זה היה ברור כמו זריחת השמש בכל בוקר: הפרקליטות והתקשורת החלו בסוף השבוע את קמפיין "הסיגרים והשמפניות" באמצעות גיא פלג.
לפתע, אחרי תקופה שבה נעלם פלג מ"אולפן שישי", אחרי שבלע את לשונו בכל הנוגע לקריסת תיק 4000, הבליח פלג עם ה"עדות המביכה" של הדס קליין, כשמקביל על המסך מריץ העורך שלו רון ירון, עד תביעה בתיקי האלפים נגד נתניהו, כמה ציטוטים ממוחזרים של קליין.

***

זה כמובן רק הפרומו: היו בטוחים שבחקירתה הראשית של קליין, מדי יום, התקשורת תעוט על הדיונים כמוצאת שלל רב ותצטט כל פסיק ותו שיזיק לנתניהו מתוך דבריה של קליין, למרות שלא יהיה בהם שום חדש.

גיא פלג "שכח" שני דברים

פלג כבר מזמן מגחיך את עצמו. הוא לא מופיע כלל לדיונים, למעט הופעות בודדות וקצרות בשביל הפוזה, אבל מתעקש לדווח על משפט נתניהו מתוך פוזיציה ברורה של הפרקליטות.

גם בדיווח האחרון הוא כשל ו"שכח" שני דברים מהותיים.

הכשל הראשון של גיא פלג, מהדיון האחרון שהתקיים בעניינו של בן כספית וחשיפת החומרים בהפעלתו כמקור משטרתי.
עו"ד עמית חדד, פרקליטו של נתניהו, אמר פרט מאוד חשוב בדיון: שהדס קליין היתה המקור של בן כספית, כלומר, השטינקרית שלו. האם זה לא פרט עיתונאי חשוב שהוא בגדר זכות הציבור לדעת?
בוודאי שכן, אבל אי אפשר לצפות מפלג לנהוג בשקיפות ובהוגנות כלפי ציבור צופיו. הוא מזמן עמוק בפוזיציה של כת רק-לא-ביבי, יחד עם בן כספית.

הכשל השני של גיא פלג, זו האמינות המפוקפקת של הדס קליין, כפי שתיחשף בחקירתה הנגדית.
רצוי מאוד שפלג יבקש ממקורותיו בפרקליטות להעביר לו את הקטעים המביכים שבהם ניסו החוקרים וקליין לנחש את הסכומים המדוייקים שקיבלו לכאורה בני הזוג נתניהו בסיגרים ובשמפניות.
היא והם זרקו מספרים לאוויר כמו בהימורים פרועים ובסוף לא הגיעו לעמק השווה.
משום מה הפרקליטות הגיעה למספרים מדוייקים על חודו של שקל, כהרגלה, בלי שום ראייה.

ציטוטים מהחקירה של הדס קליין

במיוחד בשביל פלג אספתי כמה קטעים קצרים יחסית מעדותה המביכה של קליין, ברוכים הבאים לשיחות של רוכלים בשוק על כמות השמפניות של שרה נתניהו:

חוקר: "אז אפשר איזשהו כמות… אם אני אגיד לך נגיד חמישים חמישים זה מוגזם שאני אומר, נכון?"

קליין: "כן, לא הייתי אומרת, לא יכולה לדייק, אבל הייתי אומרת זה קצת יותר גבוה בצד שלה (של שרה נתניהו), אצלנו קצת פחות. בוא נאמר שבעים שלושים".

חוקר: "שבעים שלושים כזה?"

קליין: "אבל את היודע, זה לא מתמטיקה ואני לא רוצה להתחייב למשהו, באמת באמת אני חוששת מזה".

בהמשך:

חוקר: "אז אנחנו בסך הכל מנסים לכמת, זה באמת, להגיד, כי כשאנחנו אומרים שישים וחמש שלוש וחמש, זה כאילו בגדול שליש, שני שליש".

קליין: "נכון".

חוקר: "מתוך סך כל השמפניות שקינתם וזה, שליש היה נשאר לארנון".

קליין: "נראה לי. נראה לי שזה נקרא 'שוליים', לא? בערך שלושים וחמישה אחוז".

בהמשך עדותה קליין נמלכת בדעתה:

קליין: "בוא נעשה שישים ארבעים, נראה לי זה… נראה לי בערך, אני יודעת".

חוקר: "אני ארשום".

קליין: "אני מפחדת".

חוקר: "אני ארשום את זה פה".

קליין: "תרשום שאני מפחדת".

חוקר: "ככה, אני…".

קליין: "להעריך את זה".

חוקר: "אני רושם".

קליין: "אני לא יודעת להעריך את זה".

חוקר: "תסתכלי, תסתכלי".

קליין: "זה ממוצע. פתאום הנה… כן, מה אתה הולך לכתוב?"

חוקר: "לא, אז אני, זה מה שאת אמרת, שאולי יהיה אפשר לשנות את זה לשישים ארבעים".

קליין: "לא, לא, לא יודעת. תראה…"

חוקר (מצטט את קליין): "אני רוצה לציין שוב…"

קליין: "רוצה לציין שוב ש… לציין שוב…"

חוקר (מצטט את קליין): "שקשה לי מאוד להעריך?"

קליין: "שקשה לי מאוד להעריך, כן. קשה לי מאוד להעריך".

חוקר: "כן".

קליין: "קשה לי מאוד להעריך, כן".

שורה תחתונה: האחוזים שקליין אמרה בהתחלה השתנו. במקום ש-30% מהרכישות יוחסו לרכישות עצמאיות עבור משפחת מילצ'ן, קליין מדברת בהמשך על 35% ומיד לאחרי זה על 40% מהרכישות, ואחר כך היא לא יכולה להעריך.
גם "שיטת החישוב" ביחס לסיגרים שניתנו על ידי מילצ'ן במתנה לנתניהו מבוססת על השערות והערכות גסות.

הפרקליטות ניפחה בזדון

שיהיה ברור: מחומר החקירה לא ברור איך בחרו בפרקליטות את "מפתח החישוב" כדי להגיע למספרים המנופחים על חודו של שקל.
מה שברור הוא שמילצ'ן לא רכש סיגרים אך ורק עבור נתניהו.

מילצ'ן בעצמו ציין כי הוא טורח לשמור על אורח חיים "הוליוודי". בין היתר הסביר מילצ'ן שהוא מקפיד שבביתו יהיו סיגרים עבור האורחים השונים שמגיעים להתארח אצלו.
מילצ'ן אף אישר שהוא העניק במתנה לאורחיו סיגרים ואף קופסאות סיגרים.

בקיצור: הפרקליטות ניפחה בכוונת זדון המספרים בכתב האישום בצורה משמעותית.