא הייתה מניעה לתפוס הפלאפון. אני טוען שהמפקדים לא הרשו לכם לתפוס
ראכלין: בקובץ הזה לא הייתה סיבה לתפוס הפלאפון. גם בחקירה שלה וגם בהדס נרשם משפט ומילה במילה על אמיתות הדברים. זה מספק. מבחינתי
עו"ד חדד: בוא ניקח את הנייר הזה. מה תאריך ההודעות האלה?
ראכלין: מעיין. לא רואה תאריך.
עו"ד חדד: אנו רואים את הדס קליין. מנייר זה אפשר להבין מי הצד השני? מי כותב להדס קליין?
ראכלין: הנייר הגיע עם עדות של שני.
השופט בר-עם: זו תשובתו.
עו"ד חדד: לא חשבת שרלוונטי לדעת תאריך השיח? זה לא חשוב? אם זה היה אחרי התקופה הרלוונטית? אם שרה בזמן הזה לא נמצאת בארץ, אלא בביקור מדיני.
ראכלין: עשיתי תמונת מסך של הבקבוקים. יש תאריך בתמונת מסך. זו הסיבה. מחפש את התאריך.
עו"ד חדד: אתה זוכר, רק לא זוכר נכון. אין תאריך. מה שאתה רואה זו לא הודעה ראשונה נכון?
ראכלין: ממש לא ראשונה
עו"ד חדד: לא חשוב לדעת מה הייתה הודעה ראשונה
שוב הפרקליטות מתנגדת
עו"ד חדד: אמרתי שזה לא תחילת השיח.
ראכלין: העדה הזו סיפקה מה שיכלה לספק. פחות חשוב לי מה היה בשיחת בוקר או לילה שלהם. אני לא מתכוון לדפדף לה בפלאפון כי אין לי צורך.
עו"ד חדד: למה?
השופטת פרידמן-פלדמן: זו תשובתו
ראכלין:: צריך הסכמה מדעת של העדה ואז יש חדירה של הפלאפון. כאן לא היה צורך לעשות. לא נכנסתי לזה. אמרתי למה.
עו"ד חדד: אתה לא חושב שחשוב להבין, בקבוקי שמפניה זה לא משהו רלוונטי מבחינתך? כתוב התקשרתי לשרה, למה שלא יבוא לשחות לבד בבית. או יוזמה להביא שמפניה, נשארו כמה בקבוקים מהערב, פאקר ביקש שתיקחי אותם.
ראכלין: שני לא התקשרה לשרה כי שני אומרת כך.
עו"ד חדד: אולי הדס כן
ראכלין: גם הדס אומרת שלא
עו"ד חדד: לא נכון לבדוק מה היה לפני כן? אתה רואה שיש חיצים
ראכלין: כן. זה אומר המשך.
עו"ד חדד: זה לא חשוב לבדוק?
השופטת פרידמן-פלדמן: אתה רוצה לשכנע אותו שהוא טועה?
עו"ד חדד: אני אומר לך שהאירוע זה לא קרה כמו שאמרת. שרה עדין לא לקחה בקבוקים ושמפניה נכון? פה עוד לא לקחה?
ראכלין: נכון
עו"ד חדד: לא חשוב לראות בהתכתבות – "בסוף הם לא באו…", "לכן לא הגיע לבריכה"
השופט בר-עם: בניגוד לעדות, כאן יש ראייה מזמן אמת. יתכן שיש חלק מהודעות על פלאפון המחזקות העדות ואולי לא. האם לא סברת שיש מקום לראות מה היה לפני ואחרי. יש משקל להודעות
ראכלין: יכול להיות שהייתי צריך לעשות ולא עשיתי. לא בדקנו.
השופט בר-עם: אתה ביקשת לצלם מסך. האם לא היה מקום לראות את כל ההקשר?
ראכלין: יכול להיות שכן
עו"ד חדד: לא ביקשת משני המשך השיח?
ראכלין: כן
עו"ד חדד: לא ביקשת התכתבויות אחרות עם הדס קליין?
