יומן הבוקר
קלף ג'וקר – מסמך מזכה בחתימת דינה זילבר
אתמול הוצגה לבית המשפט הוכחה חותכת לכך שתיק 4000 מבוסס על עיוות האמת. מדובר במסמך מזכה בחתימתה של דינה זילבר, הסגנית לשעבר של מנדלבליט. סיכום היום הדרמטי ביותר במשפט נתניהו
הדרמה הגדולה: דווקא דינה זילבר מזכה את נתניהו ‼‼‼

אין שום צל של ספק, זה היה היום הכי דרמטי במשפט נתניהו, היום שבו הוצגה הוכחה חותכת, בזמן אמת, לא רק שכל גורמי המקצוע חשבו שאישורי מיזוג בזק-יס ניתנו כדת וכדין, אלא שמי שבדקה וקבעה זאת היא לא אחרת מאשר דינה זילבר, לשעבר המשנה של מנדלבליט.

דווקא זילבר, זו שמסמלת בצורה הטובה ביותר את החונטה, את המחשבה שהפקידים הם מעל לחוק, שלא פעם מתחה ביקורת בוטה וישירה על נתניהו, חתומה על מסמך הזיכוי שלו.

***

אין שום צל של ספק, זה היה היום הכי דרמטי במשפט נתניהו, היום שבו הוצגה הוכחה חותכת, בזמן אמת, לא רק שכל גורמי המקצוע חשבו שאישורי מיזוג בזק-יס ניתנו כדת וכדין, אלא שמי שבדקה וקבעה זאת היא לא אחרת מאשר דינה זילבר, לשעבר המשנה של מנדלבליט.

דווקא זילבר, זו שמסמלת בצורה הטובה ביותר את החונטה, את המחשבה שהפקידים הם מעל לחוק, שלא פעם מתחה ביקורת בוטה וישירה על נתניהו, חתומה על מסמך הזיכוי שלו.

הסיפור הוא כזה:

בדוח מבקר המדינה בשנת 2017, אותו דוח שעל התשתית שלו הונח כתב האישום בתיק 4000, הסתתרו כמה פסקאות שמהן ניתן היה להבין שמשרד המשפטים בדק בחוכמה שבדיעבד את כל פעולות נתניהו במשרד התקשורת ואישר שלא נפל בהם כל פגם.

בזמנו, ביקשתי את התכתובות המלאות שנערכו בין משרד המשפטים לבין משרד מבקר המדינה, לקראת הכנת דוח המבקר בסוגייה הספציפית של צעדי נתניהו במשרד התקשורת.
תחילה עשיתי זאת דרך חוק חופש המידע ומשנדחיתי עתרתי באמצעות, עו"ד אביעד ויסולי, לבית המשפט המחוזי, שדחה את עתירתי ואף הטיל עליי הוצאות של 10,000 שקל.
הפרקליטות והמבקר עשו יד אחת כדי למנוע ממני את קבלת המסמכים, בטענות שונות ומשונות שגם השתנו עם הזמן – פעם זה לא בחומרי החקירה, פעם זה לא בליבת חומרי החקירה, פעם זה חומרי חקירה שאי אפשר למסור, ופעם זה מסמכים פנימיים.
בסופו של דבר זה הגיע עד בית המשפט העליון שמצא את הדרך לגרום לי למשוך את העתירה, הפעם בלי הוצאות.

אלא שהפסדיי יצא בשכרי: בעקבות העתירה נאלצה הפרקליטות למסור את המסמכים לצוותי ההגנה, אחרי שניסתה להסתיר אותם מהם.
בעקבות העתירה ובעקבות הרעש שנוצר (בין היתר, דרישת נתניהו עצמו ופרקליטיו), החומרים נמסרו לבסוף ונחשפו אתמול, בראשם מסמך של דינה זילבר בן 8 עמודים.

המסמך, מ-05.03.2017, במענה למבקר המדינה, עוסק ברובו בסוגיית ניגוד העניינים של נתניהו עם אלוביץ', אבל בחלקו מתייחס להחלטות שנתניהו קיבל במשרד התקשורת.

