משפט נתניהו חוזר עם עדותו של בועז סטמבלר, לשעבר דוברו של נתניהו, ואחריו יגיע לעדות שי חייק, גם דובר לשעבר של נתניהו.
אני מניח שעדותם של השניים תהיה קצרה ותימשך יומיים ואז תגיע עו"ד דנה נויפלד, עדה די מרכזית בתיק 4000 שעדותה תימשך על פי הערכתי מספר ימים, ורק לאחר מכן יגיע שלמה פילבר להצגה הכי טובה בעיר.

בסוף השבוע פרסמתי את ליבת העדות של דנה נויפלד, שחתמה על האישורים הרגולטוריים המרכזיים כיועצת המשפטית של משרד התקשורת לשעבר וביניהם אישור מיזוג בזק-יס.

***

למה סטמבלר וחייק מגיעים בכלל לעדות?

משום ששמם מופיע ברשימת 315 הכתבות שהוכרזו על-ידי הפרקליטות כ"היענות חריגה". שמו של סטמבלר הוזכר 15 פעמים ברשימה ואילו שמו של חייק הוזכר 6 פעמים בלבד ברשימה.
על-פי ניסיון העבר, אחרי החקירה הראשית, יעבור פרקליט נתניהו, בעז בן צור, כתבה אחר כתבה ויוכיח שרובן ככולן היו הודעות לעיתונות סטנדרטיות – ואין לי שום צל של ספק שסטמבלר וחייק יודו בכך – כך שעדותם, בשורה התחתונה, תתמוך בנתניהו.

ובכלל, חשוב לציין כי בדיוק כפי שנתניהו דרש מבעלי וואלה (אלוביץ') להיטיב את הסיקור (נוכח הבנתו כי הבעלים תומך בעמדות הימין שנתניהו מייצגם), כך דרש נתניהו מבעלי "ישראל היום" להיטיב את הסיקור איתו, זאת על אף שברגיל "ישראל היום" נחשב כלי תקשורת בעל נטייה ימנית, המסקר באופן אוהד את הצד הימני של המפה הפוליטית, ואת נתניהו, ועל אף שמשפחת אדלסון, הבעלים של "ישראל היום" אינה תלויה בחסדים רגולטוריים כלשהם במדינת ישראל.
ועדיין נתניהו ראה לנכון לדרוש שיפור של אופי הסיקור ב"ישראל היום". כלומר, כך עבד נתניהו, לא רק עם וואלה, אלא אף עם "ישראל היום" שנחשב ימני.
לכן, אין כל סיבה לקחת את יחסיו עם וואלה ולתייג אותם כ"התנהלות חריגה", ובוודאי לא כהתנהלות האמורה לייצר "הבנה" של יחסי שוחד.

קטע מעדותו של שלדון אדלסון ז"ל

שלדון אדלסון: "באופן עקרוני הם פשוט התלונות שלהם היו שאנחנו לא כתבנו מספיק דברים טובים עליו… אני אמרתי לך, הם לא הרגישו שהם קיבלו מספיק עיתונות חיובית בישראל היום".

חוקר: "הוא ראש הממשלה של ישראל. זה שהוא דיבר איתך… עניינים מקצועיים ורשמיים של ישראל היום?"

אדלסון: "לא, לא. הוא רק מתלונן שהוא לא קיבל מספיק עיתונות לטובתו".

קטע מעדותה של מירי אדלסון:

מירי אדלסון: "… כל הזמן הם מתלוננים ויש לי כאב ראש מזה".

חוקר: "אז למה בכל זאת היו טענות? מה, מה הטענות של הזוג נתניהו כלפיכם בקשר לישראל היום?"

מירי אדלסון: "ש….".

חוקר: "הבנתי שהיו להם טענות".

מירי אדלסון: "או, בטח".

חוקר: "כבדות משקל. מה, בואי תספרי לנו".

מירי אדלסון: "שלה או שלו?"

חוקר: "את יכולה להתחיל בה, אחרי זה אליו".

מירי אדלסון: "שלא מגנים עליה, שאנחנו שופכים את דמה".

חוקר: "מי אומר את זה, ביבי?"

מירי אדלסון: "שרה".

חוקר: "שרה אומרת? שמה?"

מירי אדלסון: "שופכים את דמי. בעיתון שלנו".

המשמעות

אין בכלל מחלוקת כי מבחינה אובייקטיבית הסיקור ב"ישראל היום" היה לאין שיעור מיטיב עם הימין ועם נתניהו מאשר הסיקור בוואלה, אלא שעובדה זו לא עצרה את נתניהו מלפנות ולהתלונן, כמי שמאמין כי יש להגיע לאיזון בתקשורת בישראל דווקא על ידי קידום כלי תקשורת ימניים שישמשו כמשקל נגד לכלי התקשורת של השמאל, שהם הרוב (לפחות בתקשורת המסורתית).

כלומר, הפניות האלה גם משקפות את הלך רוחו של נתניהו וקשור להשקפותיו האידיאולוגיות ולתפיסתו את התקשורת בישראל, ולא ליחסים כאלה או אחרים.
לכן, הטענה בכתב האישום כי ישנה "היענות חריגה" בוואלה, או כי היה אמור להבין בכלל כי מידת ה"היענות החריגה" ב"וואלה" הינה בגדר מתת – היא מופרכת ומנותקת לחלוטין מן המציאות.
יתירה מזו, פניותיו של נתניהו בניסיון לשנות את הסיקור השלילי באורח נמרץ ואינטנסיבי התקיימו גם בכלי תקשורת אחרים.

***

אתמול בטוויטר ובפייסבוק של אלי
11:50 -> 13:49 -> 15:18 -> 15:19 -> 15:47 -> 20:09 -> 21:11 -> 21:40