אלי לוי, לשעבר מנהל מחלקת חקירות ברשות ני"ע, מודה שהם עבדו לפי התיזה בכתבה השקרית של שופר הפרקליטות גידי וייץ: "הכתבה הייתה רכיב באירוע הזה… הכתבה הזאת שימשה אותי בין היתר במסגרת הכנת חוות הדעת… האירוע הזה הוא אירוע שהציבוריות הישראלית ספגה אותו בעוצמה. התחקיר (שקר גס, זה בכלל לא היה תחקיר!) הזה…"; עו"ד עמית חדד: התעלמתם מכל ההסברים מזמן אמת, ההסברים הנכונים בהתנהגות, כי לך היה תזה של גידי וייץ. הפרוטוקולים מדברים!
הגרסה של עו"ד ערן שחם שביט לפרשת המסרונים עם השופטת פוזננסקי כץ. שחם שביט: זו הייתה בעיקר בעיה של נראות ציבורית. זה התנהל באותה עת באמצעות קשר ישיר בווטסאפ לרוב בין גוף החקירות שזה אני לבין השופטים – לא רק בתיק הזה, גם בתיקים אחרים. אין מזכירויות בשעות הערב. זה היה נוהל רגיל, לימים הוא גם שונה. עו"ד ז'ק חן התפוצץ על שחם שביט: זה הרבה מעבר לנראות ציבורית. יש אנשים שדחפו אותם לתאים ועצרו אותם! הם בני אדם! אני טענתי לאפס ימים. אני לא הייתי בלשכה של השופטת (אפס ימי מעצר לבני הזוג אלוביץ')
נחשף ביום העדות השני של עו"ד ערן שחם שבט: מנדלבליט שלח את שחם שביט לשופטת פוזננסקי כץ כדי ״לבשר״ לה שהוא ״ממנה״ אותה לשבת בתיק; עו"ד חן: הוטל עליך לבשר לה שהיועץ המשפטי לממשלה הטיל עליה משימה להיות שופטת בתיק. איפה נשמע דבר כזה? ממתי היועץ ממנה? שחם שביט: לא יכול להשיב על זה; ליאת בן ארי השוותה בין "סיקור אוהד" לנתניהו (כביכול) למעטפות מזומן ב-400 אלף שקל; שחם שביט: עניתי לה – זה לא 400 אלף שקל במעטפה
עדות אלקין, היום השני: כל השיח הזה (סביב חוק ישראל היום) לא מתקרב למישור הפלילי. זה רגיל. כולנו יודעים שיש קרב בין 2 עיתונים. יש שחקנים פוליטיים. הקרב הוא תקשורתי. אף אחד לא מעלה על הדעת שיכול להיות היבט פלילי. כולם ידעו ששרי תקשורת שהלכו לטובת ערוץ 10 (ערוץ 13 כיום) – קיבלו מיידית סיקור חיובי. קיבלתי פניות מוועד העובדים ומהנהלת הערוץ להציל אותם
הפרקליטות בלחץ אטומי – ניסתה לסכל את עדותו של השר זאב אלקין תוך שהיא מטילה דופי ביושרתו. אלקין תקף בחריפות את הפרקליטות: העלתה הליכים פוליטיים על מסלול פלילי, פרצה את החסינות המהותית של חברי כנסת בצורה גסה מאוד! הרגשתי לא בנוח ושיתפתי מחשבותיי עם יועמ"ש הכנסת. אני מדגיש את חוסר נוחות הגדולה שלי מול הפרקליטות – שלא הזמנתם אותי לפה. הייתם צריכים להזמין אותי כעד תביעה – כשהייתי בצד ההפוך עם נתניהו
הדרמה במשפט נתניהו: עו"ד ערן שחם שביט, מס' 2 בייעוץ המשפטי של רשות ני"ע – חשף: עמדתי בזמן אמת הייתה שאין כל ממש בתיאוריית השוחד של תיק 4000, שהתבססה על הכתבה של גידי וייץ: "דעתי לא נשמעה מספיק חזק"; שחם שביט גם חשף שליאת בן ארי סירבה לחקור את אילן ישועה תחת אזהרה בניגוד לדעתו כי החליטה (מראש!) שאין להגיש כתב אישום נגדו; עמדת בן ארי מוכיחה: היא העניקה חסינות בפועל לישועה כדי להפליל את נתניהו בכל מחיר