הנה הפסקאות הרלבנטיות:

"בסוגיות אחרות שטופלו על-ידי השאר – נמצאנו חוזרים ביתר שאת על העמדה הבסיסית שתוארה בהתייחסות שמסרנו לטיוטת הדו"ח הקודמת.
ההחלטות הנוגעות לבזק שהתקבלו על ידי ראש הממשלה ושר התקשורת לא היו כרוכות בהפעלת שיקול דעת חריג לגבי בזק, וההחלטה התמצתה באימוץ עמדת הדרג המקצועי ללא דיון.
בנסיבות אלו, גם בהינתן ההנחה שהחשש לניגוד עניינים צריך להשתרע על החלטות עבר – לא נראה כי האיזון הכולל מצריך להידרש לפסלות או לבטלות של אותן החלטות
".

"… מדובר בעניינים שונים שבהם הובהר לנו כי מעורבותו של ראש הממשלה ושר התקשורת התמצתה בחתימה על מסמכים שהועברו לעיונו, על בסיס המלצות כתובות.
אמנם כמו כל נושא שמטופל על ידי שר, יש להניח שהשר עיין בהמלצות שנמסרו לו ואישר אותן לפי מיטב שיקול דעתו, אך השתלשלות העניינים, והעובדה שהשר כלל לא היה מעורב בגיבוש העמדה ואף לא מצא לנכון להעיר הערות על העמדה שגובשה ללא מעורבותו – מעמידים את הדברים באור אחר.
כך, ההחלטה בעניין מכירת אלון סלולר לפלאפון – התקבלה על בסיס עבודת מטה של גורמי המקצוע במשרד, וכאמור – ללא מעורבות השר.
ההחלטות בעניין שינוי האחזקות ותיקון רישיון יס – התקבלו לאחר תהליך שהחל לפני כניסת ראש הממשלה ושר התקשורת לתפקיד – המלצות הגורמים המקצועיים ניתנו לאחר התייעצות עם המועצה לשידורי כבלים ולוויין, בהתבסס על החלטות קודמות של מנכ"ל המשרד ושל הממונה על ההגבלים העסקיים".

מה שקרה הוא שיהודית תירוש נכנסה לתבהלה בעקבות חשיפת המסמך והחלה לתדרך כי זו "אמת לשעתה" וכי בפני זילבר הונחה תמונה "מוטעית".
אלא שחקירתה הנגדית של נויפלד הוכיחה בדיוק ההיפך. מי שאישרה את המסמך היא לא אחרת מגורם המקצוע דנה נויפלד.

מסתבר שנויפלד עברה על המסמך, הוסיפה הערות רבות, רק לא בסעיפים הקשורים לנתניהו.
סליחה? אם בזמן אמת היא לא העירה, והיא הרי היתה מודעת לכל ההחלטות של נתניהו, אז למה זו "אמת לשעתה".
התירוץ של תירוש כאילו נפתחה חקירה והתגלו דברים חדשים היא מופרכת. לא התגלו כל ראיות חדשות, זה אותן ראיות, ומה שחמור הוא שתירוש ובן ארי ניסו להסתיר את כל הראיות המזכות.

בכל מקרה, זו עוד הוכחה שהאמת בסוף מבצבצת ומנצחת. תודתי נתונה לעו"ד אביעד ויסולי שליווה אותי עד לבית המשפט העליון במאבק הזה, שהוכיח לי שקשה להשיג צדק בבתי משפט, אבל הצדק נעשה למזלי בדרכים אחרות.

הנה מה שכתב אברהם בלוך, כתב המשפט של ערוץ 14, בעניין. בלוך היה היחיד שפרסם את העניין בזמנו באתר "סרוגים".

לפני כשנתיים פרסמתי לראשונה באתר "סרוגים" כי מבקר המדינה ומשרד המשפטים התנגדו למסירת מסמכים שיכולים לשפוך אור על החלטות נתניהו בתיק 4000. העיתונאי אלי ציפורי הגיש עתירה לגילוי המסמכים באמצעות עו"ד אביעד ויסולי, וזו נדחתה.
בדיון היום ‏הוצג אחד מהמסמכים שיצאו ממשרד המשפטים אל מבקר המדינה, והראו בזמן אמת מה עמדת משרד המשפטים.

מדובר במסמך של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט ציבורי מנהלי, דינה זילבר, שנשלח אל מבקר המדינה בעניין אישור עסקת בזק-יס.

