יומן הבוקר
שרה שוחט, הדס קליין (צילום: אלי ציפורי)
האמת תמיד מבצבצת מתישהו, גם אם באיחור. משפט נתניהו מספק לנו לא מעט רגעים כאלה. עכשיו האמת מופיעה בעדויות הקשורות לתיק 1000 ובמיוחד בעדותה של הדס קליין והאנשים שעבדו לצדה

לקליין היו אין ספור סיפורים, טינופים ושקרים על משפחת נתניהו – אבל היה חסר לה דבר מאוד פשוט כדי להוכיח אותם: ראיות.
פעם אחר פעם היא נתפסה בסתירות פנימיות ובסתירות עם עדים אחרים, במיוחד עם הבוס שלה ארנון מילצ'ן.

***

אלא שהדס קליין נתפסה בקלקלתה מול הדבר הכי חשוב: מסמכים.

העדות של מנהלת החשבונות

ביום רביעי בשבוע שעבר הגיעה לעדות שרה שוחט, מנהלת החשבונות הפרטיים של ארנון מילצ'ן.
למרות הידידות עם קליין, למרות שהיא זו שהמליצה למילצ'ן על העסקתה, שוחט עשתה את מה שצריכה לעשות כל מנהלת חשבונות: להוציא מסמכים ואסמכתאות.
לרוע מזלה של קליין היא הוציאה, גם אם באופן חלקי (וכנראה לבקשת החוקרים), תדפיסי כרטיס האשראי על שם מילצ'ן שהחזיקה קליין.

היא גם הוציאה דוחות מזומנים לתקופה קצרה יחסית, של קצת למעלה משנתיים – בין 2014 ל-2016.
רק בתקופה הזו משכו הדס קליין ויונתן חסון הנהג סכום אדיר של 1.33 מיליון שקל במזומן – ללא תיעוד מלא וללא קבלות.

כל ההסברים של קליין כאילו מדבר בקרמים, תשלומים למטפלת של אמו של מילצ'ן, או דברים אישיים אחרים של מילצ'ן, נסתרים מהדוחות עצמם.
התשלומים הללו הוצאו בכרטיסי אשראי או שהיו להם סעיפי הוצאה אחרים.
מילצ'ן נהג לשלם כדרך קבע בכרטיסי אשראי, כל הוצאה קטנה.
לכן, התעלומה נותרה בעיניה: למה הסתובבו כל כך הרבה מזומנים בידיים של קליין וחסון? וכיצד קרה שעל חלק מהדוחות אין חתימת אישור של מילצ'ן? ואיפה רשויות המס שיבדקו הוצאת מזומנים כה גדולה בלי שיש לה קבלות מנגד? ואיפה ליאת בן ארי, שאמונה על עניינים כלכליים, כדי לבדוק את העניין?

ושוב אנחנו מגיעים לשיטה של בן ארי והפרקליטות: מי שהפליל את נתניהו לכאורה זכה לחסינות מוחלטת. לא בודקים אותו, לא שואלים אותו, לא מטילים בו ספק – מקבלים את דבריו כזה ראה וקדש.

סיפורי התכשיט והמעילים

שני דברים מדהימים צדו את עיניו של אבי וייס. האחד, התכשיט היחיד שנכנס לכתב האישום בהיקף של 10,900 ש"ח שנרכש לכאורה לשרה נתניהו, מצוין בדוח כרטיס האשראי של קליין כקניית תכשיטים לאמנדה, אשתו של ארנון מילצ'ן.
אני מניח שקליין היתה טוענת שכך היא הסתירה את זהות מקבל המתנה. בולשיט! מדובר בדוח פנימי בלבד בזמן אמת ואין שום צורך "להסתיר" מתנות, כפי שלא הסתירו מתנות לאחרים.

הדבר השני, סיפורי המעילים לנתניהו ולמשפחתו – עניין שלא נכנס לכתב האישום ובדין לא נכנס כי אין לו שום תימוכין.
למרות זאת, אפשרו השופטים לפרקליטות לקליין לטנף על שורה של דברים שלא נכללו בכתב האישום כדי לייצר כותרות אצל השופרות.

באורח מופלא, התיאורים של קליין תאמו את התיאורים של יד ימינה, יונתן חסון על מעילים שנרכשו וחלקם הוחזרו.
בדוח שהעבירה שרה שוחט נכתב כי קליין רכשה באמצעות כרטיס האשראי של מילצ'ן מעיל בשווי 1,712 שקלים ובכתב ידה נכתב שזה מעיל שיועד לארנון מילצ'ן.
שוב, למה קליין צריכה להסתיר את זהות הרוכש, הרי זה דוח פנימי ואין לה צורך להסתיר זאת – כי ממילא רואים זאת רק היא עצמה, מנהלת החשבונות, ואולי ארנון מילצ'ן.

מה שעצוב הוא שהחוקרים לא ניסו בכלל לבדוק את הדס קליין.

לא רצו להגיע לחקר האמת

צריך להבין: היה לה כוח רב בידיים – ייפויי כוח, כרטיס אשראי של מילצ'ן, הוצאת מזומנים – והוצא נגדה צו חיפוש לחשבונות בנק, מחשבים וסלולרים.
יושבת מול החוקרים עדה שמספרת להם רכילויות בלי שום מסמך רלוונטי – לא עלה בדעתם שצריך לבדוק אותה בכלי החקירה האלמנטריים?
הרי כך היו מגיעים החוקרים לחקר האמת. אבל הם, בהנחייתה של ליאת בן ארי, לא רצו לדעת את האמת ולא רצו להגיע לחקר האמת.

הם רצו בהפיכה שלטונית.

מאמרים אחרונים

מיקי גנור (צילום: אלי ציפורי)

דברים מדהימים צפים בתיק "הצוללות"

העדות המטלטלת של מיקי גנור: מוטי לוי, ראש להב הפורש, צלצל אלי בצרחות נוראיות ואמר לי "אם לא תחתום על הסכם עד המדינה נזיין את הבת שלך" (הבת שנחקרה באזהרה ואיימו לשלול לה את רישיון עריכת הדין). מוטי לוי לא תיעד השיחה

הקליקו לתוכן »