כמה דברים בולטים התחדדו השבוע בעקבות מעצרם וחקירתם של קובי יעקובי, נציב שירות בתי הסוהר, ומפקד ימ"ר ש"י, אבישי מועלם.
***
1. זרוע הסיכולים
התחדדה ההבנה שמח"ש הפכה לזרוע הביצוע של הפרקליטות ושל היועמ"שית לסיכולים פוליטיים ממוקדים במקום לשמש גוף לעבירות של שוטרים.
חייבים להפריד את מח"ש מהפרקליטות.
2. רדיפה ונקמנות
התחדדה ההבנה כי ה"מערכת" תרדוף ותתנקם בכל מי שלא מיישר איתה קו.
יעקובי ומועלם נחשבים למקורבי איתמר בן גביר, "אויב" המערכת, הנהיגו מדיניות הפוכה ממה שהשב"כ והפרקליטות חשבו (הן בשירות בתי הסוהר והן ביהודה ושומרון) – ומצאו את עצמם בחדרי החקירות.
יואב תלם, למשל, זה שנכנס למקלחת של מיקי גנור כדי להפוך אותו לעד מדינה נגד נתניהו בניגוד לחוק, זה שהפעיל רוגלות באופן לא חוקי, זה שהתערב במרחב הייצוג של שאול אלוביץ' ועוד ועוד – כלל לא נחקר – כי הוא מאנשי החונטה.
3. תופרים עם עיתונאים
התחדדה ההבנה אודות הקשר המשחית בין התקשורת לפרקליטות עליו אני כותב כבר שנים רבות – "עיתונאים" לא רק יוזמים תפירת תיקים יחד עם הפרקליטות אלא גם מאיימים בשמה על האנשים שלא מיישרים קו.
למשל, אביעד גליקמן (דליפמן) שאיים אמש על יעקובי שעדיף לו להיות בצד ה"מואר" של היועמ"שית ולא בצד ה"חשוך" של בן גביר.
זה איום בוטה ומפורש שהפך לשיטת עבודה: הפרוקסיס של הפרקליטות מעבירים "מסרים" מאיימים לעדים, לפוליטיקאים, לעיתונאים ועוד – דיר באלק, לא תהיו בצד ה"מואר" – אתם עלולים לחטוף חקירה על הראש.
הסימביוזה בין הפרקליטות לתקשורת היא שורש הרע ואני חוזר על זה שוב ושוב: אם הייתה תקשורת אלטרנטיבית לפני 10 שנים, ספק אם תיקי נתניהו היו באים לעולם.
תראו מה קורה היום בשדה התקשורתי – כל פעולה אלימה של היועמ"שית לא עוברת בשקט, יש רעש תקשורתי אדיר והרעש הזה מתחיל להשפיע, אם כי יש עוד דרך ארוכה. דבר אחד בטוח: פעולות מאפיוזיות של הפרקליטות שהיו עוברים פעם מתחת לרדאר ובשקט תקשורתי מקבלים הד עצום בתקשורת האלטרנטיבית.
כבר אי אפשר לחסום את המידע, הפרקליטות כבר לא מצליחה לשלוט על הנרטיב הציבור – והציבור נחשף לפעולות הבריוניות של מערכת אכיפת החוק.
4. כל הרפרטואר של ארגון פשע
התחדדה ההבנה שהפרקליטות, יחד עם היועמ"שית, הפכו לארגון פשע לכל עניין ודבר.
כשאמרתי זאת לפני שנים לא מעט אנשים הרימו גבה, אבל רוב הציבור מבין היום שזו האמת. הפרקליטות לא בוחלת בשום אמצעי כדי לחסל חשבונות – מעבר על החוק, רמיסת זכויות אדם, מעצרים מתוקשרים, בידוי ראיות, סחיטת עדים, חיסולי חשבונות, איומים מאפיוזיים – כל הרפרטואר של ארגון פשע.
והפעם ארגון הפשע בחסות אלו שאמורים לשמור על החוק.
5. פטנט "חדשני" של הפרקליטות
התחדדה ההבנה, ממה שפורסם עד עתה, שהחקירות הן בסגנון "קידומים תמורת מידע", עוד פטנט "חדשני" של הפרקליטות כדי לתפור תיקים. קידום קצינים תמורת מידע שהועבר לכאורה לשר בן גביר.
רגע, רגע, ונניח שהקצינים העבירו מידע כלשהו לשר בן גביר, השר הממונה עליהם? מה הבעיה עם זה?
ורגע, מה שונים המינויים של השר בן גביר משרים קודמים? האם בפרקליטות באמת לא מבינים איך מינויים עובדים בשירות הציבורי?
מה, המינוי של גלי בהרב מיארה היה "נקי" משתדלנות, מלוביניג, מלחצים? בוודאי שלא. חמור מכך, המינוי שלה היה גם לא מקצועי, כיוון שלגברת לא היה ניסיון בתום הפלילי, אחת מדרישות הסף של התפקיד.
אז למה שלא יחקרו איך היא מונתה?
וכך הלאה, עם המינוי של עמית ("חוטיני מנומר") איסמן, שמונה לתפקיד פרקליט מדינה עם רקורד "מפואר" של אמירות מכוערות בעלות אופי מיני.
למה לא לחקור את אופן המינוי של איסמן?
6. אין ראיות? נמציא ראיות
התחדדה ההבנה שהפטנט החדש של הפרקליטות' ב"פרשה" החדשה של "קידומים תמורת מידע"' מזכיר את הפטנט החדשני של "סיקור אוהד/היענות חריגה" תמורת הטבות רגולטוריות, אותו המציאו בפרקליטות לכבוד תיק 4000, אבל בעיקר לכבוד נתניהו.
ההמצאות המשפטיות הללו, שנולדו רק נגד אנשי ימין, הן עדות ברורה לתפירת תיקים.
אין ראיות? נמציא ראיות. אין סעיפים בחוק? נמציא תקדימים. אין מסמכים? מספיק הבל פה של עדים מעוניינים. וכך הלאה והלאה.
מתישים אותך, מתעללים בך, מרוששים אותך – עד שאתה מרים ידיים ואומר: אין לי יכולת להתמודד עם מערכת כזו דורסנית – קחו משהו, איזושהי הודאה, ועזבו אותי.
במקרה של נתניהו הפרקליטות נתקלה בחומה בצורה וגם במקרה של בן גביר היא נתקלה במי שלא נכנע לאיומיה.
7. מצעד המקורבים
התחדדה ההבנה כי השיטה של הפרקליטות כדי להפיל פוליטיקאים היא להצעיד את מקורביהם בתקווה שיפלילו את הבוס.
כך זה קרה עם נתניהו: עשרות ממקורביו – החל מאשתו ובנו, המשך בבכירי לשכתו, ביועציו, בדובריו, בנהגיו ועד מזכירת רעייתו – הוצעדו לחדרי החקירות כדי לבצע מסע ציד ולשאוב מהנחקרים "לכלוכים" על נתניהו.
כורש ברנור אמר לאחד הנחקרים במפורש – תביא לי כל לכלוך על נתניהו, בין אם זה פלילי או מוסרי.
כך זה עובד גם עכשיו עם בן גביר. אבל הזמנים השתנו וארגון הפשע נתקל בהתנגדות ציבורית רחבה ובפוליטיקאים כמו בן גביר וטלי גוטליב שלא מהססים להתעמת עם המערכת. זו מגיבה בהיסטריה, בנואשות ובאכזריות אין קץ – וזה מעיד על פרפורי גסיסתה.