עכשיו בואו תראו מה כתוב באותו מכתב שסירבו למסור. דינה זילבר במכתב:

"מדובר בעניינים שונים שבהם הובהר לנו כי מעורבותו של ראש הממשלה ושר התקשורת התמצתה במסמכים שהועברו לעיונו על בסיס המלצות כתובות. אמנם כמו כל נושא שמטופל על ידי שר, יש להניח כי השר עיין בהמלצות ואישר אותן לפי שיקול דעתו, אך השתלשלות העניינים והעובדה שהשר כלל לא מעורב בגיבוש העמדה ואף לא מצא לנכון להעיר הערות על העמדה שגובשה ללא מעורבותו – מעמידים את הדברים באור אחר".

בהמשך נכתב:

"ההחלטות בעניין שינוי האחזקות ותיקון רישיון יס – התקבלו לאחר תהליך שהחל לפני כניסת ראש הממשלה ושר התקשורת לתפקיד".

‏כבר בערב פתיחת משפט נתניהו, עת פרסמתי את קיום המסמך הזה, ומסמכים נוספים, נאמר לי על ידי גורם משפטי בסביבת ראש הממשלה לשעבר על חשיבות המכתבים ואת תרומתם להגנת נתניהו: "עצם העובדה שכשהסתכלו על הפרשה בלי עדי מדינה כאלה ואחרים, אלא על ההחלטות עצמן ובחנו במשקפיים מקצועיות האם הן ‏תקינות או לא, והגיעו למסקנה כי מבחינה מקצועית החלטות ראש הממשלה היו תקינות ולא נפל בהן רבב זהו דבר משמעותי.

בטרם הפרסום שלי על העתירה של אלי ציפורי, המסמכים הללו לא הועברו לידי סנגורי נתניהו. מעט לאחר הפרסום, צרור דפים הגיע אל הסנגורים – בהם גם המסמך הזה ‏של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה – לפיו נתניהו לא היה מעורב באישור עסקת בזק יס, למעט החתימה שלו על בסיס המלצות הגורמים המקצועיים.

לעולם לא אשכח את המלחמה של משרד מבקר המדינה נגד פרסום הכתבה, לחצים חסרי תקדים על כלל הגורמים במערכת סרוגים לעצור את הפרסום. זה המקום לציין לטובה ‏את מערכת ‎סרוגים המקצועית שלא התכופפה בפני הלחצים, ודאגה שאפרסם את הכתבה החשובה הזאת. זה גם המקום לציין לטובה את ‎אלי ציפורי שעתר לבית המשפט באמצעות עו"ד ‎אביעד ויסולי.
זה גם המקום להצטער על עמדת מבקר המדינה ומשרד המשפטים – ולהוקיע פעם נוספת את פסיקתו של השופט אברהם רובין ‏נגד מסירת המסמכים.

