המחזות בחקירת מילצ'ן בברייטון היו מביכים. ליאת בן ארי, שהחליטה לחקור את ארנון מילצ'ן, הקריאה מהדף, התקשתה לאלתר, לא שלטה בחומרים והשתוללה על נציגי ההגנה.
באחת הפעמים היא אף האשימה את עו"ד ישראל וולנרמן מהצוות של עו"ד עמית חדד שהוא לוחש על אוזנו של מילצ'ן. וולנרמן לא נשאר חייב וקרא לה שקרנית. מי שצפה בחקירות של ליאת בן ארי לא האמין שזו הפרקליטה שהשופרות היללו את מקצועיותה ופינקו אותה בכתבות תדמית מביכות. כתרו לראשה כתרים של פרקליטה מארץ החלומות.
והנה, במציאות של בתי המשפט, נראתה המשנה לפרקליט המדינה לעניינים כלכליים חסרת אונים מול צוות הגנה מצומצם ולא ידעה את נפשה. היא נכתשה בבית המשפט אחרי שיצרה הר של ציפיות שעדות מילצ'ן תפליל את נתניהו. קרה בדיוק ההיפך.
***
בדיון אחר על ספין התכשיט של שרה נתניהו, בן ארי שיקרה לשופטים בלי להניד עפעף ואמרה שהם לא מדליפים.
ערב לפני כן היא שלחה מונית למשרדו של עו"ד חדד עם חומרי החקירה, חדד ברוב חוכמתו סירב לקבל את החומרים. דקות לאחר מכן שידרה אילנה דיין את אחת ההדלפות. בן ארי, עם תרגיל מלוכלך, ניסתה "להפיל" את ההדלפה על הסניגורים (איזה אינטרס יש להם במקרה הזה?) אבל התרגיל לא צלח וחשף את שקריה.
היא גם הבטיחה שהעניין ייחקר/ייבדק – כמובן שדבר לא נעשה עד עכשיו. בפרקליטות הרי מומחים לציפוף שורות.
שקר ומרמה כשיטת עבודה
מחזות אחרים מביכים היו גם בחקירות של יהודית תירוש ויוני תדמור. המכנה המשותף: בריונות, שקרים כדרך שגרה, הטעיות מכוונות של עדים, הסתרת חומרים ועוד.
אין להם בעיה לשקר לשופטים, אין להם בעיה להטעות במכוון, אין להם בעיה להמציא/להסתיר נתונים, הם חושבים שהם מעל החוק ובתי המשפט בכיסם.
זו פשוט שיטת העבודה בפרקליטות – שקר ומרמה כדרך חיים.
דבר נוסף שמאפיין את החבורה הזו – אמוציות השנאה לנתניהו. הם לא באים למשפט, הם באים כדי להפיל ראש ממשלה. אפשר להבחין זאת בנקל – הם בוערים משנאה – שנאה שמקלקלת את השורה והעבירה אותם על דעתם.
כשתירוש נתפסה בשקריה בנושא פגישת ההנחיה היא ניסתה לתקן את כתב האישום בטענות מגוחכות שתצליח להוכיח בהמשך שאכן הייתה פגישת ההנחיה.
אלא שהשופטים הבינו שהיא "עובדת" עליהם וזרקו אותה מכל המדרגות.
הדיון היה מביך, תירוש השתוללה, לפרקים אפילו נזפה בשופטים, אבל הפעם דבר לא עזר לה. השופטים הבינו שהיא שיקרה, גם אם ניסחו זאת בעדינות. מי שלא התייחסה לאיכונים, לתכתובות וליומנים בזמן כתב האישום – לא יכולה עכשיו ולהמציא יש מאין.
שמור לי ואשמור לך
השאלה הטבעית, אם כן, איך בדיוק מגיעים אנשים כה לא מקצועיים בפרקליטות לתפקידים כה בכירים? איך מגיעים אנשים עם רמה מוסרית כה ירודה לתפקידים בכירים?
התשובה היא שהמערכת היא מנוף לקידום אנשים עם קישורים ולא עם כישורים. היא נבנתה כך. אלו בדרך כלל יס-מנים שנאמנים לבוסים שלהם – כך מונצחת הבינוניות והמקצועיות הירודה. דורות של דורות של אנשים שמקודמים רק בגלל היכולות הפוליטיות שלהם בתוך הפרקליטות ולא בזכות כישוריהם המשפטיים.
