התגובות האלימות והמאיימות של ניר חפץ, בסוף השבוע בטוויטר, נגד איילה חסון, בסגנון "האמת עוד תיחשף עליה", לא רק מגוחכות לכשעצמן אלא רק ממחישות מי האיש.

למרות האמפטיה למה שניר חפץ עבר במעצר, ניר חפץ איננו, כמובן, מצדיקי הדור (בלשון המעטה), מעולם לא היה כזה, ואסור לקנות את התדמית שהוא מנסה להלביש לעצמו כאילו הוא בא לבית המשפט בשביל לעזור לשופטים בחקר האמת.
אלו שטויות, חפץ הציל את עצמו מכתב האישום ו"מכר" את בנימין נתניהו אות שאול אלוביץ' בשביל זה – הבעיה היא שהוא "מכר" לפרקליטות חתול בשק, סיפורי בדים, סיפורי אלף לילה שכולם התנפצו על דוכן העדים.

אני מניח שעדים רבים בהמשך עוד יספרו על מי זה חפץ – אביר הצדק והאמת הוא לא.

אז הנה האמת על ניר חפץ:

***

• מדובר בעד מדינה שהעיד על עצמו, גם בחקירות וגם על דוכן העדים, שזכרונו גרוע ואשר סותר את עצמו יום אחר יום אחרי יום, עד כדי כך שהוא מבקש לא להעיד על אותו עניין פעמיים שכן זה "מסוכן" כדבריו.
  מעבר לכך, כל אימת שגרסאותיו המומצאות אינן הגיוניות, הרי ש"צף" לא מעשה קסם – זיכרון חדש שאמור ליישר את הקודם, אלא שכדרכם של זיכרונות מומצאים רק סיבך את חפץ בסתירות שחזרו על עצמם שוב ושוב.
• חפץ ניהל שורה של צירים מקבילים מאחורי גבו של נתניהו ובלי ידיעתו: ציר אלוביץ'-חפץ (בענייניו האישיים של חפץ לקבלת ג'וב בקבוצה), חפץ-שלמה פילבר, חפץ-איתן צפריר.
  הצירים האלה, או חלקם, נבעו גם מרצונו הלגיטימי מאוד של אלוביץ' למצוא אוזן קשבת להתעללות שעבר ברגולציה הישראלית, אבל בשום אופן לא היו קשורים לנתניהו.
• ניר חפץ עשה הון רב כתוצאה מהתואר שהדביק לעצמו כ"מקורב לנתניהו", במיוחד בתקופות שהוא עבד בחינם עבור משפחת נתניהו.
  הרי תמורת ה"בחינם" הזה לקוחות הגיעו למשרד יחסי הציבור שלו לא בזכות כשרונו הרב, אלא רק בגלל "קשרונו" לנתניהו.
  אז שלא יתפלא אם מדביקים לו את הכינוי "בוגד".
• לשיא חוסר האמינות שלו הגיע חפץ עם תיאור מעוות של פגישת אלוביץ'-נתניהו, שבאה בעקבות הפגישה שלו עם נתניהו (פגישת "המסמך הגרוס" נקרא לה).
  הרי הפרקליטות טענה על סמך עדותו המפוקפקת כי הנעת עסקת בזק-יס החלה ביום 28.11.2014 כאשר נתניהו נפגש עם אלוביץ' בתיווכו של חפץ. מטרת הפגישה היתה להציג, לכאורה, לנתניהו את הצורך של אלוביץ' באישור עסקת בזק-יס בלוחות זמנים קצרים, נוכח המועד שבו צפוי היה לפקוע אישור הממונה על ההגבלים העסקיים לעסקה זו.
  לפי הנטען, עוד קודם לפגישה הציג חפץ לנתניהו את אישור הממונה על ההגבלים העסקיים לעסקה, כפי שנמסר לו על ידי אלוביץ', והעביר לנתניהו את בקשת אלוביץ' לפגוש את נתניהו על מנת לדון בנושא זה.
  נתניהו, על פי הנטען ע"י חפץ, הנחה את לשכתו לתאם את הפגישה עם אלוביץ' בנושא אישור העסקה באופן מיידי. אולם, כפי שראינו במהלך חקירתו הנגדית של חפץ, התחוור כי מדובר באחד ממהלכי החקירה התמוהים שניתן להעלות את הדעת, במסגרתו ניסו החוקרים והפרקליטות לתקן את השלכותיה של עדות כוזבת, שהוכחה ככזו על ידי ראיות חפציות חד משמעיות.
  כלומר, חפץ זכר בכלל שהפגישה התקיימה בסביבות מרץ (אם התקיימה) ואז שתלו בזכרונו שזה היה בסוף נובמבר, לאחר שלא נמצאו ראיות לכך (איכונים) שהפגישה היתה במהלך מרץ 2015.
  מהלך החקירה תמוה וחמור הזה של שתילת זיכרון, בשיתוף פעולה של חפץ, מהווה עוד דוגמא לכשלי החקירה והעדות של חפץ.
  שיהיה ברור, פגישה אכן התקיימה ב-28.11 בין אלוביץ' לנתניהו, איש לא מכחיש זאת, אבל הן נתניהו ואלוביץ' מכחישים שהיא עסקה בנושאים עסקיים.
• חפץ המציא את עניין הגריסה של המסמך רק בחקירתו הראשית ופסח על הנקודה הזאת במהלך כל חקירותיו כשהזיכרון שלו היה אמור להיות יותר חד.
  בחקירה הראשית הוא לא ציין שזו פעולה טכנית ושגרתית של נתניהו, אם בכלל היה שם מסמך. ההמצאה של הגריסה לפתע משום מקום מעידה עד כמה חפץ הוא עד לא אמין.
• חמור מעניין הגריסה: ובכן, נודע לי שאלוביץ' בכלל מכחיש שמסר מסמך כלשהו לחפץ. ויש לי סיבה טובה מאוד להאמין לאלוביץ' ולא לחפץ – כי אין שום היגיון שאלוביץ' ימסור לחפץ מסמך של הודעה לעיתונות גלוי שיעביר לנתניהו.
  וחוץ מזה: אלוביץ' עמד בלחצים לא פשוטים, לפחות כמו אלה של חפץ, לקחו בשבי את אישתו ובנו, ובכל זאת הוא לא הפך לעד המדינה.
  בניגוד לחפץ הוא הלך על האמת, לא על האמת האינטרסנטית של חפץ.

***

***

סופ"ש בטוויטר ובפייסבוק של אלי
11:08 -> 11:41 -> 12:18 -> 13:59 -> 20:05 -> 20:32 -> 21:25 * 19:49 -> 20:35 -> 20:41