משפט נתניהו: איך התקשורת עובדת עליכם?

אחרי שנכחתי ב-12 דיונים של משפט נתניהו, אני יכול לקבוע בלי צל של ספק: כל שופריה של הפרקליטות בתקשורת הישראלית, ויש רבים כאלה, למעשה מונעים וחוסמים מהציבור, באמצעות צנזורה של החקירות הנגדית – את תמונת המצב האמיתית, העולה מהתפרקות תיק 4000 ואי אמינות (בלשון המעטה) של שלושת העדים הראשונים – אילן ישועה, אבירם אלעד (היום מנכ"ל חדשות 13) ומיכל קליין.

שלושתם, ללא יוצא מן הכלל, גילו סימני מצוקה במהלך עדותם, לאור הסתירות הרבות בעדויותיהם, אבל הדברים לא השתקפו החוצה, כאילו לא היו.

הפרקליטות ושופריה עושים את הכל כדי לתווך לציבור מציאות מדומיינת, מעוותת ושקרית – וכל הדרכים כשרות לכך: תדרוכים נגד השופטים, הדלפות מגמתיות של ציטוטי עדי התביעה, הסתודדויות עם כתבים במהלך ההפסקות בדיונים עצמם – הכל בשביל לחסום את דרכה של האמת החוצה.

זו הסיבה שקם המיזם של כנרת ובראשי ושלי – להעביר בשידור חי את מה שקורה באולם עצמו ולא להסתמך על תיווך מגמתי של כלי התקשורת.

הדרך לדעת מה קורה במשפט נתניהו עוברת אך ורק בשני ערוצים – או שאתה נוכח בדיונים ו/או שאתה קורא פרוטוקולים שמגיעים שבועיים-שלוש באיחור אחרי כל דיון.
אין שום דרך אחרת להבין מה קורה במשפט.

כיוון שגיא פלג, למשל, לא נוכח בדיונים ולא קורא פרוטוקולים – איך בכלל אפשר לסמוך על מה שהוא אומר?
אי אפשר. כפי שמשפטנים אומרים – זו עדות מפי השמועה. היא לא קבילה.

הסתרת האמת – כך זה עובד מאחורי הקלעים במשפט נתניהו:

דוברת הפרקליטות מסקרת את המשפט

בכל דיון, מראשיתו ועד סופו, יושבת הילה קובו, הדוברת של פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה).
הילה קובו, בתה של השופטת בדימוס אסתר קובו, הגיעה לפרקליטות אחרי שעבדה שנים ארוכות ב… וואלה.

למעשה, מי שהיתה חלק מאותה חבורה שמאלנית רדיקלית, מי שהכירה/מכירה את כל הדמויות שעולות על דוכן העדים – היא קובו בעצמה.
היא היתה שותפה מלאה להפיכת וואלה לאתר שמאל קיצוני שרודף את נתניהו, ונטלה חלק בפעילות האנטי-נתניהו באתר.
ציוצי העבר שלה נגד נתניהו מדברים בעד עצמה ובאחד מהם, בוטה במיוחד, היא כתבה שבכל פעם שהיא אוספת את הקקי של הכלב שלה – היא נזכרת ביאיר נתניהו.

זו אותה קובו שמעבירה ציטוטים מאוד מגמתיים מהחקירות הראשיות לחבורת העיתונאים, שלא טורחת כלל להגיע לדיונים והיא למעשה חיה את המשפט דרכה ודרך תדרוכים של הפרקליטות (במיוחד יהודית תירוש).

שירותיה של קובו נשכרו במיוחד ובעיקר לצורך משפט נתניהו – זה מרבית עיסוקה – והתוצאה אבסורדית: עובדת ציבור שכספה משולם ע"י משלם המסים – עוסקת בהטעיית אותו ציבור.

במהלך השבוע האחרון העברתי לפרקליטות את השאלות הבאות:

א. אשרו בבקשה שהילה קובו מעבירה במהלך הדיונים ציטוטים מאוד מגמתיים מהחקירות הראשיות לכתבים שאינם נוכחים כלל בדיונים כמו גיא פלג ועוד – כדי שישרתו את תיזת הפרקליטות.

ב. מדוע דוברת פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) צריכה להקדיש את רוב משרתה למשפט בודד אחד ולשבת בכל דיון ודיון?

ג. האם יש תקדים לכך שיש דוברת מיוחד לפרקליטות מסויימת ולמשפט מסויים?

שימו לב לתשובת הפרקליטות:

"הילה קובו היא דוברת פרקליטות מיסוי וכלכלה, ומשכך מדבררת את כל תיקי המחוז. התיק בביהמ"ש המחוזי בירושלים מתנהל בפומבי והדיונים פתוחים לסיקור של כלל הכתבים והעיתונאים לפי שיקול דעתם".

