ציטוטים מהפרוטוקול הרשמי של עדות אלי לוי ב-29.6.2026 – לוי מגלגל את האחריות לפריצת גדרי החקירה של שאול אלוביץ' ועוד על הפרקליטות.

***

במהלך החקירות של אלוביץ' ברשות ני"ע הוא נשאל 93(!) פעמים על נתניהו, למרות שהיה איסור על כך.

עו"ד חדד: עכשיו, ראינו מה אסור, מה מותר, לפי הנייר הזה שהביאו לנו הפרקליטות. 23.10.17, חוקרים את שאול אלוביץ', בוא נתחיל.
בחקירה הזאת של שאול, 93 פעמים אלוביץ' נשאל על ראש הממשלה, ראינו שיש איסור (בשלב הזה יש איסור לחקור על נתניהו). אתה יודע להסביר לי מי אחראי לתזה שמוצגת לשאול בחקירה, שהוא משוחח עם ראש הממשלה על ענייני רגולציה, ושבפגישות שלו. מי אחראי לתזה שמוצגת לשאול אלוביץ' בחקירה שהוא משוחח עם ראש הממשלה על ענייני רגולציה באופן כללי, ובאופן ספציפי שבפגישות בין רעייתו של ראש הממשלה וראש הממשלה עצמו יחד עם הגברת אלוביץ' ואלוביץ' עצמו, עלה עניין מיזוג בזק-יס?

אלי לוי: אין לי מושג.

עו"ד חדד: זה נושא שדיברתם עליו? אצלך ביחידה? אני מחדש לך חידוש שזה הוצג לאלוביץ'?

לוי: לדעתי הדברים האלה היו בתקשורת, ביחס לעדויות לגבי הדברים האלה. לגבי העובדה שהוא נשאל, אני בכלל לא זכרתי שהשאלות האלה עלו במסגרת החקירה.

עו"ד חדד: בואו נראה את חוות, חוות הדעת הזאת. יש שם התייחסות לבזק-יס? הרי בכתבה של גידי וייץ יש התייחסות לזה. יש התייחסות לחוות הדעת לבזק-יס?

לוי: לא זוכר.

עו"ד חדד: תראה, אם יש דבר כזה, אתה מסכים איתי שזה בניגוד לאמירה שאומרת שאין מקום לחקור את ראש הממשלה בעבירת שוחד כנגד, נגדו ומעורבים אחרים?

לוי: אני רוצה לחזור ולומר. רוצה לחזור ולשוב ולומר, שגדרי החקירה הוכתבו על ידי הפרקליטות באותה עת.

עו"ד חדד: איך הם הוכתבו?

לוי: הם דיברו עם הצוות, הם דיברו עם החוקרים, המתינו להם. למיטב ידיעתי, אני לא הייתי חלק אפילו מהדיון הזה.

עו"ד חדד: בסדר, אני רוצה להבין את הטענה שלך, שהיא באמת משוואה תלושה. שנייה. אתה, אבי התיאוריה, אתה בעל הבית של התיאוריה הזאת. אתה, בניגוד לכיוון התנועה, בניגוד לזיידנשטדט, בניגוד לשרה דוידי, בניגוד לחן נהורן, בניגוד לערן שחם שביט, בניגוד לפרקליטות, אתה מקדם את הכיוון, אתה, רק אתה, שסיקור תמורת רגולציה, זה רק אתה.
אתה כותב מכתבים בנושא, מפיק חומרים בניגוד לצווים, מפיק חומרים בלי אישור יועץ, טוען שזה שוחד, הולך להסדר ניגוד עניינים, הולך לכתבות, מפיק, עושה טבלאות השוואה, וביום שבו שואלים את אלוביץ' על יצירת מופת שלך במירכאות כמובן, אתה בכלל לא מודע לזה? זאת הטענה שלך?

לוי: אני חוזר ואומר, גדרי החקירה הוכתבו על ידי הפרקליטות.

עו"ד חדד: אבל אני שואל איך, איך הם מוכתבים? תלמד אותי, אני רוצה לקבל את ההכתבה.

לוי: קודם כל זה לא היה בחדרי, למיטב זיכרוני זה גם לא היה בנוכחותי. יכול להיות שזה עבר בכתב, יכול להיות שישבו עם החוקרים, לדעתי אם הם נכחו במהלך החקירה.

השופטת פרידמן-פלדמן: אבל אתה אומר משהו ואתה לא יודע איך?

לוי: מה?