עד ההגנה אמיר ברקן, סמנכ"ל כלכלה ותשתיות במשרד רוה"מ, ריסק את התיאוריות השקריות של יהודית תירוש: מעולם לא דיברתי עם נתניהו על ענייני בזק, דיברתי איתו פעם אחת על שוק הדיור; הפגישה בנושא מיזוג בזק-יס לא הייתה בעקבות הנחיה של נתניהו. לא הייתה הנחיה של רוה"מ או עמדה בנושא בזק. שום דבר! על עיכוב אישור מיזוג בזק-יס על ידי משרד התקשורת (אז בראשות גלעד ארדן ומנכ"לו אבי ברגר): על פניו זה נראה כמו ניצול כוח שלטוני; על מיזם טאטא: לא מכיר עיסוק של נתניהו במיזם
נתניהו בסיום עדותו: מעמידים אותך על הפרת אמונים. אני אגיד לכם איפה יש פה הפרת אמונים. הפרת אמונים זה לסחוט עדים, הפרת אמונים זה לשים אותם עם פשפשים, הפרת אמונים זה לאיים עליהם. אין גבול למה שעשו כאן כדי לחפש איזו שהיא עבירה. וזה לא מדובר רק על זכויות הפרט שלי כנחקר, זה מדובר על הניסיון לפגוע פגיעה ישירה, מכוונת, סיכול פוליטי, כדי למנוע מאזרחי ישראל לבחור את מי שהם רוצים. את השנים האלה אי אפשר להחזיר. אבל אפשר לעשות רק דבר אחד, אפשר להביא את האמת ואת הצדק. וזה בידיכם, להביא כאן אמת וצדק. את השנים אחורה אי אפשר להחזיר. את האמת ואת הצדק אפשר. הפרוטוקולים מדברים!
הרגע הדרמטי שבו השופטים מבינים שאלי לוי פעל בניגוד לחוק כאשר אסף חומרים וביקש לחקור את נתניהו בלי אישור יועמ"ש. השופטת פרידמן-פלדמן: הבקשה היא בעצם בקשה לחקור חשדות כנגד ראש הממשלה? עשויים או לא עשויים, אם זו בעצם הבקשה? לוי: התשובה היא עשויים להגיע גם לראש הממשלה. השופטת פרידמן-פלדמן: בפועל התשובה היא "כן". השופט בר-עם: אומר לאדוני מה מטריד אותי. אדוני אומר שייתכן שזה כן קשור אולי לראש הממשלה. ואני אומר אם אלה העובדות, אדוני לא סבור שצריך לנקוט איזושהי פעולה מקדימה לפני שמפיקים מיילים שאולי קשורים לראש הממשלה? זה דבר שאדוני יודע שלא צריך לעשות, שזה לא תקין לעשות את זה!
הפרקליטות המציאה תקדימים חדשניים ומוזרים במיוחד לעבירת הפרת האמונים של נתניהו, כמו "זיקת סיקור" ו"זיקה להיותו עובד ציבור", רק כדי להפליל אותו בכל מחיר. הפרת האמונים היחידה היא של מנדלבליט, שי ניצן, ליאת בן ארי ויהודית תירוש – שקשרו קשר להפיכה שלטונית תוך בידוי ראיות ושיתוף פעולה עם תקשורת מושחתת
שטאזילנד: הפרקליטות ורשות ני"ע חדרו לסלולרי של איריס אלוביץ', בלי שהייתה חשודה בתיק 'בזק רשות ני"ע' ותוך מצגי שווא לבית המשפט. התירוץ של אלי לוי: הטלפון של שאול אלוביץ' היה מחוק בחלקים נכבדים והייתה הבנה שרכיבים ממידע שאנו מחפשים אצל שאול מצויים בטלפון של איריס. אין לי מושג לגבי המצג שהוצג לבית המשפט. לא כל צו עובר את שולחני
אלי לוי גלגל את האחריות לחקירות הלא חוקיות של אלוביץ', בהן הופנו עשרות שאלות על נתניהו למרות שלא היה אישור לכך בשלב חקירת בזק רשות ני"ע: הכל עבר תחת זכוכית המגדלת של הפרקליטות, אופי שאלות נקבע על ידי הפרקליטות. הפרקליטות הייתה מאוד דומיננטית בדרך שאילת השאלות. ככל שיש חריגה הדבר לא נעשה על דעתי וודאי גם לא בידיעתי. הפרקליטות הייתה מעורבת בצורה עמוקה, זה אירוע שכל כולו נוהל על ידי הפרקליטות. אני לא מתאר לעצמי שחוקרי רשות ני"ע פעלו על דעת עצמם… דיברתי פעמיים-שלוש ביום עם ליאת בן ארי; לוי הודה: הכתבה של גידי וייץ הייתה "רכיב" בחוות הדעת שלי
