מאמרים

היעד: שלמה פילבר; המטרה: בנימין נתניהו – כך פעלו ליאת בן ארי ויהודית תירוש

הפרקליטות סימנה יעדים ומטרות וכבשה אותם – היא הצליחה להפיל את נתניהו מהשלטון, אבל לא לקחה בחשבון שהוא לא ירים ידיים. היום כבר ברור שזו הסיבה ללהיטות הגדולה שלה להסדר טיעון, תוך ויתור על סעיף השוחד
יהודית תירוש, שלמה פילבר (צילום: אלי ציפורי)

החקירה הנגדית של עד המדינה שלמה פילבר, הן ע"י עו"ד ז'ק חן, פרקליטו של שאול אלוביץ', והן ע"י עו"ד בועז בן צור, פרקליטו של נתניהו, שופכות אור על תפירת התיק לבנימין נתניהו ועל התנהלותו של פילבר לאורך כל הדרך.

סיכום ביניים לקראת ההפתעות הבאות, בהמשך החקירה הנגדית:

1.

במהלך העדות הדרמטית של שלמה פילבר, היה משפט אחד שלו שסימל עבורי את כל תפירת התיקים.
פילבר תיאר הפסקת סיגריה עם ראש צוות החקירה שלו, שלומי חכמון (חכמון מעשן, פילבר לא) שבה אמר לו חכמון, אחרי שכבר חתם על הסכם עד המדינה, שהיעד שלהם מראש היה להפוך אותו לעד מדינה.

חבל מאוד שסרטוני החקירות והעימותים שמוקרנים בבית המשפט לא יוצאים החוצה, כדי שהציבור ידע איך מתנהלות חקירות – באיזו חובבנות, חוסר מקצועיות וברוטאליות.

"חפרו לך כמו פטיש קונגו", שאל אותו עו"ד בן צור ופילבר השיב ש"דפקו עליי כמו פטיש", "סימנו עליי צלב" ו"סתמו לי את הפה".
נכון שחקירות לא אמורות להיות בילוי בבית מלון, ונכון שמדי פעם עולים הטונים, אבל המטרה של חקירה היא להגיע לחקר האמת ולא להציב יעדים, מטרות או להרשיע בכל מחיר.

זו הבעיה העיקרית: סימון יעדים ומטרות מראש.

2.

לאורך כל העדויות עד כה בבית המשפט אין בכלל ספק שהוצבו יעדים, הוצבו מטרות, שהחקירה ננעלה רק על כיוון אחד – שרצו את ראשו של נתניהו.
זה משתקף מהעדויות של שני עדי המדינה, פילבר וניר חפץ, וזה השתקף גם מעדויותיהם של שני חוקרי חפץ, שאמרו במפורש שקו החקירה הוכתב להם.

לכן, החוקרים הם בסך שין-גימלים של מי שהציב בפניהם את היעדים, ושל מי שנעל להם את קווי החקירה.
יש כמובן חוקרים אגרסיביים יותר ויש כאלו שפחות, אבל הסרטונים לא מציגים את הבוסים שלהם שצפו במחזות הלא נעימים ועצמו עין. ובמקרה הזה, מדובר ביהודית תירוש וליאת בן ארי.
תירוש היא זו שישבה בחדר הבקרה, צפתה בחקירות און-ליין, הכתיבה לחוקרים את היעדים ואת השאלות. היא סימנה את היעד להפוך את פילבר לעד מדינה בדרך למטרה הגדולה יותר שלה: בנימין נתניהו.

קטע אחד המחיש זאת יותר מכל. ביום החקירה הראשון של פילבר אחרי מעצרו במשטרה בפברואר 2018 "חפרו" לו החוקרים, ובראשם חכמון, פעם אחר פעם, שלא יכול להיות שנתניהו לא הנחה אותו.
פילבר חזר שוב ושוב על כך שזה לא קרה, שהוא לא זוכר שום הנחיה של נתניהו בנוגע למיזוג בזק-יס ובכלל. החוקרים, מתוך בורות בהליכי רגולציה, החליטו שזה לא הגיוני ולא הרפו, עד שחכמון איבד את סבלנותו ואמר "תגיד ביבי".