מה עוד היה ביום השני לחקירתה הנגדית של עו"ד דנה נויפלד

  • פרוטוקול דיון על המיזוג במועצת הכבלים והלוויין בן 45 עמודים הועלם מחומר החקירה על-ידי הפרקליטות.
    הפרוטוקול הוכיח שמדובר היה בתהליך סדור ומקצועי שבסופו של דבר המיזוג אושר פה אחד, כולל הפה של שלושת סמנכ"לים במשרד התקשורת.
  • כפי שכתבתי פה בסוף השבוע, התברר שהורדת התנאים למיזוג בזק-יס, אם אפשר לקרוא לזה תנאים, התבצעה על-ידי גורמי המקצוע ובראשם הרן לבאות, סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת, כיוון שחשב שהם לא רלוונטיים, או שנמצאים כבר בתנאים של רשות ההגבלים.
    גם בדיון המסכם בנושא אצל פילבר לא הובעה שום הסתייגות להחלטה להוריד את התנאים, כולל זו של נויפלד. זו ניסתה "להפיל" את ההחלטה על פילבר, אבל מנוסח סיכום הדיון ניתן היה להבין בהחלט שאיש מהמשתתפים בדיון לא חשב אחרת.
  • הנושא השולי של מימוש האופציות, שבשלב הראשון עלתה בזק אל מעל ל-50%. שוב התברר שמדובר בנושא פעוט, שספק אם בכלל נדרש לדיון לאור קביעתו של מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר מרדכי מרדכי. התברר שנויפלד התבקשה להכין חוות דעת משפטית בנושא (האם יש הפרה או לא), אבל לא עמדה בכך ומעולם לא הכינה חוות דעת, למרות שלטענתה חשבה בבדיקה "מקדמית" שיש הפרה. בפועל, לא היתה חוות דעת בכתב, לא נעשתה אכיפה וממילא על בזק לא הוטל שום עיצום כספי.
  • סעיף 7, אותו סעיף שהוכנס וכביכול הורד (אבי וייס הסביר פה שלמעשה לא הורד) שמאפשר לבחון האם יש הפרה של בזק גם לאחר אישור המיזוג בין בזק ליס: מסתבר שנויפלד הכניסה את הסעיף זמן קצר לפני המיזוג כ"עז", הגדרת עו"ד ז'ק חן כדי לתקוע מקלות בגלגלי האישור.
    נויפלד התרעמה על המילה "עז" אבל לוח הזמנים לא משקר: למה החליטה נויפלד להכניס הסעיף הלא משמעותי הזה ממש ברגע ה-90? כדי להקשות.
    בדיון גם התברר שפילבר התרעם על העברת התנאי ברגע האחרון לאחר שביקש את כל החומר בנוגע לנושא ולא קיבל אותה (כלומר, נויפלד צפצפה עליו). כמו כן עו"ד חן הוכיח לנויפלד שאיה בן פורת מהלשכה המשפטית בראשותה אמרה על כל הנושא שזה "לא אישיו גדול", וזו בערך היתה גם דעתו של מימון שמילה, סמנכ"ל במשרד התקשורת שאמר על כל הנושא שזה "זוטי הזוטות".
  • עיסקת יד 2: נויפלד אישרה שמדובר באישור תקין, ושנעשה רק למען הזהירות כי מדובר ב"עודף רגולציה". מדובר בעיסקה שהיה צריך לקבל עליה אישור רק בגלל שהיא חברה בת של חברה בבעלות בזק (וואלה).
  • עו"ד חן העמיד במבוכה את נויפלד לאחר ששאל אותה למה לא בחנה את סוגיית קשריו של אבי ברגר בפרטנר, כולל הופעתו של ברגר מטעם פרטנר בוועדת חייק לנושא התעריפים בשוק הסיטונאי, לפני שמונה למנכ"ל משרד התקשורת.
    נויפלד החלה לגמגם שהיא לא ידעה, לא ראתה ולא שמעה, היא לא יודעת על איזה נושא הופיע בדיוק ברגר בפני וועדת חייק ובכלל, הוועדה היתה לפני שמונתה לתפקידה (כיועצת משפטית היא היתה צריכה להכיר אותה).
    אלא שכל זה רק חידד את התהייה איך ברגר קיבל הסדר ניגוד עניינים יחסית מקל, במיוחד לאחר ששימש בתפקיד בכיר בפרטנר ובכל תקופתו היה לעומתי מאוד נגד בזק.
    ניגוד העניינים של ברגר זה רק פרומו לדיון האמיתי באמת: ניגוד העניינים של נויפלד עצמה – אחת השערוריות הגדולות בכל הסיפור הזה. חכו-חכו, זה יעלה בימים הבאים ותהיה מבוכה רבה לנויפלד.

***

אתמול בטוויטר ובפייסבוק של אלי
07:22 -> 08:33 -> 10:31 -> 12:34 -> 13:23 -> 13:38 -> 14:38 -> 15:37 -> 19:28 -> 19:51 -> 22:14 -> 22:29

מאמרים אחרונים

סיגר – תיק 1000

הפרקליטות רוצה להסתיר את קריסת תיק 4000 עם סיגרים ושמפניות? עושים סדר בתיק 1000

הפרקליטות שברה את הסדר ההגיוני של משפט נתניהו עם עדה בתיק 1000, הדס קליין. המטרה היא לטשטש את קריסת תיק 4000 בעדות פילבר באמצעות קצת קשקשת על סיגרים ושמפניות. אז החלטתי לעשות לכם סדר בתיק 1000

הקליקו לתוכן »