עד הגנה אחרי עד הגנה ממשיכים לרסק את התיאוריות השקריות של תיקי האלפים. אתמול זה היה אמיר ברקן, סמנכ"ל כלכלה ותשתיות במשרד רוה"מ, שהיה עד תביעה במקור אך הפרקליטות ויתרה על עדותו.

לברקן היו כמה ממשקים הנוגעים לתיק 4000 והאחד לתיק 1000. בתיק 4000 פנה אליו חברו רון אילון, לשעבר מנכ"ל יס, וביקש את עזרתו במיזוג בזק-יס לאחר שגלעד ארדן, אז משרד התקשורת ואבי ברגר, אז מנכ"ל משרדו, "תקעו" את המיזוג שלא כדין.
ברקן גם היה שותף ל"בירור" שערך אלי גרונר, בזמנו מנכ"ל משרד התקשורת, לפילבר בעקבות תלונות שהגיעו מחברת פרטנר עליו.

ובנוגע לתיק 1000 ברקן היה שותף לישיבה בנושא מיזם טאטא (מיזם איזור סחר חופשי), שלא יצא אל הדרך.

***

כמו כל עד שלא יישר קו עם הפרקליטות והתזות שלה, גם בברקן הוטחו אמירות מכוערות על ידי החוקרים, כאילו התשובות שלו מוזרות, מגוחכות ואף שקריות ("אתה לא מדבר בכנות").
כשנשאל אתמול אם הרגיש שמזלזלים בו ענה שיש אנשים אחרים שהיו מרגישים כך.

כבר בתחילת חקירתו הראשית, שנוהלה על ידי עו"ד נועה מילשטיין, אמר ברקן בצורה הכי ברורה: מעולם לא דיברתי עם נתניהו על ענייני בזק. הפעם היחידה שדיברתי איתו זה היה על משבר הדיור, אמר ברקן ופוצץ את הבלון של יהודית תירוש כאילו נתניהו היה זה ש"הנחה" גם גורמים במשרד ראש הממשלה להיטיב עם בזק ואלוביץ'.

הפנייה מרון אילון, לשעבר מנכ"ל יס – והבירור בנוגע למיזוג בזק יס

ברקן סיפר בעדותו איך קיבל פנייה מרון אילון, לשער מנכ"ל יס, שהיה מנהלו בעבר, בנוגע למיזוג בזק-יס.

ברקן: רון אילון התקשר אליי בתחילת 2015, אמר לי תשמע יש פה סיפור, אנו ביקשנו בקשה ממשרד התקשורת לפני כמה חודשים. הוא מנכל יס מדבר בשם יס. אמר שלא מקבלים מענה. לא כן ולא לא. אבל אמר לנו שם שהם לא טיפלו בבקשה שלנו כי יש להם – משרד התקשורת – עניינים עם בזק.
זה סוג הדברים אצלי הקשורים לחוש הצדק. זה בהובלת המנכ"ל, כלומר החלטה של אבי ברגר. הוא סיפר פה סיפור שהדליק אצלי נורה. אני לא מקבל דברים כאלה וזה הספיק בשביל מה שנקרא "בירור".   

עו"ד מילשטיין: למה זה הדליק נורה?

ברקן: עצם זה שיש זיקה בין בקשה של חברת יס – והיא בשוק הטלוויזיה ויש החלטת ממשלה לקדם התחרות, הם רוצים להגיש בקשה, לשיטתם, אני מבין ככלכלן את ההיגיון האור לקדם השוק.
היום זה כבר משהו אחר. היום יש טיק-טוק. אז זה היה מוצר ציבורי מובהק. לכן ברגע שתהליך שאמור לחזק תחרות בשוק א' = עצם הטיפול, הבחירה במשהו אחר, בעיני זה לא תקין (כלומר, ההתניות שעשו ארדן וברגר לאישור המיזוג היו לא תקינות) זה הפעיל אצלי מתג לעבור לשלב הבא, אני מאוד רגיש בנושא הזה…
כולנו עם בינה, אבל לפעמים צריך לשים גבולות. על פניו זו הייתה גרסה שלו (של אילון). אני חשבתי שראוי לברר הדבר. זהו.

עו"ד מילשטיין: מה עשית? שמעת את רון אילון.

ברקן: באתי ואמרתי שהייתה פגישה של רון אילון ואני לא שללתי וזה נראה לי סביר ובעקבות התפקיד שלי פניתי למנהל שלי, ראש המטה הכלכלי ואמרתי לו יש אירוע. בוא נבדוק. אני לא שולל ולא זוכר את זה.