לקראת סוף היום, כשהוא כבר תשוש, פילבר ענה "כנראה השר" לאחת השאלות על "ההנחיה". חכמון היה מאושר ואמר שאפשר ללכת הביתה, לילה טוב וכד'. מבחינתו היעד הושג, היעד שהציבה לו תירוש.
דקות ספורות לאחר מכן, ביציאה מן החדר, כשההקלטה המשיכה לרוץ, פילבר חזר ואמר שלא היתה שום הנחיה ואז נכנסו בכירי היאל"כ, אלי אסייג ויואב תלם, והרביצו בו תורה על המשפחה, הילדים ועל "תעשה חושבים בלילה" כי יש לנו עליך ראיות (ולא הוצגו ולא היו).

למחרת, הסכים פילבר להפוך לעד מדינה, מתוך "ניהול סיכונים", ומסר להם כמה "אפיזודות" בלשונו על נתניהו.

3.

שואלים אותי הרבה מאוד על פילבר והתנהלותו. ראשית, קשה לשפוט אנשים במצבים כאלה – אחרי סבב חקירה ראשון ברשות לני"ע, אחרי שאיבד את פרנסתו, אחרי שהתקשורת גידפה אותו ללא הרף, אחרי איומי החוקרים, אחרי שהמליצו להגיש נגדו כתב אישום – הוא הגיע לעוד סבב במשטרה.
פילבר הבין שלא ירפו ממנו והחליט למסור כמה אפיזודות, שהראשונה והעיקרית בהן התבררה כהמצאה ("פגישת ההנחיה").

אחרי עשרות דיונים עם פילבר והכרה של האופן שבו פעל בעבר, אני יכול לומר שפילבר הוא איש חד, חריף, מקצועי.
אכן, נעשה לו עוול – מהתקשורת, דרך מבקר המדינה ועד רשות ני"ע והמשטרה. התוכניות המקצועיות שלו היו נכונות והוא פעל למען הציבור – אבל חבורה אלימה של פקידים, עם "עיתונאים", החליטה לסמן אותו כיעד, בדרך למטרה – נתניהו.

אלא שפילבר קצת מתבלבל. המשפט הזה איננו על חפותו ועל צדקתו, המשפט הזה הוא אישומי שוחד מומצאים נגד נתניהו ואלוביץ'. והעובדות הן שאפיזודה של 40-60 שניות שפילבר מסר לפרקליטות במסגרת עד המדינה, הובילה לכתב האישום התפור הזה ולהפלת שלטון נתניהו.

אני מניח שפילבר מבין זאת היטב – לולא עדותו אחרי שהפך לעד מדינה – הפרקליטות לא היתה יכולה להגיש כתב אישום נגד נתניהו באשמת שוחד.

4.

רק פילבר ואלה שמאוד מקורבים אליו יודעים מה עבר עליו בלילה שבין 18 ל-19 לפברואר 2018, שבו החליט להפוך לעד מדינה.
דבר אחד אפשר לומר: הסכם עד המדינה נערך בחופזה. מורגש שפילבר היה בלחץ גדול, בהיסטריה – וזה דבר מפליא לאור השכלתו המשפטית וקור הרוח היחסי שלו (פרטים על הסכם עד המדינה עם פילבר ביומן הבוקר 13.05.2022).

קרה מה שקרה באותו לילה, העדות שמסר אחריה שיחררה אותו לחופשי אבל הכניסה את הפרקליטות לברוך, כפי שהוצג בבית המשפט השבוע.

הפרקליטות סימנה יעדים ומטרות וכבשה אותם – היא הצליחה להפיל את נתניהו מהשלטון, אבל לא לקחה בחשבון שהוא לא ירים ידיים.
זו הסיבה ללהיטות הגדולה שלה להסדר טיעון תוך ויתור על סעיף השוחד.

