יומן הבוקר
הדס קליין (צילום: אלי ציפורי)
מי שחרדה מאוד לפרטיותה, היא זו שמנדבת מידע על פרטיותם של אחרים, כולל שני הבוסים שלה המיליארדים. מה חשפה הדס קליין על תכנון המס של ג'יימס פאקר ואיך ענתה רשות המסים על שאלותיי בנושא

הרבה קטעים משונים, משעשעים ותמוהים היו בעדותה של הדס קליין. מעל לכל בלטה ההתקרבנות והצביעות: מי שחרדה מאוד לפרטיותה, היא זו שמנדבת מידע על פרטיותם של אחרים, כולל שני הבוסים שלה, המיליארדים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר.

זה התחיל ברכילות, נמשך ברמיזות על מצבו הבריאותי של פאקר ונגמר בדברים הרבה יותר משמעותיים: הסדרי המס של שני המיליארדים בישראל.

הדבר התמוה ביותר שהדבר עלה דווקא בחקירתה הראשית, כשהתובע הראשי אלון גילדין מאפשר לקליין לפטפט את עצמה לדעת על ענייני המיסוי של השניים, למרות כשהדבר כלל לא קשור לתיק 1000, למעט עניין הארכת הפטור ממס שמילצ'ן רצה בו וקידם אותו דרך יאיר לפיד וממש לא נתניהו.

***

בכל מקרה, חשיפת הפרטים על ענייני המס של פאקר ומילצ'ן מעוררת כמה שאלות כבדות משקל אותן הפניתי לרשות המסים. היום אעסוק בפאקר, מחר במילצ'ן.

הקדמה

אחרי עשרות שנים בתחום הכלכלי אני יכול לקבוע בוודאות שהדבר שהכי שנוא על מיליונרים ומיליארדים הוא לשלם מס. הם עושים ה-כ-ל כדי למזער ולצמצם את חבות המס שלהם ויש תעשייה שלמה של תכנוני מס חוצי גבולות.

הטענה הרווחת היא שההנדסה הפיננסית הזו לגיטימית והיא במסגרת החוק. זו טענה נכונה אבל גם מטעה: ת'כלס, לפעמים תכנוני המס האלה מטשטשים את הגבולות בין המותר לאסור ולרשויות המס בהרבה פעמים אין יכולת מעשית לעקוב, לבדוק ולפקח אם תכנוני המס האלה תואמים את החוק או שהם הולכים איתו צעד אחר קדימה (היקפי הבדיקה של שומות זניחים מאוד).
תכנוני מס עשויים לחסוך עשרות ומאות מיליוני דולרים, תלוי בהיקף ההון המדווח ולכן שמיליארדים מכריזים על אהבתם העזה למדינה כזו או אחרת, כדאי קודם כל להבין מצב המיסוי שלהם באותה ארץ. האהבה הזו היא במיוחד להסדרי המס הנוחים של אותה ארץ.

ולהלן העובדות ואחר כך התמלול של קליין המתייחסת לענייני המיסוי של פאקר

קליין סיפרה בעדותה על "תעודה" שקיבל פאקר, איך התגאה בה וביקש ממנה למסגר אותה. מדובר באישור מרשויות המס בישראל שהוא תושב לצרכי מס ומשלם מס בישראל החל מ-2014.
התעודה הוצגה בבית המשפט ומוצגת גם במסגרת המאמר הזה.

שאלתי כמה גורמים בענף ראיית חשבון על האישור הזה: חלקם אומרים שהוא ניתן כבדרך שגרה, אחרים אומרים שהוא לא טריוויאלי, במיוחד לפאקר. בכל מקרה, כולם מסכימים שזה נועד כסוג של "הגנה" או אישור אצל רשויות מס ברחבי העולם, במסגרת אמנות מס.
כלומר, אם הנישום משלם מס במדינה מסויימת, הוא לא אמור מס לשלם במדינה נוספת – ולכן הוא צריך אישור מסוג זה.

העיקרון המנחה בחוקי המס בישראל כדי להיחשב תושב ישראל לעניין תשלום מס הוא עיקרון "מרכז החיים", שיש לו כמה וכמה קריטריונים, כמו מקום האינטרסים הכלכליים, מקום המגורים שלו ובני משפחתו ועוד.
אחד הקריטריונים הכמותיים המשמעותיים הוא מבחן הימים: החוק קובע כי יראו את מרכז החיים של יחיד בישראל אם ישהה בישראל 183 יום או יותר בשנת מס מסויימת או אם שהה בשנת מס מסויימת 30 ימים או יותר בישראל, וביחד עם שתי שנות המס שקדמו לה, שהייתו בישראל הסתכמה ב-425 ימים או יותר.

לפי התיאורים של קליין את ביקורי פאקר בישראל ספק אם פאקר עמד בקריטריונים האלה. אז איך הוא זכה לאישור הזה?
לפי התיאורים של קליין מרכז חייו לא ממש בישראל למרות רכישת הבית בקיסריה וגם מרכז עסקיו לא בישראל.

