יומן הבוקר
פינוקיו – עיתונאים שמסקרים את משפט נתניהו
משפט נתניהו הוא אירוע מרכזי בתולדות המדינה ולכאורה הוא מסוקר ע"י שורה של עיתונאים. בואו נראה האם העיתונאים באמת מדווחים לציבור על המתרחש במשפט או שהם משבשים את האמת בשירות הפרקליטות

שורה ארוכה של "עיתונאים" עוסקת בסיקור משפט נתניהו, מעט מאוד מהם בכלל נמצאים באולם הדיונים, ובוודאי שאיש מהם לא מתעמק בפרוטוקולים שהצטברו עד עכשיו למעלה מ-12,000 עמודי פרוטוקול.
למעשה, מה שקורה הוא שאותם "עיתונאים" ניזונים לחלוטין מכף ידה של הפרקליטות, מדיווחיה המגמתיים של הילה קובו, דוברת הפרקליטות, שמעבירה במהלך הדיונים ציטוטים מגמתיים ומסולפים וכמובן מהתדרוכים השוטפים של יהודית תירוש וליאת בן ארי.

מעבר לרמייה הציבורית יש פה כבר התנהלות אתית בעייתית, כיוון שאתה מדווח על אירועים מבלי להכיר את העובדות לאשורן, או לפחות מבלי לקרוא פרוטוקולים של הדיונים.

***

הנה רשימת ה"עיתונאים" שמשבשים את זכות הציבור לדעת ומתווכים מציאות הפוכה לגמרי ממה שקורה במשפט, מבלי להיות נוכחים בו בכלל, או נוכחים בו בצורה חלקית בלבד.

אמנון אברמוביץ'

מפרשן את משפט נתניהו בלי שהיה דקה אחת באולם הדיונים ומבלי שקרא עמוד פרוטוקול אחד.
אין בכלל ספק שאברמוביץ' ניזון מתדרוכים של הפרקליטות ומי שמדברות מתוך גרונו אלו יהודית תירוש וליאת בן ארי.

גיא פלג

 למרות שהוריד פרופיל לאחרונה, במיוחד בעדות פילבר, פלג תמיד היה חלק מהתזמורת של "העדים סיפקו את הסחורה לפרקליטות", למרות שהוא ביקר באולם הדיונים לשעות ספורות במצטבר, ובוודאי שאינו קורא פרוטוקולים.

פלג אינו בקיא בפרטי הפרטים של הרגולציה וגם יש לו היסטוריה של דיווחים שקריים מהחקירות, כמו בסילופי ציטוטים של עדויות פילבר ודיווח מעוות של "פסגת התאנים והיין", כפי שתיאר פילבר בעדותו.

מי שמופיעה לאחרונה בדיונים היא לי נעים שהצטרפה לדסק המשפטי של חדשות 12.

עמית סגל

מפרסם דיווחים במהלך השוטף של הדיונים, למרות שלא נמצא כלל באולם הדיונים (נכח פעמיים לאחרונה לזמנים קצרים ביותר), במין גניבת דעת ואחיזת עיניים של מעקב שוטף אחרי המשפט.

לאחרונה נתפס על-ידי לאחר שפרסם ציטוט זהה לחלוטין לציטוט של אביעד גליקמן – כמובן לטובת הפרקליטות.

שתי בעיות אתיות חמורות של סגל: הראשונה, בעדות פילבר. האחרון הוא חברו, דיבר איתו לפני מעצרו 5 פעמים בתוך שבוע, שיחות שהוקלטו בהאזנת סתר – ולמרות זאת ממשיך "לפרשן" את עדותו תוך התעלמות מניגוד העניינים החמור שלו.
הבעיה השנייה – משווק ללא לאות הסדר טיעון עם נתניהו, למרות שכשל עם השיווק בסיבוב הראשון.

רביב דרוקר, ברוך קרא, אביעד גליקמן

דרוקר יזם יחד עם חבריו. ברוך קרא ואביעד גליקמן, 4 תוכניות על תיק 4000 שכל מטרתן היתה לייצר בית דין שדה להרשעת נתניהו, תוך שהוא מהלך אימים על עד המדינה שלמה פילבר.

דרוקר הוריד פרופיל לאחרונה, הוא הופיע פעם אחת באולם הדיונים בתחילת עדותו של ניר חפץ ונעלם. חבריו, קרא וגליקמן, אמנם מגיעים לאולם הדיונים אך לא באופן סדיר ולא לכל דיון (נעלמו לחלוטין בחקירתה של דנה נויפלד).
בכל מקרה, במהלך הדיונים שבהם הם נוכחים, הם לא מגיעים עם מחשב נייד, ממעטים לצייץ וניזונים בעיקר מדיווחים של דוברי הפרקליטות, בין אם הדוברת הרשמית כמו הילה קובו או בין אם משופרות אחרים של הפרקליטות הנמצאים באולם הדיונים.
כמובן שהשניים נוטים להיעלם, הן מאולם הדיונים והן מהדיווחים, בחקירות הנגדיות של העדים.

