עד כמה הדס קליין מלאה סתירות פנימיות בעדותה וסיפורים מוזרים/שקריים אפשר לראות בסיפור על השמפניות, שמגיעות משום מה מגיעים לביתה ומאוכסנים בממ"ד שלה לאחר שחברה האישי, יבואן השמפניות דובי פיינטוך, מביא לה את השמפניות.
למה שיבואן יביא את הסחורה לביתה של הדס ולא ליעד שלהן – ביתו של מילצ'ן או ביתו של פאקר? לא ברור.
בכל מקרה, בחקירה הראשית סיפרה קליין שיש לה בבית תמיד שני ארגזי שמפניה:
"… אנחנו תמיד היינו מוצאים מתחת לאדמה, היינו מאוד יצירתיים בזה. קרה מקרה שלא היה לא בהרצליה בחינאווי, והתבקשנו לשמפניות דחוף ושלחנו את יונתן (חסון הנהג)… לירושלים לקנות, אני החזקתי איזה שתי קופסאות, שתי שישיות בממ"ד שלי בבית כי הבנתי כבר שתכף תהיה בקשה ואכן הגיעה בקשה ביום שישי בערב כשאני אצל אמא שלי בארוחת ערב…".
שימו לב שקליין זוכרת פרטים מאוד ספציפיים, שזה קשור לטינוף על שרה נתניהו, אבל שוכחת פרטים מהותיים על התכשיטים שלכאורה הגיעו לשרה נתניהו.
אלא שבחקירה הנגדית הזכיר לה עו"ד עמית חדד שבחקירתה המשטרה היא תיארה "מחסן" של שמפניות בביתה. קליין היתממה בהתחלה אבל אחר כך הודתה בכך. איך נוהל המחסן, מה נכנס ומה יצא – לא ברור – כי כל תעודות המשלוח נעלמו.
***
הנה התמלול של החקירה הנגדית בנושא "מחסן השמפניות" בביתה של הדס קליין וגם על תיבת הדואר שלה:
חדד: בשלב הזה שמילצ'ן כבר נחקר בחשד לשוחד את מספרת למשטרה סיפור די מוזר שהבית שלך הוא מחסן, את זוכרת את זה?
קליין: לא. תזכיר לי.
חדד: את אומרת, זה מ-29 בינואר 2018 אומר לך גיל (החוקר).
קליין: זה החקירה האחרונה שלי?
חדד: כן, זה אחרי שמילצ'ן כבר חשוד במתן שוחד, אחרי שהוא נחקר.
קליין: סליחה רגע, אני לא רואה.
חדד: זה קצר, תאמינו לי, שנייה. או שהייתי משאירה לו בבית ינאי, הבית שלי היה מחסן בגללם, כך אמרת. כך סיפרת בחקירה.
קליין: רגע, רגע אני רוצה להגיד אנחנו מדברים פה על, תקריא לי את הכל, על סיגרים זה לא היה מחסן אצלי סיגרים, היה אצלי, אם יונתן קונה או אני הולכת לקנות מחינאווי אז עד שיונתן בא ולוקח, אבל מחסן אצלי היה מהשמפניות שדובי פיינטוך היה מביא מראשון לציון, עוצר או אצלי, שמים אצלי, זה נקרא מחסן, כן, יש לי ממד שאני שמה שם אחר כך לוקחים משם.
חדד: אנחנו עוד נראה מה קורה.
קליין: בסדר, אין בעיה, בסדר.
חדד: רק אני רוצה לדעת האם אחרי שאת אומרת שהבית שלך היה מחסן, האם אז עוצרים ועושים לך חיפוש בבית לבדוק מה יש במחסן? התשובה היא לא.
קליין: לא. סליחה אני שואלת, רק שנייה, אתה מדבר על 2018 שאני מתארת לו תיאור על 2016. ב-2018 אין לי שמפניות (זה ברור שהם הפסיקו לקנות שמפניות כי מילצ'ן כבר לא ביקר בישראל), אנחנו לא קונים. ב-2016 כבר כפי שהסברנו השמפניות נגמרו ובזה זה נגמר, יבואו אלי הביתה ימצאו את מכונת הכביסה שלי במחסן, נו, באמ.
השופט בר-עם: השאלה בהקשר הזה אם נעשה או לא נעשה חיפוש.
קליין: אבל הוא אומר ב-2018, אני מסתכלת גם הגיונית, ב-2018 אין להם מה לחפש אצלי (שוב, הצו היה ב-2016, קליין בכוונה מיתממת).
חדד: אני מבין שאת מנסה כל פעם להבין למה אני שואל, זה בסדר.
קליין: ברור, איזו שאלה?
חדד (בציניות): איזה שאלה, באת רק לספר את האמת.
קליין: אך ורק.
חדד: אך ורק עוד נראה.
קליין: לא, אבל טכנית אני אומר לך שב-2018 אין להם מה לחפש.
חדד: כמובן שבאותו שלב כבר מילצ'ן חשוד במתן שוחד, את לא מוסרת לחוקרים את המחשב שלך מהבית?
קליין: לא מתבקשת ולא מוסרת.
חדד: לא מתבקשת ולא מוסרת. חקירה מיוחדת. עכשיו, דיברנו על טלפונים, נדבר על מיילים אז אמרנו לאורך כל החקירות שלך וגם אישרת את זה החוקרים לא ביקשו ממך את כתובת הדואר שלך, דואר אלקטרוני שלך.
קליין: יכול להיות, לא זוכרת אפילו.
חדד: וגם לא נתת להם את הסיסמה לתיבת הדואר האלקטרוני שלך?
קליין: לא, אמרתי לך שלא.
חדד: וזה למרות שסיפרת לחוקרים שיש מסמכים מאוד רלוונטיים בתיבת הדואר שלך נכון? הרי אמרת להם שאת הולכת לתיבת הדואר, את מפיקה משם חשבוניות, דברים כאלה נכון?
קליין: אמרתי, כמובן.
חדד: ועדיין לא ביקשו ממך גישה לתיבת הדואר?
קליין: לא.
חדד: לא ביקשו. מוזר. עכשיו, זה ברור לאור העובדה שאת מפיקה חומרים מתיבת הדואר האלקטרוני שלך, זה היה ברור לך שהחוקרים יודעים שיש חומרים רלוונטיים בתיבת הדואר האלקטרוני שלך נכון? זה ברור כי את אומרת להם שאת בודקת בתיבת הדואר, מפיקה חומרים ומוסרת להם לכן זה ברור להם שיש שם חומרים שהם רלוונטיים לתיק נכון?
השופטת פרידמן-פלדמן: מה ברור להם היא יכולה להגיד?
חדד: להבנתך, זה ברור לחוקרים?
השופט עודד שחם: מה מצב הדעת של החוקרים סיכמנו קודם שזה לא שאלה לעדה.
חדד: בסדר, אז נשאל את זה כך, זה ברור שגם אחרי שאת מביאה להם חומרים מתיבת הדואר האלקטרוני שלך הם לא מבקשים גישה לתיבת הדואר, זה ברור.
קליין: העובדה היא שלא ביקשו את הסיסמה, לא יודעת אם זה ברור או לא ברור, אני אומרת שהעובדה היא שלא התבקשתי לתת.
חדד: עבירה חמורה כמו שוחד לראש ממשלה מכהן ואף אחד לא מבקש גישה לתיבת דואר.
עכשיו, האמת היא שלא היה צריך לבקש כי כבר היה צו.