השופטת פרידמן-פלדמן: אתה אומר שזה הוכתב. זה לא היה בחדרך ולא היה במשכנך. זה לא שזה הוכתב, זה אומר שאתה יודע משהו, אז מה אתה יודע?

לוי: אז אני יודע שניתן היתר לחקור מקטעים או אני לא יודע מה, בהקשר של הבקשה המקורית שלי. איך חוקרים, מה שואלים, מה מציגים? הדברים האלה, למיטב ידיעתי, הוכתבו על ידי הפרקליטות.

עו"ד חדד: איך? איך? שאלה שאלה. איך?

השופטת פרידמן-פלדמן: אז הוכתבו, נתנו להם רשימת שאלות, נתנו להם רשימת נושאים?

לוי: אני לא זוכר.

השופטת פרידמן-פלדמן: פסלו להם שאלות?

לוי: אני אומר עוד פעם, אני כמעט בטוח, אני רוצה להיות זהיר, שהדברים האלה לא עברו דרכי.

עו"ד חדד: סליחה, שאלה אותך מקודם גברתי שאלה.

לוי: זאת התשובה.

עו"ד חדד: זאת אומרת, אתה אומר שזה הוכתב.

לוי: סליחה?

השופטת פרידמן-פלדמן: כי אתה אומר בביטחון כל כך מלא שזה מה שהיה, שזה לא נראה באוויר. כשאתה אומר הוכתב, יש דרך להכתיב דברים.

לוי: אז אני אומר.

השופטת פרידמן-פלדמן: אבל, אז אתה לא יודע איך, אבל אתה עדיין אומר שהוכתב, ולכן אני שואלת איך.

לוי: אני אומר, אופי השאלות, דרך השאלות, נקבעו על ידי הפרקליטות. האם זה הוצג במייל? האם כינסו את החוקרים והכתיבו להם? אני באמת לא זוכר.

השופטת פרידמן-פלדמן: אז איך אתה יודע שזה הוכתב על ידי הפרקליטות?

לוי: כי אני לא הייתי, אני משוכנע שאני לא הייתי מעורב בסיטואציה הזאת. לא הייתי מעורב.

השופטת פרידמן-פלדמן: זה לא הוכתב על ידיך, אבל איך אתה יודע שזה הוכתב על ידי הפרקליטות?

לוי: כי הם הביאו את האישור. אנחנו נכנסים פה לאזור שהוא מאוד רגיש, שניתן פה איזה אישור על ידי היועץ המשפטי, ולכן ככל שזכור לי, ואני אומר את זה בזהירות, הפרקליטות הייתה מאוד דומיננטית בדרך שאלת השאלות.

עו"ד חדד: אתה באזור סופר רגיש, כפי שאתה אומר, ואתה לא מעורב בתור מנהל המחלקה?

לוי: תופתע, תופתע.

עו"ד חדד: אני מופתע. בוא נשאיר את זה כאן, מופתע. בוא נראה מה שאלתם את שאול אלוביץ'.
אני אומר לכם, לפי הניירות הכתובים לנו, אסור לחקור שוחד, אין אישור לחקור בנושא הזה, אלא רק את פילבר ומרים, בסדר? לפי מה שאתם, לפי איך שאנחנו קוראים את הכתוב, בסדר? לפי הפרשנות הרגילה של טקסט, וגם פרשנות אפילו חתרנית של טקסט, שואל ליאור שפיץ, קודם כול, בפגישה הזאת שאול אלוביץ', כפי שאמרתי, ת/243 א', 23.10.17, יש שם טיפה טעויות של שטויות של המקליט, אז אנחנו נוותר על זה.
קודם כול, הפגישה בינך ובין רעייתך, כתוב בטעות בין ראייתך אבל זה ראייתך, לנתניהו ורעייתו, לאישור על מניות במסגרת עסקת, תפרט על הפגישה שהשתתפו בה אתה ורעייתך, ביבי ורעייתו, בנוגע לאישור העברת מלוא המניות במסגרת עסקת בזק-יס, ואומר שאול הייתה פגישה אבל לא דיברנו על, ואומר ליאור שפיץ הייתה פגישה, נידון אישור המיזוג.
בסדר, שזה ממש, ובוא נראה מה שאול אומר, אין דבר כזה, אין דבר כזה חד משמעית, מעולם לא דיברתי איתו על מיזוג ומעולם לא דיברתי איתו על הסכם.
בסדר, זו התשובה שתלווה אותו כל החקירה בתשובת אמת, אבל השאלה שלי היא מכוח מה? לא, לא, לא, שנייה, עכשיו תסביר לי בבקשה, מכוח מה?
כשכתוב לכם, כמו שראינו, שאסור לחקור על שוחד של ראש הממשלה, ואין אישור לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה, אתם שואלים שאלות. אתה יודע מה, נעשה את זה הפוך, אין ספק שהשאלה הזאת היא על ראש הממשלה, זה נכון?

