ייתכן שזה קרה בגלל ששלמה פילבר הרגיש כבר שזה סוף חקירתו ע"י הפרקליטות, ייתכן שהשאלות של יהודית תירוש הביאו אותו לזה – אבל השעתיים האחרונות בעדותו היו למעשה כתב אישום חמור מאוד נגד מערכת אכיפת החוק, נגד החוקרים, רמיזה לעבר הפרקליטים, נגד חברת פרטנר ונגד התקשורת.

בשעתיים האלה קיבלנו את פילבר מהטוויטר. תירוש, מצידה, עשתה טעות קשה. היא התנגחה שוב ושוב בפילבר, ושוב ושוב קיבלה ממנו מונולוגים שלא מחמיאים למערכת אכיפת החוק, כולל הפתעה אחת גדולה – עם חשיפת פרט שלא היה ידוע עד כה: כיצד חוקר רשות ני"ע "הציע" לו לתת את הראש של נתניהו ואלוביץ' – תמורת שחרורו (או כך לפחות הבין או הרגיש פילבר).

זה היה כבר ביוני 2017, עוד לפני פתיחת החקירה בתיק 4000, מה שהקפיץ את צוותי ההגנה, את עו"ד בעז בן צור ואת עו"ד ז'ק חן ממקומותיהם בדרישה להביא את החומרים האלה כי הם אינם ברשותם.
תירוש התחמקה אבל בסוף הדיון, בעקבות בקשת אחד השופטים, אמרה שתחפש אותם. אם זה נכון, זו שערורייה ענקית שמוכיחה שתירוש למעשה חיפשה את ראשו של נתניהו בלי אישור של היועץ המשפטי לממשלה.
ניחוש סביר: הפרקליטות תכחיש הכל, והיא אכן כבר הכחישה את הדברים שאמר החוקר אתמול בערב.

***

הנה מה שאמר פילבר (רוב מה שנאמר היה בקול רועד)

פילבר על החקירות (1): "כשאני אחרי עשרות שעות חקירה (חקירה ברשות ני"ע בתיק בזק רשות ני"ע ביוני 2017), ואחרי זה מגישים נגדי טיוטת כתב אישום, משעים אותי ל-7 חודשים מעבודתי, אני כבר לא מדבר על פגסוס ומה היה, ואז אני מגיע, שש בבוקר (מתכוון לחקירת המשטרה בתיק 4000 בפברואר 2018), אומרים לי שאתה הולך למעצר, אתה הולך למעצר, ואני מגיע לבית המשפט אני מבין שאני נמצא בעולם אחר.
אני לא חלמתי שתיפתח בחקירה נגד ראש ממשלה ועוצרים אותי ל-8 ימים, בלי שיש להם ראיות זהב. ככה אני מבין את זה – זה הסטייט-אופ-מיינד שלי. וזה מה שאומרים לי, ששלוש שנים אתה מסייע לשוחד, שאלוביץ' ונתניהו מנהלים אותי מאחורי גבי. ולא ראיתי שום ראיות, והמעצר שלי על בסיס איזה סמס.
ועשו גם פגסוס, על סמך איזה פגישה של שאול אלוביץ' עם נתניהו. אני מדבר על פגסוס, אולי חשבו שימצאו משהו ולא מצאו. העוצמות שמפעילים נגדי הרבה יותר חזקות ממה שאני מבין, ביחס לעבירות שאני נחקר.
היה כתוב משהו שמפלילים את פילבר, אני חי בתחושה שכנראה יש פה עולם שלם שאני לא מכיר אותו, כי אני סומך על מדינת ישראל, כנראה שזה נכון ואין טעם להתווכח.
הבנתי שיש תשתית משמעותית לחקירה הזו. הבנתי את העולם של הסיקור, ניר חפץ הוא איש תקשורת – זה בסדר. אבל לא חלמתי שיש מערכת יחסים שוחדית".

פילבר על החקירות (2): "את אודי אבוקסיס (אחד החוקרים) פגשתי במשטרה, מי שחקרה אותי היתה פולינה. דיברנו על סיבים אופטיים וטלפוניה, שני דברים מורכבים. נתקלתי במין חומה בצורה, קיר, היא ניסתה להסביר לי כמו שאת (תירוש) ניסית להסביר לי אתמול, שהסיבים אופטיים עולים עשרות מיליונים. אמרתי גברת, זה מיליארדים ואני נתקל בקיר אטום.
כל תהליך הטלפוניה זה גלולת רעל של פרטנר (בבעלות חיים סבן דאז), כדי לעכב את כל העניין של ההשקעות בסיבים אופטיים. אתה בא בלב פתוח, אתה רוצה להיטיב עם המדינה ועם האזרחים, ויש חוקר שרוצה שתגיד כן או לא, זה בלתי אפשרי".

