הדיון הראשון שהתקיים לפני החג בתיק התפור ציפורי&וייס, כתב אישום תפור ומופרך שהגישה הפרקליטות המושחתת על תמונה מגוגל של ביתה של הדס קליין, הסתיים בתבוסה קשה לפרקליטות, לאחר שניסתה להסתיר חומרים רבים מבאי כוחנו ונאלצה להביא אותם, לדרישת השופט ירון גת – חלקם לבאי כוחנו, ציון אמיר וינון סרטל וחלקם לעיון השופט גת להחלטתו.
***
הנה עיקרי הדיון:
הפרוקסיס של הפרקליטות
לדיון הגיעו שני נציגי "תקשורת". האחד, התימהוני אורן פרסיקו, מאתר העין השביעית, פורע החוק, ש"מלווה" אותי לכל דיון ודיון בהליכים המשפטיים במטרה להלך עליי אימים ועל משפחתי.
תזכורת: נגד האתר קיימת פסיקה חמורה מאוד על הפרת חוק הגנת הפרטיות, שבמרכז הפרשה החמורה עומד פרסיקו עצמו (בנוגע לשימוש במערכת נט משפט).
זה היה בזמן שבו עו"ד אלעד מן כיהן כיו"ר העמותה; העורך של האתר הוא שוקי טאוסיג ועוד תימהוני שמשרת אותה הוא איתמר בן זקן.
באורח פלאי משרד המשפטים לא הגיש כתב אישום נגד האתר ונושאי משרה בו בעקבות הפרשה החמורה ובמקביל, באורח פלאי, האתר הוא פרוקסי של הפרקליטות, ליאת בן ארי ושות', ומנסה לחסל חשבונות עם כל מבקרי הפרקליטות.
האתר משרת ללא תנאי ובאופן כנוע במיוחד את עברייני הפרקליטות ובראשם ליאת בן ארי, מנסה ללא הצלחה לצנזר את האמת מהציבור על תפירת התיקים נגד נתניהו, ממציא קונספירציות למכביר ופועל בשירות השמאל הקיצוני, האנרכיסטי וסותם הפיות.
יתר על כן, פרסיקו נוהג לסלף, לעוות ואף להמציא את המתרחש בכל דיון ולהתגזען באופן קבוע על "ביביסטים" בצורה מכוערת ונבזית, תוך שהוא משמיע קולות מוזרים ומעווה את פניו בחיוכים שונים ומשונים.
במהלך הדיון, ככל הנראה, העביר פרסיקו תמונות מהדיון אל אביעד דליפמן מאלג'זירה 13, שיצר תמונה שקרית כאילו הוא נמצא בדיון בתוספת הבליו וכזביו הקבועים.
כך פועלים הפרוקסיס של הפרקליטות וליאת בן ארי כקרטל צנזורה וכזבים גם במשפט נתניהו, "מדווחים" בלי להיות בדיונים. שקר כדרך חיים – נגד האינטרס הציבורי – וכמו סוסים הרוקעים בפני אדוניהם וגבירותיהם מהפרקליטות.
ה"עיתונאי" השני שהגיע הוא, למרבה התדהמה, אבי זילברברג מאלג'זירה 11 על חשבוננו.
זילברברג, יוצא "הארץ", הגיע עם צלם וידאו שנצמד אלי ו/או לאנשים שבאו לתמוך באבי וייס ובי (כנרת בראשי, סטלה קורין ליבר, ח"כ טלי גוטליב, איריס ענבים, אלון מנירב, ישראלה מימון ועוד) שוב במטרה להלך עלי אימים.
זה די מדהים שכספי ציבור מממנים ניסיון פאתטי לחסל איתי חשבונות, בשעה שהערוץ הממומן מכספי ציבור לא טורח לסקר את הדרמות בתיקי האלפים ובתיק הצוללות (אבי זילברברג סירב להגיב).
אמרתי זאת גם לזילברברג וביקשתי שישדרו זאת. נראה אם יש לחבורה הזו את האומץ לעשות זאת.
זילברברג ערך בעבר את התוכניות של "דוח רולניק" הכושלות באלג'זירה 11.
התובעת
נראה שאלכסנדרה קרא, בתו של שופט העליון בדימוס ג'ורג' קרא, רצתה לברוח מהדיון כמה שיותר מהר, לאור המבוכה שנקלעה אליה.
קרא חתומה על כתב האישום, אבל מי שאחראי עליו יותר מכל הוא חיים ויסמונסקי, מנהל יחידת הסייבר בפרקליטות.
