היום האחרון של עדות ארי הרו היה משמים ברובו, לבד מההתחלה ובמיוחד הסוף. בתווך חקרה את הרו עו"ד נווית נגב, פרקליטתו של מוזס, ולא הוסיפה שום דבר מהותי, לבד ממעבר על אמירותיו של הרו בחקירותיו שאושרו על ידו.

הרו חזר על עקרונות עדותו בחקירתו הנגדית של עמית חדד:
שהמטרה בשיחות נתניהו-מוזס היתה פשרה פוליטית סביב חוק 'ישראל היום' ושלא ממש היתה כריכה לסיקור ב"ידיעות אחרונות", שממילא גם לא השתנה, אלא אף הקצין עם השנים.

***

הפרקליטות לקחה משפט רברבני של מוזס ("אדאג שתהיה ראש ממשלה") והפכה אותו לעסקת שוחד אפלה, למרות שמוזס כמובן לא התכוון לכך, הוא לא יכול להבטיח זאת וממילא נתניהו לא נענה ולא יכול היה להיענות לעסקה כזו.
בקיצור, עוד אחת מאותן תזות מדומיינות של ליאת בן ארי ושי ניצן.

בסופה של החקירה הנגדית של עו"ד נגב הגיעה כרגיל החקירה החוזרת. בדרך כלל, גם בעדים משמעותיים, יש מספר שאלות בודדות בלבד. אלא שאלון גילדין, התובע הראשי בתיק 1000 ו-2000, הכריז מראש שהכין 15 שאלות.

ככל שהתקדם הזמן התברר המניע של גילדין: השאלות לא ממש נועדו "להבהיר" משהו שלא היה ברור בתשובותיו של הרו, אלא להציגו כעד לא אמין שנמצאו סתירות רבות בתשובותיו בין חקירתו הראשית לבין חקירתו הנגדית.

לגילדין אף נפלט באחת השאלות, כשארי הרו היה מחוץ לאולם הדיונים, ש"אפשר היה להכריז עליו כעד עוין, אבל זה לא המקרה".
אם זה לא המקרה, למה העלית את האפשרות הזו, מר גילדין? מה גם שהיא כבר לא רלוונטית (חקירתו הראשית של הרו הסתיימה ללא הכרזה כזו).

פליטת הפה של גילדין רק המחישה את שיטות הפעולה של הפרקליטות, כפי שהיא באה לידי ביטוי עם עדים אחרים, במיוחד עם שלמה פילבר.

בכל פעם שבפרקליטות מבינים שהעד לא סיפק את הסחורה מבחינתם, מתחיל מסע נקמה.
הרי הסכמי עד המדינה מאפשרים לפרקליטות, לפי שיקול דעתה הבלעדי, לבטל את ההסכם ולהגיש כתב אישום נגד העד – בכל רגע נתון.

האם זה יקרה? סיכוי מאוד נמוך, אבל אם אפשר לנקום ולהלך אימים, אז הפרקליטות קופצת על המציאה. לא העדת כפי שרצינו? עכשיו שיהיה לך בראש שאנחנו לא מרוצים ויקונן בך החשש שבעתיד עוד נבוא חשבון איתך – ואתה תקום כל בוקר עם החשש הזה. השיטה הזו היא נבזית, מכוערת ולא אנושית.

גילדין כשל במשימתו לאחר שרוב ההתנגדויות של עו"ד עמית חדד התקבלו על-ידי השופטים, שדחו את שאלותיו של גילדין ואף נזפו בו.
גילדין איבד קצת את העשתונות לקראת הסיום וביקש להמשיך ולנמק לבית המשפט את עמדתו – והשופטים היו חסרי סבלנות איתו.

הרו, באחת התשובות האחרונות שלו, שיקף את המצב בקליפת אגוז, לאחר שגילדין תהה למה הוא הרגיש שהחוקרים רוצים ממנו דברים אחרים, כשהם הדגישו בפניו כל העת שהוא צריך להגיד אך ורק את האמת.

הרו לא התבלבל וענה כך:

"הם יכולים להגיד לי 15 פעם 'תגיד את האמת', אבל אני לא צריך תזכורת. אמרתי אמת מלכתחילה, שיתפתי פעולה בכל החקירות. אבל הרגשתי, במיוחד אחרי שלקחו אותי משדה התעופה, שזה לא מספק אותם, הם רמזו לי".

בכך אישר ארי הרו את מה שאמר לעו"ד חדד: שהחוקרים לא הרפו ממנו ורצו לקבל אמת אחרת מכפי שהוא תיאר, הם רצו עוד ועוד לכלוכים על נתניהו, מה שהרו לא סיפק, כי לא היה שום דבר פלילי שהוא הבחין בהתנהלות נתניהו.

***

בשעה הראשונה של הדיון אתמול נחקר הרו גם על תיק 4000.

מסתבר כי הרו הוזמן לאחר שחתם על הסכם עד מדינה גם לעדות בתיק 4000 בניסיון לחלץ ממנו לכלוכים על נתניהו. אלא שגם כאן הרו לא סיפק את הסחורה: הוא לא שמע על כל כריכה של סיקור עם ענייני בזק, שמו של אלוביץ' אמנם עלה מדי פעם אבל לא בצורה חריגה, ונתניהו לא ראה בוואלה כאתר משפיע.

לבד מתיאומי פגישות בזמנו של נתניהו ואלוביץ' (שאיש לא הסתיר אותם) להרו לא היה שום פרט להוסיף על התיק.
אין פלא שיהודית תירוש לא טרחה לחקור אותו בכלל בחקירה ראשית. אגב, במקום לעזוב אחרי שעה, תירוש נותרה לאורך כל הדיון על תיק 1000 ו-2000. מעניין למה, אולי לראות את הפיאסקו הנוסף בתיקי האלפים?