עו"ד מילשטיין: אומר הראל לוקר (מנכ"ל משרד רוה"מ) שהוא לא שוחח עם נתניהו על הפגישה או נושא האישור של העברת השליטה.

ברקן: אני לא שמעתי מלוקר שהבירור הוא בגלל פנייה שקיבל מרוה"מ או כל אחד. הפוך מלמטה למעלה.

עו"ד מילשטיין: רון אילון הציף וכך זה התקדם?

ברקן: כן. בפגישה עם רון ולוקר, אני זוכר, רון הגיע ותיאר הפרטים הכלכליים של התחרות. יס היתה אז בתחרות עם הוט.
רון הסביר שאם עושים תחרות, צריך לחזק החלש והדרך לייצר לחלש מעטפת יותר רחבה בדמות של בזק. זה הרעיון הכלכלי הלא מסובך.
על פניו אני אומר לך ככלכלן נשמע לי סביר מאוד. הוא סיפר הסיפור. ואז אמר פנינו במכתבים ולא עונים לנו. אמר ברגר בעל פה – תקשיבו יש לנו עניינים עם בזק. עד שבזק לא יתנו מה שאנו מבקשים לצורך העניין, לשם שמיים אולי, עד שלא נתקדם שם (בשוק הסיטונאי)…

עו"ד מילשטיין: הבנת שמה שאמור לקרות זה שיש פנייה של יס ואז צריכים לפנות למועצת הכבלים והלוויין (לאשר את המיזוג).

ברקן: כן. הסתכלתי על החוק. יש תהליך שלם שבסופו השר חותם ואז מתחיל בכלל בפנייה של השר למועצת הכבלים. זה לא קרה עוד שרון אילון פנה.

עו"ד מילשטיין: אילון משתף העמדה בתפיסה כלכלית וקושי רגולטורי?

ברקן: כך נראה חסם שמצדיק בירור.

עו"ד מילשטיין: מספר על אותה התניה שאתה רואה אותה כמשהו שלא צריך לקרות.

ברקן: זה חרוט לי בזיכרון. אם היה בא ומספר סיפור כמו – אמרו לי שהם מאוד עסוקים אולי הפגישה לא הייתה נחרטת. אבל בגלל שאמר שיש פה התניה, זה הדליק לי. מה שנקרא.

עו"ד מילשטיין: נשמע לך ניצול כוח שלטוני (על ידי שר התקשורת אז ארדן ומנכ"ל משרדו אבי ברגר)?

ברקן: על פניו.

עו"ד מילשטיין: הפגישה לא קרתה בגלל הנחיה של רוה"מ?

ברקן: לא.

עו"ד מילשטיין: יש שיחת ועידה, אתן רקע שלא במחלוקת. מספר ברגר שפגש את לוקר והם דיברו על אותה פנייה של יס. שיחה בין לוקר וברגר המובילה לשיחת וועידה. מספר שהיו שם לוקר, אתה וראש המטה של לוקר. מצד שני ברגר, דנה נויפלד והרן לבאות.

ברקן: כן, זו שיחת בירור. נכון שלא זכרתי את השיחה, עצם האירוע סביר בהחלט שקרה.
את דנה נויפלד אני מכיר הרבה שנים, עבדנו ביחד המון על הרבה פרויקטים וגם ערוץ 10, אני מעריך אותה ואת היושרה שלה. לא זוכר התוכן של השיחה.

עו"ד מילשטיין: ברגר סיפר שבשיחה "לחצו עלינו לאשר העסקה ומהר". הדרג המקצועי הרן ודנה התנגדו. ואם הרן לא יכתוב חוו"ד כלכלית אתה הצעת לכתוב אותה. זו טענת ברגר. נויפלד טענה שזו הייתה שיחה קשה. גם לוקר לא ממש זכר השיחה. בוא נדבר על הדברים המיוחסים אליך באותה שיחה.

ברקן: דנה אומרת שיחה קשה. זו ההייתה שיחת בירור למה הבקשה מתעכבת. אז אני יכול להגיד כך, השיטה שלנו "בירור" שאנו מתחילים בשאלה פתוחה.
לא נבוא לבירור ונגיד פנה אלינו מ-יס ואמרו לנו כך וכך. אנו מתחילים בשאלה פתוחה. למה זה מתעכב? פנה אלינו המנכ"ל ואמר מתעכב. למה? עכשיו הכל תלוי במשיב. אני הבנתי שהתשובה הייתה בירוקרטיה, אין זמן, אין לי אנשים, אני עסוק. ברגע שאומר כך השיחה ממשיכה משם.