פלא שאף יוצא פרקליטות, בכיר ככל שיהיה, לא בולט בסקטור הפרטי? אף לא אחד מהם היה מצליח לשרוד שם. מה רע בפרקליטות? משכורות יפה, פנסיה תקציבית יפה (לוותיקים) וגדודי עוזרים ועוזרות שאין בסקטור הפרטי.
הסיבה למקצועיות ולמוסריות הירודות היא שיטת המנויים בפרקליטות שנותנת כוח מאוד גדול לפרקליט המדינה שעובד ביחד עם נציגת ועד העובדים השותף למכרזים.
כיוון שהמכרזים סגורים רק לאנשי פרקליטות ולא לאנשים מחוץ למערכת, נוצרת תופעה מכוערת ולא בריאה: פרקליט המדינה ממנה רק את אנשי שלומו, שמיישרים איתו קו. לכן, עם השנים, יש בפרקליטות "שכפול" של אנשים עם אותו "ראש", בלי גיוון ובלי קולות מבקרים. שמור לי ושמור לך.
אלופים בחיסול חשבונות
בתיקי נתניהו רואים היטב את ציפוף השורות. למרות שורה של מעשים עברייניים שאחראים להם שי ניצן, בן ארי, תדמור ותירוש – אף אחד לא מעז לקום ולהגיד עד כאן!
כן, יש קולות כאלה בתוך הפרקליטות אבל הקולות האלה מפוחדים ומבוהלים באורח טבעי. הם יודעים שאם ייצאו נגד המערכת, הם יודרו ממנה, יאבדו את פרנסתם ויסקלו אותם באבנים (ראו את המקרה של ח"כ משה סעדה).
דבר אחד המערכת יודעת לעשות יפה מאוד באמצעות אנשי שלומה בתקשורת: לנהל קמפיין של חיסול חשבונות, גם נגד שופטים. הם אלופים בזה.
בתיקי האלפים התופעה הזו התחדדה עם המלצת השופטים לסגת מסעיף השוחד בתיק 4000; לא רק שהפרקליטות צפצפה על ההמלצה הזו היא גם ארגנה קמפיין משתלח ופראי נגד השופטים (תופעה קלוקלת וחמורה שצמחה עם הבינוניות).
הפרקליטות יכלה להציל משהו מכבודה אם הייתה מתייצבת, מודה ב"טעויות", נסוגה מסעיף השוחד ומייעלת את ההליך המשפטי. אלא שאנשים עם יכולת מקצועית ומוסרית ירודה לא מסוגלים לזה.
הסירוב לסגת מסעיף השוחד והסירוב לגישור פלילי המחישו עד כמה האנשים הבינוניים שחטאו ופשעו בתפירת תיקים, מנהלים בפועל את המערכת, הולכים עם הראש בקיר ומנהלים מלחמת הישרדות אישית על גבם של נתניהו ושאר הנאשמים בתיקי האלפים – ועל גבם של האזרחים.
ה-DNA הרקוב
בהיעדר מבוגר אחראי, הם עושים כבתוך שלהם – נגד האינטרס הציבורי. המבוגרים האחראים (עמית איסמן או גלי בהרב מיארה) הם הרי מאותו סוג של אנשים: לא מקצועיים ולא מוסריים, אלא מצופפי שורות.
זה ה-DNA הרקוב של המערכת שהתגבש לאורך שנים בגלל שיטת המנויים הקלוקלת. הגנה על עבריינים שצמחו מתוך המערכת רק כי הם "משלנו".
תירוש ותדמור לא מנהלים עכשיו משפט כהלכתו, הם מנהלים כעת קרב הישרדות אישי בניסיון נואש להציל את תיקי האלפים אחרי שחטפו מכה אחרי מכה.
הם מתקשים להפנים שזה הולך להיות הרבה יותר גרוע מבחינתם. שורה של "לשעברים" במערכת המשפט יצעדו לדוכן העדים ורק יוכיחו לציבור שהמערכת רקובה ומושחתת.
