סיקור המלחמה הוא תירוץ נוח מאוד לערוצי האלג'זירות – 11, 12 ו-13 – להתעלם לחלוטין ממה שקורה בתיקי נתניהו ובתיק הצוללות,  אלא שהסיקור דעך עוד לפני המלחמה ונעלם כלא היה בחסות המלחמה.

***

אני בטוח שאם המגמות בתיקים היו הפוכות, כלומר פרו פרקליטות, האלג'זירות היו מוצאים את הזמן לדחוס דיווחים גם בעת מלחמה. אבל מכיוון שההתפתחויות בדיונים הם בדיוק בכיוון ההפוך – אין להם אינטרס לשדר ולו מילה אחת, במיוחד לאחר שהשופטים המליצו לפרקליטות לסגת מסעיף השוחד בתיק 4000.

בגידת התקשורת: תאגיד השידור

מי שבולט לרעה זה תאגיד השידור על חשבוננו. זה הרי ערוץ שממומן על ידי הציבור ואמור לשרת את הציבור, אבל הוא מתעקש לשרת את הפרקליטות.

בעקבות פנייה של אחד הצופים על אי-הסיקור של משפט נתניהו, ענה התאגיד שהוא לא רואה בזה בינתיים "ערך חדשותי".
זו תשובה מדהימה ושקרית כאחד. בוודאי שיש ערך חדשותי להתפתחויות בשני המשפטים ובוודאי שיש גם כח אדם בשפע בתאגיד כדי לסקר את הדיונים.
הדסק המשפטי של התאגיד כולל 4 כתבים, כולם ללא יוצא מן הכלל, לא עסוקים מעל לראש. אז למה לא מסקרים?

זה שילוב של כמה סיבות: הראשונה, "כתבים" משפטיים הם די עצלנים, לא אוהבים במיוחד לשבת בדיונים יום אחרי יום, לא אוהבים לקרוא פרוטוקולים של אלפי עמודים – זו עבודה סיזיפית ומייגעת.
קל יותר לקבל טלפונים של תדרוכים והדלפות, גם מהפרקליטות. הסיבה השנייה, האג'נדה, אג'נדת רק-לא-ביבי וההתפתחויות בדיונים לא משרתות את האג'נדה.

הסיבה השלישית היא הפרסונות: בתאגיד למשל, מנהל מחלקת החדשות הוא ברוך שי, שהיה עד תביעה מביך למדי בתיק 4000; מעליו מכהן כמנכ"ל התאגיד גולן יוכפז, לשעבר מנכ"ל חדשות 10, היום 13.
בתפקידו בערוץ 10 הוא היה אחראי על שידור עשרות ידיעות כוזבות של חבורת דרוקר-קרא-דליפמן בנושא תיק הצוללות ובתיקי האלפים, כולל שקרים בוטים.
יוכפז הוא איש שמאל, שותף לאג'נדות של דרוקר ושות', ולכן האינטרס שלו הוא ברור במקרה הזו – תוך ניגוד עניינים חמור.

בגידת התקשורת: תיק הצוללות

מה שמחדד את בגידת התשקורת הוא תיק הצוללות: עדותו של שייקה ברקת, העד המרכזי בתיק הצוללות, הייתה לפני המלחמה ובכל זאת כל אלה שניהלו פסטיבל מהתיק כאילו זו הפרשה הביטחונית החמורה ביותר מקום המדינה, נעלמו כאילו בלעה אותם האדמה (הכוונה היא בעיקר לרביב דרוקר ולבן כספית).

הסיבה היא שברקת ריסק לחלוטין את ה"תחקירים" של דרוקר וכספית ועדותו המדהימה ריסקה למעשה את תיק הצוללות.

לא הפרשה הכי חמורה מתולדות המדינה ולא נעליים. אם בכל זאת יהיו בסוף הרשעות בתיק הזה, הם יהיו על דברים די שוליים, אם בכלל.

השורה התחתונה היא שההצטיידות בצוללות הוכחה כנכונה ובגלל כל הפסטיבל התקשורתי נאלצה ישראל לשלם מיליארדים מיותרים לאחר העיכוב בעקבות הפרשה.

כשקראתי את הפרוטוקולים של עדות ברקת, זה הכה אותי בתדהמה. כל מה שמכרו לנו דרוקר וכספית על ברקת התמוסס: עמלות של מאות מיליוני שקל, חשדות כבדים של הגרמנים נגדו, פיטוריו למעשה בגלל שעבד במקביל עם עוד חברה ועוד ועוד.
דרוקר וכספית מכרו לנו כאילו זה סיפור של "הדחת" ברקת התם לטובת מיקי גנור הנוכל כביכול – אבל עדותו של ברקת עצמו הפריכה זאת לחלוטין, כמו את תיזת כתב האישום.
שום דבר מזה לא בא לידי ביטוי באלג'זירות, לבד מאילה חסון, העיתונאית ההגונה היחידה בקרטל הטלוויזיוני.

בגידת התקשורת: מכונת הרעל של הפרקליטות

שלא תתבלבלו, לא רק לפרסונות הטלוויזיונית יש סיבה לצנזורת המידע החמורה, אלא גם ובמיוחד לפרקליטות. איפה אני רואה את זה? בפעמים הבודדות שנראה שיש משהו לטובת הפרקליטות לכאורה, דאגו יהודית תירוש (תיק 4000) וירון גולומב (צוללות) לפמפם זאת לשופרות.
תירוש עשתה זאת כאשר אלי אסייג דיבר על הנחות סלב לכאורה למשפחת נתניהו בחקירות (לא היה ולא נברא, ההיפך הוא הנכון) וגולומב עשה זאת כאשר השופטת טלי חיימוביץ' החליטה לא לחשוף ראיות בנוגע לבן כספית.

גם פה אני מציע לפרקליטות לא לחגוג. בן כספית, אני מניח, יגיע לדוכן העדים ובכל מקרה יש עוד הרבה מידע על הפעלתו בידי מערכת אכיפת החוק.

זה אומר דבר פשוט: מכונת הרעל והשקרים של הפרקליטות ממשיכה לעבוד, אבל כרגע היא עסוקה בעיקר בצנזורה על המידע שיוצא מבית המשפט, באמצעות שופריה.
הפרקליטות תמיד ראתה בשליטה על המידע ערך עליון, לכן היא מנסה לחסל חשבונות בכל מחיר.

הצנזורה הזו כמובן טובה מאוד לפרקליטות, רעה מאוד לציבור, אבל בעידן של הרשתות החברתיות והעיתונות העצמאית – הצנזורה הזו נדונה לכישלון.

לא יעזרו לפרקליטות ולשופריה כל המניפולציות וחיסולי החשבונות – האמת תצא לאור, גם אם באיחור.