עו"ד מילשטיין: מספר ברגר וגם לבאות זוכר אמירה דומה שלך "אם אתם לא תכינו חוו"ד כלכלית אני אכין אותה".
האם נחרט בזיכרונך דברים שאין סיכוי שנאמרו או שהם חריגים. אומר אבי ברגר שתי אמירות שייחס לך בהקשר של אותה שיחה. "אם אתם לא תכינו חוו"ד כלכלית אני אכין". ו"אם אתם לא תאשרו הבקשה של יס אנו נאשר הבקשה של יס". אתה זוכר אם הדברים שנאמרו על ידך בשיחה?

ברקן: לא.

עו"ד מילשטיין: אם לא תכינו חוו"ד אנו נכין. זו אמירה חריגה.

ברקן: שום דבר לא חריג. זה חלק מתהליך. אם אמרתי דבר כזה, לא בטוח שהתכוונתי שאנו נכין את חוו"ד כמו שאנו מסוגלים. רציתי לבדוק אם באמת אמרו אין לנו זמן, אז אני אעשה. רק לבדוק הגרסה שנשמעה. אבל אין בזה שום דבר חריג. וזו לא חוו"ד כלכלית מעמיקה שנדרשה שם לטעמי.

עו"ד מילשטיין: איזה עבודה היה צריך לעשות כדי לשלוח הפנייה ממשרד התקשורת ליו"ר המועצה מבחינת הבנתך שלך על סדר הדברים – ובירור.

ברקן: מקובל שלפני שמכינים לשר מכתב כזה, גורם מקצועי נותן לו חצי עמוד, אומר לו גבולות גזרה. מה שנדרש פה להבנתי בשלב זה – זה קצה ראשית של תהליך התייעצות ובדיקה על בקשה זו. המועצה צריכה להעמיק (כלומר, המכתב שעיכבו ארדן וברגר זה עבודה של כתיבת חצי עמוד).

עו"ד מילשטיין: עבודת מטה הייתה אמורה להיות מצומצמת מאוד.

השופט בר-עם: זה לא ממש חוו"ד שמביאה נתונים.

ברקן: זה מועצת הלוויין צריכה לעשות. זה התפקיד שלה. זו בחירה כלכלית. האישור הוא בסוף. לי אין סמכות לאשר את העסקה. פעם שנייה אנו בתחילת תהליך.
אין דבר כזה שאנו אומרים בתחילת התהליך "אנחנו נאשר". זה לא.  

השופט בר-עם: לא ניתן לייחס לך אמירה כזו.

השופטת פרידמן-פלדמן: לא לצורך זירוז.

ברקן: לא. אי אפשר לקשור בין הדבר הזה לבין אישור העסקה. זה לא קיים! (כלומר, ברקן אומר למעשה שברגר ולבאות משקרים).

עו"ד מילשטיין: לא זכרת שיחת הוועידה. אבל איזה עוד עיסוק היה במשרד רוה"מ בעניין המיזוג?

ברקן: לא יודע. מבחינתי הסתיים הבירור.

השופט בר-עם: הסתיים בירור באיזה מובן?

ברקן: לא זוכר השיחה. ברגע שאמר "אני אעשה את זה" מבחינתי זהו.

עו"ד מילשטיין: מקובל לעשות כזו שיחת וועידה?

ברקן: כן. אין חריג. כל דבר שצץ מתחיל בבירור. המנכ"ל (רון אילון) אומר – אנו מטפלים. מבחינתי זה הסתיים.

עו"ד מילשטיין: בעקבות הבירור ביום 24/12/15 מעלים ממשרד התקשורת לרוה"מ את הפנייה (הפנייה למועצת הכבלים והלוויין).

ברקן: זו הפנייה שדיברנו. היה שם חוו"ד כלכלית?

עו"ד מילשטיין: לא.  

ברקן: ברור. זה סדרם של דברים. תיארתי איך אני רואה תהליך התנעה כזו. כותבים חצי עמוד לשר.

הבירור שנערך עם פילבר בעקבות תלונת חיים סבן ופרטנר

עו"ד מילשטיין: איזה סוגיות אתה זוכר על הקשר בין משרד רוה"מ לפילבר.