ראכלין: ממש לא
עו"ד חדד: לא ביקשת ממנה התכתבות עם יונתן חסון
ראכלין: נכון
עו"ד חדד: גם לא עם שרה נתניהו
ראכלין: נכון
עו"ד חדד: שרה מתקשרת לשני. הדס כן התכתבה עם שרה – ביקשת?
ראכלין: לפני זה לא יודע מה ביקשו ממנה. אני אישית לא ביקשתי
עו"ד חדד: אף אחד לא ביקש. שני אמרה שרכשה מוצרים, עיינה בהודעות המייל שלה וכך ענתה לך תשובות
ראכלין: כן
עו"ד חדד: רואה עד שעונה מתוך פלאפון ולא תפסת אותו ולא מחשב
ראכלין: הסתכלה על חשבוניות המפרטות לפי ימים מה היה בכל יום. זה חלק טכני שלקח המון זמן. חיכיתי שיגיע אלי מסודר.
עו"ד חדד: בסוף החקירה תפסת את המחשב, כי לא רצית לקטוע?
ראכלין: לא
עו"ד חדד: אז אין קשר.
ראכלין: יש את הכל. ויודעים על מה דיברה.
עו"ד חדד: מייל עם טקסט כתוב, למה הזמינו, לצורך אירוח של פרס, או פאקר, את המיילים לא קיבלת, רק חשבונית.
ראכלין: אומרת שהיו 3-4 מקרים
עו"ד חדד: אתה אומר 3-4 מקרים. אז אי אפשר לקחת ממנה נתון כמה רכישות של פאקר הגיעו לזוג?
ראכלין: יכלה לתת לי שני דברים. מקרים ספציפיים פיזית עם המשפחה ו…
עו"ד חדד: כמה קנו או לא קנו לא ידעה לתת
ראכלין: לא
עו"ד חדד: בדקת?
ראכלין: אני סומך עליה
עו"ד חדד: היא שונאת אותם…
השופטת פרידמן-פלדמן: זו תשובתו.
עו"ד חדד: אני אומר לך שלא נתנה המיילים אלא נתנה חשבוניות עצמם?
ראכלין: כן
עו"ד חדד: מייל עצמו שבו אולי יש תוכן עוד אינפורמציה לא קיבלת מעולם?
ראכלין: היה חיפוש מלא מעבר למה שביקשתי. נכון שלא תפסתי
עו"ד חדד: היא חוקרת מחשב מיומנת?
ראכלין: לא
עו"ד חדד: לפי חוק מי שרשאי לעשות חיפוש זה רק חוקר מחשבים מיומן?
ראכלין: אתה הולך למחוז אחר, יש פעולות שגם חוקר רגיל יכול לעשות, כמו פתיחה של ווטסאפ.
עו"ד חדד: מה שאמרת לפי חוק – זה לא נכון. חוקר מיומן עובר קורס?
ראכלין: כן
עו"ד חדד: מלמדים אותו איך לחפש באופן ממצא ולא סלקטיבי, יש תורה שלמה. זה מקצוע
ראכלין: כן
עו"ד חדד: הגב' שני קוסקס, חשבת שהיא חוקרת מחשבים מיומנת?
ראכלין: ממש לא
עו"ד חדד: איך יכולת לסמוך על החיפוש שלה. במיוחד ששונאת את נתניהו.
ראכלין: היא זכרה מה שזכרה. מצאה תכתובת.
עו"ד חדד: אמרה בחקירה שהיא תחפש. אמרה שלא זוכר. אמרה אני אבדוק. נכון?
ראכלין: כן
עו"ד חדד: רשימת מלאי של קוסקס, בדקת מתי נעשה הקובץ?
ראכלין: לא
עו"ד חדד: שלא שונה?
ראכלין: לא, אמרה שזה שלה ובאותו יום מסרה לי
עו"ד חדד: אתם במשטרה מאמינים לכל עם ישראל
ראכלין: בקובץ מתועד שם מטוס פרטי של פאקר. אתה בדקת כמה שמפניה נלקחה למטוס של פאקר?