ואז תירוש מתערבת ובפליטת פה אומללה אומרת:

תירוש: "אתה סבלת בחקירות, אנחנו סבלנו בקריאה של ההודעות שלך. בית המשפט יראה. יש שם חלקים נרחבים שאתה מדבר בהרחבה יותר. אף אחד לא קוטע אותך, אתה מסביר את כל האג'נדה המקצועית שלך. הרבה מאוד מהאג'נדה המקצועית שלך. הכל שם.
אתה באמת רוצה לאמר שלא ניתנה לך אפשרות להסביר עצמך?"

המשמעות של דברי תירוש: שהיא מודה שהדברים של פילבר בחקירות לא היו חד משמעיים ובכל זאת הגישה כתב אישום על בסיס מצע רעוע.

פילבר: "בנקודות מסוימות, זו תחושתי, היתה כוונה להעמיד אותי עם הגב אל הקיר. אני מדבר על אודי אבוקסיס שהוא היה יותר הרן מהרן לבאות. הוא משכנע אותי שאני טועה, שאני לא צודק, שמה שאני אומר זה לא נכון. אני רואה ממש מעורבות רגשית שלו, הוא חשב שהטלפוניה זה מיליארד שקל שלקחו מכיסי הציבור וזה לא נכון. אתה לא מקבל את יומך בחקירה – זו תחושתי".

פילבר על החקירות (3): "רוצה לשמור על כבודה של מערכת אכיפת החוק. אני מבדיל בין חוקרי יאל"כ ובין חוקרי הרשות לני"ע.
בלי שמות, בשיחות שהיו לי עם ראשי היאל"כ, אני מדבר על צמרת להב, זלזלו מאוד בתיזה של רשות ני"ע, של ההפרדה המבנית והטלפוניה. אני מתאר את הדברים כפי שאני מזהה".

מיד אחר כך, פילבר כבר מזכיר שמות:

פילבר: "מדובר על תת ניצב אלי אסייג, יואב תלם ויורם נעמן. והחוקרים היו שם, יותר זוטרים".

פילבר על החקירות (4): "אני מבין מה זח חקירה, זה לא שמחה וששון, הם צריכים ללחוץ, זה חלק מההליך הדמוקרטי, נתתי את זה שם. בסוף אני אומר את התחושות, לא לחינם רצית להכריז עליי עד עוין, זו תחושה, אני חשבתי שלא היתה לי הזדמנות להסביר את עצמי. זה הכל".

בהמשך:

פילבר: "אני בן אדם חזק, הציגו לי עולם מקביל, זה פחות התחושה, תחושה זו לא המילה הנכונה".

השופט בר-עם: "מצג?".

פילבר: "כן".

החתימה על הסכם עד המדינה, הפער הבלתי ניתן לגישור בגרסאות והפצצה על "הראש של נתניהו ואלוביץ'"

תירוש: "אמרת שהחלטת לחתום על ההסכם מתוך ניהול סיכונים".

פילבר: "כן".

תירוש: "חששת שמעמד של עד המדינה יכול היה לפגוע בך כלכלית".

פילבר: "אתה הולך ללא נודע. הדבר היחיד שאתה מגדר זה כתב אישום שיורד. נפלתי למיטה שבועיים, הלכתי ועבדתי קשה, והקמתי תשתית כלכלית די מצליחה" (חברת הסקרים שלו).

תירוש: "אתה אמרת בעדות וגם בהתבטאויות הציבוריות שלך שדיברת אמת גם ברשות ני"ע וגם במשטרה".

פילבר: "נכון".

תירוש: "אמרת שברשות ני"ע לא אמרת את הכל. לא סיפרת על פגישת ההנחיה".

פילבר: "אה, השלמתי. במשטרה התמקדתי בדברים הנוספים".

תירוש: "סיפרת ברשות ני"ע על הפגישה עם נתניהו אבל לא תיארת שהוא נתן לך הנחיות. אפילו כששאלו ישירות אתה שללת את זה. לא רק שלא סיפרת, כן סיפרת משהו אחר בעניין הזה וחייבת להניח את זה פה כדי שנתייחס לדבר הזה. אתה לא סיפרת על החלק הזה".

פילבר: "בחקירה רשות ני"ע נחקרתי על אירועי המיזוג, מבחינתי לא זכרתי את הנושא הזה עד החקירה במשטרה. כשראיתי את ההתמקדות עם המיזוג, התחלתי לנסות לשחזר מזיכרוני מה היה. מבחינתי כל הנושאים האלה היו די אזוטריים"

השופט בר-עם: "זו סתירה בין שתי גרסאות"

פילבר: "אני הוספתי את הסוגיות שנגעו לטלקום. ראיתי את כל הפרסומים בתקשורת, אמרתי לעמית סגל (לפני החתימה על הסכם עד המדינה) שאני לא קשור לעניין הזה, מבחינתי אני לא בתוך העניין הזה".

