ראיתי אתמול כמה צקצוקים של "עיתונאים", ובראשם עמית סגל, על המצב האובדני שהגיע אליו אלי פלדשטיין.
שאלתי את עצמי איפה הם היו לאורך כל העדויות המצמררות והמטלטלות של עדים בתיקי האלפים ובתיק הצוללות בשנים האחרונות.

ובכן, הם לא היו. ומי שכן היה, צינזר את האמת לציבור על השטאזילנד שהקימה הפרקליטות במדינת ישראל. צינזר את האמת על רמיסת זכויות אדם שיטתית בישראל, על התעללות באנשים, על אכזריות בלתי נתפסת.

***

מה שמרתיח אותי יותר מכל הוא, שבכירי הפרקליטות, כמו ליאת בן ארי ויהודית תירוש, הרסו לאנשים את החיים, גרמו להם להוציא סכומים אדירים, הכתימו את שמם וממשיכים להכתים את שמם ("הם לא אמינים" אמרה תירוש על חלק מעדי התביעה שלה במהלך אחד הדיונים).
הם מביאים אנשים עד הקצה כדי לשבור את רוחם ולהשיג את מטרתם – במקרה הזה נתניהו.

גם בתיקי "האלפים"

בסבב החקירות השני של עד המדינה שלמה פילבר במשטרה הוא הבין את זה היטב.
פילבר אמר במפורש שלסבב השני, אחרי הסבב הראשון ברשות ני"ע, הוא מגיע בלי כוחות, שאין כבר תוחלת – או שאתה נאבק במערכת הזו, מתרושש וחוטף סרטן או שאתה מרים ידיים למעשה.

הנה הדברים כלשונם מהפרוטוקול – פשוט מזעזע!

פילבר: זאת אומרת אני מבין כשמנגנון כזה גדול יוצא לדרך ומתנפל עליך אתה לא תנצח אותו לבד.

עו"ד בעז בן צור: ואת תשלם את המחיר?

פילבר: כן, ואם אני אנסה להיאבק אז התחנה הבאה זה סרטן.

עו"ד בן צור: עכשיו, אני רוצה להראות לך נקודה שאני רוצה רגע להבין…

השופט משה בר-עם: לא סתם אמרת סרטן

פילבר: לא, לא סתם אמרתי סרטן. זה בדיוק הנקודה, זה התחנה האחרונה, אמרתי שלושים חודש שרודפים אותי, ממש רודפים אותי, ארבע-חמש זה בלי שהכרתי את הסיפור ההוא, אבל באינטואיציות שלי אני הבנתי שאם אני הולך לחמש שנים הקרובות להיות הגיבור הגדול שנלחם נגד המערכת, אני אגמור מרושש ועם סרטן.

ה"עיתונאים" שישבו באולם הדיונים הדחיקו או העלימו זאת, כמובן, בשירות הפרקליטות.
חלקם, כמו דליפמן, אף איים על פילבר. לפרקליטות הרי יש זרוע תקשורתית אכזרית בדיוק כמוה – שמפעילה מערכת לחצים בלתי אנושית על עדים באמצעות איומים, הדלפות פליליות ומגמתיות ועוד מהרפרטואר הזה.

גם בתיק "הצוללות"

התיאורים המצמררים חזרו על עצמם בעדות של מיקי גנור בתיק הצוללות. ילדיו הוצעדו לחדר החקירות עם איומים חד משמעיים: נפרק לך את המשפחה אם לא… הרמז מובן. תביא את הראש של נתניהו או של מי ממקורביו ולא נתעמר בך ובמשפחתך.

גנור סיפר בקול רועד כיצד בתו עורכת הדין עזבה את הארץ עם ילדיה, לאחר שנחקרה באזהרה ואיימו על אביה שישללו את רישיון עורך הדין שלה.
הקול רעד והעיניים דמעו; השופטת הבחינה במצוקה והפסיקה את הדיון לכמה דקות. גנור פסע לאיטו מחוץ לאולם – ונציגי הפרקליטות, כמו ירון גולומב וטל תבור, צחקו לו בפנים.

התמונה הזו נחרטה אצלי כסמל לאכזריות ולרוע של הפרקליטות. הבנאליות של הרוע והבנאליות של האכזריות. הטיפוסים האלה לא רואים אנשים, הם רואים מטרות, הם נאטמו. הם הופכים לחיות טרף אנושיות, חסרי מעצורים ונטולי כל חמלה.

הפרקליטות ארגון פשע

זה לא שמדובר בכמה תפוחים רקובים, זו תרבות ארגונית פושעת, של ארגון פשע לכל עניין ודבר.

אלי פלדשטיין הוא עוד קורבן של מערכת עבריינית, אכזרית, נקמנית ופוליטית.
הכתובת הייתה על הקיר בתיקי האלפים ותיקים נוספים אבל התשקורת בחרה לעצום עיניים לרווחה והשתעבדה להדלפות ול"סיפורים" מהפרקליטות והמשטרה.

אני חוזר ואומר זאת כבר שנים: ישראל איננה דמוקרטיה, היא דמוקרטיה בכאילו. היא מדינת שטאזילנד. ברגע שהמערכת מחליטה להתלבש עליך, אין לך סיכוי מולה. היא תתעלל בך היא תרמוס אותך, היא תדרוס אותך, היא תרושש אותך והיא תקבור אותך. אם לא תגיד מודה אני, אם לא תודה או תפליל את מי שהם רוצים – המשפחה שלך תתפרק וחייך ייהרסו – בלי כל קשר לאמת ובלי כל קשר לעובדות.

אחרי כל זה החוקרים והפרקליטים מצקצקים בלשונם בבתי המשפט כשהם מלהגים על "חקר האמת". איזה קשקוש! חקר האמת מעניינת אותם כשלג דאשתקד. הם בודים ראיות, הם מסתירים ראיות והם משחקים עם הזיכרון של עדים – רק להגיע "לאמת" שנוחה להם.

איפה השופטים?

מה שמטריד מכל וחמור מכל זה שמערכת האיזונים והבלמים לא עושה את תפקידה – אני מתכוון לרשות השופטת.
בתי המשפט אמורים להיות הבלם של הפרקליטות, אבל במקום זה, כמעט לאורך כל השורה, השופטים הפכו לחותמת גומי של המערכת.
נציגי הפרקליטות משקרים לשופטים בלי להניד עפעף ומרבית השופטים קונים את זה.

לשופט העליון יוסף אלרון הייתה הזדמנות לבלום את ריצת האמוק של הפרקליטות, במקרה של אלי פלדשטיין, בהחלטה ערכית ועקרונית, אבל הוא בחר להיסחף אחרי השקרים של הפרקליטות.
מה מסוכן בפלדשטיין, אדון אלרון? הוא פצצה מתקתקת? אתה מבין שגם אתה שותף להרס חיים?

עדיין לא מאוחר

האחריות רובצת גם לפתחם של חברי הכנסת, לבד מכמה בודדים כמו טלי גוטליב. הרפורמה המשפטית נתלתה באילנות גבוהים, במקום להתחיל ביסודות הכי בסיסיים: זכויות אדם.

• נוכחות עורך דין בחקירות של לקוחותיו
• טיפול במעצרי שווא ועינויי דין
• הקמת גוף ביקורת עצמאי לפרקליטות
• העמדה לדין של פרקליטים שסרחו

לא מאוחר עדיין, חייבים לעשות משהו כדי לעצור את פושעי הפרקליטות.