ראכלין: לא
השופטת פרידמן-פלדמן: הוא לא בדק
חדד (בציניות): יש כתב אישום כזה. בדקתם אם יש רשימות כאלה? עוד?
ראכלין: לא
עו"ד חדד: היא אומרת שהיא מצאה
ראכלין: הסתפקתי במה שהיא מסרה לי
עו"ד חדד: ביקשת? עוד רשימות? כי בהתחלה אמרה שעשתה רשימות כאלה כי הייתה צעירה לדבריה. אמרה רשימות. ברבים. אמנם היתה 4 חדשים
ראכלין: לא ביקשתי, זו עדה שלא צריך "לחלוב", היא מספרת. באה ואומרת עשיתי מחקר כזה, זה מה שמצאתי
השופטת פרידמן-פלדמן: מעבר למה שהיא הביאה לא עשית חיפוש? זה מה יש? אתה לא מחפש? סומך עליה?
ראכלין: כן
עו"ד חדד: למרות מה שאמרה שהיא תפיל אותם. מי צרך את השמפניה של פאקר? אמרה כל החברים של ג'יימס שותים את זה. אמרה לך – אנחנו לא מחזיקים את זה בשבילה בוא נגיד כך. גם אחרים שותים וכולם שותים. האוסטרלים שותים את זה. אתה שואל אותה על שמפניה. וזה מה שהיא אומרת. אתה מעולם לא בדקת מי שותה השמפניות?
ראכלין: לא בדקתי.
עו"ד חדד: לא חשבת לחקור ולבדוק
ראכלין: לא
עו"ד חדד: למה בהודעה הכתובה מה שהקראתי לך הרגע, זה לא כתוב בהודעה כתובה?
ראכלין: היה מבולבל המקרים שהיא דיברה עליהם. גם מבחינת תאריכים. בכל מקרה זה מופיע פה.
עו"ד חדד: התמליל התקבל ב 2/3/14 גם אחרי שעבדנו עליו.
ראכלין: בעדות הכתובה יש תקציר וזה ממצה את הדברים. אז אני לא יכול לרשום כל מילה. העדה הזו היתה זמן קצר בתפקיד. היו אירועים שזכרה בדיוק, על שמפניות וסיגרם לראש הממשלה.
השופטת פרידמן-פלדמן: אמרה עוד דברים
ראכלין: לא באה ואמרה שכל השמפניות והסיגרים שנתנו הלכו לראש הממשלה.
עו"ד חדד: אם מישהו רצה לקבוע על זה כללי, אז היא דיברה ספציפי.
ראכלין: אמרה שהיו מקרים שנתניהו וגם שרה יצאו מהבית של פאקר בלי סיגרים ושמפניה. לא הפילה את כל האירועים על נתניהו ושרה.
עו"ד חדד: האם מישהו מתיימר על סמך שני קוסקס לקבוע ממצא כללי?
השופט שחם: הוא השיב.
עו"ד חדד: אמרת אני לא בדקתי מי שתה כמה שתה?
ראכלין: נכון
עו"ד חדד: שני אמרה שהיא הייתה אצל פאקר ובהתחלה קנו סיגרים גם לדירה של רויאל ביץ'. שאלת אם הזוג דרך שם?
ראכלין: שאלתי
עו"ד חדד: אמרה סיגרים, חבילה אחת לנתניהו. חבילה אחת לא יודעת לאן זה הולך. קופסא אחת בוודאות נמצאת בבית, קופסא שנייה לא זוכרת. אתה לא חושב שהיה חשוב להבין מי עוד קיבל סיגרים מפאקר?
ראכלין: היא לא זוכרת, זה מה שהיא אומרת.
עו"ד חדד: אולי הדס, יונתן
ראכלין: היא לא זוכרת
עו"ד חדד: האם בדקת?
ראכלין לא
עו"ד חדד: נקנו המון סיגרים לדירה ברויאל ביץ', עלה שראש הממשלה לא קיבל. היה חשוב לך לבדוק מי עישן?
ראכלין: השאלה הזו לא צריכה להיות מופנית אלי.
החקירה הנגדית של ראכלין תמשיך בשבוע הבא.