התעלומה מתחדדת עוד יותר עם התיאור של קליין על ספירת הימים שביצעה לפאקר בישראל. לטענתה מדובר במספר של 120 ימים כדי לקבל "הטבות והקלות".
ראשית, בחוק אין זכר למספר של 120 יום. שנית, למה בכלל פאקר זכאי להטבות ולהקלות? אחת משתי האפשרויות: או שקליין התבלבלה או שהיה הסדר אישי של פאקר עם רשות המסים.

הציר המרכזי בענייני המס של פאקר ומילצ'ן הוא זאב פלדמן, לשעבר סגן נציב מס הכנסה, עד תביעה בתיק 1000 ומי שלטענת קליין הנחה את פאקר עם ספירת 120 הימים.
לפלדמן יש היסטוריה של טיפול בענייני מס של מיליארדרים כמו ארקדי גאידמק ומיכאל צ'רנוי. לבכירי מס הכנסה לשעבר יש, מן הסתם, נגישות גבוהה במסדרונות רשות המסים. כך זה היה ועבד כל הזמן, בכל משרד ורשות ממשלתית.

קליין מעידה שמילצ'ן עניין את פאקר בהקלות ובהטבות להן הוא זכאי מכוח הפטור ממס לתושבים חוזרים, למרות שהחוק הזה לא היה רלוונטי לפאקר.
מה שקליין אומרת למעשה שמילצ'ן עניין את פאקר בהסדרי מס נוחים בישראל.

פאקר לא הגיע לישראל ב-6 השנים האחרונות והוא ממשיך לשלם להדס קליין את משכורתה כרגיל, למרות שהיא לא עושה בשבילו דבר.
המשך תשלום השכר למרות שקליין לא עושה דבר – הוא דבר ממש לא טריוויאלי, במיוחד אחרי שקליין סיפרה על מתיחות בינה לבינו, מתיחות שבמסגרתה פאקר סירב לדבר איתה ביחידות בלונדון.

מי שחתום על האישור לפאקר הוא סעיד מסרי, סגן פקיד שומה בת"א שני בהיררכיה במשרדי השומה.

מי שמנסה או ינסה לקשור את כל הסיפור הזה לנתניהו אינו יודע על מה הוא שח. אם הפרקליטות היתה יכולה להדביק זאת לנתניהו היא היתה עושה זאת מזמן.
נתניהו לא קשור ולא יכול להיות קשור. צריך לשים לב ששר האוצר בתקופת האישור (מ-2014) היה לא אחר מאשר יאיר לפיד שכיהן כשר האוצר בין ה-18 למרץ 2013 ל-4 בדצמבר 2014.

על-פי ספרו האוטוביוגרפי של פאקר שיצא באוסטרליה מילצ'ן הכיר לו את לפיד באחד מביקוריו הראשונים בישראל.
שוב, אינני אומר שזה קשור, אני רק מציין את העובדות כהווייתן.

השאלות שהפניתי לרשות המסים בנוגע לפאקר

בשנת 2014, תחת כהונתו של יאיר לפיד כשר אוצר, ניתן אישור לג'יימס פאקר כתושב ישראל לצורך תשלום מס. מי אישר זאת ועפ"י איזה חוק או תקנה זה אושר?

מעדותה של הדס קליין במשפט נתניהו עולה כי היא היתה צריכה לספר 120 ימים לשהותו של פאקר לצרכי הקלות והטבות מס בניגוד לחוק המצריך 183 יום. מעדותה, אם כן עולה לכאורה שרשות המיסים ערכה הסדר מס אישי לפאקר. מי אישר לפאקר הסדר כזה, באיזו סמכות ואיך רשות המיסים בדקה את מספר הימים ששהה פאקר בישראל?

תשובת רשות המסים היתה לקונית וצפויה:

"בשל חובת הסודיות שנקבעה בחוקי מס לא נוכל להתייחס לשאלות העוסקות בנישום מסויים. יחד עם זאת, להלן התייחסות לסוגייה העקרונית העולה מפנייתך: הסמכות למתן אישור תושבות ניתנת לפקיד השומה על בסיס בחינת תושבותו של הנישום בכל שנה ושנה.
קביעת התושבות היא על בסיס מרכז חיים ללא קשר לאזרחות או ליהדותו של הנישום".

התעלומה, אם כן, נותרה בעינה: האם רשות המסים אכן בחנה את תושבותו של פאקר בכל שנה על בסיס מרכז החיים? האם ניתנו הקלות והטבות מס כלשהן לפאקר?

התמלול הרלוונטי בנושא של הדס קליין בחקירתה הראשית

קליין: זאב פלדמן מכיר את ג'יימס פאקר דרך ארנון, ארנון הכיר לו אותו. כמובן שגם באותם ימים אני רק אגיד במאמר מוסגר או לא במאמר מוסגר, ב-2009 ארנון מגיש טופס הסתגלות לעולה חדש, והוא מעניין גם את (כנראה התכוונה להגיד פאקר), ואחר כך ברבות השנים כשהוא מכיר את ג'יימי הוא אומר לו יכול להיות שאתה גם יכול ליהנות מהחוק הזה, והוא מכיר אותו לזאביק, שזאביק בקיא מאוד בנושא הזה וזאביק מכיר את ג'יימס והוא מנהל לו את החברה CPH ישראל, הם מקימים פה חברה, יש CPH עולמית, יש CPH ישראל וזאביק הוא הנאמן שלו אולי, אני לא יודעת בדיוק את ההגדרה, הוא מנהל לו את הכל, אני.