ויסמונסקי חתם אף הוא על כתב האישום בניגוד עניינים חמור מאוד, לאחר שמתחתי עליו ביקורת קשה והגדרתי אותו כ"פושע רוגלות" ומי שאחראי על כל האזנות הלא חוקיות לאזרחים.
אני בטוח שגם ליאת בן ארי פעלה מאחורי הקלעים כדי להגיש נגדי כתב אישום – הרי בין בן ארי ובין הדס קליין – יש יחסים קרובים – כך אפשר היה להתרשם מהדיונים בבית המשפט ומחקירותיה של קליין במשטרה.
כמו כן כמובן שפרקליט המדינה עמית ("חוטיני מנומר") איסמן אחראי גם הוא על התיק התפור הזה כדי לרצות את השמאל ואת הדס קליין.
מה קבע השופט
הדיון המקדמי עסק בבקשות של באי כוחנו לקבלת חומרים אותם הסתירה משום מה הפרקליטות.
- באי כוחנו יגישו בתוך 30 יום רשימה מפורטת על מקרים דומים בהם לא ננקטה חקירה או הליכים משפטיים כנגד אנשים שביצעו מעשים הדומים.
הכוונה היא בעיקר למקרים של דליפמן והטרדת פילבר ומילצ'ן; דרוקר והטרדת דוד שרן וד"ר יפעת בן חי שגב ועוד. באותם מקרים התלוננו העדים לפרוטוקול על הטרדתם ואף דברים חמורים יותר – אבל הפרקליטות הגנה על אנשי שלומה כמו דליפמן ודרוקר. - הפרקליטות תודיע לבאי כוחנו האם קיימת אפשרות שתוגש תלונה למשטרת ישראל בחשד לביצוע עבירה של הטרדת עד, והמשטרה תחליט על דעתה וללא קבלת אישור או התייעצות עם גורם משפטי, לגנוז את התיק.
כמו כן תפרט הפרקליטות האם ניתן לקבל נתונים אודות אלו ואודות עילות הגניזה (שוב, גם דליפמן כלול בתחום הזה). - בנוגע לתלונות שהוגשו על ידנו נגד הדס קליין (על עדות שקר ועוד דברים חמורים) – הפרקליטות מתבקשת לסייע בידי באי כוחנו לקבל עדכון אודות סטטוס התיקים, בהתאם לזכויותינו, וזאת להעברת המידע הנחוץ, לרבות מספרי תלונות (גם זאת סירבה הפרקליטות למסור!).
- הפרקליטות תעביר בתוך 21 יום לשופט במעטפה סגורה לעיון בית המשפט בלבד בשלב זה, את כל התכתובות והתרשומות הנוגעות לתקשורת של הדס קליין ובאי כוחה עם גורמי המשטרה וגורמי הפרקליטות בנוגע לתיק הזה (גם פה מדובר בחומרים שהפרקליטות סירבה להעביר, ויש התכתבות ענפה בין הדס קליין ובאי כוחה על התיק שמשקפים את הלחץ הפסול שלה להגיש כתב אישום).
- כל החומר הנוגע לאישורי החקירה שלנו ולאישור העמדתנו לדין, שהפרקליטות הסתירה וסירבה להעביר לנו, הועבר לעיון השופט וכולל לא פחות מ-21(!) עמודים וייבחן על ידי השופט לקראת הדיון הבא.
הדיון הבא נקבע ליום 21.5.2025.
מה אמר ציון אמיר, בא כוחי בנוגע לתיק ולרדיפה הפוליטית של הפרקליטות אחרינו
"לשאלת השופט מדוע רלוונטי לצורך הטענות שלנו לקבל נתונים גם ביחס לעבירות איומים, אני משיב שהלבוש המשפטי הזה לפעמים יכול להטעות וזה יכול להיות מבחינת יסודות העבירה והערכים המוגנים, אבל זה יכול להטעות.
אנחנו מדברים על מה שאנחנו רוצים להביא אותו, עם מלוא הנתונים, על מנת לבסס טענה של אכיפה בררנית במקרים דומים. לצורך העניין, הניסיון להיתפס בצורה פורמאלית באבחנה אם זה איומים או זה, זה לא תמיד מספק מענה."יש מקרה של תיק שנסגר של אדם שבא לעיתונאית, אדם מהמחנה הנכון, והניח מכתב בבית אצלה בתיבת דואר ובצורה של איומים והטרדת עדה, עדה מסוימת שמוזכרת פה, וזה היה גם הטרדת עד וגם איומים.