ברקן: אחד סביב הרעיון של פילבר לקדם הפרדה מבנית בתמורה לבקשה מבזק לעשות כל מיני דברים – גם זה הקפיץ אותי – זה אותו קו (של התניית דבר בדבר). ועוד משהו שקשור לרצון של סלקום לקנות את גולן טלקום. זה משפיע על שוק הסלולר. ונושא שלישי סגירת רשות השידור, זה גם הגיע אלינו.

עו"ד מילשטיין: תסביר מה זו הרפורמה של השוק הסיטונאי ממה שאתה למדת? מה הייתה עמדת פלבר?

ברקן: פילבר בא אלינו. אמר יש מסמך מדיניות שנחתם בכלל על ידי שר תקשורת הקודם – כחלון. אני רוצה ליישם אותו.
אני מבין שכשאני קורא המסמך אפשר ליישם הדבר וחלק מהיישום זה לאפשר – אמר מסמך מדיניות מאפשר – בשלו התנאים, לאפשר לבזק להפרדה מבנית. יש כאן יתרון לבזק מאשר למתחרות בשוק התקשורת. נגיד כך. אבל בגלל שהתקיימו התנאים ומדובר על השוק הסיטונאי שבזק מאפשרת למתחרות שלה (הכוונה לרכב על התשתיות שלה) – הוא אמר הם כבר עושים את זה, אפשר לאשר להם.
בבקשה. צא לדרך. מה אתה רוצה? אמר כן, אני מוטרד כי אין השקעות בשוק התקשורת ואני רוצה לכרוך בין הדבר הזה לבין התחייבות של בזק להשקיע בסיבים אופטיים.
אני התנגדתי לדבר. נחרצות. אם אתה חושב שהיא עמדה בתנאים תפעל. יש לך סמכות. אתה מקבל משכורת. לא הבנתי מה הקשר בין הדבר הזה לבין השקעות. השיח היה מקצועי וענייני. פילבר הביא נימוקים מעולם המקצוע.

עו"ד מילשטיין: לא תמכת בעמדת פילבר?

ברקן: לא.

עו"ד מילשטיין: גרונר (אלי גרונר, אז מנכ"ל משרד רוה"מ) אימץ העמדה שלך?

ברקן: מסתבר שכן.

עו"ד מילשטיין: רוצה להציג לך איך הגיע העיסוק הזה שלכם לעולם. ולמה עסקתם בנושא הזה. לשאול מה אתה מכיר ומה שמעת. זה נולד מכך שחיים סבן התקשר לנתניהו, הוא היה אז הבעלים של פרטנר. מה הקשר בין פרטנר בהקשר להפרדה המבנית?

ברקן: יש 3 שחקנים. תחרות יצרית זה נכון. מן הסתם כאשר בזק אמורה לקבל או להסיר ממנה מגבלות זה מחזק את בזק ומחליש את סלקום ופרטנר.

עו"ד מילשטיין: פילבר מתאר מה קרה בעקבות אותה תלונה. רוה"מ שומע את חיים סבן ופונה לגרונר, מבקש ממנו לבדוק את הדברים. אתה מכיר את ההשתלשלות הזו?

ברקן: לא.

עו"ד מילשטיין: מוכר לך המצב שמגיעה תלונה ורוה"מ מטיל על מנכ"ל המשרד לבדוק הסוגייה?

ברקן: כן.

עו"ד מילשטיין: אתה סיפרת שגרונר הגיע כמו תלמיד ללמוד הסוגייה.

ברקן: נכון.

עו"ד מילשטיין: לא הייתה מסקנה שאמורים להגיע אליה. לתמוך או להתנגד להפרדה מבנית?

ברקן: זה יישמע מוזר לאנשים. אנו פחות בסביבת רוה"מ, אני שם יותר מ-20 שנה. לא מקבלים הנחיות כאלה. אין שיח בין מנכ"ל רוה"מ כגורם מקצועי לבין סמנכ"לים. זה לא קיים.

עו"ד מילשטיין: כאן לא היה מדיניות מלמעלה המנחה אתכם כיצד לבדוק אלא בדיקה כמו תלמידים?

ברקן: לגמרי.

עו"ד מילשטיין: פילבר מתאר את מה שקרה בפגישה, אמר ש"היינו חלוקים אגב ההפרדה".

ברקן: נכון. זו הייתה הגישה שלו.

עו"ד מילשטיין: אומר לך הדיון היה נטו מקצועי.

ברקן: מאשר.