מה שבולט עוד אצל השניים: כשהם טורחים להגיע, שניהם נוטים "להיצמד" בהפסקות לאנשי הפרקליטות ולהסתודד איתם. אפשר לראות מהצד את החיבה והקרבה והחברות בין שניהם לאנשי הפרקליטות (במיוחד תירוש ובן ארי), חיבה וחברות שניכרת היטב בדיווחיהם.

תמר אלמוג

הכתבת המשפטית של תאגיד השידור, על חשבוננו, ממעטת להגיע לאולם הדיונים ועושה זאת בעיקר רק בתחילת עדויותיהם של עדים מרכזיים או ניר חפץ או שלמה פילבר.
על חקירות נגדיות אין על מה לדבר. גם אלמוג היא בסך הכל מדבררת של הפרקליטות.

נטעאל בנדל, גידי וייץ, חן מענית, נתי טוקר

ארבעה "עיתונאים" בקבוצת "הארץ דה מרקר" שכולם דוברים של הפרקליטות.

בנדל הוא זה שמסקר באופן שוטף את המשפט ונמצא מדי יום באולם הדיונים, אך דיווחיו מוטים ומגמתיים, נטולי כל הבנה ברגולציה. לא פעם הוא לא קשוב למה שקורה בבית המשפט ו"משלים" את הציטוטים משופרות הפרקליטות – ראיתי זאת במו עיניי.

וייץ, מענית וטוקר כמעט ולא מבקרים באולם הדיונים אבל "מפרשנים" מדי פעם את מה שקורה בו מתוך הפוזיציה של הפרקליטות.
שלושתם קיבלו במהלך השנים האחרונות הדלפות פליליות מהפרקליטות ובמקביל מעניקים לגוף המושחת הזה סיקור אוהד.

בן כספית

לא נוכח כלל באולם הדיונים ולו לדקה אחת ובוודאי שאינו קורא פרוטוקולים אלא ניזון מדיווחים מגמתיים של שופרות הפרקליטות.
על בסיס ציטוטים מסולפים הוא מגיע למסקנות נחרצות מאג'נדות פוליטיות.

גלעד מורג

מייצג את קבוצת "ידיעות אחרונות" כולל וויינט ומגיע באופן סדיר לאולם הדיונים. הדיווחים שלו נוטים בבירור לטובת הפרקליטות ובכל מקרה, עורכיו ב"ידיעות אחרונות" תמיד יבחרו את הכותרת הנוחה לפרקליטות.

יאיר אלטמן

ה"כתב" המשפטי של "ישראל היום". לא נוכח באופן סדיר והדיווחים שלו הם קצרים, מביכים ומגמתיים. לאחרונה, ברוח העיתון, הם ממש פרו-פרקליטות. מפגין בורות בכל הנוגע לרגולציה.

ניצן שפיר, אבישי גרינצייג

"גלובס" הוריד פרופיל בסיקור המשפט, במיוחד גרינצייג. בכל מקרה, הדיווחים והפרשנויות שבכל זאת מתפרסמים נוטים בבירור לטובת הפרקליטות.

שפיר לא טורחת על גילוי נאות – שהיא עבדה בפרקליטות והיתה העוזרת של אושרה גז, פרקליטות מחוז ת"א (פלילי). לא אחת גם ראיתי אותה מקבלת גם תדרוכים מהילה קובו במהלך ההפסקות.

בכל מקרה, שניהם לא בקיאים בפרטי הפרטים של המשפט, במיוחד בהיבטים הרגולטוריים שבו. את גרינצייג תפסתי לא פעם ולא פעמיים בדיווחים מגמתיים ומסולפים בנוגע ל"ראיות" הנוגעות לתיק 4000.

"מקור ראשון"

מבחינתי, אחד הביזיונות העיתונאים הגדולים של משפט נתניהו – עיתון שנחשב ימני, בעריכתו של חגי סגל, כמעט ולא שולח כתבים לכסות את המשפט.
לא לחינם יהודה יפרח, ה"פרשן" המשפטי של העיתון, ניזון לכל אורך הקדנציה של מנדלבליט מתדרוכים מגמתיים על תיקי "האלפים".

מאמרים אחרונים