יכול לבוא תובע ביום מן הימים ולהגיד שבחן את זה, מצא שזה איומים אבל לא הטרדה, לכן האבחנה שאדוני יוצר עכשיו יכולה להיות נכונה, לכן כן צריך, זה איומים ו/או הטרדת עד ו/או הדחת עד ו/או שיבוש מהלכי משפט, כולם רלוונטיים כדי להעמיד את שיקול הדעת של רשויות האכיפה האם הן נהגו כדין או לא כדין."לבקשת בית המשפט, על מנת לבסס את טענתנו האמורה שגם תלונות בעבירות מקבילות כמו איומים ושיבוש מהלכי משפט וכדומה הן רלוונטיות לצורך הטענות שלנו, אנו נציג לבית המשפט גם דוגמאות בהקשר זה אשר מראות שעובדות המקרים דומות במידה מספקת לענייננו על מנת להוות בסיס לטענת אכיפה בררנית בהמשך.
"אנחנו לא נמצאים בין יתר כתבי האישום, כל כתב אישום חשוב לאותו נאשם ולאותו זה, יש הפרדה ברורה, אנחנו הסיפור הזה כל הטענות שלנו, ברור, הרי, אף אחד, אני משתגע, אני אומר את זה לאדוני, אני מתפלץ מהמחשבה מי נתן את ההוראה, מי נתן את האישור, בנסיבות האלה, להעמיד לדין שני עיתונאים שעושים את עבודתם נאמנה לטובת עניינים וערכים חשובים של חופש הביטוי, חופש העיתונות, חובתו וזכותו של הציבור לדעת, כל הדברים האלה נעלמים.
זו מדינה שאנחנו לא רוצים לחיות בה שרודפים עיתונאים וזו רדיפה פוליטית"."בכל הנוגע לבקשה שעניינה לקבל את תרשומת הפניות של העדה הדס קליין לפרקליטות ולמשטרה, אני רוצה להדגיש מדוע אנו סבורים שהחומר רלוונטי.
ראשית, אדוני יראה את הדברים בעצמו ויצטרך להכריע. שאלת הרלוונטיות של חומר חקירה, היא שאלה שטמונה בהרבה מאוד מובנים לתבונתנו של אותו סנגור שנמצא באותו רגע ומנהל את ההליך."אני הגשתי חומר חקירה בתיק שניהלתי על תלונה שהגישה אותה מתלוננת באנגליה בעניין אחר. אמרו לי, מה איך זה קשור אלינו, אמרתי קשור גם קשור, השופט חשין שומע את הערר שלי בבית המשפט העליון ואומר כשאני בוחן את שאלת הרלוונטיות של חומר חקירה לליבת האישום הפרימטר מאוד מאוד רחב.
לענייננו יש מאבק אם לשתף את אדוני, אני אומר משהו שהוא סוד גלוי, יש פה שני נאשמים שהם עיתונאים מאוד פעלתניים והם מנהלים מאבק עיתונאי, שליחות של ממש ואידיאולוגי אפילו, מקצועי מאוד ללא מורה וללא חת."חלק מהמאבק מתנקז סביב אותה פרשה גדולה שנקראת תיקי נתניהו, משם הובא לעולם כתב האישום, אחת העדות הדרמטיות שם, המרכזיות, בנושאים מסוימים היא הגברת הדס קליין.
כל המוטיבציה שלה, שאדוני לא מכיר כי לא שמע ראיות, נגועה בהתנהלות על גבול השערורייה, הם מסקרים אותה, כותבים את העדויות שלה, מסקרים, זה עלול להעלות טענות הגנה של הגנה מן הצדק בכל מיני היבטים ומישורים, היא הגישה שורה של תלונות ומעורבות בתיק הזה ותביעות אזרחיות בפרשיות האלה ונגד הנאשמים."קו ההגנה הוא מורכב, אני נוגע בעיקרה, לא בכל הדברים, ההתנהלות שלה וההתנהגות שלה ויחסי הגורמים שאנחנו בודקים בין רשויות האכיפה לבין הדס קליין, הסינרגיה הזו מאוד מטרידה וזה השפיע גם על שיקול הדעת.
אני לא הולך לנהל את קו ההגנה מהנקודה של סעיף 75, אנחנו עובדים באופן שיטתי, יודעים על קשרים מסוימים, פניות מסוימות, על זה שאדון ליעד שרגא, בא כוחה שמעסיק בפרשה הזו את הרשויות, את בית המשפט, את האזרחים, פרקליט המדינה, היועצת המשפטית לממשלה, מזהיר אותם בהתראות ומאיים עליהם, יש עולם שלם שמתנהל מאחורי הקלעים בחצר האחורית של התיק הזה.