גילדין: מה המקצוע של זאב פלדמן?

קליין: זאב פלדמן הוא רואה חשבון, הוא היה סגן נציג מס הכנסה בעברו.

בהמשך:

גילדין: אני שואל, גבירתי. ספרי לנו, סיפרת קצת על הביקור של ג'יימס פאקר והתערבותו בארץ. ספרי לנו על הקשר ככל שיש מדברים שאת יודעת, בין ג'יימס פאקר לישראל. האם יש קשר עסקי, האם נבחנו פה פעולות.

קליין: ג'יימס פקר באופן מהותי, גם כשהוא בדרכו לישראל הוא כותב שהוא מרגיש שהוא מגיע למולדת שלו. הוא רצה מאוד להיות עולה חדש…
מקור הידיעה זה שיחות עמוקות שלי עם ג'יימס פקר ללא הפסק, הוא כל הזמן ציין שהוא רוצה להיות אזרח מדינת ישראל, עולה חדש, לצורך זה זאב פלדמן באמת פעל בנושא שלו, באיזה שהוא שלב הוסבר לנו, קיבלנו איזו תעודה, אני לא זוכרת, הוא קרא לזה שהוא רזידנט, והוא ביקש שאני אמסגר, שאני אדפיס את התעודה הזאת שהוא תושב, משהו כזה, תושב, רזידנט לענייני מיסוי, משהו כזה, הדפסנו, הוא ביקש שישימו לו את זה במסגרות בכל, באוניה שלו, בכל הבתים בעולם וגם ביקש שאני אראה את זה ליוסי כהן, הוא מאוד היה גאה בזה והוא הופתע מאוד כשהוא נחת יום אחד בארץ, אני איתו, אני בטרקלין, ואומרים לו 'אתה תייר, אתה בכלל לא זה', והיה משבר גדול, התקשרתי לזאביק, זאת אומרת האיש מאוד רצה, הוא מאוד רצה דרכון ישראלי.
בין אם זה כי זה עזר לו לקבל את תכנית המיסויית שלו או בין אם זה כי זה היה אמוציונאלית גם היה לו מאוד חשוב להיות עם דרכון ישראלי, אבל ללא לאות וללא הפסקה, הוא דיבר ללא הפסקה על הדבר הזה שהוא רוצה להיות resident of Israel.

גילדין: אני אראה לך אולי, רק תגידי לנו,

השופטת פרידמן-פלדמן: מה אתה מראה לנו?

השופט בר-עם: מה זה?

גילדין: זה תעודה,

עו"ד עמית חדד: אתה לא מגיש את זה כמובן באמצעותה.

גילדין: אני מגיש את זה לעצם העובדה שזו התעודה שהוא ביקש למסגר.

קליין: כן. אכן.

גילדין (שימו לב לציניות של התובע): כמה ימים הוא היה בישראל עם האהבה הזאת?

קליין: זאביק אמר לו שהוא חייב להגיע ל-120 יום. ספרנו לו את הימים ביומן, היינו רושמים ימים.

גילדין: למה סופרים ימים?

קליין: בשביל המיסוי. כדי שהוא כן יקבל את ההקלות ואת ההטבות שנועדו לפי החוק, הוא היה צריך לספור ימים, הוא לא עמד בזה בהתחלה בשנים הראשונות.

גילדין: מה זאת חברת CPH?

קליין: זו חברה שלו, יש CPH אוסטרליה ויש CPH ישראל. זאת החברה שזאביק, בישראל, היא חברה שרק, אין בה,

גילדין: היו בה עובדים?

קליין: יש, שני קוסקס עד היום מקבלת, לדעתי, מ-CPH, אני קיבלתי כפי שאמרתי אם אני לא טועה לחודש אחד גם שכר משם, אחר כך כבר זה היה יותר מדי חברות לקבל שכר אז עצרנו את זה, אבל,

גילדין: עוד מישהו?

קליין: כן. בת-אל אם אני לא טועה, בת-אל יניב, עורכת הדין. אני לא כל כך מצויה בפרטים של ה…

מאמרים אחרונים

מיקי גנור (צילום: אלי ציפורי)

דברים מדהימים צפים בתיק "הצוללות"

העדות המטלטלת של מיקי גנור: מוטי לוי, ראש להב הפורש, צלצל אלי בצרחות נוראיות ואמר לי "אם לא תחתום על הסכם עד המדינה נזיין את הבת שלך" (הבת שנחקרה באזהרה ואיימו לשלול לה את רישיון עריכת הדין). מוטי לוי לא תיעד השיחה

הקליקו לתוכן »