אם השבוע הזה הוכיח משהו, לבד מהמצאת "פגישת ההנחיה" – זה שעדותו של פילבר היא משענת קנה רצוץ ולא ניתן לסמוך עליה.
פילבר מנסה לגשר על הפערים הרבים בגרסאותיו בטיעונים מפותלים של "מורכבות", של "פרשנות", של "השלמות" ושל "תוספות", אבל הפערים, בחלק גדול מהמקרים, אינם ניתנים לגישור באמצעות הטיעונים הללו והשופטים העירו לו על כך.

השורה התחתונה, כפי שהשתקפה לאורך כל החקירה הנגדית של פילבר עד עתה, שמדובר בעד מדינה שעדותו נסתרת לפני ולפנים: הן מדבריו שלו לפני חתימת הסכם עד המדינה, הן מדבריו שלו אחרי חתימת הסכם עד המדינה, בעדויות שמסר בחקירה המשטרתית, בהתבטאויות שונות שלו במדיות שונות (בעיקר בטוויטר), הן מדברי עדים רבים אחרים, הן מהיגיון הדברים, והן מראיות חפציות.
את כל הפערים הללו מיטיבים עו"ד ז'ק חן ועו"ד בועז בן צור לשקף לבית המשפט.

אפיזודה קטנה משקפת את פילבר:

בחודש פברואר 2019 פורסם בתקשורת כי פילבר זומן לשיחת הבהרה לאחר שביצע "לייק" על כתבה של אבי וייס, לפיה "תיק 4000 הוא תיק תפור".
בהבהרה טען פילבר כי "ביקש לסמן את הציוץ לקריאה עתידית וכי מסר לגוף התקשורת שאין לראות בפעולתו כתמיכה או הבעת דעה".

הסבר זה, כמובן, אינו מתיישב עם האופן בו עובדים הלחצנים בטוויטר, אך יותר מכך – אינו מתיישב עם ההסבר שנתן פילבר עצמו, כפי שעולה מהמזכר שקיבלו צוותי ההגנה בנוגע לאותה שיחת ההבהרה.
פילבר הסביר בשיחת ההבהרה כי "מדובר באי הבנה" וכי "אילו היה יודע שהדבר יעורר הדים היה נמנע מעשיית המעשה שעשה".

כלומר, בגרסתו זו של פילבר הוא אינו אומר כי מדובר בטעות וכי לא התכוון לעשות לייק, הוא רק אומר כי לא היה עושה זאת אם היה יודע את ההשלכות.
וזה בדיוק מה שמאפיין את חקירותיו – ככל הנראה תוצאה מתחושתו שהוא מאוים ע"י הפרקליטות, כפי שאמר השבוע אחרי המסרים המאיימים של אביעד גליקמן.

פילבר הגיע לשלב שבו מסר עדות כעד מדינה לאחר שמסר עדויות משך חודשים ארוכים על לפני למעלה מ-2000 עמודי פרוטוקול; אחרי שמסר שורה של גרסאות בזמן אמת לצדדים שלישיים (כמו אשתו), אחרי שמסר שורה ארוכה של התבטאויות פומביות – הן בוועדות הכנסת, הן לכלי התקשורת והן בציוצים בטוויטר.

אין מנוס מהמסקנה שקבלת עדותו כעד מדינה משמעה שהוא מודה שהוא שיקר בכל עדויותיו הרבות קודם לכן (מה שהוא קורה "השלמות" או "פרשנות").
אלא שפילבר, ואפשר להבין אותו, מתעקש שלא שיקר אלא אמר אמת גם לפני שהפך לעד מדינה וגם לאחר מכן.

הפערים הבלתי ניתנים לגישור בגרסאותיו – זו ההתרשמות שמקבל בית המשפט לאור הערות השופטים – וזה עוד משהו שמשחק לידי צוותי ההגנה.

***

מה חדש?