לוי: כן.

עו"ד חדד: כן. ואין ספק שלפי החומר שאתה הכנת, זה למעשה התמורה שראש הממשלה נותן עבור הסיקור, נכון?

לוי: זה לא זכור לי.

עו"ד חדד: תסתכל על חוות הדעת, כן, אני אתן לך אותה. אני היחיד שלא אראה, אבל בוא תראה אתה. בית משפט יכול לעזור לי פה? זאת הטענה שלך, זאת התמורה שראש הממשלה מביא. אז נכון?

לוי: שמה?

עו"ד חדד: זאת התמורה שראש הממשלה מביא, עבור הסיקור שהוא מקבל. זאת הטענה שלך.

לוי: הדרך התנהלות של פילבר, היא בין היתר על, אמורה לקדם את האינטרסים של ראש הממשלה ושאול אלוביץ'.

עו"ד חדד: יופי, אז פה, דרך אגב בשאלה אין פילבר, יש על שיחה, אין טענה שפילבר נוכח בה, נכון? אין טענה שפילבר היה נוכח, לא עוד הפעם, אתה הרי מבין את השאלה שלי, אין טענה שפילבר היה נוכח בארוחת הערב הזאת בין ראש הממשלה ורעייתו לבין שאול ורעייתו.

לוי: לא.

עו"ד חדד: אין טענה.

לוי: אין טענה.

עו"ד חדד: יופי, אז זה לא קשור לפילבר.

לוי: לא.

עו"ד חדד: יופי. עכשיו, השאלה שלי.

לוי: רגע, רגע, לא לא, זה, אני מסביר שוב פעם. הכיוון הוא היה האם דרך, לבחון את דרך ההתנהלות של פילבר דרך הפריזמה של האינטרסים של שר התקשורת/ראש הממשלה.

עו"ד חדד: שנייה, זאת אומרת, אז אתה אומר שהתירו לך לפי מה שאתה הבנת, לחקור על שוחד של ראש הממשלה. האם ראש הממשלה קיבל שוחד ובעקבות זה פילבר פעל כפי שפעל.

לוי: אני חוזר שוב פעם.

עו"ד חדד: רק תגיד, תיתן תשובה. בלי לחזור עוד פעם, שוב פעם, שוב, שוב ועוד פעם.

לוי: לא, התשובה לא תשתנה כי זאת האמת.

עו"ד חדד: קדימה.

לוי: אופי השאלות, תחום השאלות הוכתב על ידי הפרקליטות. ככל שהייתה פה חריגה מתחומי, מההיתר שניתן על ידי הפרקליטות, הדבר לא היה לדעתי והובא לידיעתי.

עו"ד חדד: לא בדיוק.

לוי: הייתי ברור?

עו"ד חדד: לא, אבל נתקדם.

לוי: לא הייתי ברור? אז אני אחזור על זה… דברי החקירה והשאלות הוכתבו על ידי הפרקליטות. ככל לטענתך שיש חריגה פה מהמסגרת שהוכתבה על ידי הפרקליטות, הרי שהדבר לא נעשה על דעתי ובוודאי שלא בידיעתי.

עו"ד חדד: אתה לא קראת את ההודעה של אלוביץ' אחר כך?

לוי: תופתע. אתה תופתע.

עו"ד חדד: אני מופתע כל רגע איתך. אתה תופתע פה.

לוי: בסדר, בנית תזה שנים ארוכות, אז לפעמים יש הפתעות.

עו"ד חדד: הפוך, אתה מאשר לי את הכל, אתה פשוט לא מבין.

לוי: אז אני שמח בשבילך.

עו"ד חדד: זה מצוין.

לוי: אז אני אומר. אני במקרה הזה לא עקבתי אחר החקירה, מבחינתי זו הייתה חקירת השלמה. מספר ימים לאחר מכאן אני כבר מודיע שאני עוזב את הפרקליטות, את הפרקליטות, את הרשות. הדבר היחיד ששאלתי, אני זוכר את זה, בסוף החקירות מה הייתה הגרסה שלהם ביחס לדברים מסוימים.

בהמשך דקלם לוי את אותה תשובה כאילו הכין אותה מראש.