אנחנו רוצים להביא את החצר האחורית לקדמת הבמה. טענות רבות שיש לנו שנוגעות גם במישור הקונקרטי של המהימנות, אדוני חושב שכל הוויכוח."כשמדובר בתיק ייחודי שהעמידו לדין עיתונאים על מעשה שנעשה בעת מילוי תפקידם העיתונאי, חובתם האזרחית והעיתונאית והציבורית הייתה לעשות בדיוק מה שעשו.
הרי הכל התחיל מזה שהם דיווחו ונתנו נקודת מבט על הדס קליין ועל רכושה לא כי רצו לחשוף את הכתובת שלה, יש שניות במחלוקת מפני שהיא מסרה עדות והתייחסה למצבה הכלכלי ולמצבה המשפחתי. באו העיתונאים היסודיים האלה ואמרו 'אם זה מה שאת אומרת', אף עיתונאי אחר לא עושה את זה, כי כאשר הנחיות אח"מ והנחיות פרקליט המדינה באים ואומרים שחקירה נגד עיתונאי תיפתח רק בנסיבות אלה ואלה, מישהו ייחס חשיבות רבה דמוקרטית ואז כאשר אנו רוצים להביא את מלוא התמונה הזו, לא רק אכיפה בררנית.
אם אנחנו נגלה דברים מהסוג שאדוני שומע באולם, איך יכול להיות, אדוני הביא דוגמה שאולי בדוחק אני יכול להסכים איתה, הוא אמר מתלוננת, הולכת ורוצה לדעת האם אתם מנהלים משא ומתן לעסקת טיעון, חילופי דברים מהסוג הזה בין מתלוננת לפרקליטות זה משהו אחר, לפעמים זה גם יכול להיות חומר בעל חשיבות מסוימת ואני לא מדבר על זה.
יש פה קשר עמוק יותר והיא עדת תביעה בתיק וכשאני מקבל מעורכת הדין קרא, שזה חוסה תחת תרשומת פנימית, אני לא יודע אם לתלוש את השיער, אם לגחך, אם לצעוק או לכעוס או להתפרע.
זה הכל, זה רק לא תרשומת פנימית כי האישה הזו היא ציבורית כל כך."בקשה לאדוני ליתן את הדעת בשעה שהוא בודק את המסמכים האלה (אישורי החקירות והעמדה לדין), החשיבות של האישום, מעבר לעניין של תקינות וחוקיות ההליך, זה ההנחיות, צריך אישור לפני פתיחה בחקירה.
אני רוצה להתחקות, אנחנו מבקשים להתחקות גם אחרי המוטיבציות של מי שפתח בחקירה. זאת אומרת זה אישור, הוא קצה המסלול, הוא החלק האחרון, אבל לפני האישור צריך להצדיק את זה בפניה מהגוף החוקר.
יראה אדוני את ההנחיות, נהלי אח"מ. הואיל ויש לנו דמיון קצת יותר מפותח, לפעמים אנחנו רואים גם דרך קירות, לפעמים אנחנו טועים, אני מתאר לעצמי שמוטיבציה מסוימת של חוקר מסוים ממש רצה, כשאתה כותב את הבקשה לשם הדוגמה בלבד להאזנת סתר, אז במקום לכתוב יש עבירות של חשד להלבנת הון יש עבירות של חברות בארגון פשיעה, הוא יודע שזה לא נכון אבל יודע שאדוני ייעתר לבקשה."אדוני יראה מה השוטר הציג. אם זה הטרדת עד בלבד אדוני צדק אבל אם זה לא? אני החוקר רוצה להניע את הגורם המחליט להיעתר לבקשה מסוימת, בקשה להאזנת סתר שאתה רוצה להכשיר בדיעבד, שם יש את התנאי של עבירה מסוג פשע, או פשע חמור, אם שוטר רוצה להשיג צו בדיעבד הוא מציג נתון כוזב, אני יודע שאם, יכול להיות שלא היו מאשרים צילום של חקירה אם היו יודעים שמדובר רק בצילום של בית.
אדוני מחזיק בתפיסה רומנטית של חזקת התקינות, זה היה נכון ב-1948 וקצת אחרי זה, דברים משתנים, אנחנו מגלים יותר ויותר שהרשות פחות תקינה ואנחנו לא יכולים להתייחס לזה כאילו הרשות תקינה."אדוני יראה את החומרים וייתן לנו כדי שנוכל להתייחס לזה בדיון הבא פרפרזה מסוימת שנדע מה זה כולל, שייתן איזה כותרת כמו שנהוג".
בטלגרם שלי: פרוטוקול הדיון המלא.