זו שיטת ההתחמקות הידועה לשמצה של הפרקליטות: לא עונים לעניין, שומרים על עמימות ומקפידים על חוסר שקיפות.

מי לא נוכח בדיונים?

למעשה, כמעט כל כתבי המשפט בערוצים הטלוויזיה לא מכסים את המשפט ולא טורחים בכלל לבוא לדיונים: לא גיא פלג (ערוץ 12), לא ברוך קרא (ערוץ 13) ולא תמר אלמוג (ערוץ 11).

קרא מבליח מדי פעם לשעתיים-שלוש ונעלם; מי שאמור לסקר את המשפט בערוץ 13– אביעד גליקמן – מקפיד להופיע בחקירות הראשית, מעביר את הציטוטים שמשרתים את הפרקליטות, אבל במרבית החקירות הנגדיות הוא נעלם או מופיע לזמן קצר ובורח די מהר.

כמובן שהחבורה הזו ניזונה מהפרקליטות – הווה אומר: בכל פעם שאתם שומעים אותם מדברים בנחרצות על מה שקורה במשפט – זה לא מידיעה שלהם – זה מידיעת הפרקליטות.

כזכור, כל החבורה הזו עקבה אחרי התהליכים המשפטיים נגד נתניהו באופן שוטף ולא הפסיקה לדווח על כל פרט ופרט. כעת, כשהמציאות לא מתאימה להם ולפרקליטות – הם ממשיכים לתאר תמונת מצב הפוכה למה שקורה באולם המשפט.

הם מתארים לציבור שהעדויות של חבורת וואלה חיזקו את תזת התביעה והיו אמינות – ההיפך ממה שמתרחש באולם בית המשפט.
אני מניח שהחבורה הזו מקבלת גם את ההודעות של דוברי אלוביץ' ונתניהו – אבל הם נוהגים להתעלם מהן.

בשבילם יש מטרה אחת: להמשיך עם התיאוריה שתיק 4000 יצוק מבטון והעדים הם "מדוייקים ואמינים", כפי שאמנון אברמוביץ', נוהג לומר בלי שכף רגלו דרכה במשפט.
כמו גם מוטי גילת שהכריז בתרועה רמה שתהיה הרשעה "מהדהדת" בתיק 4000 כשהוא הודה שאינו בקיא בפרטים של העדויות האחרונות.

מי כן נוכח בדיונים?

אור-לי ברלב, שמגדירה את עצמה כ"עיתונאית" – יחד עם אורן פרסיקו/איתמר ב"ז מאתר העין השביעית. הם יושבים תמיד יחדיו ומחלקים ציונים מתחת לשפה לעו"ד בעז בן צור ולעו"ד ז'ק חן.

ברלב מייצגת את עצמה ושני "עיתונאי" העין השביעית מייצגים את השמאל הקיצוני מאוד והדיווחים בהתאם: דף המסרים היומי של הפרקליטות (ממילא התפוצה של שניהם זניחה).

בנוסף מגיעים בקביעות איתמר לוין מ"ניוז1" (לזכותו ייאמר שמעביר את הדברים כהווייתם), נטעאל בנדל מ"הארץ" (סיקור נוטה בבירור לפרקליטות – הוא הרי חי מכף ידה של הפרקליטות), נציג גלי צה"ל ונציגים מתחלפים של קבוצת ידיעות (מדי פעם).

כלי התקשורת של הימין

מבחינתי זו האכזבה הגדולה – "ישראל היום" ו"מקור ראשון" לא טורחים לשלוח כתבים באופן שוטף, ורק ערוץ 20 מכסה את המשפט בצורה אינטנסיבית – למרות שאברהם בלוך מוגבל לאחר שהותקף ברחבת שער שכם.
בלוך הוא כתב המשפטי היחיד בישראל שלא סר למרותה של הפרקליטות ומבקר אותה.

העיתונים הכלכליים

"כלכליסט" ו"דה מרקר" לא שולחים כתבים – שני העיתונים כיסו באופן שוטף את התהליכים המשפטיים ונעלמו ככל שהמשפט התקדם. גם "גלובס" שהיה שולח את כתביו לסיקור המשפט נעלם ביומיים האחרונים.

השורה התחתונה: מרבית כלי התקשורת בישראל מכסים את משפט נתניהו לא מיד ראשונה – לא מנוכחות בדיונים ולא מקריאת פרוטוקולים – הם חיים את המשפט אך רק דרך הפריזמה של הפרקליטות.

התוצאה העגומה: אחת ההונאות התקשורתיות הגדולות שהיו בישראל – הן לפני תחילת המשפט ובמיוחד אחרי פתיחת המשפט וחשיפת ליקויי הפרקליטות בו.