לוי: אז אני מסביר, גדרי החקירה הוכתבו על ידי הפרקליטות, אתה בא ואומר, מציג לי מצג שאני לוקח אותו, אני לא מניח שאתה מטעה אותי, שיש פה חריגה מההגדרה, הרי שהדבר נעשה לא בידיעתי ולא על דעתי, נקודה.

עו"ד חדד: טוב, בוא תכף נראה עוד כמה דברים. שואל כמה פגישות וכולי. באיזה נסיבות זה קורה, מי יוזם, תסתכל, הכל חקירה על ראש הממשלה, פגישות שלו, איפה זה רשום ביומן וכו' וכו'.
בוא נראה, שאלת מה אומר יריב עמיעד, בסדר? דרך אגב, אתה יודע להסביר לי, למה אתם חוקרים על ראש הממשלה בנושא שלא הותר לכם? אתה אומר אותה תשובה שענית מקודם.

לוי: אותה תשובה, אגב, אני חייב לציין, לדעתי איך הפרקליטות ליוותה את החקירה הזאת מקרוב, כך ש…

עו"ד חדד: 100 אחוז, אנחנו, אמרת שיכול להיות שהפרקליטות העבירה גדרים בכתב, אנחנו נבקש את הגדרים בכתב שהם העבירו בחקירה שלו. אין שום בעיה, נבקש, נראה, נראה מה נקבל.

בהמשך:

לוי: מה היה התוכן? מה היו האמירות? מה מותר? מה אסור? מי בוחר מה להציג? כל הדברים האלה, אני באמת לא הייתי שותף להם. לא הייתי שותף להם.
עכשיו, לא כי לא יודע, התעלמתי מהדבר הזה. זה היה אירוע שכל כולו נוהל על ידי הפרקליטות, או לא כל כולו, חלק משמעותי ממנו, לאור הרגישות, נוהל על ידי הפרקליטות.

עו"ד חדד: תכף אנחנו נראה אם מה שאתה אומר הוא נכון או לא, אחר כך. אני רוצה בכל זאת לדעת ובזה אני אסיים את הנקודה הזאת; כשמועברים עקרונות כלליים, זה לא השאלות כמו שאמרת מקודם. תן לי שנייה. אתה לא מקבל את המילה עקרונות?

לוי: אני אומר עוד פעם, אני לא יודע את תוכן הדברים.

השופט בר-עם: ככל שאדוני מכיר את זה, בסדר, לא על התוכן. איזשהו תיאור מסוים

לוי: אני לא הייתי שותף לזה.

השופט בר-עם: לא, שותף זה עניין אחד, אבל מה אתה אומר? אדוני השתמש בטרמינולוגיה של עקרונות כלליים.

לוי: אני אמרתי, אני לא יודע מה היו ההנחיות של הפרקליטות. אני לא זוכר אותן, בוודאות. למיטב זיכרוני גם לא הייתי שותף לדיונים.

השופט בר-עם: אז אולי לא היו הנחיות?

לוי: אני לא מעלה על הדעת שזה יוזמה של יריב עמיעד (חוקר רשות ני"ע)… האירוע הזה הוא אירוע מאוד מאוד רגיש, לאור הרגישות שלו הפרקליטות הייתה מעורבת בו, לדעתי, למיטב זיכרוני, בצורה עמוקה.
מה התוכן הספציפי של ההנחיות שניתנו, אני לא יודע לומר. עכשיו, אני אומר לך בשיא הרצינות.

השופט בר-עם: אני רוצה להבין את באיזה אופן זה קיבל ביטוי המעורבות העמוקה, זאת אומרת. זה יכול להיות ברזולוציות.

לוי: אני מניח שהחשיבות. לא, אבל אני לא יודע… אני לא מעלה על דעתי, לא מעלה על דעתי שיריב עמיעד או שפיץ או כל חוקר אחר עשה את המהלך הזה על דעת עצמו. הנושא הזה כל כך רגיש.

השופט שחם: זה מבוסס מר לוי על הנחה שלו.

לוי: יש לי איזה זיכרון כללי שהאירוע הזה נוהל על ידי הפרקליטות.

השופט שחם: זיכרון כללי שנעוץ באיזה עובדה?

לוי: נכחו ביום הזה, לדעתי ליוו את החקירות באירוע הזה. ברמה הזאת, ברמה המופשטת הכללית, מה היה התוכן של ההנחיות שלהם? אני פשוט לא. לדעתי לא הייתי מעורב, אבל גם אם הייתי מעורב, אני בוודאות לא זוכר.