משפט נתניהו התחדש הבוקר עם עדותה של עו"ד דנה נויפלד, לשעבר היועצת המשפטית של משרד התקשורת והיום היועצת המשפטית של משרד הבריאות.
אתמול קיבלו שופטי נתניהו החלטה בנוגע לאחד מצווי החיפוש של פילבר. חשוב להדגיש, מדובר בהחלטה "הקטנה" ולא בהחלטה "הגדולה" – זו שנוגעת לצווי החיסיון הגורפים שהטילה הפרקליטות על פרשת הרוגלות ועל החומרים שהופקו באמצעות הפריצה הלא חוקית לטלפון של פילבר.
ההחלטה "הגדולה" עדיין לא התקבלה, נכון לשעות הערב אתמול.
***
החיפוש בטלפון של פילבר – ההחלטה "הקטנה"
ההחלטה "הקטנה" שהתקבלה אתמול נוגעת לנקודה שבה נעצרה עדותה של נויפלד, לאחר שהוצגו לה תכתובות בינה לבין פילבר, כתוצאה מצו חיפוש שהוצא ביולי, אך החומרים הופקו רק בדצמבר.
צוותי ההגנה ביקשו לפסול את הראיה וטענו שהחוק אינו מאפשר זאת – להמשיך עם צו מתגלגל למרות שתוקפו הוגבל ל-30 יום, ולהפיק את החומרים בכל עת שהמשטרה והפרקליטות יחפצו בכך.
כמו כן טענו צוותי ההגנה, בצדק רב, כי צו החיפוש התייחס לתיק בזק רשות ני"ע ואילו התכתובות שהוצאו מהטלפון נוגעות לתיק 4000, שתי פרשות שונות ונפרדות לגמרי.
יהודית תירוש, לעומת זאת, טוענת כי מדובר בגלגולה של חקירה אחת, שהתחילה בבזק רשות ני"ע והמשיכה בתיק 4000, דבר שלא נתמך בעובדות, משום שחקירת רשות ני"ע נסגרה למעשה עם המלצה להגיש כתבי אישום בנובמבר 2017, ורק לאחר מכן נפתחה חקירה נפרדת בתיק 4000.
בהחלטתם קבעו השופטים דבר מה מוזר:
"בשלב זה לא מצאנו כי יש לפנינו די ראיות המאפשרות לקבוע ממצא שיפוטי באשר לקשר בין שתי החקירות. לפיכך, איננו יכולים להכריע בנקודת הזמן הנוכחית לגופה של טענת הנאשמים"
שימו לב: "בשלב זה", הביטוי הזה יחזור על עצמו בהמשך ההחלטה.
השופטים אימצו את טענות הפרקליטות, כי גם אם נפל פגם בחיפוש, פגם זה "נרפא" לאחר שבהסכם עד המדינה, עליו חתם פילבר ביום 20.2.2018, הוא התחייב למסור למדינה מדיה מגנטית רלוונטית.
לעומת זאת, צוותי ההגנה טוענים כי מדובר בהסכמה שלא מדעת, הסכמה תחת לחץ, הסכמה לאחר הפעלת לחצים בלתי חוקיים.
הפרקליטות טוענת כמובן כי פילבר חתם על ההסכם לאחר שנועץ בעורך דינו ובאופן חופשי ומרצון.
בעניין הזה קובעים השוטפים משהו מעורפל:
"בשלב זה, וכל עוד לא הוכח שההסכמה לאו הסכמה היא, מחזק עניין זה את מסקנתנו כי אין עילה לפסילת הראייה".
ההדגש הוא, כאמור, על "בשלב זה".
בכל מקרה, אבי וייס מעיר כי זהו שקר נוסף של הפרקליטות שתעתעה בשופטים.
פילבר הסכים לחיפוש של החומרים שנתפסו אצלו בפברואר 2018, בעת מעצרו ב-18.2.18 וההסכמה אכן נחתמה במסגרת הסדר עד מדינה שלו ב-20.2.18. אבל, החומרים הישנים מאותו צו שנדון בהחלטת השופטים הם לגמרי אחרים. מדובר בחומרים שנתפסו אצל פילבר ביולי 2017 (על פי צו מ-11.7.17). כלומר, אלו לא אותם חומרים של 2018 ופילבר אף החליף מכשיר סלולר אחד מאז 2017. איך הסכמה לחיפוש בחומרים מ-2018 מכשירה ומטהרת את השרץ הלא חוקי של חיפוש בחומרים אחרים וקודמים ב-2017? לא ברור, אבל דבר אחד בטוח: הפרקליטות הצליחה "לעבוד" על השופטים.
מה הלאה במשפט?
אני מעריך שחקירתה הראשית וחקירתה הנגדית של נויפלד תימשך לאורך כל השבוע ולא צפויות בה הפתעות מיוחדות.
כזכור, נויפלד היתה חתומה על האישורים הסופיים למיזוג בזק-יס והיא למעשה חותמת הכשרות המשפטית של העסקה הזו, יהיו הסבריה אשר יהיו, ל"לחצים" מסביב או הטיפול ב"עצימות גבוהה" בתקופה של פילבר כפי שניסתה לצייר בתחילת עדותה. היא גם תצטרך להסביר בחקירה הנגדית איך היתה שותפה למריחת הזמן בתגובה לפניות לאישור המיזוג.
מה אחרי נויפלד? במקור אמור היה להעיד שי חייק, אחד מדובריו של נתניהו לשעבר, אבל מאוחר יותר הפרקליטות החליטה להעיד את פילבר מיד אחרי נויפלד.
אלא שעתה מחכים להחלטה "הגדולה" בנוגע לחומרים שלו שהופקו מהרוגלה ולהשלכותיה על המשך פילבר ועדותו.
האם פילבר יגיע כבר בשבוע לבית המשפט? נחכה ונראה.
***