תירוש: "אתה אמרת שלא שיתפת בהתחלה את החוקרים במשטרה כי רצית להבין מה זה אומר עליך".

פילבר: "כמו שתיארתי קודם, יום החקירה השני, אחרי בית המשפט, הבנתי את התמונה הכללית בפעם הראשונה. ואז לקחתי את הזמן, דיברתי עם עורכי הדין".

תירוש: "אז לא מסרת את האמת, החוקרים שאלו אותך על ההנחיה".

פילבר: "אני לא עונה לחוקרים, מתחמק עם התשובות, אני שומר את מרחב התמרון לעצמי".

פילבר (לשאלת השופט בר-עם): "מבחינתי זה לא היה דבר משמעותי (המיזוג וכד'). כשהיו פרסומים תקשורתיים לפני החקירה, שהם מביאים אור נוסף, זה מרענן לי את הזיכרון.
עובדתית, לא מסרתי לחוקרים בהתחלה. בלילה הראשון ישנתי שעה וחצי, הייתי בתחנת מסובים. עשיתי ניהול משבר, הערכת סיכונים, המוח עובד. הייתי עם עצמי. מבחינתי זו היתה הפתעה גדולה, לא יודע מתי הסתדרו לי הדברים בראש. הרווחתי זמן, אז לא עניתי על הכל. אמרתי לעצמי שאף אחד לא יאמין לי שחשבתי שבהתחלה שאני לא קשור, בסוף, בבוקר, קראתי לעורכי הדין. זה נכון שבשלב הראשון לא עניתי לשלומי חכמון (אחד החוקרים).

תירוש (עושה טעות קשה ושואלת את פילבר): "גם ברשות ני"ע רמזת לחוקרים, באחת הישיבות, שהמציאות היא מעט שונה".

פילבר: "תלוי באיזה הקשר".

תירוש: "ידעת להחזיק את הסיפור האמיתי (ברשות ני"ע) ידעת להחזיק אותך אצלך, גם ב-18.2 (במשטרה), גם החזקת אותו ברשות ני"ע, והאמת היא לא מאוד שונה. ברשות ני"ע נחקרת על ההתנהלות".

פילבר (מתפוצץ ומפתיע את תירוש עם הכותרת של היום): "יום אחרי החקירה ברשות ני"ע נכנס החוקר הטוב, והאיש מציע לי להביא את הראש של נתניהו ואלוביץ' ובתמורה נשלח אותך הביתה, כך הבנתי את זה.
אני רוקד איתו ריקוד של קיפודים. זה מדליק אצלי נורה אדומה, לא מעניין אותם המייל שלי עם סטלה. אני הרגשתי שהוא אומר לי תביא את הראש של נתניהו ואלוביץ'. ואמרתי לעצמי: אין לי באמת מה להגיד, חוץ מרכילויות, הבנתי שבזק לא עניינה אותם, אלא משהו אחר לגמרי.
החוקר אומר לי מחוץ לחדר החקירה, קיבלתי אישור להתקדם איתך. אמרתי לו שקיבלתי הרבה יותר פרחים אחרי החקירה מאשר קיבלתי אחרי מינויי כמנכ"ל משרד התקשורת".

בן צור וחן: "זה לא מתועד, אין את זה אצלנו".

פילבר (לשאלת השופט בר-עם): "החוקר הוא יריב עמיהוד, הוא החזיק מכשיר הקלטה, אמרתי לו תדליק אותו".

בן צור: "איך חקירה ברשות ני"ע, בלי אישור של היועץ המשפטי, עוסקת בנתניהו?!"

המשמעות: עצם העלאת שמו של נתניהו, ממחישה שתירוש ובן ארי ניהלו חקירה נגד נתניהו כבר ביוני 2017 הרבה לפני אישור מנדלבליט – וזו הסיבה שבן צור התקומם.

תירוש בהערה מגוחכת (הרי החשיפה פועלת לרעתה):

תירוש: "אני מבינה שחבריי במצוקה".

 חן: "אתם במצוקה בתיק הזה".

תירוש (ממשיכה עם הקו שפילבר לא אמר אמת): "אנחנו לא מקבלים את האמירה שלך שלא זכרת, שלא זכרת עד שעד רעננת את זיכרונך. זה לא מסתדר עם השכל הישר. אתה אמרת שהיית תחת ההנחיה של נתניהו.  איך זה מסתדר? אתה בחרת שלא לספר אותה, כפי שבחרת לא לספר אותה ב-18.2, והחזקת את זה עד שעשית ניהול סיכונים".