השופט בר-עם: מה שאומר פילבר בנוגע לפגישה זה נכון?

ברקן: כן.

עו"ד מילשטיין: לא נאמר – זה מה שרוה"מ רוצה לעשות, או זו הנחיה של רוה"מ?

ברקן: לא, לא. זה רק גרונר.

עו"ד מילשטיין: שורה תחתונה אין גיבוי למתווה שמבקש לקדם?

ברקן: אנו לא תומכים בכריכה. אמרתי שאם צריך לבטל הפרדה מבנית של בזק, מה אתה רוצה מאיתנו.

בהמשך:

עו"ד מילשטיין: לא מכיר הנחיה הפוכה להתייחס / להקשיב לענייני בזק?

ברקן: לא מכיר.

עו"ד מילשטיין: אם בזק פונים תקבלו אותם לפגישות? תיטיבו איתם? תעדיפו על פני אחרים?

ברקן: לא.

עו"ד מילשטיין: אין שום הנחיה של רוה"מ או עמדה בנושא?

ברקן: שום דבר.

עו"ד מילשטיין: נושא אחרון – בזק והשוק הסיטונאי – לא נשאלת עליו בכלל. פילבר מתאר שהיה לו מלחמת עולם לגבי השקעות. בשנת 2016 פילבר מנסה לקדם מול הוט התחייבות לפרוס סיבים אופטיים בתמורה לסעיף התשתיות המחייב את בזק.

ברקן: היה עקבי לא רק עם בזק. גם עם הוט.

המעורבות במיזם טאטא (תיק 1000).

עו"ד מילשטיין: נשאלת על מיזם טאטא, אמרת שאתה זוכר והייתה ישיבה היכרות של נציגי טאטא אצל לוקר – איתך.

ברקן: ישיבה רבת משתתפים.

עו"ד מילשטיין: למה משרד רוה"מ התעסק בזה?

ברקן: לקדם השקעות זרות בישראל. תאגיד כמו טאטא הוא כמו אינטל, טבע, מבקשים פגישה עם רוה"מ. אני כותב מכתב ממליץ בגלל תרומה פוטנציאלית בישראל אם משקיעים פה זה תרומה לכולנו. אמליץ בשגרה לרוה"מ. גם לפני שבועיים המלצתי על פגישה עם מנכ"ל אנבידיה.

עו"ד מילשטיין: סחר חופשי בישראל – לא זכרת בזמנו. אבל אתה אדם רציני, הלכת ובדקת.

ברקן: ניקר לי, איך אני לא זוכר. חזרתי למשרד ועשיתי "חפש" טאטא אזור סחר חופשי, וקפץ לי. הייתי שם.

עו"ד מילשטיין: אם רוה"מ היה מנחה את גבאי (אייל גבאי, שהיה בזמנו מנכ"ל משרד רוה"מ) שזה נושא חשוב לו. זה היה עובר לאגף שלך?

ברקן: תראי, תגובה פה על הקמת אזור סחר חופשי, משמעות היא שמי שנמצא שם יש פה סוגיות כלכליות משמעותיות וגם מעבר טריטוריאליים. איך מגדירים, איך נכנסים לשם. מדובר על ירדן, זה ענין מורכב מאוד. בגלל שאנו לא מכירים בישראל אזורי סחר חופשי.

עו"ד מילשטיין: עיסוק של רוה"מ? אתה לא מכיר?

ברקן: לא.

עו"ד מילשטיין: שמעת הקשר לשם ארנון מילצ'ן או פגשת את מילצ'ן?

ברקן: לא.

עו"ד מילשטיין: האנשים הם נציגי של טאטא – גם ישראלים וגם הודים. הציגו עצמם בדרך אחרת חוץ מנציגי טאטא?

ברקן: לא.

עו"ד מילשטיין: האם אתה זוכר שפלדמן הציג עצמו ומישהו בשם מילצ'ן?

ברקן: לא.

החקירה הנגדית של תירוש הייתה כהרגלה כושלת וטרחנית. תירוש הבינה היטב שהיא לא יכולה להתמודד עם העובדה שברקן חזר והדגיש שלא הייתה כל הנחיה מנתניהו בכל ענייני בזק, ובצר לה ניסתה לתאר את הכריכה שעשו ארדן וברגר בין אישור המיזוג לרפורמת השוק הסיטונאי כעמדה "מקצועית".
ובכן, לא מקצועית ולא נעליים. התניה לא חוקית של דבר בדבר.