פילבר: "אני לא מסכים עם הצגת הדברים האלה. יש התפתחויות דברים, אתה הולך לבלתי נודע, וזה קרה ב-18.2 (במשטרה)".

תירוש (ממשיכה ליפול בפח): "היה פה עד אחר, מר חפץ, באותה קבוצה של סביבת נתניהו. הוא סיפר על חוסר האמון שלו ברשויות האכיפה. שהחקירות נועדו לתפוס את נתניהו, וזה הביא אותו לא לספר את הכל בתחילת החקירות. אתה אמרת דבר דומה".

פילבר: "אני לא עשיתי שום דבר לא תקין עד לאותו רגע. מבחינתי אני לא חשבתי שזה היה פלילי, אולי אפשר להתווכח עם התהליכים, עבירה אתית או לא, בשום מקום לא כתוב איך מבשלים נקניקיות ואיך עושים רגולציה, אין דבר כזה. הסכמתי שהייתי אגרסיבי, ואפשר להתווכח. מבחינתי ביום שהגעתי לחקירות, לחלוטין לא חשבתי שיש בעיה איתי. כן חשבתי שרשויות האכיפה מחפשות את נתניהו. מה שעשיתי, זה לא היה בעולמות הפליליים".

תירוש: "אני אומרת לך שהמקום שלך כאיש אמון, מהמקום הזה קשה מאוד להיפרד".

פילבר: "מה את רוצה שאענה על זה? אני מעריך ואוהב את נתניהו. את שואלת אותי אם לא אגיד אמת? לא. האם אני צריך לקשור את ידיי בגלל כמה פקידים. התשובה היא גם לא".

תירוש (ממשיכה להתנגח עם העד ולהזמין עליה צרות): "שני דברים עניינו אותך – ההגנה לנתניהו וההגנה על עצמך".

פילבר: "זו דעתך, אין לי מה להגיד".

תירוש: "הפריע לך שמר חפץ ריכל על נתניהו".

פילבר: "אני בתפיסתי, איש אמון זו לא מילה גסה, זה סיוויל סרבנט. כאיש אמון אתה רואה את הפוליטיקאי בפיג'מה, אתה לא מקליט אותו, אתה לא מרכל עליו ומכפיש אותו. בסוף יש לפוליטיקאים את העולמות האישיים שלהם, אתה לא יוצא איתם לתקשורת. זו רכילות זולה".

תירוש: "קשה לך להגיד את הדברים האלה על נתניהו?"

פילבר: "זו פרשייה מיוחדת, מאות מסמכים, לא הכחשתי אף מסמך אחד. היה לי ויכוח של 180 מעלות בפרשנות איתך ועם ליאת בן ארי.
כל התיזה שאני הצעתי, זה המשקולות, לא מכיר פקיד אחד, שסרקו אותו כמוני במשך שנתיים על כל החלטה שלו, מייל שלו, שיקוף על כל החלטה שלו, המניעים שלו, להערכתי זו לא הסוגייה. אם נדבר על הפרוצדורה, לא מצאתי בשום מקום איך עושים רגולציה בנציבות שירות המדינה. אם הרן לבאות אומר לא רוצה, אני אומר לו – אדוני שים את המפתחות על השולחן.
זה לא בעולמות הפליליים. סרקו אותי, הסברתי הכל. זו מחלוקת ביני לבינכן בנקודה הזו. בניהול הסיכונים אני הבנתי שאני צריך לבזבז מיליונים וכמה שנים – אז החלטתי להפוך לעד מדינה".

מסקנה שלי

קשה לי להאמין שהשופטים קונים את ההסבר של פילבר לפער הגרסאות שלו בין רשות ני"ע (נתניהו לא מעורב) למשטרה (פגישת ההנחיה שאין לה שום ראייה תומכת).
אלא שהחפירה של תירוש בנקודה הזו הביאה עליה את כתב האישום של פילבר, נגדה, נגד בן ארי, נגד החוקרים, נגד הפקידים ונגד התקשורת.

הרושם שפילבר צרב בתודעה של השופטים היה מאוד ברור: החוקרים חיפשו את ראשו של נתניהו בכל מחיר ובגלל זה סרקו אותי במסרקות ברזל.

בסופו של דבר, אומר פילבר, גם אם לא במילים האלה, הוא "נאלץ" להיות עד מדינה כדי "לנהל סיכונים" תוך שהוא לא מאמין לתזה של כתב האישום.
המשמעות ברורה לכולם.

***

אתמול בטוויטר ובפייסבוק של אלי
08:56 -> 11:13 -> 12:21 -> 12:32 -> 13:30 -> 14:43 -> 15:16 -> 15:57 -> 16:44 -> 18:42 -> 20:18 -> 20:43 -> 23:19